תפריט עמוד

ציריך: עיר קטנה גדולה

שתפו:

כמו שאת תל אביב מכנים עיר ללא הפסקה, כך ידועה ציריך (Zurich) בתואר "עיר קטנה-גדולה". כמו בעיר קטנה במונחים אירופיים, מספר תושביה אינו רב וכמו בעיר גדולה, יש בה הרבה תרבות, מוזיקה, מוזיאונים, אוכל טוב וקניות מגוונות. היא אמנם המרכז הפיננסי של שווייץ, אך זה לא מפריע לה להיות ירוקה ונעימה.

ציריך עוטפת את נהר לימאט (Limmat) משני צדדיו. מרכזה שוכן בעמק, ואילו במורדות רכס פורך (Forch) נמצאות שכונות מגורים שקטות, שני הקמפוסים העיקריים של האוניברסיטה העירונית, בית החולים המרכזי וגן החיות המעניין, שכדאי לבקר בו.

להבין את העיר מלמעלה
ממערב לעיר, מעבר לנהר ולימת ציריך (Zürichsee, ציריכזה) שמדרום לו, בולט רכס אלביס (Albis) עם הר אוטליברג (Uetliberg). יום סיור קיצי, השונה במקצת משגרת סיורי התיירים בציריך, ייצא מנקודה זו. 

נתחיל בתחנת הרכבת של העיר. כאן כדאי לרכוש כרטיס חופשי יומי לעיר ולאזור אוטליברג הגובל בה, שיאפשר תנועה חופשית בתחבורה הציבורית על כל סוגיה. מרציף 2 ו-3 בקומת המרתף יוצאת מדי חצי שעה הרכבת לכיוון הר אוטליברג, וחצי שעה נוספת תעבור עלינו ברכבת הקטנה שמעפילה למרומי ההר.


ציריך כפי שהיא נראית מאוטליברג | צילומים:  Switzerland Tourism

מהתחנה באוטליברג יוצא שביל רחב, הנבלע ביער עצי מחט ומטפס מעלה עד הגיעו לפסגה, שם נעלה אל מגדל התצפית. ביום קיץ בהיר נזכה לצפות כאן במראה מרשים של ציריך וסביבתה, וכך נקבל גם בסיס נפלא להבנת מבנה העיר: ימת ציריך המשתרכת כנקניק ארוך דרומה, נהר לימאט שיוצא ממנה, בתיה העתיקים והחדשים של העיר הבנויים לאורכו. מהתצפית נשקפים גם מגדלי הכנסיות המפורסמות של העיר: קתדרלת גְרוֹסמינסטר (Grossmunster), כנסיית פראומינסטר (Fraumunster) וכנסיית סנט פטרס (St. Peters). כשרואים את מיקום העיר, באזור שבו מתחבר נהר לימאט, אפשר להבין כיצד היא הפכה לתחנת מכס כבר בעת הקמתה במאה הראשונה לפני הספירה, בתקופה הרומית.

המדרגות היורדות מהתצפית יוליכו אותנו עם השילוט לשכונת טרימלי (Triemli). שביל נוח, שטובל ביער מוריק וביובלי נחלים קטנים, מוביל אל העיר. בימי ראשון חמימים, עת השמש מראה פניה, נמלא השביל משפחות שיוצאות לשאוף אוויר קיצי בחיק הטבע. בחורף, כשמורדות ההר עטופים בשלג, נפגשים כאן ילדי העיר עם מגלשות עץ ופלסטיק וגולשים בשאון רב (בקנה מידה שוויצרי, כמובן) מטה, אל העיר. שעתיים של הליכה קלילה במורד השביל, ואנו כבר מגיעים לבית החולים של טריימלי. מבית החולים נמשיך במורד לכיוון הכביש עד לתחנת החשמלית מספר 14 (הכרטיס מהבוקר מעניק נסיעה חופשית גם בה). החשמלית חולפת דרך שכונותיה המערביות של ציריך אל מרכז העיר. אנחנו נרד בתחנה של לוונפלאץ (Löwenplatz), כיכר הנמצאת בצדו האחורי של הכלבו הגדול של רשת גלובוס.

