תפריט עמוד

עצים מופלאים בגליל המערבי

שתפו:

ישראל אינה משופעת ביערות ועציה צעירים ברובם. אבל פה ושם אפשר למצוא ברחבי הארץ עצים מופלאים, שגילם מופלג. הנה סיפורם של שלושה עצים שכאלה בגליל המערבי

עודכן 30.1.18
דולב מזרחי בנחל בצת
הדולב המזרחי גדל בר בגליל העליון ובגולן, בנחלים שבהם זורמים מים כל השנה. הדולב איננו עץ נפוץ במיוחד אצלנו, אך כאשר הוא נמצא בשטח, אי אפשר להתעלם ממנו. זהו עץ גדול מאוד, המייצר גזעים גדולים מאוד ונוף גבוה ורחב. בנחל כזיב, בנחל עמוד בנחל חרמון (בניאס) וברבים מנחלי הגולן צומחים עצי דולב רבים, אבל את עינינו צד דווקא הדולב הקשיש שבנחל בצת, הצומח בעינות כרכרה. למרות שבשנים האחרונות המעיינות "מזייפים" ובקיץ הם מצטמצמים לזרזיף דק של מים, העץ הזה וחבריו הניצבים לידו, מחזיקים מעמד.

אל הדולב הקשיש
השביל המסומן המוביל מבית המשאבות שלמרגלות קיבוץ אילון אל מעלה הנחל, עמוס בשיחי הרדוף הנחלים. אחדים מהם שולחים את שרביטיהם הדקים לגובה שבעה מטר. השביל עובר ביניהם ומגיע לאחר כמה דקות הליכה אל קבוצת עצי הדולב. כולם נחמדים, אבל אין להם סיכוי להתחרות במראם ובאופיים עם אחד הקשישים שבהם – יצירת מופת שעליה עמל הטבע במשך שנים רבות.
הגזע האדיר שלו, הנטוי באלכסון צפונה, שומר על ממדיו לאורך כחמישה מטר. בדרך עוד הספיק הגזע להוציא לאור שני בדים. אחד מהם מת, אך עודנו מחובר לגזע. הבד השני, בעל עובי מכובד, מביא את העץ לגובה 15 מטר. הוא מצטרף לבד נוסף, שיוצא מקצה הגזע ומגיע לגובה דומה.
בסיס הגזע הוא החלק המעניין בעץ. לצד הגזע העיקרי נמצאת "מדרגת עץ" נמוכה באורך כמטר וחצי. בקצה השני של "המדרגה" צומח באלכסון עוד גזע, שחוצה את צמרות שיחי ההרדוף שמסביבו ומזנק לעבר השמיים. שני הגזעים האלה שייכים לאותו עץ והיקפם הכולל מגיע ליותר משבעה מטר.

דולב או ערמון
השם דולב לא נזכר במקרא. ייתכן, כך משערים גם המפרשים הקדמונים, שהדולב מכונה בתנ"ך ערמון. הנביא יחזקאל משבח את יופיו של הארז ואומר כי הוא גדול ויפה יותר מהברוש ומהערמון: "ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפראתיו…" (יחזקאל לא 8). בן סירא, במקור היווני, כותב "התרוממתי כערמון עלי מים" (כד 14) ובזה כמעט מסיר את הספק בזיהוי, שכן הוא מקשר היטב את העץ עם בית הגידול האופייני לו. בתלמוד הירושלמי מתרגמים בפשטות את הערמונים לשם "דולבי". כמה חבל שבימינו העניקו את השם ערמון לאותו עץ שאת פריו אוכלים קלוי בחורף באירופה, עץ נחמד לכל הדיעות אך הוא איננו גדל בר בארץ.

עץ בתי הקפה
הדולב הוא עץ מאריך ימים. בבלקן ובתורכיה עשוי היקף הגזע של עץ דולב קשיש לעלות על עשרה מטר. עצים כאלה הם בדרך כלל סיבה מספיק טובה ליצור סביבם כיכר עם בית קפה נחמד. הדולב הוא עץ אידיאלי לבית קפה. בקיץ הוא מעניק צל ואילו בחורף הוא עומד בשלכת ונותן לקרני השמש הנעימות לחדור בין ענפיו ולחמם את היושבים. הדולב המרשים ביותר שמוכר לנו כעץ בתי קפה נמצא בכיכר העיירה ילבאצ' שבמרכז תורכיה. העץ הזה מעניק מחסה ליושבי תשעה בתי קפה הבנויים סביבו
.

גישה
כתובת: עינות כרכרה בנחל בצת. הדרך הקצרה מובילה מהשער היורד לנחל בקיבוץ אילון (כביש הצפון, מס' 899). נ.צ. 2213.7757.
מרחק מהרכב: כ- 1.5 קילומטר מהשער החוסם את הדרך היורדת לנחל בצת מקיבוץ אילון (כ- 500 מטר מתחנת השאיבה שבנחל.

ברוש מצוי באחוזת מזרעה
בית אחוזת מזרעה, ככל אתרי הבהאים, מוקף גן מטופח. בלב האחוזה ניצב בית גדול, בן שתי קומות, צבוע בצבעי אוקר בהירים, "ים תיכוניים". החלונות צבועים בכחול עז. מהשער, הנעול בדרך כלל, אפשר לצפות במבנה, אך רק בקושי ניתן להבחין בשני הברושים שצומחים סמוך לכותל המערבי של הבית ובשום פנים ואופן אי אפשר להתרשם מגודלם.
העצים האלה הם מהברושים הגדולים בישראל. ייתכן אף שניצבו כאן לפני שהוקם הבית. בתמונה מסוף המאה ה-19, המתארת את בית אחוזת מזרעה, נראות צמרות הברושים האלה מתנוססות הרבה מעל גג הבית, ממש כמו בימינו. הגזעים שלהם אדירים. היקף גזעו של האחד 3.60 מטר ואילו היקפו של גזע הברוש השני נופל ממנו רק ב-60 סנטימטר.
שני העצים הם ברושים מהזן הצריפי הטיפוסי, כלומר, ענפיהם צומחים בזווית חדה כלפי מעלה והם צמודים ומצורפים לגזע. במשך השנים התפצל הגזע של אחד הברושים לשני בני גזעים גדולים, הצומחים היישר לשמיים, מעניקים לעץ צמרת שמתנוססת לגובה של כ-18 מטר.

אתר עלייה לרגל
אחוזת מזרעה מקודשת לבני הדת הבהאית משום שבהא אוללה, מבשר הדת הבהאית, התגורר כאן במשך שנתיים (1878 – 1879). זה קרה אחרי שנים של ריתוק בין חומות עכו. לבהא אוללה נמאס והוא הביע את רצונו לעבור למקום כפרי באומרו: "זה תשע שנים שלא זכיתי לראות לבלוב של עץ. הכפר הוא עולם הנפש, העיר היא עולם של גופות". באותם ימים השלטונות בעכו נטו לבהא אוללה חסד והעניקו לו אפשרות לעבור לאחוזת מזרעה.
תמונות ישנות מראות שבאחוזת מזרעה צמחה חורשה עבותה, שבה נהג בהא אוללה לנטות אוהל גדול ולקבל את פני חסידיו, שעלו אליו לרגל. אחד מהם, חג' מוחמד טאהר א-מלמירי, העלה על הכתב את שראו עיניו: "השכם בבוקר הוקם אוהל גדול בחזית הכניסה לגן, במקום פתוח ונאה. באותו בוקר באו למזרעה כל המאמינים, שמספרם הגיע כמעט למאתיים, יושבי הארץ ועולי רגל. בשעת צהריים ירד ה"יופי המבורך" (בהא אוללה) מבית האחוזה ונכנס לאוהל. כל המאמינים ניצבו לפני האוהל…".
כיום האחוזה במזרעה סגורה לביקור הקהל. האתר משמש מקום התייחדות לעולי רגל בהאים.

