עכו – שלשה מקומות לדבר עם אלוהים

העיר עכו שוקקת חיים. שווקים, מוזיאונים, מסעדות ומסלולי טיול למכביר. אבל אפשר לצאת קצת משגרת הטיול המקובלת ולקפוץ לשלושה בתי תפילה מיוחדים, שיוסיפו ממד רוחני לחגיגה העכואית. מחנים את הרכב מחוץ לחומות, באזור בית הכנסת הטניסאי, ומשם ממשיכים ברגל אל כל האתרים.

בית הכנסת הטוניסאי: יצירת מופת עשויה פסיפס
הכל מתחיל באיש אחד, ציון בעדאש שמו. ציון, יליד תוניסיה, עלה לארץ בשנות החמישים ובחר להתיישב בעכו. בשעותיו הפנויות הוא התחיל להקים בית כנסת. מצריף קטן ששימש את הקהילה התוניסאית בעכו הפך המקום למקדש מעט, רב הוד וצבע, המתאר בשיבוצי אבן ארבעה נושאים – סיפורי התנ"ך, היסטוריה יהודית, השואה והמאבק על תקומתה של מדינת ישראל עד ימים אלה ממש.

את הסיור מתחילים מחזית הבניין הפונה אל הכביש. שש קשתות פסיפס כנגד ששת סדרי משנה, בין הקשתות שבעת המינים וחמישה משולשים, כנגד חמישה חומשי תורה, וביניהם משולבים פסוקים מהתנ"ך ומספרות חז"ל. בתוך שש הקשתות שבחזית ושתי הקשתות שבצד מתוארות תמונות, סצנות ומאפיינים מהשואה, מלחמות החשמונאים, סמלי השבטים, לוחות הברית, סמלי דוד המלך, שבעת המינים, מנורת בית המקדש וסמלי המדינה: דגל ישראל, מנורת שבעת הקנים, שופרות, חצוצרות ופסוקים מהתנ"ך.

תקרת בית הכנסת הטוניסאי | צילום: אמנון גופר

הרצפה של אולם הכניסה עשויה פסיפס ועליו שלל הפרחים, הציפורים, העצים, בעלי החיים ודגי הים החיים בארץ הקודש. על התקרה – תרשים בית המקדש בירושלים, ועל הקירות – פסיפס המספר את סיפורי המקרא מעקדת יצחק ועד ימי ההתנחלות בארץ.

בית הכנסת לימי חול נמצא ממימין לאולם הכניסה. הוא מעוטר במסעות אבותינו, בסמלי העיר בתקופת האבות ובסמלים יהודים אחרים. בקומה הראשונה נמצא בית הכנסת המרכזי, שבו מתפללים בשבתות, חגים ואירועים מיוחדים. בחזיתו שבעה "היכלות" (ארונות קודש), כנגד שבעה היכלות שברקיע השביעי, ובתוכם ספרי תורה עתיקים. דלתות ההיכלות מרוקעים מעשה אומן בכסף טהור שמשקלו 120 ק"ג, כל היכל מוקדש לנושא אחר. במבוא ובמעלות לעזרת נשים אפשר לראות את סיפור יציאת מצרים, דניאל בגוב האריות ויצירה ענקית – מפה, המכילה את שמות קהילות אירופה שנספו בשואה. על התקרה בעזרת נשים יש פסיפס, ועל הקירות סיפורי ארבע אימהות, שלושת האבות, רות המואביה, אסתר המלכה ועוד.

איפה? רח' קפלן 13, טלפון 04-9915979
שעות ביקור: 09:00 – 12:00

כנסיית סנט ג'ורג': היפה בכנסיות הלבנט
הרופא הצרפתי גבריאל ברמונד ממרסיי, שביקר בעכו בשנת 1666, מציין כי הכנסייה היוונית-האורתודוקסית, שנקראה בזמנו על שם סנט ניקולאס, היתה היפה שבכנסיות הלבנט. גם כיום הכנסייה איננה מאכזבת, נהפוך הוא. די במבט אל קיר האיקונוסטאסיס, העשוי שיש מעשה ידי אומן בהשפעה קפריסאית משנת 1871, כדי להתלהב.

