ארצות הברית מחוף לחוף: שלושה מסלולים

ארצות הברית היא מדינה כל כך עצומה ומרתקת, שכדי לטייל בה לעומק יידרשו חודשים ארוכים. אבל בשל מגבלות זמן, רוב המטיילים מתמקדים באזור מסוים, במזרח ארצות הברית או במערבה, ואם משלבים את שני החלקים בטיול אחד, לרוב עושים זאת בטיסה ממזרח למערב (או להיפך). מי שבוחר לטוס אמנם חוסך הרבה זמן, אבל מפסיד את אחת החוויות הכי אמריקאיות שיש.

לקריאה נוספת:

• מדריך מסע אחר לארצות הברית
• ארצות הברית – הטיול המקיף
• ארצות הברית – טיול במדינות הדרום
• מסלול טיול משפחתי בקליפורניה

לא במקרה המסע מחוף לחוף הפך לסוג של מיתולוגיה אמריקאית, עם אינספור ספרים, שירים וסרטים הקשורים בה. כל מי שנסע פעם בכבישים הבלתי נגמרים של ארצות הברית, יודע שהדרך חשובה לא פחות מהיעד. זה נכון בכל מקום, אבל בארה"ב המשפט הזה מקבל משנה תוקף. אלו לא רק הנופים המגוונים שכוללים מישורים עצומים, מדבריות, יערות, הרים מושלגים ונהרות שוצפים; אלו לא רק האתרים לאורך הדרך והערים הגדולות שמציעות היצע אינסופי של אפשרויות – הנוסע בכבישי ארצות הברית יפגוש גם את העיירות שכוחות האל, המוטלים שמגיעים אליהם ללילה, הדיינרים שנמצאים בתחנות דלק באמצע שום מקום, האנשים לאורך הדרך והמוזיקה, שמהווה חלק בלתי נפרד מחוויית הנהיגה. יש לא מעט שירים אמריקאים, בעיקר מז'אנר הפולק רוק, שגורמים למאזין לרצות להיכנס לאוטו ולצאת לדרך.

נוף מדברי בכביש 66 | צילום: שאטרסטוק

אפשר לחצות את ארצות הברית מחוף לחוף בשלל מסלולים. אנחנו בחרנו להציע שלושה מסלולים נהדרים, שונים בתכלית זה מזה, שמתחילים בחוף המזרחי ומסתיימים בחוף המערבי. דרך צלחה!

1. מסלול בין הערים הגדולות: מניו יורק ללוס אנג'לס דרך שיקגו

המסלול הזה עובר בין שלוש הערים הגדולות בארצות הברית: הוא מתחיל בניו יורק, העיר הגדולה במדינה ואחת הערים המרגשות בעולם, ממשיך לשיקגו, העיר השלישית בגודלה, שעוברת בשנים האחרונות בפריחה תרבותית מדהימה, ומסתיים בלוס אנג'לס, המטרופולין השני בגודלו. הדרך נחלקת לשניים – בראשיתה נוסעים מניו יורק לשיקגו, דרך מפלי הניאגרה, ובמהשך נוסעים משיקגו ללוס אנג'לס, על הנתיב ששימש בעבר את כביש 66 ההיסטורי. זוהי לא הדרך הקצרה ביותר בין שתי הערים, אבל היא לבטח אחת המעניינות.

אורכה של הדרך המוצעת מניו יורק לשיקגו הוא קצת פחות מאלף מייל (כ-1,600 ק"מ). את קטע הדרך הראשון, מניו יורק לבאפלו (Buffalo), אפשר לעשות בשבע שעות של נהיגה רצופה, אבל לאורך הדרך יש עיירות ציוריות, אגמים, יערות ומפלים. במרחק של ארבע שעות נסיעה ממנהטן נמצאת אית'קה (Ithaca), עיר אוניברסיטאית יפה, שמהווה בסיס טוב לטיול באגמי האצבע (Finger Lakes). אלו הם 11 אגמים צרים ועמוקים, שמהווים אתר נופש פופולרי. מלבדם האזור מציע כפרים מקסימים, מוזיאונים ייחודיים, פארקים ירוקים ויותר ממאה יקבים. מאגמי האצבעות ממשיכים לבאפלו ולטיול במפלי הניאגרה.

מפלי הניאגרה, האטרקציה המרכזית בדרך לשיקגו | צילומים: שאטרסטוק

אחרי שמבקרים במפלים הכי מפורסמים בעולם ממשיכים לכיוון שיקגו, דרך אוהיו. לחובבי מוזיקה מומלץ בקליבלנד, אחת הערים הגדולות באוהיו, לביקור בהיכל התהילה של הרוק אנד רול, מוזיאון שמתעד ההיסטוריה של מוזיקת הרוק ונחשב אחד מהחשובים מסוגו בעולם. מקליבלנד ממשיכים לשיקגו, בנסיעה שנמשכת כחמש וחצי שעות ולא מציעה ריגושים מיוחדים.

לשיקגו עצמה כדאי להקדיש כמה ימים, בהם אפשר לבלות בכמה מהאטרקציות הבולטות של העיר כמו מגדל סירס, פארק גרנט, פארק המילניום, מכון שיקגו לאמנות, מוזיאון שיקגו לאמנות עכשווית ועוד.

שיקגו. כדאי להקדיש לעיר כמה ימים

אחרי בילוי של כמה ימים בשיקגו הגיע הזמן לצאת מערבה. יש דרכים רבות לעשות זאת, אנחנו בחרנו להמליץ על הדרך שעוברת בנתיב של כביש 66 ההיסטורי, אחד הכבישים המהירים הראשונים בארה"ב, שזכה לכינויים רבים כמו "אם הכבישים" (כך כינה אותו ג'ון סטיינבק בספרו "ענבי זעם") ו"הרחוב הראשי של אמריקה". זוהי דרך אלכסונית, שעוברת דרך עיירות קטנות רבות במערב התיכון. זוהי אמריקה שמוכרת מספרי מסעות ומסרטים, עם שלטים מוארים בניאון, מוטלים ודיינרים באמצע שום מקום ועיירות קטנות ושכוחות אל. על כביש 66 נסעו בתקופת המשבר הכללי הגדול שפקד את ארצות הברית משפחות רבות, שעזבו את בתיהן במזרח ויצאו מערבה, אל קליפורניה, בתקווה לעתיד טוב יותר.

העיירה צ'נדלר באוקלהומה | צילום: Pete Zarria, flickr

בשנת 1985 כביש 66 הוצא באופן רשמי ממערכת הכבישים האמריקאית לטובת כבישים מהירים ומודרניים. משיקגו נוסעים בכביש 55 שחוצה את אילינוי עד שהוא מגיע לסנט לואיס במיזורי, בדרך כפרית שרובה עוברת לצד שדות תירס אינסופיים. אין סיבה מיוחדת להתעכב בסנט לואיס ולכן נמשיך לנסוע בדרך שאורכה כ-300 מייל, בכביש I-44 שחלקים ממנו חופפים לכביש 66. אחת מהאטרקציות הבולטות לאורך הדרך היא מערות מרמק (Meramec Caverns), מערכת מרשימה של מערות אבן גיר. ממיזורי ממשיכים לקנזס, שנמצאת במרכז המישורים הגדולים של ארה"ב, לקטע נסיעה קצרצר, שאורכו 14 מייל בלבד, מכאן ממשיכים לאוקלהומה, בה נשמרו קטעים רבים של כביש 66 ההיסטורי, וכדאי לעצור מפעם לפעם בעיירות לאורך הדרך, כמו ארקדיה (Arcadia) וצ'נדלר (Chandler).

מאוקלהומה ממשיכים לטקסס, בדרך צחיחה למדי שנמשכת לאורך 200 מייל, עם חוות טקסניות טיפוסיות לאורך הדרך. כדאי לעצור בפארק המדינה פאלו דורו (Palo Duro), אחד מאתרי הטבע היפים בטקסס. מטקסס ממשיכים לניו מקסיקו,  שבה נשארו מעט מאוד קטעים של הכביש המקורי. עם זאת, לאורך כביש I-40 יש הרבה עיירות קטנות ועיירות רפאים שמשמרות במשהו את האווירה של הכביש המקורי. במערב ניו מקסיקו יש המון מה לראות, עם נופים נפלאים של הרי שולחן ופסגות מיוערות. מניו מקסיקו הדרך ממשיכה לאריזונה,  שמציעה כמה מהאטרקציות הגדולות ביותר לאורך הטיול, כולל הפארק הלאומי גרנד קניון. ישנם אתרי טבע נוספים לאורך הדרך, כמו פארק הולאפאי (Hulapai) עם הרים מיוערים והרבה שבילי הליכה.

