גאורגיה: טיול חורף בקווקז הגבוה

הם היו שלושה. שני קווקזיים שתקנים וואסילי. ואסילי הוא נהג תיירים, בעל צימרים להשכרה בעיירה קזבגי שבצפון גאורגיה, וגם בעל מינימרקט, בית קפה, אוצר מילים מפתיע בעברית ("ואסילי קומבינטור!", "ואסילי יסדר!") ויזם בלתי נלאה. שלושת הנהגים, תושבי קזבגי, מובילים אותנו בפגרי מכוניות לאדה נובה במעלה ההר המושלג אל היעד בפסגתו שבגובה 2,170 מ': כנסיית השילוש הקדוש, מהאתרים הקדושים ביותר בגאורגיה ומהיפים ביותר שלה.

"Don’t worry! Be happy!", צועק ואסילי למראה מבט האימה שלי ולוחץ על צופר הלאדה שהוא יותר זמבורה מהגיהינום. אבל לאימה שלי יש סיבות מצוינות. הדרך מובילה מקזבגי לאורך שביל חתחתים מושלג דרך בתי הכפר הסמוך גרגטי (Gergety), ובהמשך מתפתל במעלה יער. הוא רצוף מהמורות ומספר בלתי סביר של פרות (פרוותיות להפתיע), שמתנהלות בסמטאות הכפר הקווקזי כאילו הן ברחובות דלהי. לוואסילי מספיקה יד אחת על ההגה. הוא גם לא מרגיש צורך מיוחד להביט קדימה. בזמן שעוד פרה ניצלת בנס בדקה התשעים, הוא דולה מתא הכפפות מחברת עבה ותוחב אותה לידי. זו מתגלה כספר האורחים של "גסטהאוס ואסילי" שבבעלותו, עם שירי הלל של מטיילים מכרמיאל לפועלו המצטיין בתחום האירוח.

למרגלות הר קזבק                                         

בעודנו תוהים אם נזכה לברך ברכת הגומל בכנסיית השילוש הקדוש, המכוניות עוצרות בשולי עמק רחב ידיים. נוף פראי, שכולו הוד קדומים, נפרש מלוא העין. אנחנו משאירים את ואסילי מאחור (זמנית. הוא יחזור) ומסתערים על הנוף: מרחבים כהים של אדמה מוכתמת בכתמי שלג, מוקפים פסגות אדירות לבנות, ביניהן הקאזבק שגובהו 5,047 מ'. בקצה, על גבעה, מזדקר בבדידות מזהרת היעד הסופי שלנו: מתחם הגרניט הכהה של הכנסייה. העונה הבוערת במקום הזה היא בקיץ, כשכל המרחבים האלה ירוקים, אבל קשה להעלות על הדעת תמונה יפה מזו שנראית כאן עכשיו, בעיצומו של החורף.

מעבר ג'אוורי בדרך לקזבגי

כנסיית השילוש הקדוש (גרגטי טריניטי, או בשמה הגיאורגי צמינדה סאמבה, Tminda Sameba), היא אחד האתרים היפים והאהובים לאורך הדרך הצבאית המפורסמת החוצה את גאורגיה. הדרך הצבאית נמתחת על פני 200 ק"מ מטביליסי הבירה ועד הוולאדיקווקז שברוסיה. הכנסייה נבנתה במאה ה-14 במקום המבודד הזה כדי להוות משכן בטוח לאיקונות וחפצי קודש יקרי ערך, שהובאו מכנסיות ברחבי גאורגיה בעיצומו של עידן מוכה פולשים וביזה. גם כיום יש בה עדיין כמה אוצרות. למשל, איקונת עץ מצופה כסף עם דמותו של ישו, שהמתפללים מרבים לגעת בה. מייחסים לה סגולות מרפא לאחר שהיתה החפץ היחיד ששרד בדרך נס את השריפה במשכנה הקודם בכנסייה רוסית.