כנסיית סנט ג'ורג' היא כנסייה יוונית-אורתודוקסית, שהיתה מקום התפילה הנוצרי הראשון שהוקם בעכו בתקופה העות'מאנית. יסודותיה עומדים על חורבות של כנסייה צלבנית, שנקראה סן לורנצו, על שם פטרונם של הגנואזים שישבו ברובע זה.

איפה? שכונת עבוד בעיר העתיקה עכו. מומלץ לחנות ליד המגדלור.
לתיאום ביקור: האב אליאס 050-7231470
עוד משהו: מומלץ להגיע למיסה של יום ראשון

מסגד אל-ג'יזאר: יצירת מופת של העולם המזרחי
"יצירת מופת של העולם המזרחי", כך קורא למסגד נוסע מלא השתאות והערצה שעבר בעכו ב-1783. על פי הכתובת הערבית החקוקה מעל פתח הכניסה, המסגד נחנך בשנת 1196 להג'רה, היא שנת 1781/82 לספירה, כלומר בראשית שלטונו של אל-ג'אזר פאשא בעכו. המסגד נקרא על שם היוזם, הבונה, האדריכל ומפקח הבנייה, שרצה להנציח את פועלו במפעל יוקרתי ומרשים שיקרא, כמובן, על שמו – "מסגד אחמד ג'יזאר". המסגד משקף סגנון בנייה המאפיין את הערים העות'מאניות – קושטא (איסטנבול), היא המודל לחיקוי – ובונהו לא הסתיר את רצונו לדמות לסולטאן העות'מאני בפאר ובסגנון, ובכך להפגין את עצמתו.

מסגד אל-ג'יזאר. סגנון בנייה המאפיין את הפאר העות'מאני | צילום: יריב בן אריה

מסגד ג'יזאר עומד במרכז המרחב, כשהוא מוקף בבית מדרש ללימודי דת ותורת האסלאם, אכסניה לתלמידים ומורים, ספרייה, מאגר מים, מבני קבורה ושירותי דת. בהקמת המסגד עמלו טובי הבנאים ובעלי המקצוע מיוון ומקפריסין, וחומרי הבנייה הובאו ולעיתים נשדדו מאזור השליטה של הפחה. ניתן למצוא כאן עמודי שיש וגרניט שהובאו מקיסריה ומצור. המסגד בנוי בהתאם לסגנון הבנייה התורכי במאה ה-18, מאולם רחב מימדים שתבניתו רבועה ובראשו כיפה גדולה וצריח לידה. בחזית המסגד חצר רחבת ידיים המוקפת באכסדרה מעוטרת עמודים נושאי קשתות, שמאחריהם 45 חדרים קטנים. כל אחד מהמרחבים שבין הקשתות זכה לקבל כיפה קטנה ולבנה, וכך מחרוזת הקשתות והכיפות הלבנות נותנות לחצר המסגד נופך ציורי וחינני.

הכניסה למתחם מהרחוב נעשית דרך אכסדרה וגרם מדרגות. מימין לפתח מוצב רהט (סביל) מפואר ויחיד במינו בארץ, הבנוי בסגנון רוקוקו עות'מאני שהועתק כנראה ממבנה דומה בתורכיה. המסגד עשיר בעיטורים ובצבעים, אוסף אקלקטי של סגנונות בהשפעות ממלוכיות ואחרות. על אריחי החרס הכחולים יש פסוקים מהקוראן ועל הקירות עיטורי ערבסקות.

המסגד עשיר בעיטורים ובציורים | צילום: יריב בן אריה

האולם המרכזי מרשים בגודלו, אך משדר מידה של פשטות וקרירות. מימין למחרב, בימת דרשן (מנבר) עשויה משיש, שנעשתה בידי אומן ארמני. בקומה השנייה, היכן שהייתה בעבר עזרת נשים, ובפינה הדרומית-מערבית נמצא "שער א-נבי" – שערה משערות זקנו של הנביא מוחמד השמורה בכספת וסגורה על מנעול ובריח מאחרי סבכת ברזל.

איפה? העיר העתיקה, בכניסה לשוק
עוד משהו: אין להיכנס בזמן תפילות, יש לבוא בלבוש צנוע

______

אמנון גופר – טייל ומורה דרך המתמחה בגליל. ספרו "חמש דקות מהצימר", חופשה אחת ו-80 טיולים בלתי נשכחים בצפון, יצא בהוצאת עם עובד והוא מלווה בצילומיה של הצלמת עדי אדר.