בודפשט היהודית

בודפשט בנויה כמו פאזל. רק ב-1873 התמזגה העיר הימיביניימית בודה עם אובודה ועם פשט, וכך נוצר המטרופולין של ימינו. כל אחת משלוש היחידות המרכיבות את בודפשט משקפת תקופה אחרת בהיסטוריה של יהודי העיר, מימי הביניים עד ימינו. למרבה הצער, מרבית התיירים המתעניינים בתולדות היהודים של בירת הונגריה מתמקדים אך ורק בפשט. כך הם נחשפים לבודפשט היהודית במאות ה-19 וה-20, ומחמיצים לחלוטין את מאות השנים שקדמו להתיישבות היהודים בפשט. המסלול שלהלן מציע תמונה מלאה יותר של תולדות היהודים בבודה, באובודה ובפשט.

מידע נוסף, טיפים וכתבות מרתקות על בודפשט כאן

ככל הנראה, יהודים חיו בבודה החל מראשית המאה ה-11, אך רק בשנות החמישים של המאה ה-13 נוצר בה רחוב יהודי מובהק, במקום שבו נמצא כיום רחוב סנט גאורג (Szent György). שער הטירה, ה-Fehérvári Kapu, היה ידוע בעבר כ"שער היהודי" וכ"שער השבת", כיוון שהיה ננעל בערבי שבת, כדי למנוע את חילולהּ וכדי להגן על הקהילה. לשער היה אפילו מגדל יהודי משלו. מתחת לשער, ב- Krisztinaváros (אחד מרובעי בודפשט) של ימינו, שכן בית הקברות היהודי, שנחשף במהלך עבודות בנייה שנערכו במקום ב-1894.

גזירות וזכויות

ב-1360, אחרי נסיונות כושלים מצד המלך לאיוש הראשון להמירם לנצרות, גורשו יהודי הונגריה. ארבע שנים לאחר מכן הותר להם לשוב לבודפשט, שם התרכזו ברחוב יהודי חדש, רחוב טאנצ'יץ' מיהאי (Tancsics Mihály) של ימינו. למרבית המזל, רחוב זה שמר על מראהו משכבר הימים. לקראת סוף המאה ה-15 חיו ברחוב כ-500 יהודים. הידועים שבהם היו בני משפחת מנדל – המשפחה היהודית החזקה ביותר בהונגריה של אותה תקופה. בתפקידם הייחודי כנציבים לענייני יהודים ייצגו בני מנדל את היהודים בחצר המלכות, ניהלו את ענייני הקהילה המקומית וגבו מהיהודים מיסים עבור המלך. בתיה של משפחת מנדל שרדו עד היום, ברחוב טאנצ'יץ' מיהאי מספר 23, 26 ו-28. לבית מספר 23 היה אפילו כלא משלו, שבו נהגו החיילים של משפחת מנדל (כן, היו להם אפילו חיילים) לכלוא עבריינים.

במאה ה-16, תחת השלטון התורכי, החלה תקופה של שגשוג חסר תקדים עבור הקהילה היהודית של הונגריה. בתקופה זאת הפך שער וינה (Bécsi Kapu) ל"שער שבת" חדש, והכיכר הסמוכה היתה לשוק יהודי. בשלהי המאה ה-16 בנו יהודים שמוצאם לא ברור (הם הגיעו לכאן מספרד או מסוריה) את בית הכנסת הקטן (Kis zsinagóga), שהוקם ברחוב טאנצ'יץ' מיהאי 26, במקום שבו שכן קודם לכן אחד מבתיה של משפחת מנדל. בקיר המערבי יש חלונות, שבעבר התחברו לעזרת הנשים. על קירות המבנה יש תרשימים של מגן דוד וחץ, ששורטטו באדום במאה ה-16 או ה-17. את המגן דוד מעטרת ברכת הכוהנים, הכתובה באותיות מוטות, ואילו בצד החץ מופיע פסוק מתפילת ההודיה של חנה (שמואל א', ב', 4). ליהודים, שמצבם היה טוב תחת כיבוש התורכים ואף נלחמו כדי לשמור על השליטה העות'מאנית בבודה, נשקפה סכנה מצד האוסטרים שהתקיפו את העיר. הכתובות שימשו ככל הנראה כתזכורת מתמדת לצורך בעירנות, כמו גם כתפילה למען השלום. בכניסה לבית מספר 26 יש מצבות מהמאה ה-13 עד המאה ה-17. הן הובאו לכאן מבתי קברות יהודיים שנהרסו.

מאחורי הבית ברחוב טאנצ'יץ' מיהאי 23 ניצב תל גדול, שתחתיו קבורים שרידי בית הכנסת הגדול (Nagy zsinagóga). בית כנסת זה, שלו היו שני אולמות, נבנה ב-1461; שרידיו נחשפו רק בשנות השישים של המאה העשרים. בית הכנסת הזה היה אחד היפים באירופה של המאה ה-15. הוא נשרף ונהרס כמעט כליל ב-1686, כאשר האוסטרים כבשו את בודה מחדש. היהודים שהסתתרו בו נרצחו, וכך הקיץ הקץ על הקהילה היהודית בבודה.

אחרי תבוסת התורכים ב-1686 נתקלו היהודים בקשיים עצומים בהשגת מעמד של תושבים בערי הונגריה. הם הפכו לתלויים באצילים העשירים, שקיבלו את היהודים באחוזותיהם תמורת מיסים והכנסות ממסחר. בעשור השני של המאה ה-18 עשתה זאת משפחת הרוזן זיצ'י (Zichy) באחוזתה שבאובודה. וכך שגשגו היהודים באחוזת זיצ'י, שם זכו לאוטונומיה כמעט מוחלטת בכל הנוגע לחיי הקהילה. בית הכנסת המפואר של אובודה (Óbudai zsinagóga) הוקם ברחוב לאיוש 163, במתחם שהיה ידוע בעבר כ"כיכר היהודית", ושמות אלה מהווים עדות למזלם הטוב של יהודי אובודה בתקופה זאת. בית הכנסת הוקם במקור במאה ה-18, אבל המבנה הניאו קלאסי הנוכחי הוקם ב-1821. כיום משמש הבניין כאולפן טלוויזיה, ובפנים לא נותרו כל עדויות לתפקיד שמילא בעבר. אבל בחלקו החיצוני שרדו סממנים יהודיים רבים, ובהם עשרת הדיברות וכמה פסוקים מתהילים.

ב-1783 הורשו היהודים להתיישב בפשט, ומאז ואילך חלה ירידה איטית ומתמדת בחיי הקהילה היהודית באובודה, שעליה האפיל המטרופולין שוקק החיים מהעבר השני של הדנובה.

הבית של הרצל
מאז ראשית המאה ה-19 תפסה פשט שוקקת החיים את המקום המרכזי שמילאה בודה בחיי היהודים בעיר בעבר הרחוק. אבל לא תמיד באו הדברים בקלות. במשך עשרות שנים אסרה מועצת פשט על יהודים את הכניסה לתחומיה, והתירה אותה רק בימי השוק. לבסוף, ב-1783 העניק יוזף השני ליהודי הונגריה זכויות מוגבלות, ובהן הזכות לחיות בערי מלכות חופשיות (שנהנו ממעמד מיוחד ומהגנה מלכותית) כמו פשט. פשט הפכה למרכז החיים היהודיים בהונגריה. גם כיום היא מהווה את לב-ליבה של בודפשט היהודית, שבה חיים כ-80,000 יהודים.

גולת הכותרת שלה היא בית הכנסת המרכזי (Nagy Zsinagóga) שברחוב דוהין. בית כנסת זה, הגדול באירופה, הוקם בשנים 1859-1854 בסגנון מורי, ועליו נאמר כי הוא מזכיר את בית המקדש עצמו. במשך שנים נהגו יהודים אורתודוקסים לחצות את הכביש כדי להימנע מלחלוף על פני ניצחון זה של "היהדות החדשה" – זרם שביקש להכניס רפורמות מסוימות בדת. האורתודוקסים אפילו הטילו חרם על הבניין. בבית כנסת זה ערך תיאודור הרצל את הבר מצווה שלו. הבניין כבר לא עומד במקום, אך במקומו ניצב המוזיאון היהודי (Zsido Múzeum) שבו יש לוחית זיכרון להרצל, הקבועה בחדר המדרגות של המוזיאון.

המוזיאון היהודי
כתובת: Dohány utca 2
אתר אינטרנט

סמוך למוזיאון, ברחוב ושלניי (Wesselenyi), שוכן בית הקברות של הקדושים המעונים, תזכורת ל-1944, אז הפך אזור זה לגטו. בהעדר שטחי קבורה נוספים, הפך גן זה לאתר ובו 24 קברי אחים, שבהם טמונות גופותיהם של 2,281 בני אדם. אחרי מלחמת העולם השנייה שוּמר אזור זה והוכרז כאדמה מקודשת. בקרבת מקום, ברחוב ושלניי, מצויה יד הזיכרון לשואה (Holocaust emlékmuve). המצבה שבמקום, שאת הקמתה יזם טוני קרטיס (הוא תרם גם כספים לבנייתה), שאביו היגר מהונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה, כוללת עץ ערבה בוכייה שבור. על כל אחד מעלי העץ כתוב שמו של יהודי הונגרי אחד שנרצח בשואה. העץ השבור עצמו, סמל שכיח על קברים יהודיים, מעוצב בצורת מנורה הפוכה.

אתרים יהודיים אחרים בסביבה כוללים את היכל הגיבורים (Hosök temploma), השוכן ברחוב ושלניי, מאחורי בית הכנסת של רחוב דוהין. היכל הגיבורים, המשמש גם כבית כנסת, הוקם בשנים 1931-1929, להנצחת זכרם של 10,000 חיילים יהודים מהונגריה, שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. במרחק כמה בלוקים ניצב בית הכנסת רומבך, שנבנה בשנים 1873-1870. המבנה שלו עוּצב בצורת מתומן, כדי שיזכיר את כיפת הסלע וכך, באסוציאציה גיאוגרפית, את בית המקדש העתיק – כל זאת בעידן שבו עדיין לא נולד הקונפליקט המוסלמי-יהודי. למרבה הצער, במבט מהרחוב לא ניתן להבחין בצורת המתומן.

כתובת: Rumbach Sebestyén utca 11/13

כמה בלוקים משם ניצב מעוזה של בודפשט האורתודוקסית, בית הכנסת שברחוב קאזינצ'י 27. מכלול בית הכנסת, שהוקם בשנים 1913-1912, מעוצב כמעין שטטל מיניאטורית. יש בו מסעדה כשרה, אטליז כשר, תלמוד תורה, חברה קדישא, מפעל למצות ועוד. הוא ממשיך לשמש כליבה של היהדות האורתודוקסית בהונגריה של ימינו.