ערי הרפאים המרתקות בעולם

יש משהו מרתק ומושך בערי רפאים – ערים, עיירות וכפרים שננטשו לחלוטין מתושביהן ונותרו כשהיו, על בתיהן, מבני הציבור שבהן, החנויות וגני השעשועים. יש סיבות שונות שגורמות לאנשים להעתיק את חייהם למקום חדש ולהשאיר את הבית הישן מאחור: אסונות טבע, אסונות מעשה ידי האדם, שינויים כלכליים ועוד. העזיבה החטופה, שהותירה אחריה בתים ורחובות שוממים מאדם, הטבע שהולך ומשתלט על השטחים הריקים – כל אלה מציתים את הדמיון ומעוררים מחשבות לגבי החיים שהיו פה פעם ואינם עוד. מבין ערי הרפאים הפזורות ברחבי העולם ליקטנו כמה מעניינות במיוחד, שבכל אחת מהן מומלץ לבקר במהלך טיול באזור.

ערי רפאים באיטליה
למרות שאיטליה היא אחת המדינות התוססות ומלאות החיים באירופה, באופן מפתיע יש בה ריכוז גבוה במיוחד של ערי רפאים. הפיזור של הערים האלו – מהצפון העשיר והמתויר ועד לדרום הנידח – מאפשר לשלב ביקור בעיר רפאים כמעט בכל יעד שבו תטיילו בארץ המגף. הנה כמה ערי רפאים איטלקיות יפות במיוחד:

בלסטרינו, הריביירה האיטלקית
ב-1953, אחרי סדרה של רעידות אדמה ומפולות בוץ, הוחלט לפנות את תושבי העיירה הקטנה בלסטרינו (Balestrino) מבתיהם. העיירה העתיקה, שנמצאת על צלע של גבעה המשקיפה אל הים, כ-75 ק"מ מדרום-מערב לגנואה, נותרה שוממה לגמרי – בתחתית הגבעה יש ישוב חדש, שבו מתגוררים חלק מהתושבים שפונו מבתיהם. הטיול ברחובות השוממים, בין בתים עתיקים שמשקיפים אל הנוף הירוק ואל הים הליגורי, הוא מעין מסע בזמן, לימים אחרים, כשקולות ילדים נשמעו בחצרות, צעדי האיכרים ששבו מהשדות שבעמק מלאו את הרחובות ופעמוני הכנסיות נשמעו בכל שעה עגולה. המצודה העתיקה בראש הגבעה נותרה בשלמותה ויפות במיוחד הן גם שתי כנסיות מהמאה ה-12.

בלסטרינו. רעידות אדמה ומפלות רוקנו את העיר העתיקה מתושביה

איך מגיעים? בלסטרינו נמצאת על כביש מקומי SP34, ואפשר להגיע אליו בקלות מהכביש המהיר E80 (כביש אגרה) המחבר בין גנואה ל-Ventimiglia.

מה עוד בסביבה? פחות מ-40 ק"מ מצפון לבלסטרינו נמצאת סבונה (Savona), עיר נמל מרובת ארמונות, כנסיות וביצורים. על גבעה מעל העיר, מוקפת בכרמים ומטעים, נמצאת וילה המיוחסת לכריסטופר קולומבוס (אחת מכמה וילות באזור המיוחסות למגלה הארצות הנודע). ואם אתם חובבי חופים, באזור יש כמה וכמה חופים ומפרצים שמומלץ לעצור בהם.

קרקו, בזיליקטה, דרום איטליה
ב-1963 סדרה של מפולות עפר ובוץ החריבה בתים רבים בעיירה קרקו (Craco) וגרמה לרבים מתושביה לנטוש ולחפש קרקע בטוחה יותר. כעשור לאחר מכן, כשהמצב רק החמיר, עזב אחרון התושבים את המקום. העיירה, במחוז בזיליקטה בדרום איטליה (באזור שבין העקב לאצבעות המגף האיטלקי), נמצאת במיקום נפלא – בראשו של מצוק חשוף, המתנשא לגובה של 400 מטר. השילוב של המצוק נטול הצמחייה והבתים שנחצבו בתוך הסלע הופך את הביקור כאן למרתק במיוחד. אין ספק שזוהי אחת מערי הרפאים היפות ושובות הלב באיטליה, ויש האומרים באירופה כולה.

