לפני הנחיתה בקייפטאון רואים את רובן איילנד (ROBBEN ISLAND), האי השטוח והחולי במפרץ השולחן (TABLE BAY) הציורי, שמונה קילומטרים בלבד מן המסעדות והברים הנוצצים של העיר. פעם היה כאן בית הכלא הפוליטי הגדול ביותר בדרום־אפריקה. נשיא המדינה, נלסון מנדלה, בילה באחד מאגפיו 18 מתוך 27 השנים שבהן ישב מאחורי סורגים. היום יש כאן מוזיאון, עוד עדות לכך שדברים השתנו. מידע נוסף:
לרובן איילנד יש היסטוריה ארוכה כמתקן כליאה. במאה ה־16 השאיר שם הצי הבריטי מלח בעייתי. מאז השתמשו ממשלות קולוניאליות שונות בזו אחר זו ברובן איילנד כמקום גלות למתנגדי המשטר. בית הכלא הגדול שימש כלי חשוב במערכת הדיכוי של שחורים ומתנגדי המשטר הגזעני. ב־31 בדצמבר 1996 הועבר האי מתחום אחריותו של השר לשירותי ענישה, סיפו מזימלה, לידי שר האמנויות, המדע והטכנולוגיה, ליונל מטשאלי, ובכך הסתיימו 300 שנים של מצוקה וסבל. המחלקה לאמנויות ותרבות מתכננת להקים במקום מוזיאון לזכויות האדם. אחמד קתראדה, שמונה בידי מנדלה לפקח על פיתוח האי, אמר שהשלטונות ידאגו לשמר את האי ואת הכלא, כדי לתת לתיירים מושג על הזוועות שחוו שם האסירים. "אבל", הוסיף קתראדה, "אסור שהמסר העיקרי יהיה של סבל ודיכוי. זה צריך להיות מסר של ניצחון ושל תקווה". עיר עם היסטוריה בעיר מפוזרים פסלים ואנדרטאות לזכרם של המתיישבים האנגלים, המדגישים את חשיבותה של עיר האֵם האנגלית ההיסטורית, שאליה הגיעו המתיישבים הלבנים הראשונים לפני כ־350 שנה. לצד ההיסטוריה האירופית, נמצא האיזור המוסלמי שבו נשמע קול המואזין הקורא לתפילה. ריחות הקארי המאלאי עולים מהמסעדות הקטנות הרבות הממוקמות ברחובות הצרים מרוצפי האבן. אבל בולט במיוחד המראה עוצר הנשימה של חצי האי, שבו שוכנת העיר. הר השולחן (TABLE MOUNTAIN) שמתרומם מעל לעיר מתכסה בדרך כלל אחר הצהריים עננים לבנים, המשווים לו מראה של שולחן חגיגי מוכן לסעודה. את העיר מקיף מפרץ יפהפה, ורכסי ההרים הסלעיים היורדים אל הים מעניקים לחוף מראה מלא הוד. אין זה מפליא, שסר פרנסיס דרייק אמר כשהגיע לכאן בסוף שנות השבעים של המאה ה־16: "זו לשון היבשה היפה ביותר שראינו סביב העולם". כשיוצאים מקייפטאון ונוסעים כ־15 קילומטרים לכל כיוון אפשרי, חולפות מול העיניים אחוזות מרשימות מהמאה ה־18, הבנויות בסגנון קייפ הולנדי, ויקבים עתיקים. כשנוסעים לכיוון דרום־מערב, מגיעים לאוורברג (OVERBERG). באפריקאנס, שפת הבּוּרים, המתיישבים ההולנדים, פירושו "מעבר להרים". זהו איזור המצטיין במרחביו הפראיים. כדאי לנסוע בכביש החוף ממפרץ גורדון (GORDON’S BAY) לכפר הדייגים הרמנוס (HERMANUS). בדרך עוברים חופים נטושים וגלים המתנפצים על הסלעים. מדרונות הרי הגרניט המשתפלים אל החוף מרשימים ביותר. בדרך, קרוב למפרץ בטי (BETTY’S BAY), כדאי לבקר במושבת הפינגווינים (JACKASS PENGUINS), עופות שנראים כאילו התלבשו במיוחד לקונצרט חגיגי, מקפצים יחדיו באופן משעשע. המושבה פתוחה לים מצידה האחד ומוגנת על ידי גדר מהתקפות של נמרים רעבים, בני אדם ושאר חיות מצידה השני. הרמנוס, כפר הדייגים הקטן, ידוע כאחד המקומות הטובים בעולם לצפייה בלווייתנים. הם מגיעים למפרץ ווקר (WALKER BAY) בחודש יוני ונשארים עד דצמבר. עונת ההמלטה היא באוגוסט וספטמבר, ובאוקטובר אפשר לצפות באימהות מלמדות את הלווייתנים הקטנים לשחות. אין צורך במשקפת. לעיתים קרובות מגיעים הלווייתנים למרחק של כעשרה מטרים מסלעי החוף, ואז אפשר לחזות מקרוב בשחייתם המרהיבה ובקפיצותיהם מעל המים. תיבת הדואר הראשונה אפשר לראות כאן גם את תיבת הדואר הראשונה של דרום־אפריקה. זוהי תיבת עץ שצורתה כמגף, והיא מונחת מתחת לעץ חלב עתיק. האגדה מספרת שבשנת 1500 השאיר ימאי פורטוגזי מתחת לעץ מגף ישן ובו מכתבים. הוא קיווה שהימאים שיגיעו בספינה הבאה יאספו אותם. מאז משמש העץ כתיבת דואר. מהמפרץ אפשר להפליג לאי כלבי הים הסמוך. שטנו לשם בסירת מנוע במשך חצי שעה בים סוער. כשהתקרבנו לאי, הרחנו את ריחם העז של כלבי הים שנישא ברוח ושמענו את הרעש האדיר שהקימו שוכני האי. כ־2,000 כלבי ים מאכלסים את האי, ולצידם חיים ברווזי ים וקורמורנים. ממפרץ מוסל כדאי להמשיך לעמק קארו הקטן (LITTLE KAROO). בשפת הסאן, "קארו" פירושו "צמא". הנוף הצחיח למחצה של העמק מנוגד לירוק העז של קו החוף. קשה להאמין שרק קילומטרים ספורים מפרידים ביניהם. נסענו בכבישים מדבריים, ועברנו על פני חוות היענים הרבות באיזור. האיכרים בדרום־אפריקה התחילו לגדל יענים בשנות השבעים של המאה ה־19, כדי לספק נוצות לכובעים ולשמלות של נשות אירופה. בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה נמכרו נוצות יען, שמחירן היה שווה למשקלן בזהב, ובעלי החוות בנו אחוזות מפוארות מהכנסותיהם. מרבית סחר הנוצות באותן שנים התנהל בעיר אאודצהורן (OUDTSHOORN), אשר בשל מספר היהודים שחיו בה היתה ידועה כירושלים הקטנה. את רוב המסחר ניהלו יהודים שהיגרו לדרום־אפריקה ממזרח אירופה בסוף המאה הקודמת ובראשית המאה ה־20. גם היום חלק מברוני הנוצות המקומיים הם ממוצא יהודי. רוב הכנסתם של בעלי חוות היענים באה בימים אלה מתיירות. התיירים מבקרים בחוות, שומעים הסברים וסיפורים על העוף הטיפש הזה. אפשר גם לצפות במירוץ יענים מסורתי, שבמהלכו מתבקשים המבקרים לעודד את העופות הגדולים, ראשם מכוסה בשק, שרצים לעבר הקולות. האמיצים מוזמנים לרכוב על יענים בחצר המגודרת. בסיום הביקור אפשר לשתות כוס תה מסורתית בחנות המזכרות, שבה מוצעים למכירה ביצי יענים, תיקים מעור יענים וצעיפי נוצות צבעוניים. במסעדות המקומיות אפשר להזמין סטק מבשר יען. בקרבת מקום נמצאת חוות התנינים ופארק הצ'יטות, גן חיות של בעלי חיים מסוכנים ממשפחת התניניים וממשפחת החתוליים. החתולים הגדולים הללו אינם רעבים, כי הם מקבלים מזון סדיר ובשפע מבעלי החווה. לכן יכולים המבקרים ללטף אותם. והם, כמו כל חתול, מגרגרים בעונג. פלאי טבע פארק וויילדרנס (WILDERNESS NATIONAL PARK), שוכן על החוף ממזרח למפרץ מוסל. שמורה זו היא יער עבות מרהיב ביופיו, עם צמחייה בשלל גוני הירוק. בשבילי ההליכה הנהדרים שומעים את קולות הציפורים ופכפוך המים הזורמים בנחלים. יש האומרים שעיירת הקיט נייזנה (KNYSNA) היא המקום הפופולרי ביותר בנתיב הגנים. על הלגונה שומרים "הראשים" – שני צוקים עצומים בגודלם. הגישה מכיוון הים בעייתית מאוד, כך שנייזנה מעולם לא הפכה לעיר נמל משמעותית. היערות העתיקים שצמחו באיזור נכחדו, ובמקומם נשתלו עצי אורן אקזוטיים ואקליפטוסים. האגדה מספרת שפעם חיו כאן כ־500 פילים. היום, כך טוענים, נותרו רק שבעה. על כביש החוף, כ־32 קילומטרים מזרחית לנייזנה, נמצא אתר הנופש היוקרתי מפרץ פלטנברג (PLETTENBERG BAY). המקום מפורסם בזכות החופים והנופים היפהפיים שבסביבתו. העיירה פלטנברג בנויה על צלע הר תלול היורד אל הים, ותושבים רבים בה הציבו משקפות בבתיהם והם עוקבים באמצעותן אחרי דולפינים ולווייתנים. בפלטנברג לא נועלים בה את דלתות הבתים או את המכוניות. כשביקשתי את מפתח החדר מבעל האכסניה שבה התגוררתי, הודיע לי הלה בחיוך שאין ברשותו דבר כזה… קשה להאמין שבמדינה אחת יש מקום טבעי לזכרונות ביעותים של אפרטהייד ולנופים ומרחבים המעניקים חופש לכל יצור חי. למידע נוסף על טיול בדרום אפריקה
|