טרק אוברלנד באוסטרליה

האי טסמניה, ששוכן כ-240 קילומטר מדרום לאוסטרליה, שופע שמורות טבע יפהפיות, הרים, עמקים, יערות, אגמים ונהרות. האי הוא גם אחד המקומות הטובים ביותר באוסטרליה לצפייה בחיות בר, ובהם השד הטסמני המפורסם.

אחת השמורות היפות ביותר באי היא הפארק הלאומי קריידל מאונטיין לייק סנט קלייר (Cradle Mountain-Lake St Clair National Park). השמורה הזו, שמצטיינת בנופים של פסגות הרים, אגמים, נהרות, מפלים ויערות גשם בתוליים, זכתה לכמה תארים מכובדים – בשטחה נמצאים ההר הגבוה ביותר בטסמניה, הר אוסה, שגובהו 1,617 מטר, ואגם המים המתוקים העמוק ביותר באוסטרליה, אגם סנט קלייר.

בשטח השמורה עובר גם טרק האוברלנד (Overland Track), שחוצה את השמורה מצפון לדרום ונחשב לאחד מהטרקים המוצלחים ביותר ביבשת כולה. הליכה של המסלול, שאורכו 65 קילומטרים, לכל אורכו, תאפשר לחוות את כל הטוב שיש לנופי הפרא של טסמניה להציע.

פסגות משוננות ויערות גשם בתוליים. כל הטוב שיש לנופי הפרא של טסמניה להציע | צילום: Tourism Tasmania and Geoff Murray

הטרק נמשך כשישה ימים, והוא מתחיל ברוני (Ronny Creek) בעמק קריידל. הדרך בימים הבאים עוברת דרך נופים מגוונים להפליא של עמקים קרחוניים, יערות גשם קדומים, מפלים שוצפים, יערות איקליפטוס וכרי מרעה אלפיניים. אפשר, ואף רצוי, לקחת בחשבון יום-יומיים נוספים, כדאי שאפשר יהיה לטייל בנחת, לעשות פיקניק מול הנוף ולסטות קצת מהמסלול הראשי לטובת מסלולי משנה שעוברים בנופים נפלאים.

מרבית ההולכים בטרק אוברלנד מטיילים לפי המסלול המוצע, שמתאים להולכים ממוצעים בעלי כושר סביר. המסלול מתוכנן כך שבסופו של כל יום מגיעים לבקתה בה ניתן ללון, אך ניתן כמובן לעשותו בקצב שונה ובמשך זמן רב יותר.

היום הראשון – מרוני קריק לעמק המפל
יומו הראשון של המסלול, על אף שהוא מתחיל בקלילות, נחשב בעיני רבים ליום המאתגר ביותר בטיול עם העלייה התלולה ביותר לאורך הטרק כולו. במהלך היום עוברים המטיילים ליד מפלי קרייטר (Crater Falls) ואגם קרייטר (Crater Lake), שהוא מקום נהדר לנוח בו ולהטעין את המצברים לפני שמגיעים לחלק הקשה ביותר של היום – העלייה לתצפית מריון (Marion's Lookout), בגובה 1,250 מטר, העלייה התלולה ביותר לאורך הטרק. על המאמץ שבעלייה מפצים הנופים עוצרי הנשימה שנשקפים מנקודת התצפית, והידיעה שאחרי כל עלייה מגיעה ירידה. בסופה של הירידה מגיעים לעמק המפל (Waterfall Valley), בו מסתיים היום. בעמק המפל יש אתר קמפינג וכן שתי בקתות מטיילים בהן ניתן לנוח לאחר היום המאומץ.

אורך המסלול ביום הראשון – 10.7 קילומטר
משך ההליכה – 6-4 שעות


מנוחה מול הנוף | צילום: Tourism Tasmania & Sarajayne Lada

היום השני – מעמק המפל לאגם ווינדרמר
אחרי שעוברים את יומו הראשון של הטרק הימים הבאים נראים קלים בהרבה. ואכן, יומו השני של המסלול, במהלכו צועדים לאגם ווינדרמר (Lake Windermere), הוא קליל למדי, ללא הליכה מרובה, והמסלול ברובו מישורי. גם אם ההליכה ביום השני לא תגרום לכם לקוצר נשימה, יש סיכוי טוב שהנופים של המפלים, האגמים והיערות יעשו זאת. אחד מרגעי השיא של המסלול ביום זה הוא הליכה ליד מפלי ברניגן (Branigan Falls) שצונחים בדרמטיות אל קרקעית העמק.

המשך המסלול מוביל להצטלבות עם אגם וויל (Will Lake), ועל אף שמדובר בסטייה קלה של כשלושה קילומטרים מהמסלול (הלוך וחזור), רבים בוחרים ללכת לכיוון האגם וליהנות מפיקניק של צהריים לשפת האגם האלפיני היפה. מאגם וויל ממשיכים לכיוון אגם ווינדרמר, בדרך יפה וחשופה עם הרבה נוף פתוח. לא רחוק משפת האגם נמצאת בקתת ווינדרמר, בה אפשר להתמקם ללילה הקרוב. בזמן שנותר אפשר ליהנות מרחצה מרעננת באגם.

אורך המסלול ביום השני – 7.8 קילומטרים
משך ההליכה – 3.5-2.5 שעות. אם הולכים גם לאגם וויל יש לקחת בחשבון שעה נוספת, הלוך חזור, של הליכה קלילה.

היום השלישי – מאגם ווינדרמר לפליון
יומו השלישי של המסלול הוא הארוך ביותר בטיול מבחינת מספר הקילומטרים – 16.8 קילומטר. ההליכה בחלק הארי של המסלול ביום זה לא קשה במיוחד, למעט כמה קטעי יערות תלולים. המסלול מתחיל באזור אלפיני פתוח וממשיך ביער אורנים עד שחוצים את ערוץ פליון (Pelion Creek). לאחר מכן יורדים ירידה הדרגתית ביער הגשם עד שמגיעים לפרוג פלטס (Frog Flats) – החלק הנמוך ביותר בטרק כולו, בגובה של 730 מטר מעל פני הים. המשך המסלול כולל חציית נהר ועלייה הדרגתית דרך יער הגשם ובהמשך דרך יער איקליפטוסים פתוח, עד שמגיעים לבקתת פליון, שמשקיפה לפסגות המשוננות של הר אוקליי (Mount Oakleigh).

אורך המסלול ביום השלישי – 16.8 קילומטר
משך ההליכה – 7-5 שעות

מטיילים ביער הגשם בדרך לפליון גאפ | צילום: Tourism Tasmania and Don Fuchs
היום הרביעי – מפליון לקיה אורה
היום הרביעי לטיול יכול לזכות בכבוד בשני תארים – היום ההררי ביותר בטיול, וגם היום הרטוב ביותר. הוא אמנם מתחיל ומסתיים באותו גובה – בקתת פליון ובקתת קיה אורה שוכנות שתיהן בגובה 850 מטר מעל פני הים, אבל באמצע מטפסים כמעט 300 מטר כדי להגיע לפליון גאפ (Pelion Gap). היום מתחיל בעלייה תלולה דרך יער הגשם, כאשר לאחר כמה שעות הליכה יוצאים מהיער ומגיעים לפליון גאפ (Pelion Gap) – רמה אלפינית חשופה בין הר פליון לבין הר אוסה. אם תנאי מזג האוויר, הזמן ומצב הכושר שלכם מאפשרים, אפשר לטפס לפסגת הר אוסה, הגבוהה ביותר בטסמניה. חשוב: יש לטפס לפסגת ההר רק אם תנאי מזג האוויר מאפשרים זאת!
מפליון גאפ ממשיכים בירידה הדרגתית אך בוצית מאוד לעבר בקתת קיה אורה, דרך עמק פיינסטון היפה. בדרך נשקפים נופיו היפים של הר קתדרל (Cathedral Mountain), והחלק הזה של המסלול נחשב בעיני רבים ליפה ביותר בטרק כולו.

אורך המסלול ביום הרביעי – 8.6 קילומטר
משך המסלול – כ-4-3 שעות. במידה ומחליטים לטפס להר אוסה יש לקחת בחשבון כחמש שעות הליכה נוספות בדרגת קושי קשה.

מפלי ד'אלטון, אליהם מגיעים ביום החמישי לטיול | צילום: : Tourism Tasmania & Sarajayne Lada

היום החמישי – מקיה אורה לווינדי רידג'
אם היום הרביעי לטיול היה יום הררי במיוחד, הרי שהיום החמישי לטיול הוא יומם של יער הגשם והמפלים. המסלול, על אף שהוא מתחיל באזור חשוף, מגיע במהרה ליער הגשם שמלווה את המטיילים במשך חלק ניכר מהיום. סטייה מהמסלול כעבור קצת יותר משעת הליכה מובילה למפלי ד'אלטון (D'Alton Falls) ומפלי פרגוסון (Fergusson Falls). קצת בהמשך נמצאים מפלים נוספים, מפלי הרטנט (Hartnett Falls), הגבוהים ביותר מן השלושה. אחרי שחוזרים למסלול הראשי פונים מערבה ומתחילים בטיפוס הדרגתי לעבר Du Cane Gap, אוכף שנמצא בין שני רכסי הרים. אחרי שחוצים את האוכף מתחילה ירידה תלולה בקרקס קרחוני מרשים. בסיומה של הירידה הזו, כשמגיעים ליער איקליפטוסים, זה סימן שהמחנה כבר קרוב. הבקתה שבווינדי רידג' (Windy Ridge) מוקפת בנופים דרמטיים מכל עבריה ומהווה מקום מצוין לבלות בו את הלילה.

אורך המסלול ביום החמישי – 9.6 קילומטרים
משך המסלול – 4.5-3.5 שעות. אם הולכים למפלים (וחבל מאד להחמיצם) כדאי לקחת בחשבון עוד כשעה –שעתיים של הליכה, הלוך-חזור.

מטיילים בטרק אוברלנד | צילום: : Tourism Tasmania & Sarajayne Lada

היום השישי – מווינדי רידג' לנרקיסוס
היום האחרון של הטיול הוא גם אחד מימי ההליכה הקלים ביותר במהלך הטרק – כשלוש-ארבע שעות של ירידה מתונה. למעט כמה כיסים של יער גשם, הדרך עוברת ברובה דרך יער איקליפטוסים האופייני כל כך לאוסטרליה, עם הרבה ציפורים ששירתן מהווה סיום פסטורלי לטרק הנפלא הזה. בדרך המטיילים עוד זוכים לחצות את נהר נרקיסוס בגשר תלוי שעובר מעליו, הגשר התלוי היחיד לאורך הטרק; וליהנות מהנופים הדרמטיים של הר אולימפוס שמתנשא ברקע. בקתת נרקיסוס שוכנת לגדות הנהר, וקצת בהמשך נמצא המזח שממנו יוצאת המעבורת לאגם סט. קלייר, בו מסתיים הטיול. שימו לב: עליכם לאשר את ההזמנה למעבורת, וזאת ניתן לעשות בבקתה.

כשנמצאים על המעבורת אפשר, סוף סוף, להוריד את התרמיל ואת נעלי ההליכה, להתרווח, לתת לשרירים לנוח וליהנות מהנופים הנפלאים של אגם סט. קלייר.

אגם לאורך המסלול | צילום: Tourism Tasmania and Don Fuchs
מידע מעשי

מתי? מזג האוויר לאורך המסלול נוטה להיות לא צפוי ויש לקחת בחשבון שעשוי לרדת גשם ואפילו שלג, גם באמצע הקיץ. העונה המתאימה ביותר ללכת במסלול היא בחודשים נובמבר – אפריל, אז מזג האוויר נוטה להיות יותר יציב. בתקופה זו הטמפרטורות גבוהות יותר ויש שעות אור רבות ביום שאותן אפשר לנצל להליכה.

איפה ישנים? לאורך המסלול ניתן ללון באוהלים או באחת משש הבקתות שפזורות לאורך המסלול הראשי. גם אם בכוונתכם ללון בבקתות, חשוב לקחת אוהל בכל מקרה, למקרה שהבקתות מלאות או למקרה שבו בשל אילוצים שונים תיאלצו לעצור במקום בו אין בקתה.
הבקתות פתוחות לכולם ובהן ניתן לבשל, לאחסן מזון, להתחמם ולהתייבש כשבחוץ רטוב וגם לנוח ולפגוש חברים חדשים.

בקתת פליון, אחת משש הבקתות שפזורות לאורך המסלול הראשי

מה לקחת? בנוסף לאוהל שאותו הכרחי לקחת לטרק, כדי לקחת גם כירת גז ניידת על מנת לבשל בשטח. חשוב לארוז בגדים שמתאימים להליכה בגשם ונעלי הליכה נוחות.

הרשמה לטרק: מספר ההולכים במסלול מוגבל ל-60 בכל יום, ולכן בעונת השיא, מה-1 באוקטובר ועד ה-31 במאי, יש להזמין מקום מראש. בתקופה זו ניתן ללכת את המסלול רק מצפון לדרום, כפי שמוצע כאן, והמטיילים נדרשים לשלם עבור ההליכה במסלול. ב-2013 עומד התשלום על 200 דולר למבוגר.ניתן להזמין מקום דרך מערכת ההזמנות באתר האינטרנט.