תפריט עמוד

שלוש תעלומות גדולות

האם באגם בסקוטלנד מסתתרת מפלצת? לשם מה חרטו בני הנסקה באדמת מדבר בפרו דמויות וציורים ענקיים שאפשר לראותם רק ממעוף הציפור? ומה באמת קורה באזור המכונה משלוש ברמודה? שלוש תעלומות גדולות שהעסיקו חוקרים וסקרנים לאורך השנים

למרות הכמות האדירה של מידע נגיש וזמין העומד לרשותנו בעשורים האחרונים, עדיין נותרו תעלומות שאין להן פיתרון חד משמעי. מסקוטלנד דרך פרו ועד איי ברמודה – הנה שלוש תעלומות גדולות שהעסיקו (וחלקן עדיין מעסיקות) חוקרים וסקרנים.

לוך נס: יש מפלצת באגם שלי
סקוטלנד היא ארץ עתירת אגמים. לוך נס, האגם השני בגודלו במדינה, הוא המפורסם מביניהם, וזאת הודות למפלצת המכונה "נסי" שחיה (או לא) כאן. הכל התחיל בשנת 565 לספירה. בספר המתאר את סיפור חייו של הקדוש קולומבה, מסופר איך הציל את חייו של פיקט (סקוטי קדום) מידי מפלצת על האגם נס. דיווחים על קיומה של המפלצת באגם המשיכו להגיע לאורך השנים.

ב-1933 פורסם בעיתון אינברנס קוורייר סיפור על זוג מקומי שראה, לדבריו, "חיה ענקית מתגלגלת וטובלת באגם". הדיווח הפך לסנסציה עיתונאית והעיתונים הלונדוניים שלחו כתבים רבים לאגם בנסיון להשיג תמונה של ה"מפלצת". קרקס אחד אפילו הציע פרס של עשרים אלף פאונד למי שימצא אותה. מאז הגיעו דיווחים נוספים, של מקומיים ותיירים, על מפלצת שמציצה מפעם לפעם ממימי האגם. העובדה שהאגם עמוק במיוחד (226 מטרים) תרמה למסתורין, ונראה שלמפלצת היה שטח גדול למדי להסתתר בו. היו אפילו עדויות מצולמות להימצאה של המפלצת, שצולמו על ידי רופא לונדוני בשם רוברט וילסון. הוא צילם שתי תמונות, לא ברורות במיוחד, שהתפרסמו בדיילי מייל ושימשו במשך כשישים שנה כהוכחה לקיומה. רק ב-1993 התברר שהמפלצת שוילסון צילם עשויה מדגם של צוללת צעצוע ועיסת עץ.

לוך נס, האגם השני בגודלו בסקוטלנד

גם לאחר שהתגלתה התרמית, המשיכה נסי להסעיר את הדמיון. חוקרים רבים התייחסו לנושא במלוא הרצינות, ערכו מחקרים גאולוגיים והשתמשו בסונר ובציוד צלילה מתקדם כדי למצוא הוכחות לקיומה של המפלצת באגם. ב-2007 הציעה סוכנות הימורים בריטית פרס בסך מיליון ליש"ט למי שיצלם את המפלצת מלוך נס. אף אחד לא זכה בפרס בינתיים.

ישנם הרבה הסברים מדעיים למה שנראה בעיני אנשים רבים כמפלצת באגם: זרמים תת קרקעיים שעשויים להקפיץ בולי עץ מעל המים באופן שיכול להזכיר חיה גדולה, קבוצות של לוטרות, דג חדקן גדול ועוד. למרות המאמצים הרבים לגלות את נסי, היא עדיין לא נמצאה, וייתכן שהיא עדיין שטה לה במעמקי האגם.

התמונה המפורסמת (והמזויפת) של נסי שצילם רוברט וילסון ב-1934

נסקה: קווים מסתוריים במדבר
תרבות הנסקה, שהתקיימה עד שנת 800 לספירה בערך באזור החוף הדרומי של פרו, נותרה מסתורית עד היום, ולמרות הממצאים שהתגלו באזור, רב הנסתר על הגלוי. אחת התעלומות הגדולות ביותר הקשורה לאזור קשורה לקווי נסקה – קווים ארוכים ומסלולים בהירים החרוטים באדמה במדבר נסקה, על פני שטח של כ-500 קמ"ר. כשמתבוננים על הקווים ממעוף ציפור (או מטוס), ניתן לראות שהם מתגבשים לצורות גיאומטריות כמו משולשים וטרפזים, ספירלות וציורי ענק מוזרים של חיות, חרקים, ציפורים ודמויות אנושיות. את הציורים, שהתגלו ב-1926, ציירו אנשי הנסקה על ידי הזזת השכבה העליונה של הקרקע העשויה אבנים וולקניות כהות וחשיפת האדמה הבהירה מתחתן. לא ניתן לזהות את קווי נסקה כצורות בעלות משמעות, אלא מצפייה בהם מהאוויר, ויש להניח כי לבני הנסקה לא היתה היכולת להתבונן בציוריהם מזווית זו, מה שמעורר תהיות רבות לגבי היכולות שלהם ובעיקר לגבי המטרות שלהם.

