תפריט עמוד

טיולי יום מליסבון

שתפו:

במרחק לא גדול מבירת פורטוגל נקבצו כמה וכמה אתרים יפים – עיירות נופש, כנסיות ומנזרים, אתרי טבע יפים וחופים המשקיפים אל האופק האטלנטי. אפשר לצאת אליהם מליסבון לטיולי יום ולחזור ללון בבירה, אפשר להישאר ללון בהם, ואפשר גם רק לעבור דרכם ביציאה מליסבון לטיול ביתר חלקי המדינה. הבאנו כאן כמה מהאתרים היפים בציוּן המרחק שלהם מליסבון, ולפי התכנון שלכם תוכלו לצאת ליום טיול (או יותר) העובר במקומות שנראים לכם אטרקטיביים. אל האתרים אפשר להגיע ברכב או בתחבורה ציבורית (בתגבור מוניות מדי פעם), ובחלק מהמקומות אפשר גם ללכת ברגל בין אתר לאתר. אלה שאינם חוזרים לליסבון בסוף יום הטיול יוכלו למצוא מקום לינה במקומות הללו בעזרת לשכות המידע לתיירים (Turismo).

אשטוריל
נוסעים מליסבון מערבה, אל עבר האוקיינוס האטלנטי, ובדרך מגלים את המקום שבו נשפך נהר טז'ו לאוקיינוס. הדרך מובילה לאשטוריל (Estoril), עיירה של קזינו, בתי מלון ווילות מפוארות שבהן התגוררו עשירי תבל ומלכים גולים. ביום אפשר לשוטט בין הבתים היפים ולהשתזף בחוף היפה, בלילה אפשר לצפות במופע של הקזינו שכולל רקדניות בנוצות וכיוצא באלה (בתשלום). בקיץ, מדי מוצאי שבת בחצות, מאירים זיקוקים את השמים. בית הקזינו ההדור של העיירה נפתח ב-15:00 ונסגר רק ב-3:00 לפנות בוקר, והכניסה אליו היא בלבוש הולם.

מרחק מליסבון:
כ-20 ק"מ ממערב לעיר


אשטוריל. המקום החביב על מלכים גולים

קשקאיש
רשתות ומלכודות דיג שנותרו על החוף של עיירת הנופש קשקאיש (Cascais) מזכירות כי בעבר היה זה כפר דייגים. כדאי ללכת או לנסוע לאורך החוף אל בוקה דו אינפרנו (Boca do Inferno, פי הגיהנום). את מיקומו מזהים בקלות, לפי דוכני המזכרות הרבים. יורדים אל המצוקים בשביל, ומשם אפשר לצפות (ולהירטב) בגלים המתנפצים אליהם. בימי ראשון ורביעי מתקיים שוק נחמד, וביום ראשון לפנות ערב נערכת מלחמת שוורים, שבה, לפי המסורת הפורטוגלית, משאירים את הפר בחיים. אל קשקאיש אפשר להגיע בהליכה של עשרים דקות מאשטוריל.

מרחק מליסבון:
כ-22 קילומטר ממערב לעיר


רשתות הדיג שנותרו על החוף של קשקאיש מזכירות כי בעבר היה זה כפר דייגים

קאבו דה רוקה
"כאן המקום שבו מסתיימת היבשה ומתחיל הים שאין לו סוף", התפייט המשורר הלאומי בן המאה ה-16 לואיש דה קמואש על המקום המערבי ביותר באירופה – קאבו דה רוקה (Cabo da Roca, כף הסלע). המצוק מתנשא כ-150 מטר מעל לחוף, והרוחות בו עזות. עופות שונים, בהם קורמורנים, עורכים כאן מופעי אחר צהריים של היפוכים באוויר. באביב עוטה המקום שלל פרחים. בחנות המזכרות שבאתר תוכלו לרכוש תעודה על שמכם המאשרת כי ביקרתם בנקודה המערבית ביותר באירופה היבשתית. הביקור במקום אורך כ-45 דקות, כולל הטיול הרגלי וכוס קפה.

מרחק מליסבון: כ-40 ק"מ ממערב (דרך קשקאיש או דרך סינטרה)
.


קאבו דה רוקה. הנקודה המערבית ביותר באירופה

סינטרה
סינטרה (Sintra), עיירה יפה מוקפת ארמונות, מחולקת לשלושה חלקים: המרכז העתיק סינטרה וילה (Sintra Vila), פרבר אשטפאניה (Estefânia) ופרבר סאו פדרו (São Pedro). כל יתר אתרי סינטרה אינם נמצאים בתחומי העיירה עצמה אלא במרחקים קצרים ממנה. מליסבון אל סינטרה אפשר להגיע באוטובוס, ברכבת (מומלץ להיחלצות זריזה מהפקקים של סופי השבוע שבכניסה לסינטרה) או בנסיעה ברכב פרטי בדרך מיוערת העוברת בין גבעות האזור. לאתרי סינטרה אפשר להקדיש חצי יום עד יומיים-שלושה, הכל לפי מה שברצונכם לראות. מומלץ לבקר בלשכת התיירות המקומית, הנמצאת ב-Praça da República ולהצטייד שם במפת אתרים. שימו לב: רוב האתרים בסינטרה סגורים בימי שני.

