בתרונות רוחמה

בדצמבר 1912 נחנך רשמית היישוב העברי הראשון בנגב – רוחמה. מקור השם בספר יהושע: "וזרעתיה לי כארץ וריחמתי את לא רוחמה". ימיו הראשונים של הישוב המבודד, שש שנים לפני סיום השלטון הטורקי בארץ ישראל, היו קשים. ובכל זאת – רוחמה משגשגת כבר יותר מאה שנים.

גבעות רוחמה הן שריד של רכס הכורכר המזרחי ביותר במישורי הנגב המערבי. האזור כולו מכוסה באדמת הלס הרכה הנאטמת למים לאחר שהיא זוכה למים. מי הסחף ממוטטים את אדמת הלס שבשולי הערוצים וגורפים את העפר, דבר היוצר את התופעה האופיינית לאזור הקרויה בתרונות. ייחודה של שמורת רוחמה הוא בכך שבשיאי הגובה באזור נחשף רכס הכורכר שבכל יתר המקומות מכוסה על ידי שכבת לס עבה. סוג הקרקע הייחודי מאפשר מפגש נדיר בין חברות צומח שונות, וכך נוצרים מינים בוטניים רבים ומגוונים.

בעונת הפריחה (חודש פברואר) עוטה האזור מרבדי פריחה אדומים של כלניות (ובעקבותיהן נוריות אסיה). על הכלניות מתווספים פרחי בר רבים – סביונים, מצליבים ופרפרניים רבים ופרחים נדירים יותר כגון: צבעוני ההרים, אירוס ארצישראלי, דבורניות וסחלבים. כשהקיץ נראה בפתח מתכסים חלקים בשמורה במרבדי חרציות המציינות את ראשיתה של עונת היובש. על רכס הכורכר גדלה צמחייה מגוונת הכוללת שיחים רב-שנתיים רבים שחלקם מגיעים מאזורי הנגב המדבריים. למשל, מיתנן שעיר ושמשון השלחופות. 

נצא לטיול בבתרונות רוחמה
מעט מזרחית לקיבוץ רוחמה ישנו שילוט חום ברור, מלווה בסימון שבילים אדום, המורה ימינה (צפונה) לעבר בתרונות רוחמה. הדרך, הטובה לכל כלי הרכב, מתעקלת בסמוך לגדר הקיבוץ ומשם פונה מזרחה לעבר תצפית על השמורה. ניתן לחנות במקומות שונים ולצאת להליכה רגלית קלילה. כיון שמדובר בשמורת טבע יש להקפיד וללכת רק בשבילים שכבר נדרכו ולא לפרוץ שבילים חדשים. בעונת הפריחה מתכסה האזור בפרחי כלנית אדומים, נוריות אסיה, אירוס ארצישראלי ודבורנית דינסמור. 

מהשמורה ניתן להמשיך אל "אתר ראשונים" ברוחמה. הקיבוץ הוקם בשנת 1943 אחרי שלושה נסיונות מרים להיאחז במקום. הנסיונות הקודמים היו בשנת 1911 (כחווה חקלאית, שאדמותיה נרכשו עשרים שנה קודם לכן), ב-1927 וב-1933. בכולם חרב הישוב וניטש, תחילה בשל מלחמת העולם הראשונה ואחר כך בשל גלי המאורעות של מרד הפלשתינאים באנגלים. ב-1943 שימשה רוחמה בסיס חשוב להתיישבות היהודית בנגב, בעיקר משום שהתחברה לאספקת המים של "מקורות" ולכן הפכה גם לבסיס חשוב להגנה ולפלמ"ח. במלחמת העצמאות עמדה במצור ממושך וחולצה רק במבצע "אבק". 

לאחר שעוברים בשער הקיבוץ פונים ימינה ובדרך מתפתלת מגיעים אל "אתר ראשונים" שבו הבאר הראשונה שנחפרה באדמות רוחמה. במקום פועל מוזיאון המתעד את אירועי שנות ה-40 באזור (טלפון לתיאומים 08-6807111).

נוכל להמשיך את הטיול גם מערבית לקיבוץ. מעט אחרי היציאה משער הקיבוץ נפנה ימינה בדרך עפר מתעקלת, שתוליך אותנו לעבר מגדל תצפית. לרגלי מגדל התצפית נמצאת חורבת ג'מאמה, שבה שרידי מבנים מתקופות שונות. שביל מסומן כחול יורד מהמגדל צפונה. הוא חולף בסמוך לעץ שקמה גדול ומוביל אל נחל רוחמה. כשנגיע לערוץ הנחל נפנה בו ימינה, במעלהו ואחרי כ-600 מטר נגיע אל אשל גדול הצומח על גדתו הצפונית. בסמוך ישנה צומת דרכי עפר (דרך עפר לרכב עם סימון שבילים שחור) וסכר שלידו עץ שיזף גדול. מאחורי הסכר יש בריכת אגירה גדולה ומטויחת. בעבר הוזרמו אליה מימי באר ג'מאמה. בדרך העולה מצומת דרכי העפר שליד האשל יש מערת קבורה ביזאנטית ומעט צפונה משם – בור מים. שרידים אלו הם חלק ממנזר ביזאנטי ששרידיו פזורים באזור. יש כמה דרכים ברורות לחזור בהן אל מגדל המים ולהשלים מסלול מעגלי. 

נחזור אל "דרך הבתרונות" ונמשיך בה מערבה עד לפנייה אל "בריכת דורות". הדרך חוצה את נחל רוחמה בחלק נמוך יותר שלו וממשיכה אל גדתו הצפונית. על שיא גובה קטן משמאל (מערב) ניצבת "בריכת דורות". לאורך הערוץ צומחים עצי פרי יפים, ביניהם רימונים ותאנים וממרומי הבריכה נשקף נוף יפה על המרחבים סביב. המסלול קל, מיועד למשפחות ואת רובו הגדול אפשר לעשות בנסיעה משולבת בקטעי הליכה קצרים.

צילום: אודי שטיינוול, מתוך אתר פיקיוויקי