צילום לווין של מדבר נסקה. לשם מה צוירו הקווים?  | צילום: Spot Satellite

השאלה המסקרנת ביותר היא למה חרטו בני הנסקה את הקווים. תיאוריות רבות, חלקן הזויות למדי, מנסות לענות על השאלה. הסברה המקובלת היא שבני הנסקה יצרו ציורים שרק האלים יוכלו לראות בבירור, אבל ישנן עוד תיאוריות רבות שמנסות להסביר את התופעה. אחת הסברות היא שהקווים מסמנים היכן יש מים בקרקע והיכן אין. לטענת החוקר דיוויד ג'ונסון, בני האזור שהתגוררו במקום כה צחיח ובילו חלק ניכר מזמנם בחיפוש אחר מקורות מים יצרו מפה ענקית שסימנה להם היכן למצוא מים. הארכיאולוגים קוסוק ורייכה טענו שהקווים נועדו להצביע על המקום באופק הרחוק שבו השמש וגופים שמימיים אחרים זרחו או שקעו. השערה נוספת, שהועלתה בין היתר על ידי ג'ים וודמן, היא שמכיוון שהדרך היחידה לצפות בקווים היא מלמעלה הרי שבהכרח הייתה ליוצרים דרך לטוס, והטכנולוגיה היחידה שיכולה הייתה להיות זמינה לתושבים הקדומים היא כדור פורח המבוסס על אוויר חם.

דמות עכביש. אפשר לזהות הדמויות המצוירות רק בצפייה מהאוויר

תיאוריה נוספת היא שהקווים הם שרידים של "מקדשי הליכה", שבהם קבוצה גדולה של מאמינים הלכו לאורך תבנית שנקבעה מראש ואשר היתה מוקדשת לישות קדושה ייחודית, בדומה למנהג של הליכה במבוך. תושבים של הכפרים המקומיים טוענים כי תושביה הקדומים של אמריקה ערכו טקסי פולחן על שרטוטים עצומים אלו על מנת להודות לאלים ולהבטיח בכך כי המים ימשיכו לזרום אליהם מהרי האנדים. התיאוריה ההזויה ביותר שייכת לסופר השוויצרי אריך פון דניקן, שבספרו "מרכבות האלים" טען שהקווים היו למעשה שדות נחיתה לספינות חלל של חייזרים. אף אחת מן התיאוריות שהוצעו לא הוכחה ונראה שקווי נסקה ימשיכו להישאר בגדר תעלומה עוד שנים רבות.

משולש ברמודה: טיסה 19 לא עונה
משולש ברמודה, אותו אזור באוקיינוס האטלנטי שקודקודיו הם איי ברמודה בצפון, החוף המזרחי של פלורידה במערב, ופורטו ריקו בדרום, הוא אזור רב תעלומות ומסתורין, שהעסיק במשך שנים רבות לא מעט חוקרים, ואשר תיאוריות וקונספירציות שונות נקשרו בו.

בשטח המשולש עוברים כלי טיס ושיט רבים, ובמהלך השנים התרחשו בו תאונות לא מוסברות, היעלמויות ותופעות מוזרות נוספות. המפורסמת מכולם היא טיסה 19, בה נעלמו חמישה מפציצים אמריקאיים במהלך טיסת אימון שגרתית שהמריאה מפורט לודרדייל בדצמבר 1945. גם אחד ממטוסי החיפוש שיצא בעקבות המפציצים לא שב.

אזור משולש ברמודה. תאונות והיעלמויות לא מוסברות

מאז לא נמצא כל זכר למטוסים, והדבר הוביל לגל של שמועות לפיו יש באזור כוח מסתורי שגורם להיעלמותם של כלי הטיס והשיט העוברים בו. ההתעניינות באזור הגיעה לשיאה עם פרסומו של הספר "משולש ברמודה" של צ'ארלס ברליץ, בו הוא תיאר מקרי היעלמות של ספינות ומטוסים באזור, עם דגש מיוחד על היעלמותה של טיסה 19. פרסום הספר הביא לפריחתן של תיאוריות שונות ומשונות שנועדו להסביר את ההיעלמויות באזור, בהן סופות טבעיות, נפח תנועה רב שמביא לתאונות רבות יותר, חטיפה על ידי חייזרים, חור בזמן ועוד.

מבקריו של ברליץ האשימו אותו בהגזמה וחוסר דיוק. הם טענו שהטייסים בטיסה 19 היו טייסים מתלמדים ולא מנוסים כפי שברליץ טען, שמפקדם טעה במסלול ושהם התרסקו בלב ים. בנוסף, נטען כי אין במשולש ברמודה אין יותר היעלמויות מסתוריות מאשר בכל מקום אחר באוקיינוס. חברת הביטוח לוידס אוף לונדון חיזקה את טענות המבקרים בכך שקבעה שהמשולש לא מסוכן יותר מכל שטח אוקיינוס אחר ולא גבתה תעריפים חריגים על טיסה באזור זה.

האמנם באזור ברמודה (בתמונה) יש יותר היעלמויות מאשר במקומות אחרים?

שנה לאחר פרסום ספרו של ברליץ, התפרסם ספרו של לארי קוש, ספרן מאוניברסיטת אריזונה. הספר נקרא "מסתרי משולש ברמודה: הפתרון", ובו הוא מפזר הרבה מהערפל סביב התופעה. קוש טען, שבהתחשב בכך שאזור זה הינו אחד מנתיבי השיט העמוסים ביותר בעולם, כמות האבידות היחסית אינה גדולה יותר מכל מקום אחר. עוד הוא טען, שבאזור בו יש סופות טרופיות לעתים תכופות, היעלמותן של כמה ספינות לבלי הותר שריד אינה בלתי-סבירה או מסתורית; וכן שמספר ההיעלמויות הללו נופח בשל מחקר רשלני, כמו במקרים בהם היעלמותה של ספינה דווחה בעיתונות, אך מציאתה וחזרתה לנמל לא דווחו.

למרות ספרו של קוש והביקורות נגד ברליץ, ולמרות שלעיתים נדמה שהאזור עורר מהומה רבה על לא מאומה, משולש ברמודה ממשיך להסעיר את דמיונם של רבים בחרבי העולם עד היום.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.