אוכל מצוין אפשר למצוא בברצלונה בכל שעות היום והלילה, אף כי רצוי לאכול את הארוחות העיקריות בשעות הקטלאניות, כמו שנוהגים בברצלונה: צהריים בין אחת לחמש, וערב לא לפני שמונה (השעה המקובלת לארוחת ערב היא תשע). גם כאן, כמו בכל מקום, הכלל הראשון בדרך לארוחה טעימה הוא בחירת המקום. מלצר נחמד בפתח המסעדה, לבוש ומסופר כמו לוחם שוורים, שמזמין אתכם לגשת פנימה רק כדי להתרשם מ"האווירה האותנטית", צריך להספיק בתור נורת אזהרה מהבהבת מפני מלכודת תיירים. מידע נוסף, כתבות והמלצות על ברצלונה, קטלוניה, ספרד את ההיסטוריה הספרדית-קטלאנית אפשר וכדאי לחוות גם דרך האוכל. לפני כאלף שנה ניטעו בספרד עצי הזית הראשונים, ומאז תפס שמן זית את המקום המרכזי שהיה שמור לשומן החזיר במטבח המקומי. באותה תקופה החלו לטעת בספרד גם גפנים ראשונות. הערבים, הברברים והמוּרים הביאו עימם מגוון פירות: אפרסקים, משמשים, לימונים, שקדים וכמובן תפוזים. טעמם של הפירות המקומיים המשובחים משתפר עוד יותר בתוך ה"סנגרייה" (תערובת של הרבה יין, שרי, מיצי פירות ושפע של קוביות פרי טרי). בערב חמים, על המרפסת, עם כוס סנגרייה ביד קל להבין את סוד האופטימיות ושמחת החיים של הספרדים. גם שמם של התבלינים הגדלים באזור קטלוניה הולך לפניהם: הקינמון, אגוז המוסקט, הקימל והזעפרן המקומי המעולה נחשבים מהטובים ביותר בעולם. שילוב מרתק, מבלבל, מענג דגים? רק תבקשו: מבחר עצום ומפתיע של פירות ים (לא בקיץ), סוגים שונים של בּקלה (Bacalao) ועוד עשרות מיני דגה, מטונה מעודנת ועד ברבוניות מצוינות ודגי שמך שמנמנים. לא כדאי לוותר על הזרזואלה (Zarzuela), תבשיל מקומי מעודן של דגים ופירות ים. ואם אתם כבר כאן, למה שלא תנסו את אחד השילובים המוזרים והמופלאים בין הים להר (Mar y Muntanya) : דג זאב ים עם פרוסות לא דקות של ירך חזיר וביצים, לובסטר עם עוף ועוד. השילוב המעניין בין הטעמים והמרקמים של ים ויבשה דורש תשומת לב וריכוז יותר מאשר בזלילה רגילה. לרגע נוגסים בפרי ים או בדג משובח, בעל מרקם רך ורווי ברוטב. בעוד הפה, החיך והמוח מתרגלים לטעם, או ואז המזלג ננעץ בנתח בשר או בעוף בר, בעל מרקם וטעם שונים לחלוטין. מבלבל בפעמים הראשונות, ומהנה בכל שאר הפעמים. הייתי מגדיר את השילוב "ים הר", כ"זרם התודעה באוכל". למבינים בלבד. רבות מהמנות הקטלאניות מבוססות על רטבים שבבסיסם בצל מטוגן בשמן זית, עם פלפלים חריפים ושום. הטיגון הממושך מוציא את העוקץ מהחריפות, ומשאיר לפלפלים מתינות אגרסיבית (במובן החיובי). ואיך אפשר בלי ה"אלי-אולי" המפורסם: ראשי שום כתושים במיונז ובשמן זית. כשהרוטב עז הטעם מונח על נתח בשר מושלם צלוי בגריל, או על מחצית דג עסיסי מטוגן, אין קץ לחגיגת הטעמים. את הארוחה מסיימים כאן, ללא ספק, בקרם קטלאן (Crema Catalana), או כמו שהוא נקרא בברצלונה: קְרֶמָה קטלאנה. זוהי הגרסה המקומית לקרם ברולה (קרם וניל שעליו שכבת קרמל שרוף). מתוק כמו האהבה, ושרוף כמוה. דוגמיות של אוכל משובח התפריט, כמו התפאורה והאווירה, משתנה ממקום למקום: דגים, דגיגונים מלוחים, בשרים מכל המינים, מגוון מחמצים, גבינות וכל מה שטעים והולך עם אלכוהול. מי שאינו נרתע מעשן סיגריות סמיך וצורב ומהמולה מלאת חיים – זה בדיוק המקום בשבילו. הפירוש המילולי המקורי לטאפאס הוא "מכסה". זוללי הטאפאס הראשונים נהגו לכסות את כוס היין שלהם בפרוסת נקניק כדי למנוע מזבובים לצלול לתוך המשקה, וכל השאר היסטוריה.
|