הפרח הנעלם והפיל הסורר – מסע אל הפרח הגדול בעולם

חלום ילדות

עצוב לגלות שגם יערות הגשם של תאילנד הם לא מה שהיו פעם, ורובם למעשה כבר נכחדו. בצפון המדינה רוב היערות הם יערות מונסון (יער נשיר בחורף, דליל ונמוך לעומת יער הגשם של הדרום) וכך מצאנו עצמנו בדרך לדרום תאילנד, לאחד מיערות הגשם הטרופיים הגדולים ביותר באזור, שבשמורת קאו סוק (Khao Sok).
פארק קאו סוק נמצא במרחק של מספר שעות נסיעה צפונה מפוקט, וכחצי שעה נסיעה מזרחה מחוף הים המערבי של תאילנד. מי שמתקשה בביצוע היפוכי בטן־גב רבים מדי על חופי האיים, מוזמן להגיע לכאן ולהחליף אווירה. בשטח השמורה, שיחד עם שכנותיה מגיע ל־4,000 קילומטרים רבועים מוגנים, חיים עדיין מספר פרטים של טיגריסים ודובים מַלאים. פילי בר חולפים בשטחה מפעם לפעם, היא שוקקת קופי מקוק וגיבון ועשרות רבות של מיני ציפורים, ומהווה בית למגוון בעלי חיים וצמחים, חלקם נדירים. להשלמת התמונה היא כוללת גם כמה מערות נטיפים וצוקים ירוקים המתנשאים לשמים.

בקתה מוגבהת ללינה בכניסה לפארק. עששיות דלקו במרפסות וריח תבשיל חריף עלה מאחת הבקתות | צילום : גיל אל עמי

הגענו לשטח הפארק לקראת ערב, וחנינו ליד בקתות במבוק שניצבו על גדת הנהר. עששיות דלקו במרפסות הבקתות המוגבהות מהאדמה, שהשוו למקום מראה אקזוטי, וריח מגרה של תבשיל חריף עלה מאחת הבקתות, המתפקדת כמסעדה. היתה זו הבטחה לכך שמצפים לנו ימים יפים. זמן קצר לאחר מכן הסבנו לשולחן במבוק עם המשפחה המארחת, והבן הבכור הפליג בסיפורים על החיים ביער. ואז הוא הודיע בהתרגשות: "רפלסיה, הפרח הגדול בעולם, פורח עכשיו בהרים, ממש לכבודכם!". לראות את הפרח הגדול ביותר בעולם היה אחד מחלומות הילדות הישנים שלי. חיפשתי אותו לפני כמה שנים באינדונזיה, אבל לא הייתי בעונה הנכונה. עכשיו נקרתה בפני הזדמנות נוספת.

הפרח הנדיר פורח בשמורת קאו סוק בתאילנד בין דצמבר לפברואר

סיור גסטרונומי על פיל

הערה: רכיבה על פילים מסבה להם נזק ואינה מומלצת

בבוקר החלטנו להתוודע אל הג'ונגל במסע על גבו של פיל, אם כי זה שמצאנו לא נראה ממושמע ביותר. אכן היום ברור לנו יותר כי הרכיבה הזו אינה בדיוק משאת ליבם של הפילים הללו אבל אז המודעות לנושא לא היתה גדולה. התיישבנו בזהירות על הספסל הקטן שהונח על גבו, אי שם בשמים. המדריך החל לקרוא לו מלמטה בשמו, "ליאו", וביקש ממנו לצאת לדרך. הקריאות הפכו לתחנונים ארוכים וקורעי לב, אך ליאו עדיין סירב לזוז והסתפק בשליחת מבטים עצלניים לכל הצדדים. לבסוף החל לנוע לאיטו אל תוך היער, צועד בשביל שנראה לא רחב יותר משביל עזים ממוצע.
בצעדתו נראה ליאו כמי שתר אחר ארוחה טובה. ואכן, בשלב מסוים עצר והסתכל בתיאבון על צמח טרופי כלשהו. לנו הוא לא נראה מעורר תיאבון במיוחד, אולם ליאו סטה בעליצות מהשביל, התקרב עד להפחיד אל התהום שנפערה מימין לנו והחל למשוך בחדקו את הצמח הנכסף, תוך שהוא עוקר ממקומו חצי יער. המדריך התאילנדי ייבב בקול רם וקרא לליאו להפסיק ולחזור לשביל, אולם הפיל לא נראה מתרשם במיוחד. רק לאחר שסיים את הארוחה הוא חזר לשביל ופעימות הלב שלנו – לקצבן הרגיל.

הסיור הגסטרונומי המשיך, ומעמדת התצפית שעל גב הפיל התבוננו בעצים טרופיים עצומים, קופים וציפורים, והאזנו לקולות היער. מדי פעם היה עוצר ליאו ומתבונן סביבו באריכות. המדריך ניסה להאיץ בו שוב, אך משלא עזרו תחינותיו, פצח בשיר רועים בקול גבוה. זה היה כבר יותר מדי עבור הפיל המסכן, והוא פתח בריצה במורד השביל, שהיה בוצי וחלק למדי.

ניצנים בגודל כדורגל

כמה שעות מאוחר יותר ירדנו בשלום אל האדמה הנכספת, שילמנו לליאו ביד רחבה בכמה אשכולות בננות, ועברנו אל סירת קאנו לשיט רגוע למדי בנהר. בדרך ראינו קופי גיבון רבים מקפצים בין צמרות העצים שעל גדת הנהר, שלדגים מעופפים ונחש מנגרוב ענק שנע בין הענפים ממש מעלינו. לאחר מספר שעות של שלווה ירדנו מהסירה ונכנסנו לג'יפ. נסענו בדרך עפר, שהובילה אותנו צפונה, עמוק לתוך היער. באחד הכפרים עצרנו וצירפנו לחברתנו את ג'ימי, מדריך המכיר היטב את היער, שייקח אותנו אל פרח הרפלסיה.
בשלב מסוים נפרדנו גם מהג'יפ, ופתחנו בהליכה רגלית ביער המכושף. חצינו מספר נחלים שוצפים, צפינו בשועל עב זנב רץ על הגבעות ובאינספור ציפורים. פה ושם היה צורך להיעזר במצ'טה גדולה על מנת לפלס את הדרך מהענפים שחסמו אותה. השביל החל לטפס מעלה בתלילות, ועיניו של ג'ימי החלו לתור אחר הרפלסיה.
לאחר עלייה מעייפת ראינו את המדריך עומד מחויך ומרוצה באפלולית היער. תחילה הצביע על ראשו של פרח שחור ונבול, שהיה שרוע על האדמה, ללא גבעול, אולם לא רחוק ממנו התגלה במלוא הדרו המאיים פרח בן חמישה עלי כותרת ענקיים בצבע בורדו עז. ריח של צחנה קלה המזכירה בשר רקוב עלתה באפנו מתוך הפרח. באזור היו גם כמה ניצנים בגודל של כדורגל כל אחד. המדריך טען שזהו הפרח היחיד מסוג זה הפורח כרגע בשמורה, ולפיכך בתאילנד כולה.

פרח הרפלסיה במלזיה. צילום: שאטרסטוק

צילום: שאטרסטוק

הריון של תשעה חודשים

הרפלסיה (Rafflesia, או Bua Phud בשמו התאילנדי), המכונה "הפרח המפלצתי", הוא לא רק הפרח הגדול בעולם, אלא גם אחד היצורים המוזרים ביותר הקיימים על פני כדור הארץ. ישנם 14 מינים של רפלסיה, ואלו גדלים במקומות ספורים ברחבי דרום מזרח אסיה. הגדול מביניהם הוא ה־Rafflesia arnoldii, הפורח באינדונזיה ובמלזיה בלבד. נסיונות לגדלו בגנים בוטניים לא צלחו.
הרפלסיה הוא טפיל החי על שורשי עצי יערות הגשם, ומהם הוא ניזון. מאפיינים רבים של הפרחים בצורתם המוכרת לנו לא מתקיימים בו: הוא חסר גבעול ועלים, והוא אינו מקיים פוטוסינתיזה. בנוסף, ה"הריון" שלו ארוך מאוד – עוברים כתשעה חודשים מהופעתו של הניצן הראשון ועד הפריחה. לא מפתיע שסביב הפרח נוצרו מיתוסים מקומיים, וכך למשל משמשים זרעי הרפלסיה כקמעות לפוריות וכחומרים מעוררי תשוקה מינית. ואלו רק אחדים מסודותיו וממוזרויותיו של הצמח הזה.

הרפלסיה, "הפרח המפלצתי". טפיל החי על שורשי עצי יער הגשם | צילום : גיל אל עמי

הרפלסיה בשמורת קאו סוק, תאילנד. צילום: גיל אל עמי

בתחילה, הרפלסיה נראה כמעין פטרייה, טפיל קטנטן על גבי עצי יער הגשם, אך בהמשך הוא מתפתח לפרח עם עלי כותרת ואבקנים, ומפתח פירות וזרעים. ניתן לראות את הרפלסיה כשהוא בוקע מבעד הקליפה או השורש של העץ, כניצן גדול דמוי כרוב.
ניצנים רבים נרקבים עוד לפני שנפתחו, ולאחר תשעה חודשים נפתחים אלו ששרדו לכדי פרח ענק המגיע לקוטר של עד מטר ולמשקל של עד עשרה קילוגרמים.
הפרח פורח ימים ספורים בלבד, בין נובמבר לינואר, אוגר כמה ליטרים של נקטר, המושך אליו חרקים ואלו מאביקים אותו – ואז נובל, לא לפני שהגיע לקוטר של עד שמונים סנטימטר (במין Rafflesia kerrii Meijer, הקיים בשמורת קאו סוק בלבד ושאותו ראינו לנגד עינינו) ועד מטר שלם במין הגדול ביותר. מדוע פרחים אלה גדולים כל כך? התשובה לא ברורה, אבל כנראה שרק צמח טפיל החי על חשבון אחרים מסוגל לכך.
מיער הגשם המסתורי נסענו לאיי הדרום, והתערבבנו בהמוני הנופשים, הפיצות, המקדונלד'סים וחנויות המזכרות. אבל ליבנו נשאר במרחבי יער הגשם השלו, יחד עם פיל סורר-חביב ופרח ענק אדום אחד, מנוחתו עדן.

—–

התמונה הפותחת: צילום: שאטרסטוק

תאילנד – מדריך מסע אחר – כתבות, מסלולים וטיפים