צבע זה כל הסיפור. יש ערים שמתהדרות בארכיטקטורה מפוארת, בבניינים היסטוריים שמייצגים שלל סגנונות באדריכלות ובמבנים מודרניים מרשימים שקשה להישאר אדיש כלפיהם. אבל, יש גם מקומות שמוכיחים שלא צריך להתאמץ יותר מדי. ריכוז גדול במיוחד של בתים צבעוניים, פשוטים ככל שיהיו, זה לצד זה, מותיר על המבקר רושם עז לא פחות מבניין בודד, מרשים ככל שיהיה, שלא מעט זמן וממון הושקעו בבנייתו. בחרנו כמה מקבצים צבעוניים כאלה ברחבי העולם. בחלק מהמקומות מדובר בשכונות עוני ומצוקה שהצבע הפיח בהן חיים והפך אותן לטרנדיות ותיירותיות, חלק מהערים מצטיינות באדריכלות קולוניאלית מרשימה וצבעונית, יש גם כפר זעיר אחד שצובע את השממה בה הוא מצוי, ויש גם את סן פרנסיסקו, עיר צבעונית בכל המובנים.  בתים צבועים בצבעים עזים ברחוב צ'יאפיני בקייפטאון | צילום: Fear Out / Shutterstock.com בו-קאפ, קייפטאון, דרום אפריקההשכונה הססגונית הזו ששוכנת במרכז קייפטאון, למרגלות גבעת סיגנל, היא דוגמה מצוינת לשכונה שנחשבה לבעייתית במשך שנים רבות, עד שהתיירים גילו את הצבעוניות שלה, התגברו על הפחד והתחילו להגיע. תוך זמן קצר השכונה, שאכלסה בעיקר אוכלוסייה שחורה וענייה, החלה לפרוח. היום כבר יש מי שטוען שאופייה האמיתי של השכונה נמצא בסכנה, בשל העובדה שיותר ויותר עשירים מבחוץ קונים דירות בשכונה, מה שמביא לעליית מחירים ולעזיבתם של חלק מתושביה המקוריים של השכונה. הסמטאות מרוצפות האבן, שמשובצות בבתים נמוכי קומה שצבועים בשלל צבעים בהירים ועליזיים – ורוד, צהוב, כתום, כחול, סגול ועוד, מהוות את סוד הקסם של המקום. בין הבתים יש מסגדים מהמאה ה-17, מסעדות קטנות שמגישות מנות מלאיות מקומיות וחנויות תבלינים שהביקור בהן הוא חוויה לכל החושים. אחד הרחובות שאסור להחמיץ הוא רחוב צ'יאפיני (Chiappini) שבו שורה ארוכה ומרשימה של בתים בארכיטקטורה הולנדית וג'ורג'יאנית שצבועים בשלל צבעים פסטליים, לצד נוף נפלא של הר השולחן. לבו-קאפ (Bo Kaap) יש היסטוריה ארוכה. המתיישבים הראשונים בה היו צאצאיהם של עבדים מאפריקה, ממלזיה, מאינדונזיה, מהודו ומסרי לנקה, שהובאו על ידי ההולנדים במהלך המאות ה-17 וה-18. כדי ללמוד יותר על ההיסטוריה של השכונה כדאי לבקר במוזיאון בו-קאפ ששוכן בבניין היסטורי שלא השתנה הרבה מאז נבנה ב-1760.  רחוב בשכונת לה בוקה הססגונית בבואנוס איירס | צילומים: שאטרסטוק לה בוקה, בואנוס איירס, ארגנטינהרבים מכירים את שכונת לה בוקה (La boca) בשבדרום-מזרח בואנוס איירס הודות למועדון הכדורגל המפורסם של השכונה, בוקה ג'וניורס, אבל שכונת לה בוקה מפורסמת יותר מכל הודות לאדריכלות הצבעונית שלה. רבים ממתיישביה הראשונים של השכונה הגיעו מהעיר גנואה שבאיטליה, ולכן גם הארכיטקטורה בשכונה היא אירופית. חזיתות הבתים צבועות בסגול, כחול, כתום, ורוד ועוד, וגם הדלתות צבעוניות. הרחוב הכי מפורסם בלה בוקה הוא מדרחוב קמיניטו (Caminito), שבנוסף להיותו ציורי להפליא, הוא גם אחד המקומות הטובים ביותר לצפות בהם במופעי טנגו ספונטניים ברחוב. לאווירה אמנותית תורמים גם הפסלים שניצבים ברחבות ואמני הרחוב שמוכרים את יצירותיהם. באופן טבעי, לה בוקה הפכה גם לאזור של קניוות, בילויים ומסעדות, אבל כדאי לזכור שבשכונה כבר אין את התחושה האותנטית של פעם והיא ממוסחרת להפליא.  תעלה באי האיטלקי בוראנו. יש חשיבות לצבע הבתים ולסדר שלהם | צילום: Kamelia Ilieva / Shutterstock.com בוראנו, איטליההאי בוראנו (Burano) שוכן בצפון-מזרח הלגונה של ונציה, במרחק שבעה קילומטרים מן העיר. למעשה לא מדובר באי אחד אלא בארבעה איים שמופרדים על ידי מערכת של תעלות. בניגוד לוונציה השכנה, שהיא עיר של צריחי כנסיות מוזהבים ואורות נוצצים, בבוראנו שולטים צבעי הפסטל הבהירים. בתי האי צבועים בכל צבעי הקשת – מתכלת, ורוד וירוק ועד כתום, אדום וחום. בתי האי מהווים מוקד משיכה לאמנים רבים שמתגוררים במקום, למרות שהם לא יכולים לצבוע את הבתים בכל צבע העולה על רוחם. יש חשיבות לצבעי הבתים ולסדר שלהם, ואם מישהו מעוניין לצבוע את ביתו עליו לקבל אישור מן הממשלה. האגדה מספרת שהבתים נצבעו בצבעים עזים כדי שהדייגים, תושבי האי, יוכלו לזהות את ביתם מלב ים. בבוראנו אין אטרקציות מיוחדות, למעט כנסיית סן מרטינו, אבל הביקור באי מספק מנה גדושה של שקט ושלווה שקשה למצוא בוונציה. נעים לטייל ברחובות, בין הבתים הצבעוניים, לשבת לארוחת צהריים במסעדות המקומיות ולקנות מעבודות התחרה והרקמה שבהן האי מפורסם. אזור נוסף בצפון איטליה שבו אפשר לחזות בבתים צבעוניים הוא אזור חמשת הכפרים (צ’ינקווה טרה) שבחבל ליגוריה. הכפרים מאנארולה וריו מאג'ורה מתאפיינים בצבעוניות עזה במיוחד.  ורנזה, אחד מחמשת הכפרים הצבעוניים בצ'ינקווה טרה באיטליה סן פרנסיסקו, קליפורניהבסן פרנסיסקו הצבעוניות באה לידי ביטוי לא רק בארכיטקטורה, אלא גם באוכלוסייה הרבגונית, בפסטיבלים ססגוניים, בציורי קיר צבעוניים ובקהילה הגאה שחיה בעיר, שהדגל שלה מתהדר בפסים בששת צבעי הקשת. בגברות המצובעות אפשר לחזות במקומות רבים בעיר – בשכונת פסיפיק הייטס, בהייט אשבורי ועוד. הגברות המצובעות המפורסמות ביותר נמצאות בכיכר אלאמו (Alamo Square), מול הפארק ברחוב שטיינר, שם יש שורה של שבעה בתים ויקטוריאניים צבעוניים בעלי מתאר דומה, שמהם נשקף נוף נהדר של העיר.  הבתים הוויקטוריאניים המכונים "הגברות המצובעות" בכיכר אלאמו בסן פרנסיסקו לא רק בתים בשלל צבעים יש בסן פרנסיסקו אלא גם ציורי קיר צבעוניים שמעטרים את קירות הבתים. ברחבי סן פרנסיסקו פזורים למעלה מ-800 ציורי קיר צבעוניים, מה שהופך אותה לבירת ציורי הקיר העולמית. ריכוז גבוה במיוחד של ציורי קיר יש ברובע מישן (Mission), ובעיקר בסמטת קלריון (Clarion Alley), שם יש ציורים צבעוניים עם השפעות מעולם הקומיקס. שכונה צבעונית נוספת היא הצ'יינה טאון. כאן מדובר בצבעוניות מסוג אחר: שלטי רחוב בשלל צבעים, חנויות ושווקים ססגוניים, בגדים צבעוניים בחלונות הראווה ופסטיבלים צבעוניים, בהם ראש השנה הסיני, אז מתקיימת בעיר תהלוכה לכבוד השנה החדשה עם בובות ענק בדמות אריות ודרקונים צבעוניים, רקדנים בלבוש צבעוני ועוד.  בתים צבועים בכחול בג'ודפור ג'ודפור וג'ייפור, רג'סטאן, הודובניגוד לערים אחרות בכתבה, שתי הערים הללו בחבל רג'סטאן המדברי שבצפון הודו לא מתהדרות בשלל צבעים. למעשה, בכל אחת מהן שולט צבע אחד בלבד. ג'ודהפור (Jodhpur) היא העיר הכחולה ואילו ג'ייפור (Jaipur) היא העיר הוורודה. בעבר, בני קסטת הכהנים בג’ודהפור צבעו את בתיהם בכחול על מנת להבדיל את עצמם משאר תושבי העיר (קסטת הכהנים, או הברהמינים, היא הגבוהה ביותר בהודו). לא חלף זמן רב, וגם שאר תושבי העיר, בין אם השתייכו לקסטת הכהנים הלא, צבעו גם את בתיהם בכחול. העיר אמנם התרחבה מאז הרבה מעבר לחומות, אבל ליבה של העיר נותר כחול כולו, מקירות הבתים, דרך הדלתות ועד לגרמי המדרגות. למקומיים יש הסברים נוספים לכך שכל הבתים באזור צבעים בכחול. חלק טוענים שהצבע הכחול מרחיק יתושים, אחרים מסבירים שהצבע הכחול מקרר את הבתים. כך או כך, התוצאה עוצרת נשימה וקשה שלא להישאר מהופנטים אל מול מפגן הצבע הזה.
 ארמון בג'ייפור, המכונה העיר הוורודה בירת רג'סטאן היא העיר ג'ייפור, שמכונה העיר הוורודה. אמנם, הצבע הוורוד פחות דומיננטי בעיר בהשוואה לצבע הכחול בג'ודהפור, אבל מבנים רבים בעיר, מארמונות ומבצרים ועד לשווקים קטנים, בנויים מאבן חול ורודה, מה שמעניק לעיר הדר מלכותי מיוחד. יחד עם הפילים, הגמלים והפרות שמסתובבים ברחובות, המראה כמעט סוריאליסטי.  בתים בשלל צבעי הקשת בגואנחואטו, אחת הערים הצבעוניות של מקסיקו גואנחואטו, מקסיקובמקסיקו יש לא מעט ערים שבתיהן צבועים בשלל צבעים, אבל אחת הערים הצבעוניות מכולן היא גואנחואטו (Guanajuato), שברכס הסיירה דה גואנחואטו. מדובר בעיר קולוניאלית יפהפייה שהוקמה במאה ה-16 בסמוך לאחד מאזורי מכרות הכסף העשירים ביותר בעולם. במשך שנים רבות סיפקו מכרות הכסף של גואנחואטו כשלושים אחוז מאספקת הכסף העולמית. הפריחה של מכרות הכסף במאה ה-16 הובילה לבנייה של בתי אחוזה ובתים קולוניאליים יפים ומפוארים שנצבעו בשלל צבעי הקשת – מורוד, דרך ירוק וטורקיז ועד לכתום זוהר. האדריכלות הקולוניאלית והצבעונית בעיר זיכו אותה בתואר אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. גואנחואטו היא, כאמור, לא העיר הצבעונית היחידה במקסיקו. ערים נוספות שמתאפיינות בצבעוניות חזקה במיוחד הן זאקאטקאס (Zacatecas), סן כריסטובל דה לאס קאסאס (San Cristobal de las Casas) ועוד.
 איטדוקקטדורמיט. צבעוניות מלבבת בלב השממה הארקטית איטדוקקטדורמיט, גרינלנד |