צפון נורווגיה אזור צפון נורווגיה כולל את המחוזות נורדלנד (Nordland), טרומס (Troms) ופינמרק (Finnmark). ארץ זו משתרעת מעבר לחוג הארקטי, נהנית משמש חצות...
אשרות ושגרירויות ישראלים הנוסעים לנורווגיה אינם זקוקים לאשרת כניסה. שגרירות נורווגיה בישראל כתובת: רחוב איינשטיין 40, תל אביב. טלפון: 03-7441490. שגרירות ישראל...
המבקרים המעטים המגיעים לאיי לופוטן, בקצה הצפוני של נורווגיה, עושים זאת בעיקר בקיץ, כשהשמש אינה שוקעת. בשאר הזמן, תושבי הכפרים בהרים, הדייגים בפיורדים ומיליוני הציפורים נהנים משלווה לא מופרעת
הטיפוס היה קשה. פסענו מתנשפים בשביל התלול, עקב בצד אגודל, מנסים לעבור את המרחק שנותר עד הפסגה. למזלנו, הסלעים שעליהם צעדנו היו יציבים והרוחות החזקות, שנשבו בימים האחרונים, פסקו בלילה הקודם.
המראה מן הפסגה היה עוצר נשימה. בין ההרים המושלגים המכסים את מרבית איי לופוטן (Lofotan), ונחשבים לעתיקים ביותר באירופה, היו זרועים אגמים קטנים. בשולי המפרצים התגלו כפרים ציוריים ושדות ירוקים. פיורדים שלחו אצבעות ים כחולות לתוך ההרים. הצבעים באיי לופוטן הם שילוב של כחול וירוק. הכחול הוא לעיתים אפרפר, לפעמים עמוק ועז ולעיתים תכול רך. על האיים אתה מגלה כי לצמחייה יש קשת שלמה של גווני ירוק ולמי האגמים והמפרצים אינספור גווני טורקיז.
הצבעוניות הנפלאה של הטבע מקבלת חיזוק מבקתות הדייגים האדומות | צילום: Mel Toledo, flickr
חותם הקרחונים
איי לופוטן מורכבים מארבעה איים מרכזיים: AUSTVAGOY ,VESTVAGOY MOSKENESOYA ו-FLAKSTADOYA; שבעה איים בגודל בינוני, הסמוכים אליהם, ומאות איים קטנטנים. שטחם הכולל של האיים הוא 1,214 קילומטרים רבועים. הם מופרדים מהיבשת על ידי הווסטפיורד (VESTFJORD), שרוחבו 80 קילומטרים, ומאיי ווסטרולן (VESTRALEN) שבצפון, על ידי מיצר רפטסונדט (RAFT SUNDET) שרוחבו בין קילומטר אחד לשלושה. מיצר זה ידוע לשמצה בגלל סערות החורף העזות המתחוללות בו, אך הוא מהווה מוקד משיכה לתיירים בגלל מפרציו היפים.
קו החוף הוא במקרים רבים חומת סלעים, "חומת לופוטן", שמתנשאת לגובה אנכי של 1,000 מטרים מעל פני המים. הקרחונים, שגלשו כאן מספר פעמים בעידן הגיאולוגי האחרון, שייפו את הצוקים והעניקו להם מראה חלק להפליא.
במקום בו גלש הקרחון עד לים, נמס והותיר אחריו מפרץ צר ומפותל, חודרים מי הים לתוך היבשה. התופעה נקראת פיורד, מפרץ בנורווגית. בעולם כולו משתמשים במילה פיורד, רק כשמתכוונים למפרץ הנוצר מגלישת קרחון לים. באיי לופוטן מתפתלים הפיורדים בין צוקים מוריקים ויערות קטנים. המורנה, החומר ששחק הקרחון בדרכו, התפזר בחלקו בים, וזו כנראה הסיבה לקבוצות האיים בפתחי מרבית הפיורדים.
