יוון בורכה באוצר טבע של ממש: כאלפיים איים ועוד כמה אלפי איונים זעירים פזורים סביבה. במבט מלמעלה, למשל ממעוף של שחף או מטוס קטן, הים האגאי והים היוֹני המקיפים את יוון היבשתית מרוב צדדיה נראים כאילו ענק מיתולוגי פתח את כף ידו ופיזר על פני המים הכחולים נקודות-נקודות חומות וירוקות. אם סופרים את כל אותן נקודות, גם הזעירות ביותר, מגיעים לכ-6,000 איים בגדלים שונים – אחדים גדולים ואחרים פיצפונים ממש. רק 227 מהאיים האלה מיושבים. איי יוון נחלקים לכמה קבוצות עיקריות: האיים הקיקלדיים – 56 איים במרכז הים האיגאי הכוללים בין השאר את סנטוריני, מיקונוס, פארוס, נקסוס, סירוס, טינוס, מילוס, אנפי ואחרים; איי הדודקנס הסמוכים לחופי תורכיה, בהם רודוס וקוס; האיים האיגאים הצפוניים, הנמצאים סמוך לחופי צפון יוון ובאזור ים מרמרה התורכי, בהם לסבוס, תסוס, סאמוס וסמותרקי; האיים הספורדיים, איים השוכנים מצפון לאתונה ויוצרים מעין חצי סהר; האיים היוֹניים, שנמצאים מצדה המערבי של יוון, ובהם קורפו, זקינתוס, קפליניה ואחרים. מול חופי הפלופונסוס, סמוך מאוד לפיראוס ולאתונה, נמצאים האיים הארגוסרוניים היפהפיים, הכוללים בין השאר את אגינה ופורוס. שני האיים הגדולים ביותר – כרתים מדרום ואביה ממזרח – אינם שייכים לאף אחת מהקבוצות הללו. סאמוס, אי ירוק במזרח הים האגאי, סמוך לחופי תורכיה | צילומים: שאטרסטוק מלבד המיקום הגאוגרפי, איי יוון שונים מאוד זה מזה, והם מציעים שלל חוויות לכל טעם והעדפה: יש איים המצטיינים בחופים יפים, אחרים מציעים אתרים ארכיאולוגיים מרתקים, יש כאלה שידועים כאיי מסיבות אופנתיות, אחרים מציעים נופים ירוקים ושבילי הליכה בהרים. יש איים מתוירים מאוד, ואחרים נידחים וריקים כמעט מתיירים. בין אם אתם מחפשים להיות במרכז העניינים או מעדיפים שלווה מבורכת, תמצאו את מבוקשכם ללא כל קושי. וכשמוסיפים לחבילה המוצלחת הזאת שמש ים תיכונית וים צלול להדהים לא קשה להבין מדוע מיליוני תיירים מגיעים לכאן בכל שנה. כדי לעזור לכם להחליט לאן לנסוע, הנה מורה נבוכים מקוצר לאפשרויות הגלומות בכמה מהאיים: האיים הלבניםהדימוי שיש לרבים מאיתנו על כפרים יווניים – בתים מסוידים בלבן עם משקופים צבועים בצבע תכלכל, בוגנוויליה פורחת בסמטאות הצרות, כנסיות זעירות בוהקות מראשי גבעות – מתגשם במלואו בכמה מהאיים הקיקלידיים שבמרכז הים האיגאי. סריפוס, סיפנוס, פארוס, נקסוס, כל אחד מהאיים האלה ואיים נוספים הסמוכים להם מציעים נופים יפים, חופים מצוינים, טברנות תוססות לצד הנמל. וכמובן בל נשכח את הכפרים הלבנים הציוריים, שרק בשבילם שווה להגיע. הכי מתויירים (ולא במקרה)מיקונוס: המסיבות הנכונות מיקונוס (Mykonos), מקבוצת האיים הקיקלדיים, ידוע בחיי לילה מעודכנים במיוחד. המועדונים האופנתיים חביבים במיוחד על קהילת הגייז האירופית, אבל האי האופנתי (והיקר להפליא) מושך אליו גם צעירים רבים שאינם נמנים על הקהילה, סלבריטאים ונודיסטים שנמשכים לחופים בהם אפשר להשתזף בעירום. בבוקר, אחרי שהחוגגים הולכים לישון, אפשר לטייל בנחת בסמטאות העיירה המקסימה מיקונוס, שמטפסות במעלה הגבעה, להשקיף על הנופים היפים או לשתות קפה שחור בנמל התוסס. בצדו הדרומי של האי יש מפרצים חוליים יפים שמזמינים לשחות ולהשתזף בהם. מיקונוס. בבוקר, כשהקלברים הולכים לישון, אפשר לטייל בנחת בסמטאות העיירה המקסימה מיקונוס סנטוריני: שקיעות חלומיות סנטוריני (Santorini) נמנה עם אתרי הנופש הפופולריים ביותר באירופה, ואם אתם מעדיפים להתרחק מההמון הסואן – עדיף לחפש מקום אחר. אבל חבל לוותר על ביקור באי הזה, שמציע את אחד הנופים היפים שאפשר לתאר: מפרץ דרמטי נפרש למרגלות הר געש שעליו בנויה עיר הבירה פירה, והוא מנוקד באיים זעירים – שריד להתפרצויות הגעשיות שהאי ידע בעבר. בשעת השקיעה, כשהשמים, הים והאיונים שבתוכו נצבעים בצבעי צהוב-כתום-ורוד מדהימים, המוני תיירים גודשים את בתי הקפה המשקיפים אל הים. מי שחווה את השקיעה בסנטוריני לא ישכח את המראה בנקל, ויש הנשבעים כי השקיעות פה הן היפות בעולם. עוד תמצאו באי חופים יפים, חלקם מכוסים בחול ובחלוקים שחורים, עוד זכר להיסטוריה הגיאולוגית הסוערת, ואתר ארכיאולוגי מעניין. רוב שירותי התיירות מתרכזים בעיר פירה ובאיה, כפר יפה כמו גלויה בקצה הצפון-מערבי של האי, אם אתם מחפשים מעט שקט, כדאי להתמקם בצימר או במלון קטן דווקא במרכז האי. בכל ערב, לקראת השקיעה, המוני תיירים מגיעים למערב האי סנטוריני כדי לצפות בשקיעות הכי יפות ביוון הרחק מן ההמון הסואןגאבדוס: במקום שאירופה נגמרת האי גאבדוס (Gávdos), שנמצא בים הלובי מדרום לכרתים, מהווה את הנקודה הדרומית ביותר באירופה. על פי האגדה, כאן החזיקה נימפת הים קליפסו את אודיסאוס בשבי כשהיה בדרכו הביתה ממלחמת טרויה. באי הקטן חיים כמאה תושבים בסך הכל, וזה המקום המושלם לחפצים בבדידות מזהרת. אין פה מלונות, מועדונים או חנויות לתיירים, ומי שרוצה להישאר ליותר מכמה שעות יכול לשכור חדר אצל אחד המקומיים. אם עדיין צפוף לכם מדי, תוכלו לשוט בסירת דייגים לביקור באי הלא מיושב גבדולפולה (Gavdopoula), בו באמת תרגישו שהגעתם לשלווה האולטימטיבית. האי גאבדוס. מושלם לחפצים בבדידות מזהרת ליפסי: הכל ברגל מדרום ליוון בסמוך לחוף התורכי נמצא האי הזעיר ליפסי (Lipsi) המורכב משרשרת קטנטנה של איונים. זהו אי נקי כמעט מתיירים, וכל שתמצאו בו זה כמה טברנות, בית קפה או שניים, חופים זהובים, ים צלול והרבה הרבה שקט. אפילו הדרך לנוע באי אינה מרעישה: האי כל כך קטן עד שאפשר להגיע בו ברגל לכל מקום. לחובבי טבעלסבוס: היער המאובן לסבוס (Lesbos), השלישי בגודלו באיי יוון, הוא אי ירוק וידידותי לסביבה, עם טבע לא מופרע, שבילי הליכה ומסלולי אופניים, מלונות אקולוגיים וחוות אורגניות. הוא נמצא על מסלול הנדידה של עופות רבים, בהם פלמינגו, חסידות ועגורים, ובעונה מגיעים לכאן צפרים מרחבי העולם. אחד האתרים המעניינים באי הוא יער מאובן, שריד מרתק לתקופה שלפני 20 מיליון שנים, אז צמחו פה עצים מסוגים שמזמן נעלמו מאגן הים התיכון. היער המאובן, שמוכר כשמורת טבע, הוא יחיד במינו בכל אירופה וכמותו יש רק עוד אחד בעולם, באריזונה שבארצות הברית. זקינתוס, חוף הספינה הטרופה. מפרצונים קסומים ושקטים זקינתוס: המערות הכחולות זקינתוס (Zakynthos), מקבוצת האיים היוניים, חביב בעיקר על תיירים אנגלים, וגם הישראלים מגלים אותו בשנים האחרונות. אבל אם תתרחקו מאזור המלונות והמסעדות הפופולרי ותגיעו לשמורת ואסיליקוס Vassilikos בדרום-מזרח האי תוכלו לצפות בלילות הקיץ בתופעת טבע מרגשת: אלפי צבי ים זעירים שזה עתה בקעו מהביצים עושים את דרכם מהחוף אל הים. בצדו הצפוני-מערבי של האי יש מערכת של מערות ימיות כחולות, שמגיעים אליהן בשיט, ואפשר לצלול או לשנורקל בסביבתן ולצפות בבעלי חיים ימיים רבים. פקסוס: גחליליות זוהרות האגדה המקומית מספרת שפקסוס (Paxos), הקטן באיים היוניים, נוצר כאשר אל הים פוסידון תקע את קלשונו בקורפו, האי השכן, וניתק את קצהו הדרומי. האי הזעיר הזה הוא גן עדן לחובבי טבע: הוא מרושת בשבילי הליכה ויש בו מרבדי פריחה צבעוניים באביב, עצי זית עתיקים, שפע של ציפורים והמוני פרפרים וגחליליות. בסוף האביב אין כמו לשבת בחוץ בלילה, להתבשם מהשקט ולצפות במופע אורות מרהיב של הגחליליות. העיר העתיקה ברודוס. חומות אדירות ובניינים מרשימים קולות מן העבררודוס: ימי הביניים עכשיו לרודוס (Rhodes), הגדול בקבוצת איי הדודקנס, שמור מקום של כבוד בהיסטוריה היוונית ובתרבותה. על אף שרבים מגיעים אליו לחופשת בטן-גב על חוף הים או לצד הבריכה במלון, אסור להחמיץ סיור בעיר הבירה, הנקראת אף היא רודוס, אתר מורשת עולמית והיישוב הגדול ביותר שנותר באירופה מתקופת ימי הביניים. כדאי להסתובב בסמטאות הצרות והמתפתלות של העיר העתיקה ולהתפעל מהחומות האדירות והבניינים המרשימים. אחד המבנים האלה הוא ארמון השליטים הגדולים, שמוסוליני שיפץ והפכו לבית הנופש הפרטי שלו. מפסל הקולוסוס האדיר, שבעת העתיקה נמנה עם שבעת פלאי תבל, לא נותר זכר, והכניסה לנמל מסומנת כעת בשני עמודים גבוהים עם פסלי איילים בראשם. ברחבי האי פזורים עוד אתרים היסטוריים רבים שהותירו אחריהם העמים השונים שחלפו פה. מלבד העתיקות והחופים היפים, כדאי לטייל בעמק הפרפרים השוכן בלב האי – שמורת טבע ירוקה עם שבילי הליכה, פלגי מים זורמים והמוני פרפרים. בסוף השיטוט מומלץ להצטנן עם הגרסה המקומית לאייס קפה בבית הקפה המוצל שבכניסה לשמורה. ציורי קיר בארמון בקנוסוס שבכרתים. האגדות מספרות שכאן חי המינטאור, מפלצת שחציה אדם וחציה פר כרתים: ערש התרבות המינואית האי כרתים (Crete) מוכר היטב לישראלים, ולא במקרה. הגדול באיי יוון מציע מגוון מסחרר של נופים ואתרים: יש בו הרים נישאים, חופים מפורצים, כפרים ציוריים, מערות נטיפים וקניונים מהיפים בכל אירופה. אבל כרתים ידוע גם כערש התרבות המינואית העשירה והמרתקת. מדרום לאירקליו, בירת האי, נמצא האתר קנוסוס (Knossos), שבו נחשפו שרידיו של ארמון מלכותי מהאלף השני לפני הספירה, ימי פריחתה של התרבות המינואית. הארמון המפואר מכיל מאות חדרים וגרמי מדרגות רבים, והיוונים הקדמונים דמיינו שזהו הלבירינת – אותו מבוך נורא שבו שכן המינוטאור, מפלצת שחציה פר וחציה אדם. למתעניינים בארכיאולוגיה כדאי לבקר במוזיאון הארכיאולוגי המצוין שבאירקליו ובו אוסף גדול ומרשים של ממצאים שהתגלו בחפירות באי. |