יש דברים שלעולם ירגשו ויפעימו, גם אם אינם נדירים במיוחד. שקיעה וזריחה הן כאלה, וכך גם קשת בענן. למרות שזוהי תופעת טבע שכיחה למדי, עם הסבר מדעי מוצק (ראו תיבה משמאל) קשה להישאר אדישים למראה קשת שמתוחה בשלל צבעים לרוחב השמים. צבעי הקשת מסודרים תמיד באותו הסדר – אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול – ובכל זאת, כל קשת נראית שונה מרעותה. לכך אחראים המיקום, הזווית, שעת היום וכמובן הנוף שהקשת ממסגרת או חוצה. וכאן אולי טמון סוד המשיכה המיוחד של הקשתות: הן תלויות מעל הנוף – בין אם זה נוף אורבני מובהק או טבע בתולי – ממסגרות אותו, צובעות אותו, מפזרות עליו מקסמן המיוחד.
יופייה של הקשת וצבעוניותה סקרנו והעסיקו את בני האדם מאז ומתמיד, ויש לה תפקיד באמונות ובמיתוסים בתרבויות שונות. במיתולוגיה היוונית איריס, שליחת האלים, משתמשת בקשת כדי להגיע מהשמים לארץ. באירלנד מאמינים כי הלפרקונים, שדונים שובבים ולעתים זדוניים, נוהגים להחביא את מטמון הזהב שלהם בקצה הקשת, מקום שבני האדם לעולם לא יגיעו אליו. במיתולוגיה הנורדית הקשת משמשת גשר בין משכן האלים לעולמם של בני האדם. גם ביהדות לקשת יש תפקיד משמעותי: היא מסמלת את ההבטחה האלוהית לא להביא עוד מבול על הארץ: "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ. והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן" (בראשית פרק ט, פסוקים יג-יד). כדי להתרשם מהצבעוניות הנהדרת הזאת, ליקטנו תמונות של קשתות מרחבי העולם. כל קשת יפה בדרכה המיוחדת, וכל אחת מעניקה לנוף המקומי יופי ענוג. לעיתים מצפה לצופה הפתעה נעימה בדמותה של קשת כפולה.
ולסיום, קשת פוליטית: הצלם, תושב איסלמבאד, טייל בצפון פקיסטן כשהבחין בקשת יורדת אל מעבר הגבול – לקשמיר | צילום: Muzaffar Bukhari, flickr |