כביש 66 במדבר מואב בקליפורניה

מאריזונה ממשיך הכביש לדרום קליפורניה, ועובר בנופים מגוונים שכוללים את הנופים הצחיחים של מדבר מואב, העמקים הירוקים בפנים המדינה והחופים הזהובים של סנטה מוניקה, בהם מסתיים המסע. מסנטה מוניקה קצרה הדרך ללוס אנג'לס, וסביר להניח שהמולת העיר וההיצע המסחרר של בילויים ואטרקציות הם בדיוק מה שתצטרכו אחרי מסע ארוך במרחבים אינסופיים ובין עיירות נידחות.

סנטה מוניקה. נקודת הסיום של כביש 66

2. המסלול הצפוני: ממיין לסיאטל

הדרך הזו, שעובדת ברובה על כביש US-2, נמתחת בין הפארק הלאומי אכדיה במיין עד לסיאטל, בירת מדינת וושינגטון, לאורך 2,571 מייל (4,138 קילומטר). מבין המסלולים שחוצים את ארצות הברית ממזרח למערב, המסלול הזה מציע את הנופים המרהיבים ביותר, עם מגוון שכולל יערות עבותים, חופים פראיים, אגמים, פסגות אדירות, נהרות רחבים וגם סיכוי לא רע למפגשים עם בעלי חיים. בדרך עוברים גם בכמה ערים נהדרות ואפילו חוצים את הגבול לקנדה.

הנוף שנשקף מן הדרך הפארק הלאומי ארכדיה

המסע מתחיל בפארק הלאומי אכדיה (Acadia) שבמדינת מיין, וכדאי להקדיש לפחות יומיים לטיול בנופיו הנפלאים של הפארק, שכוללים הרים, יערות וים, לפני שיוצאים לדרך. במיין נוסעים דרך יערות, אגמים ועיירות קטנות, עד לניו המפשייר, שם הדרך מתפתלת בין ההרים הלבנים, בנופים יפים לא פחות.

משם הדרך ממשיכה לוורמונט הירוקה, כשלאורך הדרך יש עיירות קטנות ומתוקות עם בתי עץ לבנים, חוות בהן מייצרים סירופ מייפל, יערות ואגמים. בהמשך מגיעים למונטפלייר (Montpelier), בירת ורמונט, שמתגאה בהיותה עיר הבירה הקטנה ביותר בארצות הברית והבירה היחידה שאין בה סניף של מקדונלד'ס… הנסיעה לאורך כביש 2 בוורמונט מציעה עוד כמה אטרקציות, כמו מפעל הגלידה של בן אנד ג'ריז. המסלול ממשיך לאזור אגם שמפליין (Lake Champlain), אגם מים מתוקים שנמצא על הגבול בין ורמונט לניו יורק ומהווה אתר נופש פופולרי.

הנוסעים דרך ורמונט בסתיו, נהנים משלכת מדהימה

מאזור אגם שמפליין קצרה הדרך – כשעתיים נסיעה מברלינגטון (Burlington) – למונטריאול שמעבר לגבול הקנדי. כדאי להקדיש כמה ימים לעיר המקסימה ומלאת החיים הזו, ששוכנת על אי במפגש הנהרות סנט לורנס ואוטווה. במיוחד אין להחמיץ את העיר העתיקה עם הרחובות הצרים המרוצפים באבן והאווירה האירופית.

ממונטריאול ממשיכים לנסוע במזרח קנדה, על כביש 17, בין נופים נפלאים ומוקדי עניין רבים. הדרך חולפת, בין היתר, בפארק אלגונקווין (Algonquin Provincial Park), אחד הפארקים הגדולים בקנדה, עם אגמים, יערות עצומים ומינים רבים של בעלי חיים, בהם דובים וזאבים. אחרי כל הטבע הזה ממשיכים לאוטווה, בירת קנדה, ששוכנת במחוז אונטריו על הגבול עם מחוז קוויבק. מאוטווה ממשיכים בנסיעה על כביש 17 במדינת אונטריו עד שמגיעים לסולט סנט מרי (Sault Ste Marie), שממנה חוצים את הגבול בחזרה לארצות הברית על גשר שמוביל לעיר התאומה במישיגן, שנושאת את אותו שם.