אלף מזרקות, נהר אחד
במרחק פסיעה מכאן, במעלה רחוב לוון (Löwen), יכולים חובבי הקניות לסייר בחנות הראשית של רשת מיגְרוֹ (Migros) בעיר, שיש בה הכל: בגדים, נעליים, מוצרי חשמל, דברי ספורט, כלי בית, ומה לא. הרשת, מתוך אידיאולוגיה, לא מוכרת סיגריות ואלכוהול. מזור לרעב שוודאי כבר מציק בשעות הללו של היום נמצא במסעדה שבקומת הגג, שבה אפשר לאכול ארוחת צהריים טעימה, מלאה ומגוונת, בשיטת השירות העצמי ובמחיר סביר בהחלט.


בתי העיר העתיקה של ציריך נושקים לנהר 

עם בטן מלאה וחיוך שבע רצון חוזרים לכלבו של רשת גלובוס, פוסעים בצד החנות ומגיעים אל הרחוב המקביל באנהופשטראסה (Bahnhoffsrasse), רחובה הראשי של העיר, מעין שאנז אליזה של ציריך. אין ספק שהוא העסיק לא מעט רופאי עיניים, שהיו צריכים לתת פתרון לבעיות הראייה של אלה שבחנו את המחירים בחנויות הפזורות לאורך הרחוב היוקרתי. בתחנת הרכבת המרכזית, הנמצאת בקצהו הצפוני של רחוב באנהופשטראסה, תבחינו במזרקה יפה (שקסמה גדל דווקא בחורף, כשהיא קופאת). זוהי רק אחת מיותר מאלף מזרקות הפזורות ברחובות העיר, חלקן גדולות ומפוארות אך רובן קטנות ואינן אלא מעין ברזים שמימיהם טובים לשתייה.

בחזית הכלבו של רשת גלובוס, על מדשאה קטנה, ניצב פסלו של המחנך השוויצרי הנערץ, מחלוצי החינוך המודרני, יוהן היינריך פֶסְטָלוצי. מכאן נמשיך עם הרחוב ימינה ונפסע בו עד הצטלבותו עם רחוב אוּרַנישטראסה (Uraniastrasse). כאן נפנה שמאלה ואז ימינה באחת הסמטאות, שעולות לכיוון פארק קטן. בשעות אחר הצהריים נוהגים לשחק בו תושבי העיר שחמט בלוחות ענק הקבועים ברצפה (כלי המשחק, אגב, לא נגנבים).

בלב הפארק ניצבת כנסיית סנקט פטרס, שפרסומה בא לה בזכות השעון הענקי שבראשה, הנחשב לגדול ביותר באירופה. מכאן נמשיך דרומה בסמטאות הצרות והציוריות, המשמרות את ציריך העתיקה של ימי הביניים. הניטרליות של שווייץ סייעה גם כאן: מאחר שהיא לא השתתפה במלחמות עקובות מדם והרס, נותרו בתיה עומדים על תִלם מאות שנים. בסמטאות המתפתלות תמצאו חנויות קטנות ומקסימות לממכר שוקולדים, ספרים, מכשירי כתיבה ותכשיטים וגם מעדניות, בתי קפה ומסעדות. לשוטט וליהנות.

נמשיך דרומה ונגיע אל רחבה גדולה ובה הכנסייה הגדולה פראומינסטר, שחזיתה המזרחית מעוטרת בוויטראז'ים מפורסמים של מרק שאגאל. הביקור בכנסייה היושבת על גדת הלימאט אפשרי בבוקר ובצהריים (למעט בימי ראשון) ואינו עולה כסף. מהכנסייה נמשיך לאורכו של הנהר דרומה עד לשפתה של ימת ציריך, שם נפנה ימינה ונגיע אל מסוף ספינות. במזח הקטן של המסוף משייטות ספינות שטוחות, המסוגלות לעבור מתחת לגשרים של הנהר. לימאט, אחד מיובלי הנהר ארה (Ara) אשר חוצה את הבירה ברן (Bern), מתחיל את דרכו כאן, באגם, וזורם לצפון-מערב. חוץ מהחשמל שמפיקים ממימיו, מושך אליו הערוץ הרחב שחיינים בימי הקיץ וציפורים שמקננות בסבך המלווה אותו ביציאתו מן הכרך.