באיי לופוטן הפיורדים מתפתלים בין צוקים מוריקים | צילום: אייסטוק הקרחונים הותירו את חותמם גם על אזורים מרוחקים מהחוף. על האיים פזורים עמקים דמויי במות תיאטרון, שנוצרו מפעילות קרחונים. זרימת קרחון דומה לזרימתו של נחל: הזרימה במרכז חזקה מהזרימה בשוליים והזרימה בצד הקעור חזקה מזו שבצד הקמור. אך בניגוד לנחל זרימתו של קרחון ניכרת במסת הקרח העצומה שהוא נושא עימו.בין הקרחון העיקרי ליובליו נוצרים לעיתים הפרשי גובה, הנובעים מהבדלי המסה ביניהם. במקומות אלה נוצרים מפלים, המכונים בפי הגיאומורפולוגים "מפלים תלויים". אלו מפלים מרשימים, שוצפי מים, המעיפים רסיסים לכל עבר.מרבית בעלי החיים המתגוררים על האיים אופייניים לטונדרה. ניתן להבחין בארנבת השלג, שועל השלג, אווז האחו וברבורים לסוגיהם. מי שרוצה לצפות בחיות אלה חייב להצטייד בלבוש חם ובנעליים נוחות. הוא מוזמן לשבת לחופו של אגם כחול וקר ולהמתין בשקט. הממתינים יזכו גם לחזות בסולה הצפונית, ציפור ממשפחת הסוליים ומסדרת השקנאיים שצבעה לבן, שכנפיה וזנבה ארוכים וחדים וקצותיהם שחורים.
האיים עשירים במיוחד בציפורים ועופות ים | צילום: Mel Toledo, flickr משתזפים ליד הקוטב
בקיץ מרובים ימי השמש בעיקר בחודשים יוני-יולי, והיופי הפראי של האיים הופך אותם לאחד ממוקדי המשיכה העיקריים של תיירות הפנים בנורווגיה. בין סוף מאי לאמצע יולי השמש אינה שוקעת גם בלילה ונראית בשמיים ככדור אדום גדול. לקראת חצות מזהיבים השמיים והשמש מאדימה והולכת ומתקרבת למים כמטחווי זרת, כדי להתחיל את דרכה האיטית למעלה, מבלי להיעלם אפילו לרגע. אלה הימים בהם מלאים האיים במבקרים. הם מעפילים על ההרים, גולשים במצנחי רחיפה, או צופים בנוף, בבעלי החיים ובעופות.
בחורף הים גועש, הרוחות חזקות והלילות ארוכים וחשוכים. בלילות קרים ובהירים במיוחד מופיע בשמיים הזוהר הצפוני, תופעה מטאורולוגית-אופטית קסומה, המאירה את הרקיע באור מרהיב. הגוונים השליטים בזוהר הקוטב הם ירוק וצהוב, אך לעיתים מתגלים בו גם גווני האדום ואפילו גווני הכחול-סגלגל.
אחד הגורמים הדומיננטיים הקובעים את האקלים הוא זרם הגולף, המחמם את חופיהן המערביים של נורווגיה ובריטניה. מי הים אינם קופאים כאן לעולם והאקלים ממוזג. כך קורה שבאזור זה, השוכן מצפון לחוג הארקטי, מוציאים התושבים את עדריהם למרעה גם בחורף. כך גם קורה שבכמה מקומות, בעיקר בצידו המערבי של האי FLAKSTADOYA, בו נפרש חוף חולי רחב ידיים, נראים צעירים בלונדינים חוורי עור משתזפים בניחותא. השמש החמימה, החול הזך והצעירים המשתזפים עלולים להטעות תיירים ים תיכוניים ולגרום להם להשליך את בגדיהם ולרוץ אל הים. המגע הראשון עם המים מרתיע את האדם האמיץ ביותר: "גולף" או לא, המים קפואים.
חיים מדייג
למרות האקלים הממוזג הפרנסה קשה. 80,000 תושבים מתגוררים באיים ורובם ככולם חיים ביישובים קטנים, בבתי עץ צבעוניים, הבנויים סביב לאזורי הפיורדים הגדולים. הקרקע קשה לעיבוד, אך בכל יישוב ניתן לראות שדות של שיבולת שועל ותפוחי אדמה. עדרי כבשים רועים באחו, והכפריים החלו לגדל לאחרונה גם חורפנים. אבל למרות הזרמים המסוכנים, שהידוע בהם הוא זרם המאסטרום, מתפרנסים התושבים בעיקר מדיג.
הים סביב האיים עשיר בשני מיני דגים: מליח (הרינג) ובקלה, הנקראת בלופוטן "טורסק". בין החודשים ינואר למרץ מגיעים לחופי האיים עשרות אלפי דגי בקלה בזרם מים, המגיע מים ברנץ, ועימם זורמים אל לופוטן דייגים נורווגים רבים.
דגי בקלה תלויים לייבוש. אחד ממוצרי היצוא העיקריים | צילום: Mel Toledo, flickrהדייגים מגיעים ללופוטן כבר מאות שנים. במאה ה-12 הורה המלך אויסטיין להכין מגורים לדייגים הרבים המגיעים לאיים בעונת הדיג, כדי שלא יאלצו לישון בסירותיהם. כך נבנו הרורבואר, בקתות העץ האדמדמות והזעירות, הפזורות עדיין סביב הכפרים. פעם התגוררו בהן דייגים, היום הן משמשות בעיקר תיירים.לצד הבקתות האדמדמות ניתן לראות גם מתקני עץ גדולים להמלחת דגים, ובכפרים המרכזיים יש מפעלים להקפאת דגים, לשימורם ולייצור שמן וקמח דגים. ליד המתקנים ראיתי נשים מבוגרות ורחבות גרם המגלגלות במיומנות מפתיעה חביות כבדות, מלאות במליחים. התושבים אוכלים אותם בעיקר בפרוסות כבושות. יש להם גם מתכון מיוחד לבקלה: הם מניחים פרוסות דג במים רותחים, מכבים את האש ומשרים אותם במים 12 דקות. דגים מיובשים הם אחד ממוצרי היצוא העיקריים הנמכרים לרחבי אירופה, ובעיקר לבריטניה.המעבר בין היישובים השונים נעשה בדרך כלל בסירות. רק חלק מהתחבורה מתנהל במעבורות, המפליגות במועדים קבועים. מרבית הסירות מגיעות במועדים לא קבועים, ויש להמתין להן זמן רב על הרציף.
בני הוויקינגים
המים החמימים יחסית, עושר הדגה והמפרצים השקטים, משכו לכאן מתיישבים כבר בתקופות קדומות. הממצאים הארכיאולוגיים מעידים כי איי לופוטן היו מיושבים כבר לפני 4,000 שנים. מכאן וממקומות קסומים אחרים במערב נורווגיה יצאו הוויקינגים למסעותיהם והפילו חיתתם על אירופה. הם החריבו את קיסרותו של קרל הגדול, כבשו את אנגליה, סקוטלנד וצרפת (נורמנדי). הספרות האירופית מלאה בתיאורים מסמרי שיער על אנשי הצפון, מגודלי הזקן ומטילי האימה. אריק האדום ובנו לייף, שגילו את איסלנד, גרינלנד וניו פאונלנד נחשבים באיים לדמויות מיתולוגיות נערצות.
בכמה כפרים ניסו לשמר את העבר. כך הפכו מפעל פרימיטיבי לייצור שמן, רחוב ציורי, חווה לגידול כבשים, מספנה ישנה וכדומה למוזיאון פתוח, Open Air Museum. העובדה שמוזיאונים מסוג זה חשופים לפגעי מזג האוויר מקשה על האחזקה, אך מאפשרת שימור אמיתי של עולם הולך ונעלם.
המוזיאון הפתוח משחזר את החיים בתקופת הוויקינגים | צילום: Nicholas NG, flickrהמפורסמים שבין הכפרים הם NUSFJORD ו-SUND, שניהם נמצאים ברשימת האתרים השמורים של ארגון אונסק"ו. בתי הכפרים נראים מרחוק כמו קוביות משחק צבעוניות, שהוטלו במקרה. אבל למרות שהפכו אטרקציה לתיירים, ולמרות שחלק מהבקתות מושכר לנופשים, וחלק מהמפעלים הפכו לבתי קפה, הכפרים הללו הם עדיין מקום חי ונושם.חלק מהקסם של האיים נעוץ בכך, שלמרות המבקרים הרבים, לא נוצר כאן מנגנון תיירותי משומן. השירות אדיב ולא מקצועי: פקידי הקבלה והעובדים במלונות הם גימלאי חביב, נערה בת 17 או דייג מזדמן. כל אלה תורמים לתחושה של ביקור בקהילה מסורתית, שחייה לא השתנו מזה מאות שנים.
סיבה נוספת לתחושה הזאת היא העובדה שאיי לופוטן, המצויים בצפון-מערב נורווגיה, מרוחקים ממרכזי השלטון והייצור על ציר אוסלו-ברגן. צפיפות האוכלוסין בהם נמוכה, אין בהם ערים גדולות והייצור דל למדי. מיקומם בשולי המדינה מבחינה פוליטית, כלכלית ותרבותית, אולי מקסים את התייר, אך מעורר בתושבים תחושות של קיפוח ואפליה. תושבי לופוטן התלוננו בפני לא אחת על הסנוביות של תושבי אוסלו ותושבי הדרום בכלל. הם גם שומרים טינה לשוודים על עושרם ועל הנטראליות שלהם במלחמת העולם השנייה.
רבות מבקתות הדייגים הוספו לבתי הארחה ציוריים לתיירים | צילום: אייסטוקיש להם סיבה טובה לכעוס על הנטראליות. הגרמנים היו הראשונים שהפרו את שלוות האיים, כשכבשו אותם בתחילת המלחמה. מיקומם של איי לופוטן אפשר להם לשלוט על הנמלים הסובייטיים מצד אחד ועל האוקיינוס האטלנטי מן הצד השני. פעילות מחתרתית נגד הכובשים החלה במרץ 1941. כוחות הגרילה התקיפו ארבעה כפרי דייגים. ההתקפה נכשלה והגסטאפו הגיב בהענשת התושבים. בחודש דצמבר באותה שנה, נחתו יחידות קומנדו נורווגיות בכפר ריינה (REINE) במגמה להפריע לתנועת הספינות הגרמניות, שנשאו עפרות ברזל מכיוון נרוויק. הגרמנים הגיבו במעשי ענישה התושבים והבריחו לבסוף את פעילי המחתרת לסקוטלנד. עד היום מדברים תושבים רבים באיים אנגלית בעגה סקוטית.
מעורר השראה
בירת האיים היא סוולוואר (SVOLVAER), הנמצאת ב-AUSTVAGOY, שהוא האי הגדול ביותר. בבירה, הבנויה למרגלותיו של הר שחור וקודר (המכונה "הר העז", כנראה בגלל צורת פיסגתו), מתגוררים כ-4,000 תושבים. יישוב זה היה מרכז לחילופי סחורות החל מהמאה ה-17 וכיום משמשת העיר כמרכז המנהלי, התרבותי והמסחרי של האיים. בפרברי העיר קבעו אמנים ואומנים רבים את ביתם. בגלריית SVINOY, למשל, ראיתי תערוכת יצירות של אמנים שונים, שיצרו בהשראת נופם של האיים. קל להבין מדוע המקום מעורר השראה. מראה להקות השחפים, הנוסקות בימים אפרוריים אל סירות הדייגים, כשמעט העצים נצבעים בכתום מלנכולי, הוא בהחלט מיוחד במינו.
שמש של חצות מאירה את המצוקים והמפרץ | צילום: Mel Toledo, flickrקרוב מאוד לעיר, ממש מול הרציף, נמצא האי הקטן GUNNARHOLM, בו קבור הצייר הנורדי גונר ברג, שנולד בסוולוואר ב-1864. בקאבלוואג (KABELVAG), הסמוכה, קיים מזה שנים רבות, בית ספר לאמנות ומוזיאון קטור, ובו בקתות דייגים משנת 1789, ושוק דייגים משוחזר מהימים בהם היו דגים מטבע עובר לסוחר.הדרך מסבולוואר, דרומה אל כפר הדייגים A (מבטאים כמו האות האנגלית 0) נחשבת לאחת הדרכים היפות בנורווגיה. הדרך עוברת על גשרים מרשימים וחוצה איים רבים. המעבורת האחרונה, שקישרה בין חלק מהאיים עד 1990, הוחלפה במנהרת ענק. בצידי הדרך פורחים גיאופיטים, סחלבים ונוריות צהובות, פה ושם נראות ציפורי ים ועל סלעי ענק, המזדקרים מעל הים, מקננים אלפי שחפים.הטיול המפורסם ביותר בלופוטן הינו שיט אל טרולפיורד, מצידו המערבי של מיצר רפטסונדט. זהו הפיורד היפה ביותר בו ביקרתי. מפרץ צר להפליא, המתעקל בין הרי ענק מאיימים. ההרים קרויים, כמו הפיורד כולו, על שמם של הטרולים: שדים מקומיים, קטנים ומכוערים, האנשה של הפחדים המאיימים על אדם, שהפכו במהלך השנים לחביבים על כולם, בפרט על ילדים. במאה ה-19 היתה לטרולים עדנה לאחר שביורנסון אסף בקפידה את הסיפורים העממיים אודותיהם. הנריק איבסן העניק לאגדות אלה הד במחזהו "פר גינט".
לפיורד ניתן להגיע בספינת הדואר והטיולים "הורטיגרוטן", העוברת בו במסעה הארוך בן 11 ימים מברגן לקירקנס, שעל גבול רוסיה ובחזרה. דרך מעניינת יותר לבקר בפיורד היא לשכור סירת דיג, ולצאת בחברת בעליה אל מתחת לצוקים, ולשמוע ממנו את סיפורי האגדות המקומיים.
גן עדן לציפורים
הכפר ריינה הינו מקום קסום נוסף עטור צוקים מחודדים. ממנו ניתן להפליג לאיים הדרומיים הקטנים, המהווים יעד נכסף לחובבי ציפורים. בין המינים הרבים המקננים שם מפורסמות במיוחד האלקה (Alca torda), האוריה (Uria aalga), והטמשאי הצפוני PUFFIN) או (Fracterctura arctica, המכונה גם תוכון הים. אלה שלושה מינים מסדרת האלקאיים, שהמשותף להם הוא צבעם השחור לבן, תזונתם, הכוללת סרטנים, רכיכות ודגים, קינונם בלהקות על דרגשי סלע והשותפות המלאה של ההורים בטיפול בצאצאים.
האלקה הוא עוף בגודל ברווז בעל גב שחור וגחון לבן, העולה מן הים רק בזמן הדגירה ומקנן במושבות עצומות. הנקבה מטילה ביצה אחת לסדק בסלע. צבעה של האוריה שחום בקיץ ואפור בחורף, והיא מתגוררת ליד חופים סלעיים. גם האוריות מקננות במושבות צפופות, כ-40 זוגות על דרגש סלעי. הנקבה מטילה ביצה אחת בצורת אגס, המונעת את נפילתה מהסלע. תוכון הים הוא הקטן ביותר. זהו עוף בגודל יונה בעל גב שחור עם טבעת אדומה סביב העין ומקור בצבע צהוב, כתום.
מעבורות קטנות וספינות דייגים מפליגות מריינה אל האי ווארוי (VAEROY) שמדרום מערב, שבקצהו הדרומי נמצא הכפר המבודד מוסטד (MOSTAD). מעל הכפר מזדקר בתלילות כמו כתר שחור, המוסטדפייל (MOSTADFJEL), מצוק בו מקננות למעלה ממיליון ציפורים, ביניהן תוכוני ים, קורמורנים, אוריות ועיטמים לבני זנב, המתרבים כולם בין מאי לאוגוסט.
שלווה מושלמת באיי לופוטן | צילום: Nicholas NG, flickr ביצי תוכוני הים נחשבים למעדן בקרב תושבי הכפרים, ובאחד הביקורים במקום הצטרפתי לקבוצת גברים שיצאה ללקט ביצים. הם טיפסו על הצוק, קשרו אחד מהם בחבל והוא גלש בזריזות אל דרגש הסלע, מפחיד עשרות צפורים שקיננו בו. הוא ליקט את הביצים לתוך סל, כשרעש של צרחות מחאה מלווה אותו. לאחר שמילא את הסל בביצים, קשר אותו לחגורתו וטיפס בקלילות אל חבריו שהמתינו למעלה. כל אחד מהמשתתפים לקח ביצה ומיהר לנעוץ בה את שיניו.כששאלתי את אריק הפקח מדוע לא מגינים על הציפורים האומללות, ענה לי ששמירת טבע פרושה גם שימור התרבות האנושית שחיה לצידו והשתלבה בו. הציידים והלקטים, לדבריו, הם שרידי התרבות הקדומה של האיים בדיוק כמו דיג הקוד, הבקתות האדומות והמיתוסים.שיט של שעתיים וחצי הביא אותנו לאי רוסט ROST, המרוחק כ-100 קילומטרים מהחוף הנורווגי. זוהי סדרת צוקים קריסטלינים, שלכל אחד מהם שם משלו, הלקוח מהמיתולוגיה המקומית. בין הצוקים מקננים שלושה מיליון תוכוני ים וסוגים שונים של עופות נדירים כמו יסעורונים (OCEANODROMA), הקטנים בעופות הים המזכירים בגודלם סנוניות ובמעופם דומים לפרפרים, ויסעורים שחפיים, הדומים לשחפים ומבלים את מרבית זמנם בים. במהלך השיט בין הצוקים מכוסי הציפורים חגו סביב הסירה עופות שונים ומשק הכנפיים והצרחות הזכיר את סרטו של היצ'קוק.
מלמעלה נשמע לפתע רעש מוכר של מסוק. תיירים עשירים יצאו לגיחה קצרה מהעיירה בודו (BODO), שבחוף הנורווגי לראות את ענני הציפורים. ההליקופטר הנמיך טוס סמוך אלינו ומבעד לשמשה אפשר היה לראות את הנוסעים מביטים בנו בעניין. הם נראו לא שייכים, אורחים לרגע, שבאו לחוות את ה"קצפת" של האיים בלי להמתין ברציף ברוח מקפיאה לסירה שבוששה להגיע, בלי לסבול את טילטוליה בים ובלי לסכן את עצמם בטיפוס על מדרונות תלולים אחרי מלקטי הביצים.
כשהשמעתי באוזני משיט הסירה שלנו הערה בגנות המפונקים במסוק, הופיע חיוך אירוני בזווית פיו. הבנתי שבעיניו אין ביני לבינם שום הבדל. מה אני אם לא תייר מפונק, אורח לשבוע בשמש החמימה של חודש יולי, שלא חווה סערה אמיתית, או חורפים חשוכים וקרים ולא נאבק כדי להוציא את פרנסתו מן המים. גם אני, כמו תיירי המסוקים, באתי למעשה רק לרגע כדי להתבשם מקסמם של איי לופוטן.
מפת איי לופוטן:
התמונה הפותחת: טבע מרהיב וכפרי דייגים צבעוניים להפליא באיי לופוטן |צילום: Mel Toledo, flickr
.jpg)
.jpg)
