מזרח אסיה מחוץ למסלול המוכר

אזור מזרח אסיה הוא גן עדן למטיילים, אבל רבים מאותם מקומות שקסמו לתיירים המערביים לפני עשרים או שלושים שנה בשל הבתוליות והאותנטיות שלהם הפכו במרוצת השנים למכונות תיירים משומנות היטב. וכך, בעוד שיש מי שנהנה לראות סניפים של מקדונלד'ס באיים שפעם כף רגלו של תייר מערבי לא דרכה בהם, יש כאלה שממשיכים לחפש בנרות את היעד הבא, בו אפשר ליהנות מקצת שלווה רגע לפני שהמוני התיירים יגיעו גם אליו. הנה כמה מקומות נפלאים במזרח אסיה, קצת מחוץ למסלול התיירים השחוק:

קמבודיה: באטאמבאנג
קמבודיה הולכת וצוברת פופולריות בשנים האחרונות כיעד לטיולים, והמבקרים בה ממהרים להגיע למקדשי אנגקור וואט המפורסמים, האטרקציה מס' 1 במדינה. אבל בדרך למקדשים כדאי להקדיש זמן גם לבאטאמבאנג (Battambang), העיר השנייה בגודלה במדינה. עקבות המלחמה בקמבודיה כמעט שאינם ניכרים בעיר היפה הזו, והיא מלאה בפנינים ארכיטקטוניות. המבנים הקולוניאליים המרשימים שבה השתמרו היטב או שופצו, וכיום זוהי עיר חיה ותוססת, עם הרבה חנויות, מסעדות וברים, בעיקר לאורך הנהר, שמהווה את לבה התיירותי. אין כמו טיול ערב רומנטי או דיווש נינוח באופניים לאורך הנהר. אחד מסימני ההיכר של העיר הוא פסלי החיות והאלים שנמצאים כמעט בכל פינה.


מקדש בודהיסטי בבאטאמבאנג

בעיר ובסביבתה יש כמה מקדשים מעניינים, בהם מקדש וואט באנאן, שמזכיר בסגנונו את המקדשים באנגקור. מקדשים מעניינים נוספים הם וואט ביידמרם (Wat Baydamram) וואט סאמארונג נונג (Wat Samraong Knong). בקרבת העיר יש כפרים רבים שכדאי לבקר בהם. אחת האטרקציות המוזרות אך הפופולאריות באזור היא רכבת הבמבוק, שהיא למעשה קרונית שמורכבת מפלטפורמת במבוק, גלגלי רכבת ומנוע, שנעה במהירות של 40 קמ"ש על מסילת רכבת ישנה. הרכבת משמשת את חקלאי האזור להעברת סחורות לשווקים הגדולים בסביבה, ובשעות אחר הצהריים היא משמשת להסעת תיירים.

וייטנאם: האי פו קווק
האי פו קווק (Phu Quoc), ששוכן מדרום לגבול עם קמבודיה, הוא אמנם לא סוד שמור היטב, אבל הוא לא מהווה חלק ממסלול החובה של המטיילים בוייטנאם. מי שמטייל במזרח ומחפש אלטרנטיבה לחופי תאילנד ישמח לגלות בפו קווק חופים יפים – היפים ביותר בוייטנאם, ללא פיתוח ומסחור יתר. הפעילות העיקרית באי היא רביצה בחופים עטורי הדקלים, שמצטיינים בחול לבן ורך ומי טורקיז צלולים, ביקור בכפרי הדייגים השלווים, לגימת קוקטיילים טרופיים וארוחה במסעדות המצוינות שעל החוף שמתמחות בדגים ופירות ים טריים.

סירות דייגים במפרץ בפו קווק. למתגעגעים לתאילנד

החוף הפופולרי ביותר באי הוא טרונג (Troung), בו נמצאים מרבית בתי המלון הגדולים, ולכן פחות מומלץ למי שמעוניין בחופשה שלווה. עדיף להתרחק לחוף סאו (Sao) שבמזרח האי, שנחשב לאחד החופים היפים ביותר. מרבית החופים המבודדים שוכנים בצפון האי. מי שמעוניין בחופשה קצת יותר פעילה מוזמן ליהנות משנירקול וצלילה, לרכב על אופניים בשבילי האי, לשוט בקיאק ימי למפרצים מבודדים, לטייל ביערות העבותים שבפנים האי ולבקר במקדשים המקומיים. הפארק הלאומי פו קווק מכסה למעלה ממחצית שטחו של האי, ויש בו הרים, יערות, פלגי מים ומסלולי הליכה יפים.

מפל באי פו קווק. לא רק חופים ומפרצים

יש כאן אתרים נוספים שישמחו את לבם של חובבי הטבע, כמו מפל סוי דה באן (Suoi Da Ban) המוקף בצמחייה טרופית, שנהדר לטבול בבריכות הסלע שסביבו. כדאי לבקר גם במטעי הפלפל השחור ובמטעי הקשיו שנפוצים באי. בשנים האחרונות יש באי תנופת פיתוח ונפתחו בו אתרי נופש גדולים, ולכן כדאי למהר ולבקר בו לפני שיוצף בתיירים ויאבד את צביונו האותנטי.

קוריאה הדרומית: פארקים לאומיים
קוריאה הדרומית עדיין לא מספיק מוכרת לתייר הישראלי, אבל יש בה כמה פנינים נפלאות. כשיוצאים מהערים הגדולות, בעיקר מסיאול, אפשר למצוא בקוריאה הדרומית לא מעט פארקים ואתרי טבע נפלאים. הפארק הלאומי המפורסם ביותר הוא סאורקסאן (Seoraksan), בצפון-מזרח המדינה. בשטחו יש לא פחות משלושים פסגות מרשימות, צוקי סלע נישאים, יערות עבותים, מעיינות חמים, נחלים ומפלי מים, והוא משמש כבית ל-2,000 מינים של בעלי חיים. בשטח הפארק יש גם לא מעט אטרקציות מעשה ידי אדם, כמו מקדשים עתיקים ופסלי בודהה. אל תחמיצו ביקור במקדש Sinheungsa. בין כל אלה אפשר לטייל במגוון מסלולי הליכה, שמשכם נע מחצי יום ועד לשלושה ימים. בחורף מתכסה הפארק בשלג ואילו בסתיו יש בו שלכת נהדרת שמושכת למקום מבקרים רבים.

הפארק הלאומי סאורקסאן. פסגות נישאות, מקדשים ופסלי בודהה

פארק לאומי נוסף שכדאי לבקר בו בקוריאה הדרומית הוא הפארק הלאומי ג'יריסן (Jirisan), שהוא הפארק הלאומי הגדול ביותר במדינה. זהו פארק הררי שנחשב גן עדן למטפסים. בפארק נמצאת הפסגה השנייה בגובהה בקוריאה הדרומית, Cheonwangbong, שמתנשאת לגובה 1,915 מטר, ובו נמצא גם הר ג'ירי שנחשב לאחד משלושת ההרים הקדושים בקוריאה. ביערות העבותים של הפארק מתגוררים מינים רבים של בעלי חיים, ובהם איילים, דישונים, ארנבות, חתולי בר ואפילו דובים.

סתיו בפארק הלאומי ג'יריסן, הגדול בפארקי קוריאה הדרומית. גן עדן למטפסים

מזרח טימור: היכרות עם מדינה צעירה
בעוד שמרבית מדינות מזרח אסיה התגלו, ואף נכבשו על ידי התיירים, המדינה הצעירה מזרח טימור, שהכריזה על עצמאותה רק ב-2002, עדיין ממתינה שיגלו אותה. עבור טיילים הרפתקנים מזרח טימור היא כל מה שתאילנד, וייטנאם וקמבודיה היו לפני כמה עשרות שנים: התשתית התיירותית עדיין בחיתוליה, הדרכים משובשות, ההגעה ממקום למקום מסובכת והטיול אינו פשוט, אך הוא בהחלט מתגמל. יש כאן חופים יפהפיים שרבים הסיכויים כי תהיו בהם לגמרי לבד, אתרי צלילה מרהיבים, אדריכלות קולוניאלית, ובעיקר קצב חיים רגוע שכבר קשה למצוא כמותו.

בירת מזרח טימור, דילי (Dili), היא לא מהערים המרשימות במזרח אסיה, אבל יש לה קסם משלה. יש בה מבנים קולוניאליים יפים, שרבים מהם עדיין ממתינים לשיפוץ, וברחובותיה תפגשו לצד המקומיים החביבים גם עזים ותרנגולות. לא צריך להתרחק הרבה מהעיר כדי ליהנות מחופים זהובים ויפים ואתרי צלילה ושנירקול מרהיבים ביופיים בקנה מידה עולמי.

חוף ליד דילי במזרח טימור. ליהנות מכל היופי הזה בבדידות מזהרת

העיר השנייה בגודלה במדינה היא באוקאו (Baucau), שהעיר העתיקה שלה מלאת אווירה ויש בה אדריכלות קולוניאלית מרשימה מתקופת השלטון הפורטוגזי. יש כאן גם חופים יפים ומערות ששימשו את צבא יפן בזמן מלחמת העולם השנייה. כדי לחוות במלואו את קצב החיים המיוחד של מזרח טימור כדאי לנפוש באי אטוארו (Atuaro), אי הררי עם חופים יפים, אתרי צלילה וכפר נופש אקולוגי שמנוהל על ידי הקהילה המקומית. זהו אזור אידיאלי לטיולים רגליים, רכיבה על אופניים, דיג, צפייה בציפורים ומפגש אינטימי עם הקהילה המקומית.

תחבורה ציבורית במזרח טימור. למטיילים חובבי הרפתקאות

תאילנד: פנינים לא מוכרות
מבין מדינות דרום-מזרח אסיה, תאילנד היא התיירותית ביותר, וביקור בבנגקוק, קוסמוי או פוקט מגלה מדינה כמעט מערבית, עם רשתות מזון מהיר, מלונות פאר מפנקים ותנאים נוחים במיוחד. אבל גם בתאילנד ניתן עדיין למצוא פינות שלוות, ששמרו על צביונן האותנטי. אחת מהן היא פרובינציית נאן (Nan), ששוכנת בצפון תאילנד, בסמוך לגבול עם לאוס. למרות שתיירים מגיעים לכאן (רבים מהם ממשיכים לביקור בלואנג פרבאנג במדינה השכנה), זרם המבקרים קטן באופן משמעותי מזה שבאזור צ'יאנג מאי וצ'יאנג ראי.

מי שיבחר להגיע לנאן יגלה בעיקר טבע פראי ולא נגוע. בפרובינציית נאן יש שישה פארקים לאומיים, שמהווים גן עדן לטרקים עם מסלולי טיול רבים, הרים מיוערים (כמו דוי פוקה שמתנשא לגובה 1,980 מטר), נהרות שוצפים שמזמינים לרפטינג וטרסות אורז מרהיבות ביופיין. זהו אזור כפרי שאדמתו פורייה מאוד, ומרבית תושביו מגדלים אורז, שעועית, תירס וטבק לצד ירקות ופירות. בירת האזור היא העיר נאן, הגובלת בלאוס, שלה מרכז היסטורי יפה עם מקדשים ובניינים ישנים מעץ טיק.

נזיר משקיף על בתיה של העיר נאן העטופים בערפילי הבוקר

למרבה ההפתעה, בתאילנד אפשר למצוא גם איים, שנותרו לא נגועים באופן יחסי. אחד מהם הוא קו קוט (Ko Kut), האי המזרחי ביותר בתאילנד ששוכן בפרובינציית טראט, סמוך לקמבודיה. כדי להגיע אליו לא צריך להרחיק מאוד – הוא נמצא במרחק של כחמש שעות נסיעה מבנגקוק. המקום לא חף לחלוטין מתיירים, אבל הם מעטים, והאי הצליח לשמור על צביונו האותנטי. במשך מרבית שעות היום אין בו חשמל, אלא אם התמזל מזלכם ללון באחד מבתי המלון שמפעיל גנרטור. גם מסעדות, חנויות מזכרות ומקומות בילוי אין כאן בשפע. אבל אם אתם רוצים חופשה רגועה, חופים מבודדים ואתרי צלילה נהדרים – קו קוט הוא המקום בשבילכם.

חוף בקו קוט. כל הקלישאות של חוף טרופי | צילום: Sry85, GFDL

החופים הכי יפים נמצאים בחוף המערבי של האי, והם עונים על כל הקלישאות של חוף טרופי. אבל לא רק חופים יפים יש באי: אחת האטרקציות הבולטות היא מפל לונג צ'או (Klong Chao), שנשפך לתוך בריכה גדולה וצלולה בלב הג'ונגל. כדאי גם לבקר בכפרי הדייגים היפים, כדוגמת הכפר או יאי (Ao Yai) בדרום האי. כדאי לדעת, שלמרות שקו קוט לא נכבש על ידי גדודי תיירים, יש בו לא מעט מלונות וכפרי נופש, ורק מיעוט של מקומות לינה שמתאימים למטיילים שתקציבם דל.