נאהָה (Naha), בירת אוקינאווה (Okinawa), האי הגדול בשרשרת איי ריוקיו (Ryukyu) שבדרום יפן, הפתיעה אותי בפקקי התנועה בכניסה אליה, במזג אוויר סוב־טרופי ובתזזית הקניות בבתי הכלבו המפוארים, שנערות יפניות מקבלות את פניך בפתחם בקידות עמוקות. הרחוב הראשי של העיר, קוֹקוּסאי דוֹרי ("הרחוב הבינלאומי"), זרוע בתי כלבו, ברים, מסעדות, מלונות וחנויות. בעיר בת כ־320 אלף התושבים מדברים אליך מכל פינה, וזו לא הגזמה: קול אשה הבוקע מרמקולים שמותקנים על רמזורים מודיע כשהאור הופך לירוק, ואז ורק אז יחצו האנשים את הכביש. קול דומה יודיע באוטובוס באיזו תחנה אתה נמצא, לאיזו קומה הגיעה המעלית, ומה אתה רואה משמאלך בגן הבוטני. בני אוקינאווה אינם יפנים לכל דבר, אך כמו יפנים הם יעמדו בתור ארוך ומתפתל בסדר מופתי, יחצו את הכביש רק בירוק, ישמרו על מרחק בין המכוניות ולא יצפרו אפילו בגרועים שבפקקים. אוקינאווה המודרנית הוקמה על עיי החורבות של מלחמת העולם השנייה, אך שורשיה התרבותיים ניזונים מהיסטוריה עשירה ומפותחת. החוויה האוקינאווית מורכבת ועם זאת פשוטה, קצת כמו סושי. אוקינאווה ממוקמת בצומת ימי חשוב, בין איי יפן וטייוואן מצפון, הפיליפינים מדרום, קוריאה וסין כ־600 קילומטר ממזרח ואמריקה הרחק במערב. היא עברה זעזועים רבים, שהאחרון בהם היה כיבוש האי על ידי האמריקאים במלחמת העולם השנייה.
בתגובה להפצצה היפנית בפֵרְל הַרְבּוֹר הטילו האמריקאים מצור ימי על אוקינאווה, ובמהלכו הפגיזו את האי ספינות מלחמה בארטילריה כבדה, שלימים כונתה טייפון המתכת. בתום ההפצצה החל הקרב היבשתי, הימי והאווירי הגדול ביותר שהתחולל אי פעם באוקיינוס השקט: כחצי מיליון חיילים אמריקאים תקפו את 400 אלף התושבים והחיילים היפנים שהיו באי. בקרב בין כוחות לא שקולים נהרגו כ־240 אלף איש, מתוכם כ־70 אלף יפנים ותושבי איים אחרים ועוד כ־150 אלף אוקינאווים, שהיוו אז כשליש מאוכלוסיית האי. כמעט כל משפחה איבדה מישהו בקרב ההוא. הכיבוש האמריקאי נמשך עד 1972, אז הוחזרה הריבונות ליפן. תוקפים ומותקפים גם יחד אתר ההנצחה שוכן על הצוקים שמהם קפצו אל מותם החיילים היפנים שלא יכלו לשאת את חרפת התבוסה, וליד המערה שבה הרגו נשים את ילדיהן ואחר כך התאבדו עם עוד עשרות נשים ונערות מאימת הנפילה בשבי "הברברים". בסמיכות לאתר ההנצחה הוקם פארק השלום, שבמרכזו מבנה דמוי חרוט ובתוכו פסל בודהא בגובה 16 מטר, שאמן יפני עמל עליו יותר מעשרים שנה. בחדרון שמתחת לפסל נמצא אוסף אבנים ממקומות קדושים בעולם. מאז המאה ה־15 היתה שרשרת איי ריוקיו ממלכה עצמאית, שנוהלה בידי שושלת שמקום מושבה היה בעיר שורי (Shuri) שליד נאהה. במשך מאות שנים ניהלה הממלכה הקטנה קשרי מסחר ותרבות מפותחים עם טייוואן ועם סין; כמחווה לסין היא אף שילמה לה מסים. עד היום השפה האוקינאווית וגם האוכל והמנהגים המקומיים ניזונים משורשים סיניים. מתחילת המאה ה־16 החלו משפחות יפניות עתירות עוצמה וכוח לפלוש לאיים הדרומיים. בעזרת צבא סמוראים השתלטה שושלת סָצוּמָה היפנית על אוקינאווה, אסרה על החזקת כלי נשק ועל לימוד הגנה עצמית ובכך הבטיחה לעצמה שליטה מוחלטת באוכלוסייה. בשנת 1879 הועברה השליטה באוקינאווה באופן רשמי ליפן, והעיר שורי העבירה לנאהה את התואר בירת ריוקיו. הטירה המקורית של שושלת שורי, כמוה כשאר המבנים באוקינאווה, נכתשה עד דק בהפגזה האמריקאית. היא שוחזרה לפני שנים אחדות בעזרת טכנולוגיית היי טק, וכיום היא ניצבת כמבנה בוהק בצבעי אדום וזהוב. בכניסה לטירה מוגשת למבקרים שקית ניילון לשים בתוכה את נעליהם, ולכן מלווה רשרוש שקיות בלתי פוסק את הכניסה למבנה ואת היציאה ממנו. גם כאן נפנף אלי השומר, בשמלת סמוראי ובכפכפים, במכשיר הטלפון הנייד שלו, לאות שלא אצלם עד שאסיים למלא את הטפסים המקודשים. המנטה הגדולה
זערוריים. תושבי האיים מתפרנסים מחקלאות, מדיג ומתיירות יפנית.
לאחר שב־1995 אנסו שלושה חיילים אמריקאים ילדה מקומית כבת 12. באי הזה, שאחוזי הפשיעה בו מהנמוכים בעולם, עורר המעשה זעזוע, ששטף את אוקינאווה ואת העולם כולו בגל מחאה על נוכחות אמריקאית באי. יותר מדי מנהלים הצטרפתי לידידי יָמָזאטוֹ לאימון יום ראשון המסורתי. מירוץ סירות בעל מסורת של מאות שנים ייערך בעיר בעוד כחודש, והאימונים בעיצומם. בכל מקצה שלוש סירות המסמלות את שלוש הערים שחברו לכרך נאהה, מושטות על ידי צוות של 32 חותרים ושלושה אנשי צוות. ימזאטו על ההגה מאחור, עוד מישהו מלפנים נותן את הקצב בתיפוף רם, ובמרכז המאמן. אנחנו עוזבים את המזח ובשאגות רמות חותרים לים הפתוח. המאמן כבן שבעים, שבע קרבות ועתיר ניסיון, נד בראשו בעצב לנוכח הקצב האטי והמאכזב ולוחש לי באנגלית את האבחנה שלו: "יותר מדי מנהלים", ספק התלונן ספק קבע, "אין עבודת צוות, אין משמעת לדור הצעיר של היום באוקינאווה". |
הנופים של איי ריוקיו בדרום יפן מזכירים את הוואי: חופים לבנים, ים טורקיז, צמחייה עבותה ואתרי צלילה מרשימים. אבל מאחורי כל היופי הזה מסתתרים זיכרונות מעבר עקוב מדם עודכן 20.7.17 |
יום בבית ספר ביפן
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3475
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 397
[name] => יפן
[slug] => japan
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 397
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 119
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )