"לראות את נאפולי ולמות", אמרו הנאפוליטנים כבר בדורות הקדומים והתייחסו ליופיה הייחודי של עירם. עונש מוות בגין צפייה בעיר, יפה ככל שתהיה, נראה מוגזם ביותר. סביר שהאומרים התכוונו לכך שאין בעולם מקום יפה יותר מנאפולי שיוכל אדם לראות במשך חייו, ועל כן אפשר לו לפרוש מן העולם לאחר הביקור בה. נאפולי (Napoli) של ימינו, בירת מחוז קמפאניה, היא העיר השלישית בגודלה באיטליה (קרוב למיליון תושבים) ובה הנמל השני בחשיבותו במדינה. בעבר הלא רחוק כל כך, לפני עידן הטיסות הזולות, היה נמל נאפולי שער הכניסה העיקרי לאיטליה. כמי שלפני שנים רבות הגיע בדרך הים לביקורו הראשון במדינה זו, אני יכול להעיד כי ההתקרבות האיטית לנמל, בין איי המפרץ, כששתי פסגותיו של הר הגעש וזוב ממול, מצוקי החוף של חצי האי סורנטו מדרום והעיר נאפולי מטפסת על ההר מצפון – היא חוויה שאינה נשכחת. גם מי שמגיע לנאפולי היום – בדרך הים, האוויר או היבשה – לא יוכל להישאר אדיש אליה, ולא רק בגלל נופיה הטבעיים. הנוף העירוני של נאפולי הוא ייחודי באיטליה, ושונה לחלוטין מהנופים המונומנטליים, האלגנטיים, המתוכננים והתיירותיים של ערים כרומא, מילאנו, טורינו, פירנצה או אפילו גנואה, עיר הנמל הגדולה של הצפון. גם הנוף האנושי כאן שונה מאוד מזה של ערי הצפון – הטמפרמנט הסוער והשמח של התושבים, צורת הדיבור והשירה שלהם, גון עורם ושערם הכהים יותר וקומתם הנמוכה יותר מבדילים אותם מאנשי צפון איטליה.
עצור: אור ירוק שווקים מקורים ואסתטיים שנבנו במאה ה-19 לעומת שוקי רחוב ומדרכה מסחררי חושים, ארמונות פאר ומוזיאונים מרשימים מול מבנים שנראים כאילו לא הושלם שיקומם לאחר הפצצות מלחמת העולם השנייה; ובתחתית כל אלה – נמל פעיל, גדול וציורי, ששני מבצרי ענק עתיקים מהמאה ה-13 – קסטל דל אובו (Castel dell’Ovo, "מבצר הביצה") וקסטל נואובו (Castel Nuovo, "המבצר החדש") – חולשים על מבואותיו. התערובת הכאוטית הזאת מלווה בתנועה מטורפת ותזזיתית של כלי רכב מכל הסוגים. הפוניקולארים (רכבות כבל על פסים שמתוחים לאורך המדרונות התלולים) מוליכים לרובע המגורים המכובד של גבעת ווֹמרו (Vomero) בצפון-מערב העיר ולפארקים עירוניים שמהם נשקפים נופי מפרץ והר נפלאים. מלבדם, ניתן להגדיר את התחבורה העירונית, במיוחד בעיר התחתית, כסכנה ללא תקנה: חוקי התנועה אינם מתקבלים כאן אפילו כהמלצה. בדיחה מקומית אומרת שהנהגים הטובים באמת עוצרים באור ירוק, כי הם יודעים שהנהג הצופר שבא מימינם או משמאלם ייכנס במהירות לצומת באור אדום. המבקר בעיר נדרש אפוא לזהירות מרבית מפגיעתה הרעה של התנועה, ולהשגחה קפדנית על חפציו האישיים, גם בזמן נהיגה וגם בעת סיורים רגליים – שכן העיר שופעת כייסים, פורצי מכוניות ואופנוענים, חוטפי תיקים וארנקים. הוסיפו לכל אלה את המוזיקה הנאפוליטנית והאוכל המקומי, וקיבלתם את נאפולי: עיר מרתקת ומרתיעה בו בזמן. אוהבים אותה, או שונאים אותה. אין עמדת ביניים.
מבירת ממלכה לעיר פועלים בימי הביניים, לאחר התמוטטות הקיסרות הרומית, תקפו את העיר – ושלטו בה לסירוגין – שבטים גותיים ולומברדיים, ביזנטים, שודדי ים מוסלמים, נורמנים, צרפתים, ספרדים ואוסטרים. בשנת 1734 נעשתה נאפולי בירת ממלכה עצמאית שכונתה "ממלכת שתי הסיציליות", אשר כללה בתחומה את האי סיציליה ואת חציה הדרומי של איטליה. בתקופת המהפכה הצרפתית ומלחמות נפוליאון נכבשה העיר בידי הצבא הצרפתי והפכה להיות רפובליקה קצרת חיים, ובהמשך ממלכת חסות צרפתית, ששרדה שנים ספורות בלבד, תחת שלטונו של ג'וזף בונפרטה, אחיו של הקיסר נפוליאון. עם נפילתו של נפוליאון ב- 1815 והחזרת הסדר האירופי לקדמותו, חזרה גם נאפולי להיות בירת הממלכה העצמאית של שתי הסיציליות, תחת כתרו של המלך פרדיננד משושלת הבורבונים הצרפתית. תקופת הזוהר, הפריחה התרבותית והבנייה המונומנטלית בעיר נמשכו, בהפוגות אחדות, מהמאה ה-13 לספירה עד אמצע המאה ה-19. בשנת 1860 צעדו לתוכה אלף "אדומי החולצות" של גַריבּאלדי, מאחד איטליה, וסיפחו אותה לממלכה האיטלקית החדשה שהוקמה זה עתה. נאפולי, שהפכה להיות עיר הנמל התעשייתית והפרולטרית הגדולה של הדרום, ניזוקה קשות במלחמת העולם השנייה וספגה מכה נוספת ברעידת האדמה רבת העוצמה שאירעה ב-1980. לאורך הטיילת תצפיות יפהפיות על המפרץ, על האיים ממערב ועל הווזוב משובצות בטיילת החוף המרכזית של העיר ובגני וילה קומוּנאלה (Villa Comunale) שעל הטיילת, שבהם נמצא גם האקווריום העירוני (Acquario Pubblico) המעניין. המרינה של מרג'לינה (Mergellina), ממערב לגני קומונאלה, עמוסה ביאכטות וברחפות השטות לאיי המפרץ; וממזרח לגנים, על המזח הבולט לים מרחוב פארטֶנופה (Via Partenope), ניצב קסטל דל אובו, שהוקם בתקופת השלטון הנורמני. המבצר (הסגור למבקרים) חולש על כיכר החוף של רובע הנמל המקסים סנטה לוצ'יה (Santa Lucia). בנקודה זו נפרש מול העיניים הנמל של כפר הדייגים העתיק בורגו מארינרו (Borgo Marinero), שנבלע על ידי העיר, ומעבר לו – המפרץ. כאן, ובחזית הפונה לים של רובע סנטה לוצ'יה, ברחוב נאזאריו סאורו (Nazario Sauro) הסמוך, אפשר ליהנות מהאוכל המקומי – בעיקר מהדגים ופירות הים – בטראטוריות (מסעדות עממיות) המעולות שהתמקמו סביב נמל הדייגים הציורי; וההנאה רק גוברת כשלאוכל מתלוות השקיעות המרהיבות מעל מימי המפרץ והנוף האנושי הססגוני המבלה בטיילת החוף.
קצת שופינג צמוד אל הארמון נמצא תיאטרו די סן קארלו (Teatro di San Carlo), בית האופרה של נאפולי. גם מבנה מפואר זה הוקם בידי המלכים מבית בורבון, במאה ה-18, ושופץ בסגנון ניאו-קלאסי בשנת 1816, לאחר מפלתו הסופית של נפוליאון. היום הוא מפורסם במופעיו, בחלל הפנימי היפהפה שלו ובאקוסטיקה מושלמת. צמוד אליו, מצפון, נמצא אתר שונה לחלוטין ומומלץ לביקור גם הוא: מרכז הקניות הקרוי גלריה אומברטו אונו (Galleria Umberto 1). זהו מבנה אלגנטי ובו חנויות ובתי קפה: הוא בנוי בצורת צלב, גגו הוא קמרון עשוי זכוכית וברזל ורצפתו פסיפסים בסגנון סוף המאה ה-19. המתחרה היחידה של הגלריה המסוגננת הזאת באיטליה נמצאת במילאנו. אל הלב ההיסטורי בין הסמטאות הצבעוניות הצרות והמפותלות שחבלי הכביסה מתוחים בין בתיהן, משובצות שפע של כנסיות, המייצגות את כל סגנונות האדריכלות הקתולית של מבני קודש. אחת מהן היא הדואומו (הקתדרלה) של סן ג'נארו, המוסד הקתולי הראשי של העיר, שנבנה בסגנון גותי במאה ה-14 ועבר שינויים אדריכליים ניכרים במאה ה-19. פעמיים בשנה, בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר, פותחים בדואומו את הפסטיבלים הססגוניים של סן ג'נארו (San Gennaro, הקדוש שעל שמו נקרא חודש ינואר). עילת הפסטיבל היא נס הפיכת דמו הקרוש של הקדוש, השמור בדואומו, לנוזל. הנאפוליטנים מאמינים שאם הנס לא יתרחש, חלילה, צפויות לעיר סכנות איומות, כפי שכבר קרה בעבר.
בקצה הצפוני של הרובע העתיק נמצא המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי (Museo Archeologico Nazionale) המצוין. את תצוגת הממצאים הארכיאולוגיים המרתקים מחפירות פומפיי והרקולניום אסור להחמיץ. בשולי גבעת ווֹמרו. בגניה של וילה פלורידיאנה (Villa Floridiana) שוכן המוזיאון הלאומי לקרמיקה (Museo Nazionale della Ceramica), ובו אוסף מקסים של כלי חרס, שנהב, אמייל ומיוליקה (קרמיקה איטלקית). לא רחוק משם נמצא מנזר סן מרטינו (Certosa di San Martino), ובו המוזיאון הלאומי סן מרטינו, המציג, בנוסף לאוסף אמנות גדול, תערוכה על תולדותיה של "ממלכת נאפולי". המראה הנשקף מהמרפסת ומהגנים של המנזר, הבנוי בסגנון הבארוק הנאפוליטני, מהמם ממש. נקודת התצפית הגבוהה מכולן, המשקיפה על העיר כולה ועל המפרץ שלמרגלותיה, נמצאת בצפון העיר, בגנו של ארמון קאפודימונטה (Capodimonte, "ראש ההר") – חיקוי של ארמון טריאנון בוורסאי, המשמש היום מוזיאון וגלריה חשובה לאמנות. מוצגות כאן יצירות רבות של אמנים איטלקים, וניתן אף לראות כאן רישומי הכנה לציורי קיר של רפאל ומיכלאנג'לו. יש לזכור כי כמו בכל איטליה, גם כאן סגורים רבים מהמוזיאונים בימי שני בשבוע. פיצה, שירים וגם קצת דת נאפולי היא המולדת המקורית של הפיצה והספגטי ושל סוגי דולצ'י (מאפים מתוקים) כמו הספוֹליאטֶלֶה (Sfogliatelle, מאפה בצק ממולא בממרח מתוק) האהוב. היא גם מולדת הבֶּל קאנטו (Bel Canto) – שירה, לעתים שמחה ולעתים נוגה, המושרת בפי זמרים מקומיים, מקצוענים וחובבים, בליווי גיטרה, מנדולינה או אקורדיון. מי שרוצה לחוות את החוויה המקומית במלואה, רצוי שיצטרף לתהלוכה דתית (או לפחות יצפה בה) בזמן אחד מהפסטיבלים הקתוליים בעיר: מלבד זה של סן ג'נארו (San Gennaro) אפשר להצטרף גם לפסטיבל סנטה מריה דל קארמינה (Santa Maria del Carmine) ב-16 ביולי; או הפסטיבל של המדונה די פיידיגרוטה (Madona di Piedigrotta) בשבוע הראשון של ספטמבר. לאחר מכן אפשר להתענג על פיצה ענקית, קערת מרק דגים או מבחר של פירות ים עם בקבוק יין מקומי באחת הפיצריות בספאקנאפולי, ואולי בטראטוריה עממית ליד המזח ברובע סנטה לוצ'יה או בבורגו מארינרו. אחרי כל אלה, נותר רק להיכנס לאחד ממועדוני הלילה ליד הנמל, ולהאזין לזמר מקומי שר או-סולֶה-מִיוֹ מרטיט לב. |
רבעים מודרניים מול סמטאות עם חבלי כביסה, שווקים קולניים ובתי קפה מתוחכמים, מבנים רומיים ומזכרות מכובשים רבים, ובעיקר אנשים שמדברים, שרים ונראים אחרת מביתר ערי איטליה. זאת נאפולי: או שאוהבים או שלא, אין עמדת ביניים עודכן 26.4.24 |
תגובות
תגובות
Array
(
[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 558
[name] => איטליה
[slug] => %d7%90%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%94
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 558
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 551
[count] => 578
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 551
[name] => אירופה
[slug] => europe
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 551
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3865
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 560
[name] => דרום איטליה
[slug] => %d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%94
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 560
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 558
[count] => 80
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )
ציפי אמירי הגיב:
נדמה לי שהאמרה לראות את נאפלי ולמות" היא תרגום לא נכון של המשפט: Vedi Napoli e Mori
שתרגומו: ראה את נאפולי ואת מורי (שם מקום) פרסומת שקוראת לתיירים לבקר בשתי הערים…