מרחק מליסבון:
כ-30 ק"מ מצפון-מערב

אתרים בסינטרה וסביבתה
סינטרה וילה ופלסיו נסיונל: סינטרה וילה, העיר העתיקה של סינטרה, מקדמת את פני הבאים אליה בארמונה היפה, פלסיו נסיונל (Palácio Nacional). אם החלטתם לבקר בו, היכונו לעמוד בתור (אם החלטתם לבקר בארמון פנה או בארמון קֵלוּש, תוכלו לוותר על ארמון זה). המקום שימש מעון קיץ למלכי פורטוגל, שהאחרונה שבהם, המלכה מריה-פיה, היא סבתו של מלך פורטוגל האחרון. מהמטבח המרשים עולות צמד ארובות ענקיות שנראות היטב גם מבחוץ. באחד החדרים נעצר המלך פדרו השני על ידי אחיו לתקופה ארוכה, ובסופה מת כאן בהאזינו למיסה מבעד לסורגים. האטרקציה של המקום היא אולם העורבים (Sala das Pêgas). על קירותיו מצוירים עורבים כמספר נשות החצר בימי המלך ז'ואו הראשון שנתפס על ידי מלכתו, פיליפה מלנקסטר, כשהוא נושק לבת לוויה. כל ציפור נושאת את הכתובת "Por-Bem", התשובה שנתן המלך למלכתו ולנשות החצר, כאומר: איני מתבייש במעשי, להפך – לכבוד הוא לי. כתובת: Largo Rainha D. Amélia, הכניסה בתשלום.


המבצר המורי בסינטרה. אפשר לטפס על החומות ולהשקיף על הנוף היפה 

אשטפאניה: אל פרבר אשטפאניה אפשר להגיע בהליכה של עשרים דקות מהעיר העתיקה או באוטובוס. בפרבר זה של סינטרה כדאי לבקר במוזיאון היפה לאמנות מודרנית שליד תחנת הרכבת והאוטובוס. התצוגה במקום משתנה מדי חודשיים, וכדאי לברר בלשכת המידע לתיירים מה מוצג.

סאו פדרו: בפרבר סאו פדרו חוגגים בתאריכים 29-28 ביוני לכבוד פטרוס הקדוש (הוא פדרו) עם ביתנים, אוכל, משקאות ולהקות ריקודים. ביום ראשון השנני והרביעי בכל חודש מתקיים כאן שוק עתיקות. הפרבר שוכן במרחק של עשרים דקות ברגל מהמרכז העתיק.

המבצר המורי: מסינטרה וילה אפשר להגיע בטיפוס רגלי או באוטובוס למבצר המוּרי (Castelo dos Mouros), ואפשר לטייל על חומותיו ולצפות בנוף היפה הנשקף מהן. הכניסה בתשלום (הנחות לבני נוער ולקשישים, חינם לילדים)

יער פנה וארמון פנה: מהשער העליון של המבצר המורי אפשר לטפס לארמון פנה (Pena) ברגל או באוטובוס 434 (סכום קטן נוסף יאפשר לכם נסיעה הלוך ושוב משער היער אל פתח הארמון). האתר הוא פנטזיה דמיונית שנבנתה באמצע המאה ה-19 עבור בעלה הגרמני של המלכה מריה השנייה. האיש היה כנראה משועמם ובנה מקום ביזארי בסגנון שנע בין קיטש לאקלקטי. הכניסה בתשלום.


ארמון פנה. סגנון שנע בין קיטש לאקלקטי

אחוזת רגליירה: אם יוצאים ברגל מסינטרה וילה מערבה, מגיעים כעבור כרבע שעה לאחוזת רגליירה (Regaleira) ולארמון סֵטִיאייש (Seteais, שבע האנחות), מהאלגנטיים ביותר בפורטוגל. הארמון נבנה בסוף המאה ה-18, ורובו משמש היום מלון יקר. ממול ניצב הארמון הוויקטוריאני מונסרט (Monserrate) ששוכן ביער רומנטי. בשנים 1796-1793 גר בו וויליאם בקפורד שנאלץ לברוח מאנגליה בגלל שערורייה הומוסקסואלית. אחר כך נקנה המקום על ידי בריטי עשיר, סר פרנסיס קוק, שהביא לכאן גנן מאנגליה והוא שנטע את היער הנפלא. הכניסה בתשלום (יקר יחסית).

