מדיירה – גן עדן באוקיינוס האטלנטי

איי מדיירה (Madeira), אחד משני מחוזות אוטונומיים של פורטוגל (האיים האזוריים הם המחוז השני), התגלו בתחילת המאה ה-15, בתקופה שבה מגלי עולם פורטוגלים נהגו לחצות את האוקיינוס האטלנטי בחיפוש אחר מחוזות לא נודעים. הארכיפלג, הכולל שני איים גדולים ושישה איונים קטנים, נוצר לפני מיליוני שנים בעקבות התפרצות געשית במעמקי האוקיינוס, והנופים הגעשיים בולטים באיים גם כיום למרות שמזה אלפי שנים לא התרחשה התפרצות נוספת.

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לפורטוגל
  
• האיים האזוריים – היכרות ראשונה
• טרקים במדיירה
• האיים הסודיים של אירופה

על מדרונות ההרים במרכז האי מדיירה יש כפרים קטנים וטראסות חקלאיות | צילום: Bjorn Christian Torrissen, GFDL

איי מדיירה נמצאים כ-900 ק"מ מליסבון וכ-500 ק"מ מחופי אפריקה, והם נהנים ממזג אוויר נוח כל השנה, הודות להשפעה הממתנת של זרם הגולף העובר בסמוך להם. הארכיפלג כולל שני איים מיושבים – מדיירה ופורטו סנטו, ושתי קבוצות של איים זעירים ולא מיושבים – איי דזרטש (Desertas, "מדבר" בפורטוגזית) ואיי סלבז'יינש (Selvagens, "פראי" בפורטוגזית). האי מדיירה הוא הגדול מכולם – שטחו כ-740 קמ"ר וחופיו משתרעים לאורך כ-137 ק"מ.

ברחבי האי עדיין אפשר לראות בתים בבנייה מסורתית עם גגות קש משולשים | צילום: אייסטוק

בזכות המיקום שלו, כאלף ק"מ מחופי אירופה, והנמל הנוח של פונשל (Funchal), בירת האי, מדיירה שימש לאורך השנים כתחנת מסחר חשובה, וכיום עוצרות כאן גם ספינות קרוז ויאכטות פרטיות. האקלים הנוח, הצמחייה השופעת והנופים היפים הפכו את מדיירה לאתר נופש מבוקש, עם יותר ממיליון תיירים המבקרים באי מדי שנה. המטיילים נהנים מצמחייה עשירה ומגוונת, מחופים מצוקיים, מיין מדיירה המפורסם, ומשפע של פירות טרופים ומאכלי ים. במורד המדרונות התלולים אפשר לראות טראסות חקלאיות, ומאפיין ייחודי נוסף הן תעלות מים פתוחות, הנקראות לבדות (Levadas), שנועדו להעביר את מי הגשמים הזורמים במורד ההרים אל השדות והמטעים שבמישור. לאורכן של התעלות יש מסלולי הליכה העוברים דרך נופים מקסימים (עוד על הלבדות בהמשך).

מרפסת תצפית על הנופים המרפעימים של מרכז האי | צילום: Turismo de Portugal ©

הנה כמה דברים שכדאי לדעת על האי היפה וכמה מקומות שכדאי להכיר בו:

פונשל

פונשל בירת מדיירה (האי והארכיפלג), היא עיר עתיקה בת יותר מ-500 שנה, היושבת במעין אמפיתיאטרון מוקף בהרים, שנישאים לגובה של עד 1,200 מ'. שמה של העיר ניתן לה בשל שומר בר הנפוץ באי (בפורטוגזית funcho). יותר מ-100 אלף תושבים, כ-40 אחוז מאוכלוסיית האי, חיים בפונשל. תיירים רבים משתמשים בפונשל כבסיס לטיולים בארכיפלג.

פונשל, בירת מדיירה | צילום: Ville Koistinen, GFDL

יער לאוריסילבה

שילוב של אקלים נוח ואדמה וולקנית עשירה יוצר תנאים אידיאלים לצמחייה מגוונת, והעצים, השיחים והפרחים הרבים המכסים את מרבית שטחו של האי מצדיקים את הכינוי "גן העדן של האוקיינוס האטלנטי". בצפון מדיירה יש שרידים של לאוריסילבה (Laurissilva), יער קדמוני של דפנה (עצים ממשפחת העריים), שנפוץ בעיקר באיי מדיירה, האיים הקנריים והאיים האזוריים. היער במדיירה הוכרז כאתר טבע של אונסק"ואונסק"ו.

יער לאוריסילבה במדיירה, שרידי יער קדמוני של עצי דפנה | צילום: אייסטוק

מלבד היער הבתולי, אפשר ליהנות כאן מפריחה של פרח ציפור גן העדן (סמלו של האי), סחלבים, שיחי היביסקוס ובוגנוויליה ופרחים רבים נוספים.

