תפריט עמוד

פסטיבל גוצ'ה בסרביה

תרועות של חצוצרות, טרומבונים וקרנות יער מלוות את פסטיבל כלי הנשיפה הנערך בכל קיץ בעיירה גוצ'ה, בדרום מערב סרביה. הופעות מוזיקליות, תהלוכות ססגוניות, ריקודים ושירה והרבה בירה ובשר על האש. לצד המוזיקה והשמחה, האזור הירוק ושופע המים מציע אפשרויות טיול מרתקות

אומרים שהרעש העולה מאלפי החצוצרות, טרומבונים, טובות, קרנות יער, סקסופונים ותופים בפסטיבל גוצה הגיע כבר לרקיע השישי, והרי הוא מרעיד מוסדות שמיים ועוד מעט יגיע לרקיע השביעי, מעיר את המלאכים.

על פסטיבל גוצ'ה לכלי נשיפה שמעתי לראשונה מגיסי, דני ליבוביץ, המנגן בלהקת מארש דונדורמה הישראלית. בשנת 2012 הם הופיעו בפסטיבל וחזרו ממנו מוקסמים. יותר מ-300 אלף אנשים (מתוכם כ-50 אלף מחוץ לסרביה) מציפים מדי שנה, בחודש אוגוסט, את רחובות גוצ'ה (Guca), עיירה קטנה בלב ההרים הירוקים והיפים של מערב סרביה. העיירה המנומנמת רוב השנה מתעוררת לחיים והופכת למשך שבוע למעין וודסטוק בלקני: אוהלים פזורים בכל מקום והרחובות מלאים בדוכנים ובחוגגים. אינספור כוסות בירה ניגרות לגרונות ניחרים משירה ומצחוק, כבשים, עיזים, תרנגולות ועוד מתבשלות על הגריל לספק את רעבם של החוגגים – הסרבים נחשבים לאוכלי הבשר הגדולים באירופה ומהווים תחרות רצינית לארגנטינאים.


תהלוכת נגנים של כלי נשיפה ברחובות גוצ'ה במהלך הפסטיבל

בשנים האחרונות הפסטיבל הפך לאירוע גדול ומרכזי, ובנוסף למוזיקת החצוצרות מגיעות למקום גם עשרות להקות פולקלור הטובות בבלקן, המופיעות בריקוד ובשירה, חבורות של סבתות מופיעות בשירה פוליפונית, סבים מפזזים בתלבושות מסורתיות, מאפשרים הצצה לפולקלור העשיר של סרביה והארצות השכנות. במסגרת הפסטיבל תמצאו גם אומנים רבים, ציירים, מגלפי עץ, יוצרי תכשיטים ועוד. התוכנית כוללת טורניר של היאבקות מסורתית, הצגה של חתונות מסורתיות ועוד.

מדי קיץ, בחודש אוגוסט מתמלאת העיירה המנומנמת גוצ'ה בתרועת חצוצרות והמוני חוגגים

המוזיקה שמלווה מלחמות ושמחות
מקור מוזיקת החצוצרות הבלקנית במוזיקה צבאית עות'מאנית, שנקראת מהטר (mehtr), מסורת שהחלה במאה ה-13 ונוגנה בעיקר בקרב החיילים היאניצרים – מארשים צבאיים שליוו את הופעת הסולטאן ואירועים חגיגיים, והסגנון השפיע על המוזיקה הקלאסית של מרכז אירופה.

לפני 200 שנה אומצו החצוצרות על ידי המורדים הסרבים בראשות "יד שחורה", קאראג'ורג'ה – החצוצרות הובילו את המורדים לקרב, נסכו בהם אומץ. המלך הסרבי הראשון מילוש אוברונוביץ הקים את תזמורת החצוצרות הראשונה כחלק מההדר המלכותי, ומאז יש סיפור אהבה בין העם הסרבי לתזמורות כלי הנשיפה, ובמיוחד מצטיינים בכך הצוענים. הלהקה המפורסמת בעולם היא להקתו של בובן מרקוביץ, זו שמנגנת בסרטיו של הבימאי אמיר קוסטריצה וזוכת פסטיבל גוצה 2001. בכל שנה הלהקה מופיעה במסגרת פסטיבל גוצ'ה ביחד עם מאות להקות מצוינות אחרות. שם גדול נוסף הקשור לפסטיבל בפרט ולמוזיקה צוענית סרבית בכלל הוא גורן ברגוביץ, שהופיע בישראל כמה פעמים.


המוזיקה בפסטיבל גוצ'ה גולשת לרחובות וסוחפת את כולם

החצוצרות מלוות כל שלב בחייו של הסרבי הממוצע, מהלידה ועד הלוויה וכל מה שאמצע – חתונה, ימי הולדת, חגים, ביקורים בכנסייה ועוד. האופי השמח והרועש של כלי הנשיפה מתאים לסרבים כמו כפפה ליד. הסרבים הם עם לוחם והחצוצרות הובילו אותם לקרב וליוו אותם גם בימי שלום. המוזיקה העממית הותאמה לחצוצרות המנגנות את ריקוד הקולו המסורתי, ריקודי הצוצ'ק, ומזרימות כמויות אדירות של אדרנלין לדם – אומרים שאפילו המתים קמים מקברם, רוקדים ומפזזים.

פסטיבל גוצ'ה החל ב-1961 ונמשך ברציפות מאז. האירוע המרכזי הוא תחרות להקת החצוצרות הטובה ביותר, תחרות שבה מופיעות כ-20 להקות מאזורים שונים, ואפשר לשמוע את ההבדלים בין הסגנונות של דרום סרביה וצפון סרביה. אף להקה לא מפספסת את האירוע החשוב, וגם מי שלא משתתף בתחרות מופיע ברחובות ובבמות השונות ברחבי העיירה. התחרות מתנהלת באצטדיון הכדורגל של העיירה, המכיל עשרות אלפי אנשים, במשך היום יש תהלוכות של להקות ברחובות והופעות על במות שונות, ובערב הכל מתנקז להופעה המרכזית. "גוצה מייצגת את הטוב ביותר של סרביה כיום, את פתיחותה, אמונתה באדם, הכנסת האורחים שלה, המוזיקה והחגיגות שלה", אומר ראש ממשלת סרביה לשעבר וויסלב קושטוניצה. "פסטיבל כלי הנשיפה הוא אישור לאומץ והשמחה שלנו בימים טובים ורעים".

לא רק נגינת כלי נשיפה מלווה את פסטיבל גוצ'ה, גם תלבושות מסורתיות, ריקודים ושירה

לאן כדאי לטייל?
אזור דרום-מערב סרביה הוא מהיפים והירוקים בבלקן, כמויות אדירות של גשם היורדות כאן, עד 4,000 מ"מ בשנה, אחראיים לנוף הירוק, לנהרות המתעקלים בפיתולים מרשימים, לאגמים המופלאים. המים הרבים ממיסים בהרים מערות ענקיות, חלקן מערות נטיפים, ובנוסף לכך יש כאן יערות עבותים שבהם עולם חי עשיר, הכולל ריכוזים נדירים של נשר זהוב. חלק מהנהרות מתאימים מאוד לרפטינג, בהם נהר הדרינה, נהר הלין ונהר האיבר. ההרים מצטיינים בכרי דשא, שבמשך כל הקיץ הם מנוקדים בפריחה מדהימה.


קניון נהר האובק (Uvac) הוא אחד מפניני הטבע שבאזור גוצ'ה

האטרקציה העיקרית של האזור היא עמק המלכים, הנמצא כ-80 ק"מ מגוצ'ה. באזור זה הקימו מלכי סרביה בימי הביניים קתדרלות מופלאות, המשתוות רק לאלה של איטליה שלפני הרנסנס. במאות 14-12 סרביה היתה ממלכה אדירה, ששלטה על חלקים גדולים של הבלקן. המלכים התחתנו עם נסיכות אירופיות, שהביאו בנאים מוונציה ומדוברובניק. כל מלך רצה להתעלות על רעהו, והתוצאה: מבחר של קתדרלות מדהימות, הבנויות בסגנון רומנסקי, גותי וסגנון אדריכלי מיוחד שהתפתח בבלקן, הנקרא רסקה והמשלב בין המזרח למערב. בנוסף לאדריכלות מרשימה, ישנם ציורי קיר נפלאים המוכיחים שסגנון הציור הרנסנסי התחיל בבלקן, הרבה לפני שהגיע לאיטליה, וגם פיסול – דבר מאוד לא אופייני לכנסיות אורתודוקסיות.

עמק המלכים משתרע לאורך 100 ק"מ לצדו של נהר האיבר. מסביב לו הרים נישאים ובהם שמורות טבע, הוא שזור בעיירות וכפרים, ובין לבין, בלב הטבע, ניתן למצוא את הקתדרלות העתיקות. מסורת הנצרות הבלקנית היא לבנות מבני דת מחוץ לערים ולא בתוכן, כמו באיטליה, כשסמוך לכל קתדרלה יש מנזר. בצפון העמק ניתן למצוא את מנזר וקתדרלת זיקה (Zica), שנבנו על ידי סנט סבא, מייסד הנצרות הסרבית במאה ה-12. בדרום בעמק, לא רחוק מהעיירה נובי פזאר, נמצאים מנזר וקתדרלת סופוקינה (Sopoćani), שם קבורים אחדים ממלכי סרביה, ובין שתי הקתדרלות הללו נמצאים עוד כמה מבנים נהדרים, שהיפה והחשוב ביניהם הוא קתדרלת סטודינקה (Studinca), שנבנתה על ידי מייסד האימפריה הסרבית במאה ה-13, סטפן נמג'ה.

מנזר וקתדרלת זיקה. עמק המלכים הסרבי עמוס בקתדרלות מרשימות במיוחד

אתר נוסף שחובה לבקר בו נמצא לא רחוק מגוצ'ה, בעמק נהר הלין. זוהי קתדרלת מילושבה (miloseva), ובה נמצא הציור המפורסם והמסתורי ביותר בסרביה – המלאך הלבן. מבטו וחיוכו המסתורי של המלאך שבו את דמיונם של מילוני סרבים במשך הדורות, באופן המזכיר את המונה ליזה, יצירתו של לאונרדו דה וינצ'י. המלאך הלבן הוא יצירה מהמאה ה-13 הקשורה להופעה באזור של כת מיסטית מסתורית, הבוגומילים. הם האמינו שבעולם יש היררכיה של ישויות אנרגטיות, שבראשה נמצאת האנרגיה הלבנה, הקשורה לאור הגנוז שנוצר לפני הבריאה של השמש והמאורות. הבוגומילים הקימו מדינה חצי עצמאית בבוסניה, ומשם ההשפעה שלהם עברה גם לדרום צרפת ונתנה השראה להתפתחות הכפירה הקתרית, אך על כך בפעם אחרת.

נוף מיאנדרי – נפתולי נהר האובקר

צילומים: שאטרסטוק, זאב בן אריה

 

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מסרביה

טיול ג'יפים בסרביה ובבוסניה: אירופה שלא הכרתם
טיול ג'יפים בסרביה ובבוסניה: אירופה שלא הכרתם

מעט מאוד מדינות באירופה מציעות חווית טיול אותנטית, עם נופים פראיים וכפרים שלא השתנו כבר עשרות שנים. שתי מדינות שעדיין מעניקות את החוויה הזו הן סרביה ובוסניה שבבלקן, שהטיול בשתיהן מציע נופים מגוונים ומרהיבים ומפגש תרבותי מרתק. הזמנה ...

"תעביר את זה הלאה" נוסח סרביה-מונטנגרו
"תעביר את זה הלאה" נוסח סרביה-מונטנגרו

מפגשים חוצי גבולות מהסוג השלישי בסרביה ומונטנגרו. רפי קורן ואורית גוטרבוים-פרטוק משתפים אותנו בסיפור רצוף מפגשים חמים ותשורות נפלאות. לא היינו מאמינים, אבל יש תמונות

מסע צילום בסרביה ומונטנגרו
מסע צילום בסרביה ומונטנגרו

נופים עוצמתיים, שמצידם האחד הרים גבוהים, ומנגד קניונים עמוקים שופעי מים, כפרים עתיקים אותנטיים ומזמיני אורחים, יחד עם עושר אטרקציות, והכל מתובל באוכל בלקני משובח: רפי קורן ואורית גוטרבוים-פרטוק טיילו וצילמו בתחילת הסתיו בדרום סרביה-צפון מונטנגרו.