למרות שהיא מגוונת להפליא מבחינת נופים ויש בה שפע של שמורות טבע עם מגוון גדול של בעלי חיים, כולל גורילות הרים ושימפנזים, אוגנדה נותרה הרבה פחות מוכרת ומתוירת משכנותיה קניה וטנזניה. בין השאר, אחראים לכך סכסוכי גבולות וחוסר יציבות פוליטית בשנות השבעים והשמונים. כיום המצב התייצב והתיירים מתחילים להגיע, למרות שעדיין במספרים קטנים בהרבה מאלה שבאים לקניה (שאף היא ידעה משבר בתיירות לפני שנים אחדות). תנאי הטיול באוגנדה לא תמיד נוחים ומסודרים, עם דרכים-לא דרכים מלאות בבורות ומהמורות. מנגד, הטיול כאן נותן תחושה של "אפריקה האמיתית", בלי דוכני מזכרות בכל פינה או כפרים שמתוחזקים בעיקר לטובת התיירים. באופן כללי, אוגנדה בטוחה לטיול, אבל חשוב להתעדכן בהתרעות מסע שכן לעיתים אזורי הגבול עלולים להיות מסוכנים. טיול באוגנדה נותן תחושה שכל היופי של אפריקה התמקד במדינה אחת, לא גדולה במיוחד: הרים גבוהים עם פסגות מושלגות ולעומתם נופי הבקע הסורי-אפריקאי, יערות טרופיים ומישורי סוואנות, אזורים צחיחים ומנגד מים מכל עבר – אגם ויקטוריה, הנילוס הלבן, מפלים גדולים.
שדה התעופה הבינלאומי היחיד באוגנדה נמצא באנטבה (שם הנעוץ עמוק בזיכרון הישראלי הקולקטיבי), שבמרכז המדינה, ועל כן סביר להניח שתתחילו את הטיול שם. באזור זה נמצאת גם קמפלה, בירת אוגנדה, ואגם ויקטוריה, האגם הגדול ביותר באפריקה שמשתרע בגבולות שלוש מדינות: טנזניה, אוגנדה וקניה. עם זאת, כדי לראות את אחת האטרקציות הייחודיות של אוגנדה יש להרחיק עד הקצה הדרומי-מערבי של המדינה, לאזור המחייה של גורילות הרים. הביקור בשמורות בהן אפשר לראות גורילות מורכב למדי, וההתניידות בהן נעשית רק ברגל, בטרק מאתגר בהרים ודרך יערות צפופים. אבל גם מי שיוותר על האפשרות לפגוש גורילות בטבע, לא יתאכזב בשמורות האחרות של אוגנדה. אז מה אפשר וכדאי לראות באוגנדה? לנוחות המטיילים חילקנו את האתרים והשמורות על פי האזורים השונים. צפון אוגנדה
הפארק הלאומי עמק קידיפו (Kidepo Valley National Park). בשמורה הנידחת הזאת, באזור צחיח למחצה סמוך לגבול עם סודן, מרוכזת הכמות הגדולה ביותר של בעלי החיים שתראו באוגנדה. אריות, נמרים, קרקלים, ברדלסים, צבועים, תנים, יענים, עופות דורסים ועוד – כולם חיים בסוואנה הפתוחה, שנחצית על ידי שני נהרות הנעלמים בתקופה היבשה ומותירים אחריהם בריכות רדודות ובורות מים. במחנה Apoka שבשטח השמורה תמצאו שירותים נחוצים כמו תחנת מידע, חנות להצטיידות במזון, מקום להשכרת רכב ספארי ובקתות עץ ללינה. מי שיבלה כאן את הלילה עשוי לחוות מפגשים קרובים במיוחד עם כמה מדיירי השמורה ההולכים על ארבע.
מרכז אוגנדה באגם ויקטוריה יש לא מעט איים מעניינים לביקור. בחלקו הצפוני נמצאים איי ססה (Ssese Islands) – עשרות איים בגדלים שונים, ש-40 מתוכם מיושבים. הגדול שבהם, אי בוגאלה (Buggala Island), נגיש במעבורת מאנטבה ויש בו כמה מלונות, שמתמלאים בסופי שבוע בתושבי קמפלה הבאים לבלות כאן.
באי נגמבה (Ngamba Island), כ-25 ק"מ מדרום לאנטבה, יש מקלט לשימפנזים שבו חיים כמה עשרות קופים יתומים שאמהותיהן נהרגו על ידי ציידים. המבקרים אינם מורשים להיכנס למקלט והם מוגבלים לשטח קטן ממנו אפשר להשקיף על הקופים הנמצאים מעבר לגדר. אבל, בתמורה לתרומה נדיבה למקלט, כל אחד יכול להפוך למטפל ליום אחד ואפילו להוציא את השימפנזים לטיול ביער. הביקור כאן חביב, אך אינו מהווה תחליף למפגש עם שימפנזים החיים ביער בשמורת קיבלה (ראו בהמשך).
מערב אוגנדה
הפארק הלאומי קווין אליזבת (Queen Elizabeth Narional park). זוהי השמורה המתוירת ביותר באוגנדה, ולא קשה להבין למה. בשטח השמורה יש גיוון נופי גדול, מסוואנות רחבות ידיים דרך אזורי גבעות ומכתשים געשיים ועד אגמים תכולים יפהפיים. להשלמת התמונה, רכס רוונזורי (Rwenzori Mountains), שלמרגלותיו נמצאת השמורה, משמש כתפאורת רקע מרשימה. בספארי בשמורה אפשר לפגוש פילים, אריות (שאפשר לראותם מנמנמים על ענפי העצים), תאואים, בבונים, אנטילופות ועוד.
אל תחמיצו שייט בתעלת קזינגה (Kazinga Channel), ערוץ מים טבעי המחבר בין שני אגמים – אלברט וג'ורג'. הסירה עוברת במרחק נגיעה כמעט ממאות היפופוטמים הרובצים במים ואפשר גם להתרשם מעדרי פילים היורדים אל הגדה כדי לשתות. ספארי-שייט בקזינגה יוצא שלוש עד ארבע פעמים ביום ואורך כשעתיים – פרטים במרכז המבקרים Mweya, טלפון: 782-387805. בשטח הפארק יש גם אפשרויות לא מעטות למפגשים עם האוכלוסייה המקומית, כולל צפייה במלאכות מסורתיות, במופעי ריקוד ועוד.
הפארק הלאומי הרי רוונזורי (Rwenzori Mountains National Park). הרי הרוונזרי המרשימים, המכונים גם הרי הירח, נמצאים במערב אוגנדה לאורך הגבול עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הפסגה הגבוהה ביותר, 5,109 מטר, היא השלישית בגובהה באפריקה. הפסגות הגבוהות ברכס מכוסות בשלג כל השנה, וביחד עם הקילימנג'רו והר קניה הן היחידות באפריקה שמושלגות תמיד.
מיטיבי לכת יכולים לצאת לטרק של יום עד כמה ימים במעלה הרכס, אחרים יסתפקו במסלולי הליכה ביער שלמרגלותיו. במעבה היער חיים עשרות מינים של יונקים, בהם שימפנזים, זוחלים ועופות, אולם לא תמיד קל להבחין בהם באפלולית השוררת כאן תמיד. ככל שמטפסים מעלה, הצמחייה משתנה ואפשר לראות צמחים אנדמיים, הגדלים רק כאן.
דרום-מערב אוגנדה
השם הרשמי של בווינדי – הפארק הלאומי הבלתי עביר בווינדי (Bwindi Impenetrable National Park) – מעיד על מה שמצפה למבקר כאן. הפארק, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, משתרע על שטח הררי ברובו, מכוסה ביער גשם צפוף העביר רק ברגל. מלבד הגורילות, יש פה עולם חי וצומח עשיר במיוחד, עם מינים רבים של ציפורים ופרפרים. אין טעם להגיע לפארק ללא אישור כניסה מסודר המיועד לתאריך מסוים, שכן ללא האישור לא תורשו להיכנס (ואם ביום הכניסה המיוחל אתם חולים או אפילו רק סובלים מנזלת, רוב הסיכויים שתיאלצו להישאר בחוץ כדי לא להדביק את הגורילות). אפשר לקבל את האישור דרך חברות מקומיות שמארגנות טיולי ספארי בשמורה או לפנות ישירות לרשות חיי הבר באוגנדה (UWA), שמשרדה הראשי נמצא בקמפלה (טלפון: 414-355000, 414-355405, דוא"ל: info@ugandawildlife.org). אישור כניסה עולה בסביבות 500 דולר לאדם וההגבלה החמורה על מספר המבקרים בכל יום פירושה שיש להמתין זמן רב, לעיתים אפילו חצי שנה, לקבלת האישור. עם זאת, מי שעבר את כל התלאות והצליח לפגוש משפחת גורילות משחקת בקרחת יער יודע לספר שהחוויה שווה את המאמץ וההשקעה.
המקום הנוסף שבו חיות גורילות הרים, הפארק הלאומי מגהינגה, יושב ממש בתוך העננים, בפסגות שגובהן 2,227 עד 4,127 מטר. בשמורה אין גישה למכוניות והאפשרות היחידה לטייל כאן היא ברגל. אם התמזל מזלכם, תפגשו בלב היער העבות את משפחת הגורילות המקומית שכוללת זכר קשיש כבן 50. עם זאת, הגורילות כאן ידועות באהבת הנדודים שלהן, והסיכוי לפגוש אותן דווקא בצד האוגנדי של היער אינו גדול במיוחד.
וטיפ אחרון לדרך: לרשות חיי הבר באוגנדה, Uganda Wildlife Authority או בקיצור UWA, יש אתר אינטרנט משובח, שבו אפשר למצוא מידע רב על הפארקים הלאומיים, כולל דרכי הגעה, מוקדי עניין עיקריים, פעילויות מיוחדות (צפייה בציפורים, ספארי-שייט, מפגשים עם תרבויות מקומיות ועוד), אפשרויות לינה בפארקים וכדומה. למידע נוסף על טיול לאוגנדה מפת אוגנדה:
לחצו להגדלה |