כנסיית השילוש הקדוש. המיקום המבודד נועד להגן על חפצי קודש יקרי ערך

חדר עם צ'אצ'ה
העיירה קזבגי (בשמה הגיאורגי Stepantsminda) שוכנת בגובה 1,740 מ' מעל פני הים, על גדות נהר טרגי (Thergi) למרגלות הר קאזבק. במרחק 11 ק"מ ממנה עובר הגבול הרוסי. הדרך אליה מטביליסי חוצה נוף הררי מרהיב עין, שבחורף הוא מושלג ודרמטי. מטיילים ברגל ומטפסי הרים ימצאו מסלולים נופיים מרשימים במרחבים האלפיניים של שמורת הקזבגי. בקיץ אפשר לעשות ברגל את הדרך מהעיירה עד לכנסיית השילוש הקדוש בשלוש שעות בערך. נסיעה במכונית חבוטה עם נהג מקומי עד לדרך המישורית המובילה לכנסיה אורכת כחצי שעה ועולה 70 לארי (כ-140 שקל). בחורף מסלולי הגלישה של עיירת הסקי גודאורי, (Gudauri, ארבעים דקות נסיעה מקזבגי), הם אתר סקי פופולארי. אתר טבע נוסף בסביבה שמומלץ לטייל אליו בקיץ: מפל גוולטי (Gveleti) במרחק 20 דקות מקזבגי.

בחצר כנסיית השילוש הקדוש. הוד קדומים בגובה 2,170 מ' מעל פני הים

בעיירה ובכפר הסמוך גרגטי יש לא מעט גסטהאוסים. לילה ושתי ארוחות אצל ואסילי קושאשווילי ואשתו חתונה (כן), יעלה 40 לארי (כ-80 שקל), ו-50 לארי (כ-100 שקל) ללילה ושלוש ארוחות. "הוא פינק אותנו במים חמים, חדרים סבבה ואוכל טוב. בחור אמין ועוזר", כתבו הכרמיאלים במחברת האורחים, וגם הוסיפו "המון אלכוהול מובטח". גם דנה ושירה יצאו מרוצות מאוד, אבל הוסיפו "ואסילי שומאכר. הנהיגה שלו קצת מפחידה אבל מצחיקה" (ספרו לי על זה).

צ'צה במטבח של ואסילי. "הנהיגה שלו קצת מפחידה אבל מצחיקה"

אחרי שירדנו מההר ביקשנו ממנו הקפצה (בתוספת 30 לארי) למעבר הגבול עם רוסיה. לאורך הכביש שחצה את הנוף ההררי הפראי נעו לצדנו בעיקר מיכליות ענק. "גז. צ'צ'ניה לרוסיה", הסביר ואסילי. במעבר הגבול, לא רחוק מהכנסייה החדשה שהוקמה שם, כבר עומד על תילו בניין דיוטי פרי גדול וחדש, שאמור להוסיף עוד אטרקציה לרשימת אטרקציות התיירות של קזבגי, אבל לא ידוע מתי ייפתח. לקינוח לקח אותנו ואסילי להרים כוסית בביתו ולהתוודע לגסטהאוס שלו. בחצר הבית גילינו לתדהמתנו ארבעה רכבי 4X4 נוצצים (אחד מהם ב.מ.וו. חדש). "מה העניין עם הלאדה?", ניסינו לברר בתנועות ידיים שהובנו מיד. "אלה משכיר לתיירים", השיב וגרר אותנו לסיור בזק תזזיתי בחדרים. פשוט על גבול המתכלב, אבל נקי וזול. הביקור הסתיים במטבח על כוסית צ'אצ'ה, הבן דוד הגאורגי של הגראפה, שמחזיק בתכולה אכזרית של 50 אחוזי אלכוהול.
Guest House Vasili: (995 599) 918787995

וינטג' גיאורגי
מלון Rooms בקזבגי בונה על תיירים מפונקים יותר ומהווה בעצמו סיבה טובה להגיע לאזור. המלון, שכולל 156 חדרים, ראשון מסוגו בגאורגיה, נפתח לפני שנה וחצי. המבנה הארוך והמלבני, שהיה בגלגולו הקודם מרכז תיירות סובייטי, זכה לעיצוב חדש מוצלח ביותר של שתי מעצבות פנים צעירות מטביליסי, בעלות חברת העיצוב Rooms. העיצוב שלהן מבוסס על הקונספט של בקתת הרים עם טוויסט וינטג'י – חם, ספון עץ, מודרני, עושה שימוש בחומרים טבעיים משולבים באלמנטים תעשייתיים ומכוון להעניק לאורח תחושת בית.