טיולי לבדות

מקורה של המילה Levada בפועל Levar, שפירושו להוביל, לשאת או להעביר. לבדות הן מערכת של תעלות, שהראשונות בהן נוצרו במאה ה-16, שנועדו להוביל את מי הנגר העילי מההרים אל אזורי גידולי הבננות, קנה הסוכר והירקות. האנשים שמווסתים את זרימת המים בלבדות נקראים Levadeiros ועבודתם היא אחת העתיקות באי. לאורך הלבדות ישנם מסלולי הליכה המובילים לאתרי נוף ייחודיים ומעוררי התפעמות, שאי אפשר להגיע אליהם ברכב. דרגות הקושי משתנות ממסלול למסלול – יש מסלולים קלים המיועדים לכל המשפחה, אחרים דורשים מאמץ רב יותר.

טיול לאורך אחת מתעלות המים הפתוחות שבאי | צילום: Dietrich Bartel, GFDL

יינות מדיירה

כרמי הענבים הראשונים ניטעו במדיירה במאה ה-16, בזני ענבים מתוקים שהובאו לאי מכרתים. יינות מדיירה מפורסמים בכל העולם, והם פופולריים במיוחד בבריטניה ובמושבות הבריטיות לשעבר. את היינות הללו מכינים בשיטה מיוחדת, העוזרת לשמר אותם לאורך זמן, גם במהלך הפלגות לאזורים טרופים חמים ולחים: מרתפי היין מחוממים לטמפרטורה של 50-40 מעלות במשך שישה חודשים בשנה ובדומה ליין הפורט הפורטוגלי, גם יינות מדיירה מחוזקים – הם נמהלים בברנדי, דבר הגורם להפסקת התסיסה ולשימור כמות גבוהה של סוכר ביין. מסיבה זאת, היינות המגיעים ממדיירה מתקתקים והם בעלי אחוז גבוה של אלכוהול. בין היינות אפשר למצוא יינות יבשים וחצי יבשים וכן יינות מתוקים (המוכר בהם הוא Malvasia).

יקב ביתי. את החביות שמים בחוץ לחימום, דבר שעוזר לשמר את היין לאורך זמן | צילום: Martin Herbst, GFDL

עוד משקאות אלכוהוליים מקומיים: Jinja, ברנדי דובדבנים מקומי, ו-Poncho, אלכוהול המופק מקנה סוכר, שאליו מוסיפים דבש או לימון. יש גם בירה מקומית, Coral שמה, ומשקאות פירות לא אלכוהוליים.

שווקים ואוכל במדיירה

ברחבי האי – בכפרים, בעיירות ובפונשל הבירה – פזורים שווקים שבהם נמכרים מוצרי מזון מקומיים. השווקים פתוחים בעיקר בסופי שבוע. בפונשל כדאי לבקר בשוק Mercado das Lavardores הפתוח בשני-שישי מ-7:00 עד 20:00, ובשבת עד 14:00 (סגור בראשון).

בשוקי האי אפשר למצוא שפע מסחרר של פירות וירקות | צילום: אייסטוק

הנה כמה מהמאכלים הטיפוסיים למדיירה:

• Sopa de Tomate e Cebola – מרק עגבניות ובצל, מוגש עם ביצה במרכזו.
• Bolo do Coco – לחם שטוח עשוי ללא שמרים, מוגש עם חמאת שום, הולך מצוין עם מרק העגבניות והבצל.
• Bife de Atum – פילה של דג טונה טרי, שנצוד בקרבת חופי מדיירה.
• Espetada – מאכל פופולרי במיוחד: שיפודים ועליהם חתיכות בשר שהושרו במרינאדה ונצרבו על הגריל.
• Milho Frito – תבשיל של תירס המבושל עם כרוב ואז מטוגן בחתיכות כמו צ'יפס. הטעם מזכיר את הממליגה הרומנית.
• Bolo de Mel – עוגה מסורתית העשויה מסירופ קנה סוכר, פירות ושקדים.

מידע מעשי על מדיירה

איך להגיע למדיירה? אין טיסות ישירות מישראל למדיירה. ניתן להגיע לאי בטיסות מיעדים שונים באירופה. נמל התעופה כריסטיאנו רונלדו הוא נמל התעופה הבינלאומי של מדיירה והוא ממוקם בעיר סנטה קרוז. הטיסה מליסבון למדיירה נמשכת כתשעים דקות. בנוסף,  יש כמה אניות קרוז שעוגנות במדיירה.
מתי להגיע למדיירה? מזג האוויר במדיירה נעים במשך כל השנה. אם אתם אוהבים ים וטיולים בטבע, יוני-אוקטובר הם החודשים המומלצים ביותר. אם אתם אוהבים פרחים, החודשים מרץ-מאי בהם האי מתכסה בפרחי בר הם המומלצים ביותר. אם אתם מעדיפים להימנע מצפיפות, בקרו בעיר בחורף, בחודשים נובמבר-פברואר.
תחבורה במדיירה: הדרך הנוחה ביותר לטייל במדיירה היא ברכב שכור. עם זאת, ניתן להתנייד באי גם באוטובוסים, במוניות, באופניים ואפילו בטוק טוקים.

מפת מדיירה:

___

תמי פורטיס – מדריכת בחברת איילה גיאוגרפית