מונטריאול. עיר מקסימה ומלאת חיים

מכאן ניצבות בפניכם שתי אפשרויות: אפשר להמשיך ליעד הבא, סופריור (Superior) שבוויסקונסין, על כביש מס' 2, לאורך הגדה הצפונית של אגם מישיגן, או לעשות חלק מהדרך על הכביש המהיר Hwy-28, שעובר לאורך החוף הדרומי של אגם סופריור, הגדול באגמים הגדולים (Great Lakes). כך או כך, מדובר בנסיעה שנמשכת כשמונה שעות, עם נופי האגם לאורך הדרך. התחנה הבאה היא ויסקונסין, בה עובר קטע הנסיעה הקצר ביותר המסלול. כאן כדאי לרדת מכביש 2 ולנסוע ב-Hwy 13, שנוסעת לאורך חופי אגם סופריור – זוהי סטייה של כ-45 מייל שבהחלט ראוי לעשותה בשביל ליהנות מנופי האגם ומהעיירות הציוריות שלחופו.

אגם במינסוטה, המכונה ארץ 10,000 האגמים

אחרי שחוזרים לכביש 2 חוצים את הגבול למינסוטה, המכונה ארץ 10,000 האגמים. זו הזדמנות מצוינת להיוודע למדינה היפה הזו, השופעת אגמים ויערות, שלא רבים התיירים המגיעים אליה. חוצים את מינסוטה בכביש 2 וממשיכים לדקוטה הצפונית, ארץ המישורים הגדולים. לאורך הדרך, שנמשכת כ-300 מייל, יש שדות חיטה אינסופיים, ולא הרבה יותר מסה. אבל בסוף הדרך מצפה תגמול הולם – מדינת מונטנה היפהפייה. בתחילה הנופים מזכירים מעט את אלה של השכנה ממזרח, אבל ככל שמתקדמים מערבה אפשר להתרשם מהנופים הדרמטיים של הרי הרוקי.

הפארק הלאומי גליישר (Glacier National Park) הוא אחד משיאי הטיול, עם נופים עוצרי נשימה של מאות אגמים, יערות צפופים, טונדרה אלפינית ומפלי מים גועשים. משם ממשיכה הדרך בנופים ירוקים ודרמטיים, עם הרבה נהרות ומפלים, עד לאיידהו, כשבדרך מומלץ לעצור במפלי קוטני (Kootenai Falls) היפים.

נוף בפארק הלאומי גליישר, אחד משיאי הדרך

באיידהו הדרך מתפתלת לאורך 75 מייל בין הנהרות קוטני (Kootenai) ופנד אורייל (Pend Oreille), עד שהיא מגיעה לוושינגטון, המדינה האחרונה במסלול. 350 המייל שבהם חולפת הדרך בוושינגטון מציעים מגוון רחב של נופים – נופים געשיים, שטחי מרעה, אגמים, יערות צפופים וכמובן נופיו של האוקיינוס השקט. יש גם לא מעט עיירות מקסימות שכדאי לעצור בהן, כמו ווטרוויל (Waterville), עיירה היסטורית ששוכנת באזור של שדות חיטה, או לוונוורת' (Leavenworth), שנראית כמו כפר בווארי טיפוסי עם בתי קורות עץ וגני בירה.

המסלול מסתיים בסיאטל, עיר תוססת ומלאת עניין השונה לגמרי מהעיירות השלוות שלאורך הדרך. עם גורדי שחקים, מוזיאונים, חנויות, בתי קפה, מסעדות ואטרקציות רבות, תענוג לבלות כמה ימים בסיאטל.

3. המסלול הדרומי: מג'ורג'יה לקליפורניה

המסלול הזה, שמוביל מסוואנה (Savannah) בג'ורג'יה לסן דייגו בקליפורניה, הוא אחד המסלולים המגוונים ביותר מבחינה תרבותית ונופית בין החוף המזרחי למערבי. המסלול נמתח לאורך כ-3,000 מייל, ומציע לאורכו ערים נהדרות, נופים מדבריים, שדות כותנה, הרים דרמטיים וחופים זהובים. אבל המגוון הנופי הוא כלום לעומת המגוון האנושי לאורך הדרך. מרבית המקומות בהם עוברים אינם תיירותיים, דבר המוסיף לחוויה האותנטית. המסלול המוצע כאן עובר ברובו על כביש US-80, אבל לא חייבים להיצמד אליו כל הזמן – אפשר ורצוי לבצע סטיות לאורך הדרך, ולא לוותר על הגרנד קניון ועל ניו אורלינס.

דרך מוצלת בעצים עתיקים בסוואנה, ג'ורג'יה

המסלול מתחיל בעיר הרומנטית סוואנה (ניתן להגיע בטיסה לאטלנטה, בירת ג'ורג'יה, ומשם להמשיך לסוואנה), ומשם ממשיך דרך הנופים הכפריים של ג'ורג'יה, דרך עיירות קטנות, יערות אורנים, אחוזות ובתי חווה כפריים. יש כמה אתרים נחמדים לאורך הדרך שאפשר לעצור בהם, כמו ביתו הצנוע של הנשיא רוזוולט בוורם ספרינגס (Warm Springs).

מג'ורג'יה ממשיך המסלול לאלבמה. המסלול באלבמה עובר ברובו דרך ה"חגורה השחורה" – Black Belt – אזור כפרי, שקרוי כך בשל פני השטח הפוריים אך הביצתיים, וגם בשל האוכלוסייה האפרו-אמריקאית הדומיננטית באזור. המסלול מגיע גם למונטגומרי, עיר הבירה המנומנמת משהו של אלבמה. מכאן הדרך מובילה למיסיסיפי, שם היא עוברת דרך שלוש הערים הגדולות במדינה – מרידיאן, ג'קסון וויקסבורג, כשרק הבירה, ג'קסון, מזכירה במשהו עיר בירה עם כמה גורדי שחקים. רוב הדרך חולפת דרך חוות קטנות ואתרי קרב ממלחמת האזרחים.

הרובע הצרפתי בניו אורלינס. שווה לסטות מהמסלול

ממיסיסיפי ממשיכים ללואיזיאנה, שם נוסעים באזור צפון המדינה, ששונה בתכלית מהנופים והאווירה שבדרומה (שם נמצאת הבירה ניו אורלינס). זהו אזור שחלקו תעשייתי וחלקו כפרי, בלי מוקדי עניין מיוחדים, למעט העיירה גיבסלנד שסמוך לה נהרגו צמד השודדים המפורסמים, בוני וקלייד, במארב שהוצב להם. בלואיזיאנה כדאי מאוד לסטות מהמסלול, נסיעה של כארבע וחצי שעות, ולהקדיש יום-יומיים לניו אורלינס המדהימה.

התחנה הבאה במסלול היא טקסס, שבה עובר קטע הנסיעה הארוך ביותר. סמוך לגבול של ניו מקסיקו, מומלץ לעצור בפארק הלאומי מערות קרלסבד (Carlsbad Caverns National Park) שבו יש מערכת מרשימה של מערות קרסט מהגדולות בצפון אמריקה.

מערת נטיפים בפארק הלאומי מערות קרלסבד בניו מקסיקו

התחנה האחרונה בטקסס היא אל פאסו (El Paso), עיר ששוכנת על הגבול עם מקסיקו וסופגת השפעות רבות מהשכנה. זה המקום לאכול בו ארוחה טובה של טקס-מקס (Tex-Mex), שילוב האופייני לאזור בין המטבח הטקסני למטבח המקסיקני. מאל פאסו חוצים שוב את הגבול למדינת ניו מקסיקו, שם נוסעים על כביש I-10 עד ללורדסבורג. לאורך הדרך אין הרבה מוקדי עניין, אבל הנסיעה באריזונה שמגיעה עכשיו מפצה על כך, עם נופים מרהיבים ואתרים מרתקים בדרום המדינה, סמוך לגבול עם ניו מקסיקו.

זהו אזור של הרים דרמטיים, קניונים ושלל תופעות וולקניות. יש כאן לא מעט אתרי טבע מרשימים, שכדאי לעצור לפחות באחדים מהם, דוגמת פארק המדינה מערות קרצ'נר (Kartchner Caverns State Park), מערת קולוסל (Colossal Cave) והפארק הלאומי סגוארו (Saguaro National Park) על נופיו המדבריים עטורי הקקטוסים. בנוסף, אל תחמיצו את טומבסטון (Tombstone), עיירת כורים שהשתמרה היטב. חובבי מערבונים ודאי מכירים היטב את הדו-קרב המיתולוגי של או קיי קורל (O.K. Corral), שהתקיים כאן ב-1881. מדי יום בשעות הצהריים הדו-קרב משוחזר כאן להנאת התיירים. גם באריזונה מומלץ מאוד לסטות מהמסלול ולהקדיש יומיים-שלושה לפארק הלאומי גרנד קניון.

הרחוב הראשי בטומבסטון. חובבי מערבונים יחגגו כאן | צילום: CrackerClips Stock Media

התחנה האחרונה במסלול שלנו היא קליפורניה. הנסיעה על כביש I-8 נמשכת כשעתיים וחצי, ובסיומה מגיעים לסן דייגו. החופים הזהובים ושטופי השמש, המבחר העצום של אטרקציות ומקומות בילוי והאווירה הקלילה, מהווים סיום הולם למסע הארוך והמרתק הזה, לרוחבה של ארצות הברית.