רכבות ביפן: הכי מהיר שיש

הרי לכם בריאה: עם דייקן, מסודר, חובב נוחות והמצאות, יצר אמצעי תחבורה בצלמו ובדמותו. השינקנסן נראית כמו חללית וטסה מהר כמעט כמוה, התחושה בה היא של מטוס עם שירות של מחלקת עסקים, היא מגיעה למרכז העיר כמו מונית ספיישל, אבל הנהג קפדן ומהימן. מערכת המסילות לרכבת המהירה חוצה את הונשו (Honshu) וקיושו (Kyushu), שני האיים המרכזיים ביפן. מיליוני יפנים יכולים לעבוד במקומות מרוחקים מביתם בזכותה של השינקנסן שנוסעת במהירות 300-240 קילומטרים בשעה.

בחודש אוקטובר 1964 נפתח לנסיעה הקו הראשון של השינקנסן, בתזמון מדויק עם אולימפיאדת טוקיו. הרכבת הראשונה נסעה במהירות של 210 קילומטרים בשעה. מאז נמצאת רשת המסילות המיוחדות לרכבת בהרחבה מתמדת, כמו גם דגמי הרכבות המתחדשים שמהירות נסיעתם עולה ממודל למודל.

למידע נוסף:

• יפן – מדריך מסע אחר, כתבות מסלולים אתרים ומידע
• טוקיו – מדריך מסע אחר
• קיוטו – מדריך מסע אחר
• יפן מחוץ למסלול

לא מתפתלת
השינקנסן – "רכבת הקליע" (על שם חרטום הקטרים הראשונים שדמה לקליע וגם על שם מהירות הנסיעה) – איננה הרכבת המהירה בעולם, אך היא נושאת בגאון את כל התארים האחרים. היא עומדת בתקני בטיחות ודייקנות יוצאי דופן. בשנת 2003 דיווחה חברת הרכבות כי שיעור הדיוק הממוצע של רכבות השינקנסן הוא איחור של שש שניות מלוח הזמנים. נתון זה, שחושב על בסיס 160 אלף נסיעות של השינקנסן, כולל בתוכו עיכובים בגלל תאונות מגורמים טבעיים ואנושיים וכן טעויות בהפעלת הרכבת. במקומות שונים בעולם לא מייחסים חשיבות לאיחור בן כמה דקות; כאן מודדים שניות.

שינקנסן, או "רכבת הקליע", נקראת כך על שם החרטום המחודד של הקטר וגם בשל מהירותה הרבה | צילומים: twicepix, flickr

הפעם היחידה שבה ירדה השינקנסן מהפסים אירעה בעת רעידת האדמה שאירעה באוקטובר 2004. שמונה קרונות נפלו מן המסילה ליד תחנת נגוקה (Nagaoka). איש מ-154 נוסעי הרכבת לא נפצע. כדי למזער את הסכנה לנוסעים, קיימת מערכת זיהוי מיוחדת העוצרת את הרכבת במהירות ברגע שהיא מאתרת רעידת אדמה. עד היום, לא מת אף אדם כתוצאה מתאונה בשינקנסן, רק נוסעים שקפצו מרכבת נוסעת או עליה.

היפנים אוהבי נוחות – והרכבת בנויה בהתאם. העובדה שיפן היא מדינה הררית לא משפיעה על תוואי הנסיעה של הרכבת. היא אינה מתפתלת סביב הרים ועמקים, אלא חוצה בקו ישר מנהרות וגשרים באזורים הרריים, היישר אל מרכזי הערים. הנסיעה בה עולה בערך כמו טיסה, אך עדיפה על טיסה שכן אין צורך להיגרר אל שדה התעופה שמחוץ לעיר. וחוץ מזה, הרכבת יוצאת תמיד בזמן.

המִחזור קדוש
איך אפשר לטייל ביפן בלי לפשוט את הרגל? בעזרת הכרטיס החופשי לנסיעה בשינקנסן, שאותו רוכשים מראש לפני ההגעה ליפן. הכרטיס בן שבוע, שבועיים או שלושה, עולה כמה מאות דולרים ומאפשר לחצות את יפן לאורכה ולרוכבה בנסיעות שעלותן יכולה להגיע לאלפי דולרים. זו גם ההזדמנות להתחכך ביפנים ובתרבותם. לא שמישהו ידבר איתכם ברכבת, אבל תוכלו לצפות בהם ולהתרשם.

קודם כל, כולם עולים לרכבת עם "בנטו", קופסת קרטון מעוצבת ובה ארוחה ארוזה, טייק אוויי, שאותה הם קונים בדוכנים בתחנת הרכבת. אם חלילה לא רכשתם בנטו למפרע, תוכלו לעשות זאת בזמן הנסיעה מהדיילת שתטייל עם עגלה עמוסה בכל טוב לאורך הקרונות. אחרי שהיפנים יסיימו את הארוחה, הם יארזו את הקופסה יפה וידאגו להשליך אותה אל פח הזבל שבמעבר בין הקרונות. את העיתון הם ישליכו אל פח הניירות, את פחית השתייה אל פח הפחיות. המִחזור קדוש גם בנסיעה ברכבת.

צפו לביקור הכרטיסן. כשהדלת האוטומטית תיפתח והוא יתייצב בפתח, הוא יקוד קידה עמוקה, יומר מילות נימוס וברכה ויעבור לבדוק את הכרטיסים. לפני צאתו מן הקרון הוא שוב יפנה אל הנוסעים ויחזור על הטקס. גם אם אתם, שאינכם דוברים יפנית, תהיו הנוסעים היחידים בקרון, הוא לא יגרע מילה מהצהרת הנימוסים הזאת.

סמל השינקנסן על הרכבת. הכל בוהק ומצוחצח וגם הניידים שקטים באופן מפתיע

דממת אלחוט
הדממה ברכבת כמעט לא הגיונית. קרון מלא באנשים, לכולם טלפונים סלולריים, והגה לא נשמע בחלל. הכיצד? קודם כל, היפנים הם אלופי תקשורת האס.אם.אס. דבר שני, עם העלייה לרכבת כולם, אבל כולם, מעבירים את הטלפון למצב רוטט. ואם הוא יצלצל, הם ימהרו לצאת מהקרון ורק במעבר ירשו לעצמם לשוחח.

אם אין לכם טלפון נייד יפני (שום מכשיר זר איננו פועל ברשת היפנית) וגם אתם רוצים לדבר – לא תתאכזבו. במעברים שבין הקרונות מוצבים טלפונים ציבוריים לשירותכם, כולל אוטומט למכירת כרטיסי חיוג.

ויש עוד יתרונות: לעולם לא תיאלצו לשבת נגד כיוון הנסיעה. כל הכיסאות ניצבים על ציר שמאפשר לסובב אותם מצד לצד. את השעון שלכם תוכלו לכוון לפי שעת יציאת הרכבת, ותוכלו לישון בהנאה בכיסא המרווח עד תחנת היעד; ממילא יהיה לכם קשה ליהנות מהנוף – הוא יחלוף מול עיניכם במהירות של 300 קילומטרים בשעה.

טיול ליפן – המדריך המלא