מפלי האיגואסו: אל המים הגדולים

"אלפי ציפורים מתאבדות צוללות יום יום ישר לתוך גרונו של השטן, בחיי, אני נשבע לך בישו ובמריה", אמר לי ראנלדו, חבר מריו דה ז'ניירו. הוא אמר את הדברים על מפלי האיגואסו (FOZ DO IGUACU) , באמריקה הדרומית, הנחשבים לקדושים בעיני שבט הפרגואס (PARAGUAS) והגוארני (GUARANI), החיים בסמוך להם. “איגואסו" בשפתם, פירושו "מים גדולים".

המפלים נחשבים לאטרקציה לא רק בעיני התושבים המקומיים, אלה גם בעיני התיירים. מדריך טיולים העוסק בברזיל מתאר אותם כך: “רחבים יותר מוויקטוריה, גבוהים יותר מהניאגרה ויפים יותר משניהם". המפלים המיוחדים הללו נמצאים קרוב למפגש הגבולות של ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי, אולם משום ש-80 אחוזים מהם נמצאים בצד הארגנטיני, התצפית המרשימה ביותר היא דווקא מהצד של ברזיל.

את רעש נפילת המים שומעים ממרחק של כמה קילומטרים, וענן הרסס העולה מהמפלים נראה למרחק. המפלים עצמם שוכנים בתוך יער הגשם, אך זהו יער דרומי למדי, וכמות המשקעים בו אינה עולה על 2,000 מילימטרים בשנה: לא הרבה במונחים של יערות טרופיים.

מפלי האיגואסו. 1,500 מטרים מעוקבים של מים בשנייה

כדאי להקדיש לפחות יומיים לביקור במפלים, ומי שמעוניין לבקר באתרים נוספים באיזור – עדיף שיישאר כאן שלושה או ארבעה ימים. האתר כולל 150 עד 200 מפלים, תלוי בכמות המים ובתקופת השנה. רוחבם הכולל כשלושה קילומטרים, וגובהם בין 70 ל-80 מטרים. כמות המים הזורמת בהם מגיעה ל-1,500 מטרים מעוקבים בשנייה, ורסס המים העולה מהם מאפשר את התפתחותה של צמחייה טרופית מרשימה מסביב.

עם זאת, מי שמתאר לו בדמיונו מסע ביער סבוך ומפגש מרגש עם מפלים נעלמים כדאי שיתכונן לאכזבה. זהו איזור מתויר מאוד, והעיר הברזילית פוז' דו איגואסו, שבה גרים כ-300 אלף איש, מארחת כשני מיליון תיירים בשנה. בכל האיזור מפוזרים עשרות בתי מלון מכל הדרגות, אתרי קמפינג מסעדות וחנויות למזכרות, וניתן לשכור שירותי הדרכה, סירות מסוקים ומעילי גשם ומטריות להגנה מפני הרסס.

בצד הארגנטיני אפשר לטייל בשבילים שמעל המפלים, הכוללים מרפסות תצפית. מאחת המרפסות – גוגנטה דל דיאבלו (GUGANIA DEL DIABLO), “ גרונו של השטן", נשקף מראה מדהים: עופות צוללים מהשמים לתוך המפל הענק, ונעלמים. זואולוג ברזילאי הסביר לי, שהעופות הללו לוכדים חרקים מעופפים שנסחפו במערבולות האוויר שיוצרים המפלים, ורק חלק קטן מהם נלכדים במים ומתים; אבל המביט מהמרפסת בטוח שהעופות התאבדו.

מומלץ לטוס מעל המפלים במסוק: זו תצפית יוצאת דופן. ניתן גם לשכור סירת משוטים ולהתקרב למרגלות המפלים. האמיצים מביניכם, שגם מוכנים להוסיף קצת כסף, יכולים להתקרב למים השוצפים ולהירטב. בין המפלים יש בריכות שקטות שאפשר לשחות בהן. יער הגשם שמסביב נפלא כשלעצמו, והדבר שהפליא אותי יותר מכל , בכל פעם שביקרתי שם, הוא המספר הגדול והמגוון של מיני הפרפרים הצבעוניים. אפשר גם לצאת לרכיבה על סוסים באיזור.

טיסת הליקופטר מעל המפלים – תצפית יוצאת דופן על המים השוצפים

כ- 15 קילומטרים צפונה, במעלה נהר הפרנה (PARANA) הסמוך, הוקם סכר ולצדו תחנת הכוח ההידרואלקטרית הגדולה בעולם – איטאיפו (ITAIPU). כדאי לבקר בסכר ובמפעל הענק. כשסיירתי כאן לראשונה, ב-1982, המפעל עדיין לא פעל ושלטים הבטיחו כי ייצרו כאן הרבה חשמל, ללא נזקים אקולוגיים. אבל המציאות שונה. הסכר הציף איזור עצום והטביע את מפלי הסטה קוודאס (SETE QUEDAS) , שבהם זרמו מים בכמות כפולה מזו הזורמת במפלי הניאגרה, וגרמו לאסון אקולוגי.

הקמת המפעל ההידרואלקטרי עלתה כ-18 מיליארד דולר, ולמרות שהוא מייצר כ- 12.5 מיליון קילוואט חשמל, הוא מהווה נטל כלכלי לברזיל ולפרגוואי השותפות בו (רוב החשמל מגיע לברזיל). חלק מהנטל מתבטא בהתמודדות עם הנזק העצום שהסכר גרם. עם זאת, התחנה מהווה מקור גאווה לשתי המדינות ואתר תיירות מעניין. הקמתה תרמה לא מעט להחלטת אונסק"ו ב-1986 לכלול את מפלי האיגואסו ברשימת אתרי מורשת.

סכר איטאיפו. נזק עצום לסביבה ועם זאת, אתר תיירות מעניין

שלושה ימים באזור מפלים
יום ראשון: מתחילים בארגנטינה – מפוארטו איגואסו (PUERTO IGUACU) יוצאים אוטובוסים למפלים (התחנה ליד משרד התיירות ברחוב הראשי), בנסיעה של כחצי שעה. כדאי להקדיש לסיור כמה שעות. רצוי לערוך תצפית מהמרפסת המכונה "גרונו של השטן", ולסייר ביער הגשם.
יום שני: סיור בצד הברזילאי. כדאי לערוך תצפית מהמרפסות הרטובות, למרות רסס המים העז – המראה הנשקף מהן יפה במיוחד. כדאי לטפס במעלית למרפסת העליונה, משם אפשר לצפות על הכל מזווית שונה. רצוי לערוך סיור ביער הגשם, ובסוף הסיור לשכור סירה מהירה ולהפליג במעלה הזרם, לכיוון המפלים. אחר הצהריים, לפני השקיעה , מומלץ לשכור מסוק לסיור אווירי. מחירן של הטיסות הקצרות אינו זול, אבל אם אתם מבקרים שלא בעונה הבוערת אפשר להתמקח.
יום שלישי: סיור בסכר איטאיפו. סוכנויות נסיעות בפוז' דו איגואסו שבברזיל מארגנות את הביקור, ויש לתאמו מראש. אחר הצהריים כדאי לצאת לרכיבה על סוסים באיזור.
את כל הסיורים אפשר לארגן מראש בכל אחד מבתי המלון. בלילות אין כאן הרבה פעילות, אבל אפשר לאכול באחת המסעדות המעולות, שהתפריט שלהן כולל אוכל ארגנטינאי או ברזילאי, תלוי באיזה צד של הגבול אתם נמצאים.

מתי לבקר? החודשים המומלצים לביקור הם אוגוסט עד נובמבר, אבל אפשר לבקר באיזור במשך כל השנה.

איך להגיע? בטיסה – יש טיסות מסאו פאולו ומריו דה ז'נירו בברזיל; מהצד הארגנטיני אפשר לטוס מבואנוס איירס לעיר פוארטו איגואסו. באוטובוס – אפשר להגיע באוטובוס נוח מאוד מריו דה ז'נירו, בנסיעה הנמשכת כ-22 שעות, מסאו פאולו הנסיעה אורכת כ-17 שעות. משך הנסיעה באוטובוס מבואנוס איירס יממה שלמה, אך אפשר לנסוע ברכבת עד פוסאדאס (PASADAS), ומשם להמשיך כארבע שעות באוטובוס. אפשר גם להגיע באוטובוס, כשבע שעות, מאסונסיון שבפרגוואי. ניתן לעבור מהצד הברזילאי לאגנאינאי, ולהיפך, למשך יום אחד בלבד. לשם כך אין צורך באשרה, אבל צריך להציג דרכון בתוקף. מעבר הגבול מחייב תשלום כניסה לאתר שבצד השני.

איפה ללון? יש באיזור בתי מלון מכל הרמות. בצד הברזילאי יש מלון מצוין ששמו דאס קטראטס (DAS CATARATAS), והוא צופה אל המפלים. מאבופוז (MABUFOZ) הוא מלון יוקרתי ולא זול. סאן מרטין (SAN MARTIN) הוא מלון טוב וזול יותר, אך מרוחק יותר מהמפלים. קמפינג קלאב דו ברזיל (CAMPING CLUB DO BRAZIL), הוא הקמפינג הקרוב ביותר למפלים. במלונות הטובים כדאי להזמין מקום חודשים מראש, בעיקר בעונות התיירות הבוערות, בחופשות או בפברואר – בתקופת הקרנבל.

לקריאה נוספת:

אל מפלי ויקטוריה ונהר הזמבזי רסס אדיר, שאון עצום וקשת יפהפייה ומושלמת מקבלים את פני הבאים למפלי ויקטוריה. מסע רטוב ומפעים בזמביה, שמתחיל במפלים האדירים ומסתיים בשיט איטי על נהר הז … אריה רוזנברג | צילום: אריה רוזנברג

מפלי הניאגרה – המפלים המפורסמים בעולם יעל רגב | צילום: אייסטוק יש מפלים גבוהים יותר או גדולים יותר, אבל ללא ספק מפלי הניאגרה, משני צדי הגבול בין ארצות הברית וקנדה, הם המפורסמים מכולם. לתצפיות מרשימות יותר, מומלץ לחצות את הגבול לקנדה

שבעה מפלי מים מהיפים בעולם מערכת מסע אחר אונליין | צילום: אייסטוק מפלי המים הם אחת המתנות הכי יפות שהטבע נתן לנו. מעטים נשארים אדישים אל מול יופיים ועצמתם. הנה שבעה מפלים, כל אחד מהם שיאן בתחומו