נחל חלילים

• אורך מסלול: 3 קילומטרים.

• משך מסלול: כ- 3 שעות.

• דרגת קושי: קל- בינוני.

• אופן הגעה ממרכז הארץ: נסיעה בכביש י-ם- ת"א (מס' 1) לעבר ירושלים. פניה במחלף הראל ימינה ומיד שמאלה מעל הגשר אל מבשרת- ציון. ניסע ישר עד לכיכר, נפנה ימינה, נגיע לכיכר נוספת, נפנה שמאלה (רחוב השלום) וכעבור 200 מטרים נחנה במגרש חניה מצד שמאל, לצד בית-ספר.

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים".

• ציוד מיוחד: פנסים.

• נדרשת הקפצת רכבים לנקודת הסיום!

• הנחיות להקפצת רכבים: ממחלף הראל נמשיך בנסיעה לעבר ירושלים. במחלף מוצא תחתית נפנה ימינה ומיד שמאלה, לעבר מבשרת. בצומת הבא, נפנה שמאלה במנהרה מתחת לכביש הראשי ומיד אחריה נמשיך ימינה, לעבר מבשרת. כעבור 200 מטרים, בראשית העלייה ישנה פניה חדה, משולטת ימינה. ניתן לחנות בשולי הכביש או להיכנס עם הרכב כמה מטרים ולחנות במקום שאינו חוסם את הדרך.

ממקום החניה נצא רגלית ונקיף משמאל את מגרש הספורט של בית הספר, נחצה אזור של שפכי בניין ונתחבר כעבור כמה עשרות מטרים אל שביל (סימון שבילים ירוק) הנמשך במורד הערוץ, ימינה.

ערוץ נחל חלילים הולך ומתחתר לעבר נחל שורק, המנקז את האזור כולו אל הים התיכון. כעבור הליכה קצרה נראה על השלוחה משמאל שרידי חורבות. שבילי עפר ברורים מוליכים אליהן. נוכל לטפס לעברן כדי לראות את השרידים ולהשקיף טוב יותר על הסביבה. סמוך אלינו מצפון, ניצבים כיום בתיה של שכונת "רכס חלילים", השכונה הצפונית ביותר במבשרת. מעברו האחר של הגיא נראים בתיה הפרטיים של שכונה ג', הותיקה יותר. נוכל לראות בבירור כי הנחל כלוא בתוך שטח בנוי, ולכך השלכות מרחיקות לכת על עולם החי בו.

על קו האופק ממזרח ניתן לראות את שכונותיה הצפוניות של ירושלים ומעליהן את פסגת הר הצופים והאוניברסיטה העברית החולשת מפסגתו על צפון ירושלים. ראשיתה של החורבה אליה טיפסנו מימי בית שני. יש בה שרידי מבנים, מערות קבורה, גתות לדריכת ענבים ובורות מים חצובים בסלע.

בתום הסיור כאן נשוב אל הנחל באחד השבילים היורדים אליו ונמשיך במורדו. השביל המסומן ירוק מקביל לערוץ עצמו. הוא גולש במורד כשהוא חוצה טראסות אנכיות לקו הערוץ. בחלק מהטראסות עדיין צומחים עצי פרי שהיו בעבר קניינם של יושבי הכפר הערבי קאלוניה שננטש במהלך מלחמת העצמאות: זיתים, אגסים סוריים וגפנים. אם יתמזל מזלנו נבחין בכוס, דורס לילה קטן, ניצב על אחת האבנים או מתעופף, מוטרד, ממסתור אחד לאחר. במורד הנחל יתגלו לעינינו המערות. הגישה אל המערות בגדה הימנית (זו שבה חולף השביל) נוחה ביותר. מומלץ לזחול בהן ולהכירן, והרי לשם כך הבאנו פנסים.

המערות נוצרו בתהליך איטי ביותר המכונה קארסט: המסה (במקרה זה -תת-קרקעית) של הסלע. החומר הממיס הוא חומצה פחמתית, תרכובת של מי גשם עם פחמן דו-חמצני. נשים לב שהמערות משני עברי הנחל נמצאות במקביל זו לזו ובאותו מפלס. ברור לחלוטין שנוצרו באותו תהליך וכי בעבר היו מחוברות. הן נחשפו לאוויר העולם כתוצאה מהתחתרותו המאוחרת יחסית של הנחל במקום. גם נטיפים וזיפים קשורים לתופעת הקארסט. חדי העין מביננו ימצאו במערות אזכורים קטנים לתופעה. המערות הן שהקנו לנחל את שמו. צורתן צרה מאורכת ומרובת נקבים. בחורף, קורה שרוח עזה מנשבת דרכן ויוצרת שריקה ויבבה המזכירה נגינת חליל. בקרב ערביי המקום נפוצה אגדה כי במערה חיה מפלצת איומה.

מהמערות נמשיך במורד הנחל. בקטע זה הערוץ נעשה צר, תלול ומוריק יותר. על שרידי הטראסות נטעו עצי אורן הקוברים תחתיהם את הצמחייה הטבעית ואת הגידולים המסורתיים שעדיין מציצים בפינות רבות. בסמוך לשפך נחל חלילים אל נחל שורק ישנה חורשת ברושים מרשימה. נוכל לחנות בצל העצים העתיקים שהקנו לבקעה את שמה המוטעה "עמק הארזים". מיד לאחר שנצא מהחורשה יגלוש השביל ויחצה את ערוצו של נחל שורק (בדרך כלל יבש, למעט בימי גשם בהם עשויה להיות בו זרימה עזה וחצייתו מסוכנת!). נתחבר לדרך עפר לרכב ונפנה בה ימינה, בעקבות הסימון הירוק (הדרך שמאלה מסומנת בסמ"ש כחול). כעבור 700 מטרים נגיע אל כביש הגישה הישן למבשרת- ציון, המקום בו השארנו את הרכבים.