קרקו, עיירת רפאים בדרום איטליה, לדעת רבים זו היפה מבין ערי הרפאים האיטלקיות

איך מגיעים? קרקו נמצאת כ-55 ק"מ מדרום למטרה (Matera) ואפשר להגיע אליה בכבישים מקומיים: ראשית, SS7r ומשם ל-SS176.

מה עוד בסביבה? אל תחמיצו ביקור במטרה, עיר יפהפייה, שהרובע העתיק שלה, המכונה "הסאסי של מטרה", מורכב מבתי מערות שמטפסים על צלע מצוק. כיום רובם נטושים, ואולם בכמה מהם הוקמו בשנים האחרונות מלונות בוטיק ייחודיים עם נוף בראשיתי שיגרום לכם להחסיר פעימה.

הכפר שטבע באגם
בנפת דרום טירול שבצפון איטליה (המוכרת גם בשם אלטו אדיג'ה) הנופים הנפלאים, מהיפים בכל צפון איטליה, מסתירים עבר לא פשוט: האזור עבר לאחר מלחמת העולם הראשונה מאוסטריה לאיטליה, ואולם תושביו המשיכו לדבר גרמנית ולשמור על מנהגים אוסטריים. כדי להקנות לאזור אופי איטלקי, הועברו לכאן בשנות השלושים תושבים מסיציליה. ואם לא די במתחים שכבר היו קיימים כאן, בשנות החמישים, למרות התנגדות עזה מצד התושבים, השלטון החליט להקים סכרים על מנת להפיק חשמל לצרכים תעשייתיים, וכך הוצפו עמקים וכמה כפרים נעלמו כליל מתחת למים – התושבים פונו קודם לכן, ואולם הם איבדו את בתיהם ואת שדותיהם. זכר לחיים שהיו פה פעם ונעלמו מתחת למים אפשר לראות באגם רשנזה (Reschensee בגרמנית, Lago di Resia באיטלקית) – מגדל הפעמונים של הכנסייה בכפר Graun, עדות אילמת לכפרים שהיו פה פעם. ואם במהלך טיול באזור הגעתם לכפר באותו השם, אל תטעו – זהו כפר חדש שהוקם במקום זה שטבע באגם. 

צריח הפעמונים של הכנסיה המזדקר ממימיו של אגם רשנזה הוא העדות היחידה לכפר שהיה פה פעם

איך מגיעים? האגם נמצא כשעה ו-45 דקות נסיעה מהעיר בולצנו. יוצאים מבולצנו בכביש SS38 ובהמשך עוברים לכביש SS40.

מה עוד בסביבה? האגם נמצא באלפים האיטלקיים, אזור של יופי טבעי מדהים. יש כאן פסגות נישאות, עמקים ירוקים וכמה וכמה פארקים לאומיים שכדאי מאוד לטייל בהם.

פירמידן, שוודיה
בתחילת המאה העשרים הוקמה העיירה פרמידן (Pyramiden, פירמידה בשוודית) בקצהו של פיורד באי שפיצברגן, הגובל באוקיינוס הקרח הצפוני. את שמה קיבלה העיירה הקטנה מהר סמוך, שצורתו כצורת פירמידה, והיא הוקמה כדי לשמש מגורים לכורים במכרה פחם. ב-1927 חברת הכרייה עברה לידיים רוסיות וכך גם העיירה על תושביה. אלא שעלויות אחזקה גבוהות והריחוק הרב גרמו לכך שבסוף שנות ה-90 הוחלט לנטוש את פירמידן. בשונה ממקומות נטושים אחרים, העיירה נותרה כמעט ללא שינוי מהיום בו ננטשה. מזג האוויר הקר ויבש משמר את הבתים ומעכב ריקבון והתפוררות, ממש כאילו העיירה הוכנסה למקרר או למקפיא… אפילו פסנתר כנף שבמרכז התרבות המקומי נותר ללא פגע, כמו גם גינות המשחקים, בתי התושבים ומבני הציבור. אפשר להגיע לכאן בסיור מודרך או באופן עצמאי ולשוטט ברחובות (חל איסור להיכנס לתוך הבתים, גם אלה שאינם נעולים). המלון המקומי שופץ ושוקם לאחרונה ואפשר לשהות כאן גם בלילה.

בתיה של העיירה פירמידן נותרו שמורים להפליא בזכות מזג האוויר הקר והיבש באי שפיצברגן מצפון לנורווגיה

גן שעשועים נטוש בעיירת הרפאים פירמידן. מי שרוצה להאריך את חווית הביקור יכול ללון במלון המקומי ששופץ 

איך מגיעים? אפשר להגיע בהפלגה או באמצעות אופונועי שלג מלונגיירבין (Longyearbyen).

מה עוד בסביבה? פירמידן נמצאת סמוך לפיורד יפה ובאזור יש גם כמה פארקים לאומיים, בהם Sassen-Bünsow ו- Nordre Isfjorde. בנוסף, האי שפיצברגן מציע טיולים בטבע, ביקור בכפרי דייגים קטנים, שייט בפיורדים, מסעות באופנועי שלג ועוד.

בלצ'יטה, ספרד
העיירה בלצ'יטה (Belchite) בצפון ספרד, כ-45 ק"מ מדרום לסרגוסה, שרדה קרבות לא מעטים לאורך ההיסטוריה ואולם ב-1937 היא ספגה מכה שלא התאוששה ממנה עוד. היו אלו ימים שחורים בספרד, ימי מלחמת האזרחים, ובקרב בין כוחותיו של הרודן פרנקו למתנגדיו נהרסו בתים רבים של העיירה והיא ננטשה. הבתים ההרוסים נותרו במקום כזיכרון עצוב וכואב למלחמה עקובה מדם ויש האומרים שהצבע האדמדם של האדמה בעיירת הרפאים מעיד אף הוא על הדם הרב שנשפך כאן. פחות מקילומטר מעיירת הרפאים הוקם יישוב חדש, אף הוא נושא את השם בלצ'יטה.

כנסיה הרוסה בעיירה בלצ'יטה בצפון ספרד. האתר ההרוס נותר על כנו, אנדרטה לנופלים במלחמת האזרחים הספרדית

איך מגיעים? בלצ'יטה נמצאת במרחק 45 דקות נהיגה מסרגוסה בכבישים N-232 ו- A-222 בכיוון דרום-מזרח.

מה עוד בסביבה? מומלץ לבקר בסרגוסה (Zaragoza), המשמרת אווירה ספרדית אותנטית, עם מיעוט תיירים. כדאי גם לטייל באזור נהר אברו (Rio Ebro) הזורם כאן בפיתולים רבים.

פריפיאט, אוקראינה
ב-26 באפריל 1986 התעוררו תושבי העיר פריפיאט (Pripyat) למה שנראה כעוד יום שגרתי. אלא שבתוך כמה שעות חייהם השתנו מהקצה אל הקצה. פריפיאט, הגדולה בערי הרפאים שמוזכרות כאן, נוסדה ב-1970 כדי לשכן את עובדי הכור האטומי בצ'רנוביל ואת בני משפחותיהם. מבין "ערי האטום", שהוקמו בברית המועצות בסמוך לכורים אטומיים, פריפיאט היתה המשגשגת והמצליחה מכולן. רוב תושביה היו צעירים והם נהנו מרמת חיים גבוהה, מחינוך מצוין ומחיי תרבות תוססים. התכנון האדריכלי נחשב למופת בעיני השלטון הקומוניסטי ותנופת הבנייה צברה תאוצה בשנות השמונים. בין השאר, גלגל ענק היה אמור להיחנך במהלך חגיגות ה-1 במאי 1986 ולהפוך לאייקון של העיר (בדומה ללונדון איי שנחנך שנים לאחר מכן בבירת בריטניה). אלא שהפיצוץ בכור האטומי בצ'רנוביל שם קץ לכל השגשוג הזה ובתוך ימים ספורים נטשו את העיר כל 47 אלף תושביה. בשונה מהעיר צ'רנוביל, שבה נעשו ניסיונות שיקום, פריפיאט נותרה כשהיתה ביום בו ננטשה. ברחובות עדיין יש שרידים של כרזות קומוניסטיות, הגלגל הענק, שמעולם לא נשא בתוכו את תושבי העיר הצוהלים, עומד על כנו. בבתים נותרו רהיטים, ספרי לימוד, בגדים, מצרכי מזון. את מקומם של בני האדם תפס הטבע – עצים ושיחים החלו לצמוח דרך גגות הבתים, בעלי חיים מצאו מסתור בחדרים עזובים.

הגלגל הענק, שהיה אמור להיחנך כמה ימים לפני אסון צ'רנוביל נשקף מחלון של דירה נטושה בפריפיאט

גם כיום רמת הקרינה כאן גבוהה, ואולם בשנים האחרונות מתפתחת באוקראינה תיירות אטום, הכוללת סיורים מודרכים בפריפיאט. בשערי העיר ניצבים שומרים המבטיחים שרק מי שמצויד ברישיון יכול להיכנס וכשהתיירים עוזבים את העיר הנטושה נמדדת רמת הקרינה דעל בגדיהם והם נבדקים שלא לקחו מזכרת כלשהי מהאתר המזוהם. אין ספק שיש משהו מרתק במיוחד בעיר גדולה ומפותחת שננטשה בבת אחת, ואולם לא בטוח עד כמה רצוי לשוטט באזור הנגוע גם כיום, שנים אחרי הפיצוץ בכור הגרעיני.

דובון צעצוע במה שהיה פעם גן ילדים. ההרס לא נגרם על ידי הפיצוץ בצ'רנוביל אלא בעקבות ביזה ופגעי מזג האוויר 

איך מגיעים? אי אפשר להיכנס לפריפיאט באופן עצמאי, עם זאת חברות תיירות בקייב מארגנות סיורים מודרכים בעיר הנטושה (כ-150 ק"מ מצפון לקייב). האם מומלץ להצטרף לסיור כזה? ההחלטה בידיכם.

מה עוד בסביבה? קייב, בירת אוקראינה, מציעה לא מעט אתרים מרתקים ואם תרצו ללמוד על אסון צ'רנוביל מבלי להתקרב לאזור הנגוע, תוכלו לעשות זאת במוזיאון מרגש המוקדש לנושא שנמצא בעיר.

בודי, קליפורניה, ארה"ב
ב-1859 התגלה זהב במזרחו של רכס סיירה נבדה במדינת קליפורניה, סמוך לגבול עם מדינת נבדה. כצפוי, התגלית הביאה בעקבותיה זרם של אנשים, שחלמו על העושר הגדול המחכה להם מעבר לפינה. בשיאה גדולתה, גרו בבודי כ-4,000 תושבים, והיה בה כל מה שאפיין עיירות כורים מסוגה: שתי כנסיות, שני בתי מלון, תחנת רכבת, חנויות ופאבים. אבל המאה ה-20 לא הטיבה עם העיירה – כשלא נותר עוד זהב באדמת בודי, תושביה החלו לנטוש. ב-1912 נסגר העיתון היומי המקומי וב-1915, כשמספר התושבים ירד לכמאה, בודי זכתה לראשונה לכינוי "עיר רפאים". דווקא לאחר שננטשה, הפכה בודי למוקד משיכה למבקרים. המיקום שלה, בלב נופים בראשתיים, סמוך לאגם מונו המרתק ובמרחק לא גדול מהפארק הלאומי יוסימיטי ומאגם טאהו, מביא אליה מטיילים רבים, שנשבים בקסם עיירת הרפאים שכמו קפאה בזמן ונותרה זכר לחיים התוססים בעידן הבהלה לזהב.

בודי, שנבנתה במהלך הבהלה לזהב וננטשה כאשר לא נותר עוד זהב

איך מגיעים? בודי נמצאת במזרח הסיירה נבדה, סמוך לגבול עם נבדה. מכביש 395 יורדים לכביש SR 270, שחלקו לא סלול אבל עביר גם לרכב רגיל (סעו בזהירות רבה).

מה עוד בסביבה? אינספור מקומות נפלאים – החל בפארק הלאומי יוסמיטי, שנמצא מדרום לבודי, וכלה באגם טאהו שנמצא מצפון לעיירת הרפאים. ואם כבר הגעתם לסביבה הנידחת הזאת, אל תוותרו על ביקור באגם מונו, הגרסה המקומית לים המלח שלנו…

הכנסייה המתודיסטית בבודי, אחת משתי כנסיות שפעלו בעיירה

ת'ורמונד, ורג'יניה המערבית, ארה"ב
בתחילת המאה ה-20 מנתה עיירת הכורים ת'ורמונד (Thurmond) שבמדינת ורג'יניה המערבית כמה אלפי תושבים. ב-2010 חיו בה עשרה תושבים בלבד, כיום המספר ירד לארבעה, כולם מעל גיל 65, כך שהסיכויים לשיקום החיים העירוניים נראים אפסיים. אבל כעיר רפאים מזלה של ת'ורמונד שפר עליה והיא הוכרזה כאתר היסטורי ובתיה שומרו. אחד הדברים המאפיינים את ת'ורמונד הוא החשיבות שהיתה לרכבת שעצרה כאן ופרקה משאות ואנשים. למעשה, את מקומו של הרחוב הראשי, עם חנויות ובתי עסק שונים, תפסה מסילת הרכבת, שחצתה את העיר. בתי המגורים טיפסו על צלע גבעה מעל פסי הרכבת. גם היום, רכבת הנוסעת בין שיקגו לניו יורק עוברת שלוש פעמים בשבוע בתחנה המקומית, ואולם רק אם יש נוסעים שקנו כרטיס לת'ורמונד ורוצים לרדת כאן או נוסעים המחכים בתחנה היא עוצרת.

תחנת הרכבת של ת'ורמונד. אם יש נוסעים בתחנה, הרכבת תעצור כאן, אם לא – היא ממשיכה בדרכה לניו יורק

איך מגיעים? מצ'רלסטון, בירת ורג'יניה המערבית, נוסעים לכיוון דרום-מזרח בכביש 61, נסיעה של כשעה וחצי. כאמור, אפשר גם להגיע ברכבת של AMTRAK בקו שיקגו-ניו יורק, אבל יש לבדוק מראש אם הרכבת שבה אתם נוסעים עוצרת בתחנה.

מה עוד בסביבה? כמה פארקים לאומיים ושמורות טבע, בהם New River Gorge National River, שבמרכזו זורם נהר עם מפלים ואשדות.

קולמנסקופ, נמיביה
ב-1908 הבחין פקח רכבת גרמני, שעבד בנמיביה, באבן נוצצת. הוא הרים אותה, בחן היטב והבין שמצא אוצר: יהלום גולמי. למרות המיקום, בלב מדבר נמיב, העיירה קולמנסקופ (Kolmanskop), שהוקמה בסמוך למכרה היהלומים, שגשגה, ותושביה, כולם ממוצא גרמני, בנו בתים בסגנון המוכר להם מהמולדת הרחוקה. הם לא חסכו גם במבני ציבור מרשימים – בעיירה הקטנה היה בית חולים, אולם ריקודים, תיאטרון, קזינו ואפילו חשמלית, היחידה בכל אפריקה. גרמניה הקטנה שבלב המדבר ננטשה בשנות החמישים, עם סגירת מכרה היהלומים. מאז, החולות מכסים אט-אט את הבתים הנאים ויוצרים מראה סוריאליסטי במיוחד, יעד נהדר לצלמים.

בתיה ההדורים של קולמנסקופ, שנבנו בסגנון גרמני, מתכסים אט-אט בחולות של מדבר נמיב 

איך מגיעים? קולמנסקופ נמצאת כ-12 ק"מ מדרום לעיירה לודריץ (Luderitz), שעל חוף האוקיינוס. אפשר להצטרף לטיול מאורגן היוצא מלודריץ ואו לנהוג לשם באופן עצמאי בכביש B4.

מה עוד בסביבה? קלמנסקופ שוכנת סמוך לנקודה בה החולות האדמדמים של מדבר נמיב פוגשים את מימיו הכחולים של האוקיינוס האטלנטי, מראה נפלא ביותר. כדאי לבקר גם בעיירה לודריץ, בעלת האדריכלות הגרמנית.