רואים רחוק, רואים שקוף. הנוף הנשקף ממלון Rooms

החלל המרכזי של המלון גדוש בפריטי וינטג' מקסימים, כורסאות עור עמוקות בסגנון טרקלין סיגרים, שטיחי קילים וכונניות ספרים (אחד בעברית. רם אורן), שיוצרות את ההפרדה בין חללי האירוח. החדרים (נעדרי ארונות) פשוטים ונעימים. יש Wi-Fi חופשי, קזינו, בריכה וגם תפריט סיגרים, וכיף לבלות ערב חורפי אחרי יום של טיול בהרים מול האח המבוערת. מרפסת דֵק ענקית נמתחת לאורך כל המבנה ומשקיפה אל נוף שקשה לשבוע ממנו: פנורמה של הרי הקווקז הגבוה, שאפשר לזהות בה את הדרך שעשינו הבוקר ואת כנסיית השילוש הקדוש. בדלפק הקבלה מארגנים טיולי רכיבה על סוסים, ג'יפים, טרקטורונים, מצנחי רחיפה וגם סיור בהליקופטר. מחיר חדר סטנדרטי עם נוף (ללא ארוחת בוקר) באמצע השבוע – 110דולר, בסופ"ש – 150 דולר. אתר אינטרנט

וינטג' גאורגי ועיצוב מעודכן במלון Rooms

יום ראשון, תשע בבוקר. טיול בוקר אחרון בקזבגי לפני החזרה לטביליסי. העיירה מכוסה שלג. דממה. אין כלב ברחובות. צפצוף זמבורה קורע פתאום את השקט. דלת הנהג נפתחת תוך כדי נסיעה, יד אחת על ההגה. "Don’t worry! Be happy!", הוא צוחק ודוהר לדרכו.

הבטחתם יונה
על הדרך בין קזבגי וטביליסי יש שני אתרים מעניינים. אנדרטת הידידות, שהוקמה ב-1983 לציון 200 שנות ידידות בין רוסיה וגאורגיה, היא תצפית בצורת מונומנט מוזאיקה מוזר ויפה, באמצע שום מקום, מוקף בנוף הררי עוצר נשימה. דברי ההסבר של סופיה, מדריכת התיירים הגאורגית, חדורים בנימה צינית שאי אפשר לטעות בה.

רוסיה וגאורגיה כבר לא… אנדרטת הידידות

במרכז האנדרטה דמותה של אמא רוסיה מחבקת בזרועותיה נער המסמל את גאורגיה ושניהם אוחזים ביונה לבנה, מוקפים בסמליה של רוסיה – מכיפות הבצל של הקרמלין ועד לדמותו המרחפת של האסטרונאוט יורי גאגרין, וסצנות גבורה ופולקלור מדברי ימיה של גאורגיה. על רקע העימות המתמשך בין שתי המדינות על סיפוח חבלי אבחזיה ודרום אוסטיה על ידי רוסיה, האנדרטה הזאת היא עבור הגאורגים יותר מאצבע בעין.

פרט מפסיפס על אנדרטת הידידות: אמא רוסיה, הנער הגאורגי והיונה

מבצר אנאנורי (ananuri), במרחק 72 ק"מ מטביליסי, שנבנה במאה ה-17, משקיף על הדרך הצבאית ומהווה שער לאזור הקווקז הגבוה. המבצר היפה, שהשתמרו בו שתי הכנסיות, המגדל והחומות, יושב כיום על גדות אגם ציורי שנוצר עם הקמת סכר זינוואלי (Zhinvali ) על הנהר אראגווי (Aragvi). מימי שליטיו הראשונים, דוכסי אראגווי (Aragvi), ידע המבצר היסטוריה עקובה מדם שכוללת את טבח שבט אראגווי וחילופי ידיים רבים בין דוכסויות גאורגיה ומלכיה.

מבצר אנאנורי. השער לקווקז הגבוה

הוא היה פעיל עד ראשית המאה ה-19. במאה ה-18 התחוללה בו שריפה גדולה, ממנה שרדו בכנסייה כמה ציורי קיר, בהם ציור קיר נהדר של יום הדין, ועל חזיתה הדרומית מתנוסס עדיין במלוא תפארתו תבליט צלב הגפן. הוא מסמל את צלב שריגי הגפן שקיבלה בחלומה נינו הקדושה ממריה ובעקבותיו יצאה להנחיל את הנצרות לגאורגיה. מומלץ לעלות לתצפית בראש המבצר הנשקף אל המרחבים הפסטורליים של העמק והאגם, שבקיץ אפשר לרחוץ ולשוט בו.

מבצר אנאנורי משקיף על האגם הציורי שנוצר עם הקמת סכר זינוואלי

מפת גאורגיה: