למי מיועד הטיול? למבוגרים ולילדים (מגיל בית ספר)
אורך המסלול: 4.5 ק"מ, כארבע שעות הליכה
עונה מומלצת: בחורף, משום שביום חם הטיול קשה הרבה יותר, וגם כי לאחר שיטפון המסלול רצוף בגבי מים נהדרים.
ציוד: מפת סימון שבילים הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב, או אפליקציית עמוד ענן, נעלי הליכה, עובע, מים ובגדים להחלפה (שאפשר להשאיר ברכב)
הגעה: נוסעים בכביש 40 מבאר שבע למצפה רמון, ממשיכים עם הכביש בעודו חוצה את מכתש רמון ופונים צפון מזרחה בין ק"מ 87 ל-86 ק"מ אל דרך עפר מסומנת באדום, המתאימה לכל רכב. אחרי כחמישה ק"מ פונים שמאלה (צפונה) לדרך מסומנת בשחור, וכקילומטר אחר כך פונים לדרך מסומנת באדום המגיעה עד עין סהרונים. כאן משאירים את הרכב ועולים למצד סהרונים. שיירות הסוחרים הנבטים שחצו את הנגב על גבי גמלים לפני כאלפיים שנים נהגו לעצור למנוחה ממסעם במצד סהרונים. בחאן הזה הם הצטיידו, התרעננו וחזרו למשימתם: הובלת סחורות יקרות על דרך הבשמים העתיקה. כאן, בחאן העתיק הזה, שעבר שחזור חלקי, מתחיל המסלול שלנו. אם נשלח מבט ממנו לכיוון דרום מערב – נשקיף על עין סהרונים, הנביעה ששימשה את החונים בחאן להצטיידות במים. אנחנו נגיע אליה בסוף המסלול. 
עין סהרונים. מי הנביעה שימשו את הסוחרים הנבטים שעצרו למנוחה בחאן
את הטיול נתחיל בהליכה של כקילומטר וחצי מזרחה, בדרך רכב המסומנת באדום. זהו מעלה דקלים, שבו יורדים אל נחל נקרות. הנחל רחב מאוד בקטע הזה, וכאן למעשה הוא פורץ את קיר המכתש ומנקז מים מן המכתש לכיוון הערבה. כבר מכאן אפשר להבחין בפתחו של הקניון הנקרא פרסת נקרות – על שום צורתו – שאליו מועדות פנינו. עוזבים את דרך העפר המסומנת אדום ופונים דרום מערבה בשביל מסומן כחול, שנכנס לתוך הפרסה. הדרך עוברת בתוך הקניון היפהפה של נחל נקרות, שהולך ונעשה צר יותר ויותר, וגושי סלע ענקיים, שכאילו צנחו מהמצוקים, פזורים בו. בהמשך הדרך תגלו (מיד אחרי הילדים, הם זריזים יותר) מערה גדולה שפתחה נראה כסדק. אפשר להיכנס אליה ולראות איך היא מתרחבת מעבר לסדק ויוצרת אולם גדול חבוי מתחת להר. כשנכנסים אליה, מרגישים את הקרירות שבפנים לעומת הטמפרטורות הגבוהות יותר שמחוץ למערה. בימים חמים, זה מקום מצוין לעצור בו למנוחה קלה. רגעים של חסד אחרי שיטפון
מהמערה ממשיכים במעלה הנחל ההולך וצר, ואם הגעתם לכאן אחרי גשם – צפויה לכם הפתעה. בין קירות אבן לבנים וחלקים פזורים להם בזה אחר זה גבי מים, מלאים במי גשמים צלולים כאילו אין זה מדבר. רגעים של חסד שאחרי שיטפון (אם היום החורפי אינו קר מדי, מצפה כאן לילדים יופי של השתוללות בתוך השלוליות ובין גבי המים). 
פרסת נקרות. אחרי הגשם הגבים מתמלאים במים וכיף לשכשך בהם
בהמשך הדרך הנחל מתרחב מעט. אחרי שעוברים את העיקול הדרומי של הפרסה חשוב לשים לב ולעקוב אחר הסימון הכחול, צפונה לעבר עין סהרונים (ולא לטעות ולהמשיך בנחל נקרות דרומה). השביל יוביל אתכם לאורך משטחי סלע חלקים ויפהפיים עד ליעד האחרון של הטיול. נמשיך בהליכה צפונה עד שלפתע יתגלה לעינינו, מאחת ממדרגות הסלע, עין סהרונים – כתם ירוק של צמחייה ומים. המעיין הזה הוא מקור המים הגדול ביותר במכתש, ולמרות שהמים קצת מלוחים, אפשר לשתות מהם (בעבר הם סיפקו, כאמור, את צורכי הנוודים). אפשר לטייל בנחת לאורך המים הזורמים, בין צמחי סמר וקנים, לחפש עקבות של בעלי חיים, שמגיעים למעיין כדי להרוות את צמאונם, וכשמתעייפים – לחזור לרכב שמחכה לנו כאן. מפת איזור עין סהרונים – פרסת נקרות, מכתש רמון. לחצו להגדלה.
באדיבות עמוד ענן ומפ"י |