חרוב גזעי
מי שנמצא מחוץ למתחם האחוזה יתקשה להבחין בברושים, אך יוכל בקלות לצפות בעץ חרוב מוזר למראה, הנמצא ליד השער. לעץ הזה יש נוף צר מאוד וגבוה, שמתנשא לגובה 14 מטר, פרי עיצוב גנני. הגנן הרשה לעצמו לקצץ את כל הענפים התחתונים של העץ, כך שהגזע נותר עירום ועריה לאורך שבעה מטר, ואנו סבורים שהוא יצר כאן את החרוב בעל הגזע הגבוה בישראל. למראה המיוחד מוסיפה גם העובדה שהגזע מתפתל כסליל, כמו בסחבה לניקוי רצפה שמישהו ביקש לסחוט ממנה את המים. תופעה כזו מתרחשת מפעם לפעם בגזעים ארוכים של עצי חרוב.

גישה
כתובת: אחוזת מזרעה, מצפון לכפר מזרעה, השוכן כקילומטר מדרום לנהריה. נכנסים בכניסה הצפונית של הכפר, נוסעים מזרחה כקילומטר ומגיעים לשער האחוזה.
מרחק מהרכב: כמה צעדים. האחוזה סגורה לביקורי הקהל.

אורן הצנובר, גן הבהג'ה, עכו
המקום הקדוש ביותר לבהאים אינו נמצא במקדשם המפורסם בעל כיפת הזהב שבחיפה, אלא במקום צנוע בהרבה, אם כי יפה לא פחות – אחוזת הבהג'ה שמצפון לעכו. כאן קבור הבהא אללה, מפיץ הדת הבהאית. הגנים מטופחים כמיטב המסורת הבהאית והם כוללים גם כרם זיתים יפהפה. ספק אם המבקרים הרבים הפוקדים את גן הבהג'ה משגיחים באורן הצנובר, הצומח ממערב לקברו של הבהא אללה, מעט אחרי עץ השקמה.
האורן הזה הוא אכן עץ נהדר ליופי. היקף הגזע הענק שלו מגיע ל- 4.60 מטר. שלוש זרועות אדירות מתפצלות מהגזע בגובה חמישה מטר בערך והן מתנוססות עד לגובה 20 מטר בערך, תוך כדי יצירת חופה מרשימה להפליא.
במאה ה-19 היה העץ הזה חלק מחורשה של עצי אורן הצנובר. אנשי הגן סבורים שמקורם של העצים באיטליה. כך או אחרת, מלבד עץ אחד שנותר כאן כזכר לימים עברו, העצים הוותיקים כבר אינם עימנו. עץ אורן ישיש נוסף צמח כאן עד שנת 1998, אלא שאז כרע גזעו תחת עומס צמרתו הכבדה והוא הלך לעולמו כדרך כל אורן. במקומם של העצים הוותיקים ניטעו בגן עצים צעירים של אורן צנובר.

פיניונס
אורן הצנובר צומח בר במערב אגן הים התיכון, אך לא בישראל. הזרעים שלו, שגודלם כסנטימטר, מוכרים היטב לכל מנגב חומוס באשר הוא. אלה הם ה"פיניונס" המפורסמים, שלמען טעמם המשובח גידלו את אורן הצנובר כעץ תרבות כבר בתקופה הרומית. זרעים של אורן הצנובר נמצאו בעיר פומפיי, שנהרסה בהתפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה. כיום מגדלים את העץ לגידול זרעים באוסטרליה, בדרום אפריקה, בקליפורניה ובסין, שהיא המקור לרוב הזרעים שנופלים לצלחתנו.
עץ אורן צנובר אחד מואיל להניב רק מספר זעום של אצטרובלים, משהו בין 25 ל-200 אצטרובלים בעונה. התנובה שלו משתנה בהתאם לגיל העץ, לתנאי הסביבה ולמזל. בכל אצטרובל יש כמאה זרעים, המוגנים על ידי קשקשים קשוחים. מי שרוצה לאכול את הזרעים, חייב קודם להוציאם מתוך האצטרובל ואחר כך גם לפצח את הקליפה הקשה שלהם. התהליך הארוך בא לידי ביטוי בתוספת המחיר של מי שמבקש להוסיף צנובר לחומוס שלו.

הבהאים ואחוזת בהג'ה
הדת הבהאית נוסדה באיראן במאה ה- 19. עלי מוחמד שיראזי ("הבאב") הכריז על קץ האסלאם. לא איחרו הימים והממשלה באירן הוציאה אותו להורג. אבל זרעי המהפכה כבר נזרעו. לפני מותו הבאב עוד הספיק להודיע למאמיניו שיבוא נביא אחריו. התפקיד הזה נפל בחלקו של מירזא חסיין עלי נורי, שזכה בתואר בהא אללה (זוהר האל). בהא אללה הוגלה לעירק ולאחר גלגולים שונים העבירה אותו הממשלה העות'מאנית לאחוזת הבהג'ה שמצפון לעכו. בהא אללה בילה בבהג'ה את 12 שנות חייו האחרונות, כתב חיבורים חשובים ונקבר כאן אחרי שהלך לעולמו (1882).
אחוזת הבהג'ה ידעה כמה גלגולים. ראשיתה בבית צנוע יחסית שבנה עבדאללה פשה, מושל עכו בשנים 1818-1831, למענה של אמו. האחוזה עברה לידיו של עודה ח'מאר, איש עסקים נוצרי מעכו, שבנה במקום בשנת 1870 בית מפואר. האחוזה נודעה בשם בהג'ה, מילה שמקורה פרסי ופירושה שמחה, אושר. לאחר שחלפו כמה שנים החליט עודה לעזוב את עכו לעבור ללבנון. הוא השכיר את אחוזתו לבהאים ולבסוף מכר להם את המקום.

שעות פתיחה לביקור בגן: כל יום 9:00 – 16:00.
שעות פתיחה לביקור במקדש: שישי – שני 9:00 – 12:00.

גישה
כתובת: גני הבהג'ה שוכנים מעט מצפון לעכו. כביש גישה מוביל לשער האתר מזרחה מהכביש המוביל מעכו לבוסתן הגליל. מרחק מהרכב: כמאה מטר.

___

פרק מתוך הספר "מסע אל 101 עצים מופלאים בישראל", שראה אור בהוצאת עם עובד. להזמנת הספר לחצו כאן >>

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מהגליל המערבי

מבוא לנדודים 49: הכפרים האבודים של הגליל
מבוא לנדודים 49: הכפרים האבודים של הגליל

בין המושבים היהודים אלקוש ואבן מנחם, הכפר הערבי נוצרי פסוטה, מצפה אבירים והכפר הדרוזי הגדול חורפייש נמצא אחד האזורים המרתקים ביותר בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט. זהו ...

רונן רז | צילומים: רונן רז

עודכן 29.1.23

אביב בגליל המערבי: נופים, אנשים ואוכל טוב
אביב בגליל המערבי: נופים, אנשים ואוכל טוב

הגליל המערבי מציע לא רק נופים מרהיבים ואתרים היסטוריים, אלא גם מפגשים רב תרבותיים, מיזמים קולינריים, סדנאות עם בעלי מלאכה ועוד המון הפתעות. פסטיבל אביב בגליל המערבי ...

סימי שאואר | צילומים: סימי שאואר

עודכן 11.5.22

בעקבות ערים אבודות בגליל המערבי
בעקבות ערים אבודות בגליל המערבי

בגליל המערבי קיימות מספר "ערים אבודות" - ישובים עתיקים והרוסים המבצבצים מהיער המקנה להן מראה מסתורי ומסקרן. יואב יעקובי לוקח אותנו לכמה מהן, לטיולים רכובים עם קטעי ...

יואב יעקובי

עודכן 11.6.24

שתפו: