אדינבורו – לטייל ולהתאהב

בעיני, המשוחדות בעליל, אדינבורו (Edinburgh) היא היפה שבערי תבל. ייתכן שאהבתי הרבה לעיר המקסימה מסמאת את עיני, אבל אפילו באונסק"ו הכירו ביופיים של אתריה ובחשיבותם, והכריזו על העיר כולה, הישנה והחדשה, אתר מורשת עולמית. כזה שיש לשמרו ולהגן עליו, למען ייהנו ממנו גם הדורות הבאים.
וזה בדיוק מה שיש לעשות בה: ליהנות ממנה, על כל צעד ושעל בסמטאות הצרות והמפותלות, בין החצרות הפנימיות, הפאבים והבתים הגבוהים והקודרים משהו של העיר הימי-ביניימית העתיקה. ברחובות הג'ורג'יאניים האלגנטיים הרחבים והישרים, סביב לכיכרות ובגנים של העיר החדשה. בין הטירה לארמון, בין האמנות להיסטוריה, בין העבר להווה – ומי בכלל חושב על העתיד כשהוא נמצא בתוך כל היופי הזה. כמו נלקח כל מה שעושה עיר למקום ממש מיוחד ותומצת לעיר שאיננה גדולה ואיננה קטנה, שהיא פשוט בדיוק במידה הנכונה, שאפשר לבלות בה בכל יום בפאב או במסעדה חדשה, אך אפשר לחצות אותה בהליכה. עיר שמרגישים בה בבית, גם אם לא מבינים את המבטא הסקוטי הכבד.

הייתי בת מזל לבלות באדינבורו תקופה מחיי, ולשוב אליה שוב ושוב כמדריכת טיולים. הזכרונות מאדינבורו לא רק יפים, יש להם גם ריח. בעיר פועלות כמה מבשלות שיכר לייצור בירה, וענן ריחה המתקתק של השעורה המותססת שורה על העיר. אולי זוהי קונספירציה? אולי בעצם כולנו קצת משתכרים מן הענן הזה? אולי. אבל למי אכפת.

מפעל ענקי שמייצר אווירה
אדינבורו היתה בירתה של סקוטלנד עד האיחוד עם אנגליה ב-1707. אז איבדה סקוטלנד את עצמאותה וריבונותה, אך לא את גאוותה הלאומית. הסקוטים סירבו לראות את עצמם כ"בריטים" והעקשנות השתלמה: באחרונה הוקם בסקוטלנד פרלמנט לניהול ענייניה הפנימיים.

הדרך הנעימה ביותר לטייל באדינבורו היא לשוטט ברגל. מכאן לשם, פנימה והחוצה, בלי לדעת תמיד לאן ובלי לתכנן לכמה זמן. אם התעייפתם בדרככם, תמיד תוכלו לעלות על אוטובוס או לתפוס מונית. קשה להגדיר את הזמן הדרוש למסלולי השיטוט שאציע כאן. אם אתם נמרצים וענייניים, תוכלו לגמוא את העיר ביום ומחצה. אם אתם אוהבים קצת ללכת לאיבוד, אולי תרצו לבלות יום שלם בכל אחד מהאזורים.

יותר משחשוב לבקר ברשימה של "אתרי חובה", חשוב לספוג באדינבורו – יחד עם הענן המתוק של ריח השעורה – את האווירה: אותו דבר עדין וחמקמק, שהוא קשה להגדרה אך בלתי אפשרי להחמצה. ובאדינבורו יש כנראה איזה מפעל ענקי שמייצר אווירה, המשתנה בכל חלק של העיר.

חלוקתה של אדינבורו לאזורים היא תוצאה של כמעט 3,000 שנה של היסטוריה. העדויות הראשונות לאנשים שיישבו את האזור, בסביבות המאה התשיעית לפני הספירה, נמצאו על הצוק (Castle Rock) שטירת אדינבורו (Edinburgh Castle) יושבת בפסגתו. בתחילת המאה השישית נבנתה על הצוק הזה מצודה ראשונה על ידי קלטים, שניצלו את הנוף הנפרש לעין מן הנקודה הגבוהה – פנורמה מרשימה גם בימינו.

החל מן המאה ה-11 התחילה להתרקם סביב המצודה עיר של ממש, עם שווקים, רחובות ובתים. את החומה סביב העיר החלו להקים ב-1450 כדי להגן עליה מפני התקפות האנגלים, וכך נקבעו גבולותיה של מה שהיום אנו מכנים "העיר העתיקה". לאחר האיחוד הרשמי של סקוטלנד עם אנגליה, במאה ה-18, חלפה הסכנה והחלה מגמה של "יציאה מן החומות" בנוסח הסקוטי. העיר החדשה החלה להיבנות מצפון לעיר העתיקה. בין שני חלקי העיר מפרידים עד היום גני פרינסס (Princes Gardens) היפים.

טירת אדינבורו חולשת על העיר ממיקומה האסטרטגי שבראש סלע הבזלת הענק | צילום: Solveig, GNU FDL

העיר העתיקה: חיים בתוך חומה
החומה שסגרה פעם על העיר העתיקה כבר לא קיימת, אבל העיר שמרה על אופיה מימי הביניים: הרחובות מרוצפים באבן, הבתים העתיקים גבוהים, הכנסיות אפלות. הציר המרכזי של העיר העתיקה הוא ה"רויאל מייל" (Royal Mile). הרחוב הזה – שאורכו האמיתי קצת יותר ממייל אחד – מקשר בין טירת אדינבורו לבין ארמון הולירוד (Holyrood Palace) שנמצא בקצה השני. אנחנו נתחיל בצד הגבוה – טירת אדינבורו. הטירה חולשת על העיר כולה ממיקומה האסטרטגי שבראש סלע הבזלת הענק. אחרי המצודה הראשונה קמו ונהרסו, נבנו ונחרבו, נכבשו ושוחררו עוד כמה מצודות. המקום נע בין ידיים סקוטיות ואנגליות, ואת דברי ימי סקוטלנד אפשר לספר דרך אבני המצודה והדם הספוג באדמתה.

בטירת אדינבורו של היום יש ערבוב נחמד שמסמל נורמליות ושפיות: הטירה משמשת לא רק למטרות תיירותיות, אלא גם כמקום מושבן של כמה ממפקדות החילות הסקוטיים. מכיוון שזהו גם בסיס צבאי, נערך כל שעה עגולה טקס החלפת משמרות צנוע בשער הכניסה. בטירה תוכלו לראות תותחים ויהלומים. את תכשיטי בית המלוכה הסקוטי, בית סוהר שבו נכלאו חייליו של נפוליאון, מוזיאונים לגדודים הסקוטיים, תותחי ענק ובעיקר תצפיות נפלאות על חלקיה השונים של העיר.

מגרש המסדרים הגדול בכניסה לטירה משמש בימים רגילים מגרש חניה לאוטובוסי התיירים. בחודש אוגוסט, נבנים סביבו יציעי ענק והוא הופך לזירה בה מתקיים הטאטו (Tattoo) – מפגן ראווה שבו משתתפות תזמורות צבאיות מרחבי העולם, ובראשן תזמורת הצבא הסקוטי. מומלץ בחום, למרות האווירה המיליטנטית משהו. אל תשכחו להביא מעילים – רוח קרה מנשבת על היציעים הגבוהים בשעות הערב.

בטירה תוכלו לסייר באופן עצמאי (יש אפשרות להיעזר בטייפ ואוזניות עם הסברים בכמה שפות) או להצטרף לסיור מודרך היוצא מהכניסה. את המבטא לא בטוח שתצליחו לפענח, אבל מובטח לכם הרבה פאן וגם כמה בדיחות סקוטיות. הכניסה בתשלום, יש נגישות לנכים.

טירת אדינבורו
שעות פתיחה: מדי יום 18:00-9:30, אוקטובר-מרץ 17:00-9:30
טלפון: 2259846-131-44
אתר אינטרנט

בית ג'ון נוקס. הצצה לבית טיפוסי מהמאה ה-15 | צילום: Kaihsu Tai, GNU FDL

גורדי שחקים מימי הביניים
מכאן מתחילה הדרך במורד האלכסוני של הגבעה, אל הרויאל מייל. ארבע פעמים מחליף הרחוב את שמו: בתחילתו הוא נקרא קאסל היל (Castle Hill), אחר כך לונמרקט (Lawnmarket), עובר להיי סטריט (High Street) ומסתיים בקנונגייט (Canongate). בפינת הרחוב הראשון משמאל, Ramsay Lane, נמצא בניין "קאמרה אובסקורה" (Camera Obscura), ובו מין פריסקופ שבאמצעות מערכת של עדשות ומראות מקרין את הנעשה בעיר על קיר פנימי. אם תפנו שמאלה ברחוב ומיד שוב שמאלה, תיכנסו אל גן ראמזי (Ramsay Garden), חצר יפהפייה המוקפת בתים מהמאה ה-19, שגם אנחנו היינו רוצים לגור בהם, ולו בשל הנוף הטוב בעיר. לכל אורכו של הרחוב שווה לבדוק את הסמטאות הצדדיות והפתחים – בסופם תהיה בדרך כלל חצר פנימית נהדרת או תצפית יפה על העיר. הכניסה בתשלום.

קאמרה אובסקורה
כתובת: Castle Hill
טלפון: 131-226-3709
אתר אינטרנט

מגן ראמזי חוזרים אל הרויאל מייל וממשיכים. משני צדי הכביש נישאים בניינים מפתיעים בגובהם. ושוב הסיבה נעוצה בהיסטוריה: הקרבות נגד האנגלים בימי הביניים לא אפשרו לצאת מן החומות, ובלית ברירה העיר גדלה כלפי מעלה. למעשה, במאה ה-17 כבר היו באדינבורו גורדי שחקים בני 12 קומות (מובן שהעשירים גרו בקומות הנמוכות, בעוד שהעניים שירכו רגליהם במעלה המדרגות התלולות לקומות העליונות).

הלאה במורד הרחוב, משמאלכם, תוכלו לראות את גלדסטונז לנד (Gladstone’s Land) – בית סוחרים עשירים מהמאה ה-17, ואחריו מוזיאון הסופרים (Writer’s Museum), שמוקדש לשלושת הסופרים הסקוטים הגדולים – רוברט ברנס, סר וולטר סקוט ורוברט לואיס סטיבנסון. בהגיעכם לגשר ג'ורג' הרביעי (George IV Bridge) פנו ימינה, ושוב ימינה לרחוב ויקטוריה (Victoria Street). הרחוב המעוקל מוביל אל רחבת הגראסמרקט (Grassmarket), אזור השוק של פעם. כאן היו מתבצעות ההוצאות להורג, להנאתו של ההמון הרחב, שהיה מתכנס בכיכר כדי לצפות בהצגה הכי טובה בעיר.

היום תמצאו באזור חנויות מעניינות. במספר 40 נמצאת החנות של רוברט קרסר, שנוסדה ב-1873, המוקדשת כולה למטאטאים ומברשות. גם אם לא חשקתם במטאטא חדש, זו חנות יוצאת דופן ונחמדה להפליא. בלילה כדאי ללכת לפאבים הרבים באזור, שבחלקם מנגנות להקות מקומיות מוזיקה סקוטית (בשלטי הפאבים המוצבים בחוץ מופיעות התוכניות לערב). בבר Finnegens Weke נערכת מדי לילה הופעה חיה. ודאו כי מדובר בהופעה של מוסיקה סקוטית, ולכו לשיר ולרקוד באחד מהפאבים השמחים בעיר. הכניסה חופשית.

מוזיאון הסופרים
שעות פתיחה: שני-שבת 17:00-10:00, ראשון 17:00-14:00
כתובת: Lady Stair's Close
טלפון: 131-5294901
אתר אינטרנט

קתדרלת סנט ג'יילס, שצריחיה היפים בולטים מעל קו הרקיע של העיר | צילום: Kilnburn, GNU FDL

חמת חלילים במחיר מציאה
שוב חוזרים אל הרויאל מייל, ומגיעים במורד הרחוב אל כיכר הפרלמנט (Parliament Square) ובצדה אל קתדרלת סנט ג'יילס (St. Giles Cathedral). הקתדרלה נבנתה במאה ה-15, היא גדולה ומרשימה וצריחיה בולטים על קו הרקיע של העיר. הכניסה חופשית.

חצו את הגשר הצפוני (North Bridge) והגיעו אל מוזיאון הילדוּת (Museum of Childhood). יש בו אוסף ענקי של צעצועים, משחקים, בובות וספרים. הכניסה חופשית, יש נגישות לנכים.

בפינת Jeffery Street נמצא בית ג'ון נוקס (John Knox’s House) מן המאה ה-15. ביקור בו יאפשר הצצה אל בית טיפוסי מהתקופה. הכניסה בתשלום, יש נגישות חלקית לנכים.

פנו שמאלה לרחוב ג'פרי, המשקיף על גבעת קלטון (Calton Hill), ובמספר 9 ברחוב ישנה חנות שבה אוסף של דובונים (Teddy Bears) מכל העולם. פריקים של דובונים יכולים לרכוש שם דוגמאות של עיצובים נדירים.

מוזיאון הילדוּת
שעות פתיחה: בימים שני-שבת 17:00-10:00, בימי ראשון 17:00-12:00
כתובת: 42 High Street
טלפון: 131-5294142
אתר אינטרנט

בית ג'ון נוקס
שעות פתיחה: שני-שבת 16:30-10:00, ראשון 16:00-12:00
כתובת: 43-45 High Street
טלפון: 131-5569579

אחרי רחוב ג'פרי מתחיל החלק האחרון של הרויאל מייל – Canongate Street. בצדו השמאלי נמצא בניין Canongate Tolbooth ובו המוזיאון The People Story, המספר על אורח חייהם של האנשים הפשוטים באדינבורו מהמאה ה-18 ועד היום. הכניסה חופשית, יש נגישות לנכים.

במספר 82 נמצאת החנות Bagpipes Galore. כאן תמצאו חמת חלילים במחירים שמתחילים ב-82 פאונד – מציאה של ממש! (בואו נגיד שעיקר הקסם של הכלי הוא במבנה המורכב שלו ולאו דווקא בצליל. חבר סקוטי תיאר באוזני את צליליו כך: "קחי חתול, אחזי אותו בזנבו, ועכשיו סובבי אותו במעגלים מעל לראשך. הוא יפיק מגרונו צליל דומה").

מוזיאון The People Story
שעות פתיחה: שני-שבת 17:00-10:00, ראשון 17:00-14:00
כתובת: 163 Canongate
טלפון: 131-5294057

Bagpipes Galore
כתובת: 82 Canongate
טלפון: 131-5564073

ארתור'ז סיט, פסגת פארק הולירוד | צילום: David Monniaux, GNU FDL

פארק הולירוד: פרא אציל (וקרוב)
סופו של הרויאל מייל יוביל אתכם אל ארמון הולירוד. הארמון נבנה בכמה שלבים, החל במאה ה-16, והיה משכנם של מלכי סקוטלנד שמאסו בארמון הקר ושטוף הרוחות שבטירה על ראש הצוק. חסידי ההיסטוריה הסקוטית ימצאו בו עניין, וסתם הדיוטות יגלו שהחזית מרשימה יותר מן הפנים. ליד הארמון נמצאים שרידי מנזר הולירוד, שנבנה במאה ה-12. בעבר היה זה מנזר ענק מעוטר בגילופי אבן. הגג של המבנה התמוטט במאה ה-18, אך הקירות שנותרו מרשימים, ומומלץ לבקר שם. כדאי לשבת על אחד מספסלי העץ ברחבה שמול הכניסה ולנוח קצת. בינתיים הביטו בחזית הארמון היפה והפנו מבטכם ימינה, אל מעבר לשער הדרומי של הארמון. שם, מעבר לכביש, נמצא הפלא הגדול של אדינבורו: פארק של פרא, הרים ואגמים, פה, כל כך קרוב ללב העיר.

שלושה אגמים, פסגה בגובה 251 מטר, שמורת ציפורים ומרחבים ירוקים ופראיים. כל זה על שטח של 2,600 דונם, ממש ליד הבית. אפשר להקיף את הפארק במכונית, והכי מומלץ – אם לא יורד גשם – להגיע באופניים (אפשר לשכור אופניים בכמה מבתי ההארחה והאכסניות בעיר או בחנויות להשכרת אופניים). כדאי להביא קצת לחם כדי להאכיל את הברווזים והברבורים שבאגמים.
על מנת שתיהנו מהטיפוס (היפה והקל) אל פסגת הפארק – ארתור'ז סיט (Arthur’s Seat) – כדאי לנעול נעלי הליכה נוחות. שם, בנקודה הגבוהה בעיר, נושבות בדרך כלל רוחות עזות שרק מעצימות את חוויית התצפית. מול עיניכם תיפרש העיר כולה, על כל חלקיה וגבעותיה, כשמאחוריה נשקף מפרץ הנהר פורת' (Forth) הנשפך אל הים הצפוני. נשמו מלוא הריאות אוויר פסגות צלול, והודו לאלוהים או למזלכם הטוב על שזכיתם ליהנות מכל היופי הזה.