המוזיאון לאמנויות יפות, Kuntshaus, עם אחד מאוספי האמנות החשובים בשווייץ 

נקודת חן על שפת האגם
נשוט עם הסירות באגם היפה (גם כאן המחיר כלול בכרטיס החופשי יומי), אך לא ניכנס עמן לנהר, אלא נעצור בקרן ציריך (Zürich Horn). זוהי נקודת חמד על שפת האגם, שבה גינות ומדשאות, מסעדה ובית קפה ואפילו מעין בית חולים לברווזים. שעות אחר הצהריים בימי הקיץ הן זמן נהדר לבלות במקום ולטייל בשבילים המענגים, שבאמצעותם אפשר להגיע גם לגן הסיני (הכניסה בתשלום).

מקרן העיר כדאי לחזור העירה ברגל, בהליכה נינוחה האורכת כמחצית השעה. בדרך עוברים בחוף רחצה מוסדר, שבימי שמש קיציים הוא שוקק חיים. בשווייץ כולם ערוכים להתמודדות עם צינת החורף, אך מתקשים במציאת פתרון כיצד להימלט מלהט השמש הקופחת. משום כך בימי הקיץ, כשמידות החום בציריך מגיעות לעתים לשלושים מעלות צלזיוס, הופכים חופי ההאגם למפלט מהתופת. חלק מהבילוי הקיצי הוא הקולנוע באוויר הפתוח על שפת האגם. בדרכנו לעיר נחמד להביע אהדה לשוכני האגם ולהשליך פירורי לחם למים. חיש מהר הופכים כך לאטרקציה בקרב הברווזים, השחפים והברבורים. 


הטיילת על גדת אגם ציריך, עם הפסגות המושלגות של האלפים בוהקות מרחוק

בגשר המפריד בין ההאגם לנהר נפנה ימינה, נחצה את הכביש ונגיע לתחנה גדושת חשמליות. מימין לה, ברחבה הגדולה, נערך קרקס או לונה פארק בחלק מימי הקיץ. כאן נמצא גם בית האופרה של העיר. באזור זה, הנקרא בֵּלְווּ (Bellevue), יש גם שדרת של חנויות. נפנה שמאלה, נחצה כביש נוסף ונגיע אל הקצה הדרומי של חלקה העתיק של העיר שממזרח ללימאט. משם נלך צפונה לאורך הצד המזרחי של נהר הלימאט, נעלה במדרגות ונגיע אל לכנסייה הגדולה השלישית בעיר, כנסיית גרוסמינסטר. ממרפסת הכנסייה, בעלת שני המגדלים הגבוהים, נשקף מראה מרהיב של הנהר. משם נפנה מזרחה עד שנגיע אל רחוב נידרדורף (Niederdorfstrasse), המדרחוב של ציריך.

לחובבי אמנות: מוזיאונים בציריך

המוזיאון הלאומי של שווייץ (Schweizerisches Landesmuseum)
המוזיאון עוסק בעיקר בתיעוד היסטוריה של שווייץ ומציג כלי נשק, תלבושות ועוד. כתובת: Museumstrasse 2.

מוזיאון לאמנויות יפות (Kuntshaus) 
האוסף הקבוע של המוזיאון, השוכן לא רחוק מאזור בלוו, מציג יצירות אמנות מהמאה ה-15 ואילך. רבות מהיצירות המוצגות בו הן של אמנים כמו דאלי, גוגן ומונה, אך יש בו גם ייצוג הולם לפסל השווייצרי אלברטו ג'קומטי. כתובת: Heimplatz 1.

מוזיאונים של האוניברסיטה
האוניברסיטה של ציריך מפעילה כמה מוזיאונים קטנים העוסקים בנושאים שונים, כגון תולדות הרפואה, זואולוגיה, גיאולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד. חלק מהמוזיאונים נמצאים ברחוב שבקרית האוניברסיטה, לשם ניתן להגיע ברכבת הרים קטנה שיוצאת מהצנטרל (Central). הכניסה חינם.

מידע על כל המוזיאונים בציריך תמצאו באתר האינטרנט

 

 

 

שוויץ שלא הכרתם - מרחצאות וספא

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: