יצאנו מתוך היער הדליל. מכל עבר נשקף נוף מרהיב של קניונים עמוקים, קירות סלע ושפעת צבעי ירוק. מולנו ניצבה חומת ענק, כ-15 מטר גובהה, אבניה מסותתות היטב. רוב המטיילים לא שמעו על המצודה הזאת, אבל בשביל מי שהעמיק בנבכי התרבויות העתיקות של פרו, הביקור בקואלפ (Kuelap) הוא התגשמותו של חלום. לפני שנים אחדות שמעתי מתרמילאים נלהבים וממורי דרך פרואנים על אתר מסתורי רב רושם, עיר מבוצרת בלב יערות הגשם. היער והזמן החריבו את העיר, אך למי שמוכן להתאמץ מובטח ביקור באתר מרהיב. קואלפ התגלתה עוד לפני עיר האינקה מאצ'ו פיצ'ו המפורסמת, אבל היא נשכחה מלב. ואולם לפני שני עשורים לערך החלו מטיילים לחקור את מסתוריה, ובד בבד גם חוקרים משחזרים את האתר, שיהיה, כך הם מספרים, מאצ'ו פיצ'ו של הדור הבא.
היער כיסה את סודות העיר האזור של קואלפ עדיין אינו ערוך לתיירות המונית. אין בנמצא סוכנויות תיירות כמו אלה המצויות בקוסקו (Cusco) או בהוארז (Huaraz), ואין היצע של בתי מלון ומסעדות. באזור לא פועל נמל תעופה, ובקצב הפרואני יש להניח שיידרשו לפחות שני עשורים עד שייבנה שדה כזה. בינתיים מגיעים לכאן באוטובוסים שיוצאים מצ'יקליו ומקרטעים את דרכם אל עיר המחוז צ'צ'פויס. אפשרויות הטיול באזור רבות: הליכה של כמה שעות למפל גוקטה; ירידה תלולה אל הסרקופגים האנתרופומורפיים, שבהם נקברו אנשים בעלי אמצעים, כל אחד בארון קבורה מעץ שצורתו צורת אדם וצבעיו בוהקים. אפשר גם לצאת לטיולים על גבי סוסים לכפרים חבויים ביער ולבקר אצל קהילה שאבותיה הובאו לכאן על ידי האינקה, ואומניה ממשיכים את מסורת הקדרות שלהם. בעיירה הקולוניאלית הנעימה ליימבמבה (Leymebamba) יש מוזיאון מודרני מרתק המרכז ממצאים מקברים באזור אגם הקונדורים (Laguna de los Cóndores): מפות, דגמים, אמצעי המחשה ודוגמאות רבות של מומיות. אבל האתר המרשים והמסתורי מכולם הוא כמובן המצודה הנעלמה של קולאפ.
הישגים ארכיטקטוניים ומדעיים המבנים ברובם דומים – כמעט כולם עגולים ובנויים על גבי במות, שלרוב קושטו בעיטורים גיאומטריים. כמה מהם היו בני קומתיים, ובמקומות מסוימים עדיין אפשר לראות את קורות הבסיס לקומה השנייה. מרבית האתרים בנויים על ראשי גבעות, לא רק לשם הגנה, אלא גם כדי למזער את נזקי השיטפונות. האתר הגדול, המרשים והשמור מכולם הוא קואלפ, שנמצא בגובה של 3,100 מטרים מעל פני הים. הוא מוקף בחומת אבן המתנשאת לגובה של עשרים מטרים, ובנוי על גבי שלוחה מוארכת שמדרונותיה משמשים להגנה טבעית, בנוסף לחומות. דרך עפר מגיעה עד למרגלות האתר, ומכאן הליכה של כחצי שעה על שביל תלול מביאה אל החומה המרשימה. בעתיד יפעל כאן רכבל, שיקל על המטייל את הטיפוס ויחסוך זמן, אך ייתכן שיעקר במידה מסוימת את החוויה. יש משהו קסום בהליכה בדרך המתפתלת שממנה מתגלה המצודה ואז נעלמת ממש כשמגיעים למרגלותיה, ושוב נחשפת בבת אחת במלוא עוצמתה. החומה שימשה לא רק להגנה, אלא גם כמצבת ענק לעשרות קברים שנחפרו בתוכה ומתחתיה. כריתת היער לצורך הבנייה גרמה לקרקע לגלוש ולחומה להיהרס. בעשורים האחרונים טורחות הרשויות לחשוף את האתר ולשקם את החומה, ואגב כך נחשפים ומתגלים עוד ועוד קברים.
מאה אלף אבנים לא הרבה ידוע על בוניו המוכשרים של האתר. מה שכן ידוע הוא שבמאה ה-15 הם הובאו תחת שלטון האינקה, עוד קודם לכיבוש הספרדי. ואולם האימפריה שלהם התקיימה יותר שנים מזו של האינקה, וההישגים העירוניים שלה היו לפיכך רבים יותר. מספר האתרים הארכיאולוגיים של התקופה גדול פי עשרה מאלה של האינקה. חוקרים מעריכים כי באזור יש לפחות עוד חמש ערים שטרם התגלו. ההרים, היערות, הגיאיות והסיפורים שמספרים האיכרים המקומיים מרמזים שאכן צפויות עוד הרבה הפתעות. |