מנזר הקפוצ'ינים: במרחק תשעה קילומטרים מסינטרה וילה נמצא מנזר הקפוצ'ינים (Capuchos) שתאי הנזירים שבו חצובים בסלע ומצופים בשעם ונועדו כנראה לגמדים (זהירות, הראש!). לורד ביירון שביקר בסינטרה ב-1809 וכתב בהשראתה את "הרולד הנער", מזכיר ביצירה את המנזר הזה. הכניסה בתשלום.


מנזר הקפוצי'נים. תאי הנזירים חצובים בסלע

ארמון קלוש
ארמון קלוש (Queluz) בולט בצבעו הוורוד ובסגנונו המצועצע. הוא נבנה על ידי המלך דום פדרו השלישי כמתנה לאחייניתו, שעימה התחתן, המלכה מריה הראשונה. זו בילתה כאן כחמישים שנה (1826-1777), מתוכן 27 האחרונות במצב נפשי רעוע אחרי מות בכורה. בארמון מבקרים בסיור מודרך שבו עוברים באולם הכס, בחדר המוזיקה ובחדר הפסל (כן, פסל אחד בלבד, של המלכה). הגנים היפים שמסביב כלולים במחיר הכניסה. בקיץ, בימי רביעי בשעה 11:00, מתקיימת כאן תצוגת סוסים. חלק מהארמון משמש כיום פוסאדה (מלון במבנה עתיק), ואפשר לאכול במטבח הישן שלו. המקום מקסים, האוכל פחות. אל קלוש מגיעים בנסיעה של עשרים דקות מליסבון ועוד רבע שעה ברגל מהתחנה (יש שילוט מכוון). הכניסה בתשלום. 

מרחק מליסבון:
כ-12 קילומטר ממערב לליסבון


ארמון קלוש. בולט בצבעו הוורוד ובסגנונו המצועצע

מנזר מאפרה
את ספרו "דברי ימי מנזר" כתב ז'וזה סאראמאגו בהשראת בניית המנזר הזה, ובחיבורו לא חשך את שבטו מהפזרנות של המלך ז'ואו החמישי ומהשעבוד ההמוני של בני עמו לשם בניית המנזר המגלומני. המלך נהג לפזר כסף (שהיה לו בשפע מהזהב והיהלומים של ברזיל) באקסטרווגנטיות, והבטיח לבנות במאפרה (Mafra) מנזר ל-13 נזירים פרנסיסקנים אם ייוולד לו יורש עצר. בסופו של דבר הוא בנה מנזר ענקי ל-300 נזירים ול-150 מתלמדים. הבנייה נמשכה 13 שנה ובחלק מהזמן הועסקו במקום כ-45 אלף פועלים. יש בו 5,200 דלתות, 2,500 חלונות ושני מגדלי פעמונים שבכל אחד כחמישים פעמונים בתכנון פלֶמי (המלך הכפיל את שכר בוני הפעמונים ודרש שני מגדלים במקום אחד מתוכנן). אל תחמיצו את הספרייה היפה המכילה 35 אלף כרכים. כשלורד ביירון ביקר במקום, שאל אותו מדריכו בגאווה מקומית: "האם יש בכלל ספרים באנגליה?". הכניסה בתשלום


מנזר מאפרה המגלומני

שישה קילומטרים צפונה משם משתרעים שדות הציד של מאפרה (Tapada de Mafra), אזור של יערות וטבע שאליו יוצאים טיולים מאורגנים של שעה וחצי.

מרחק מליסבון: כ-40 ק"מ מצפון-מערב לעיר

אובידוש
אובידוש (Óbidos), "עיר הנישואין", היא עיירה קטנה וחמודה במרחק של שעה וחצי נסיעה מליסבון. העיירה בנויה כרחוב אחד ראשי שממנו מסתעפות סמטאות ציוריות של בתים מסוידים בלבן, שיחי בוגנוויליה סגולים וחומות שאפשר לטייל עליהן ולהקיף את העיירה. כדאי פשוט להסתובב ולראות את המקומות המקסימים לצילום (גם אם אין מצלמה).


רחוב טיפוסי באובידוש

במאה ה-13 ניתן המקום במתנה על ידי המלך דון דיניש למלכתו דונה איזבל, ומאז העניק אותו כל מלך כמתנת נישואין לאשתו. ואם אנחנו כבר בענייני נישואין, בכנסיית סנטה מריה התחתן המלך אפונסו החמישי (בן עשר) עם בת דודתו איזבל (בת שמונה). מסביב לכנסייה נותרו שרידי הרובע היהודי. שימו לב בכיכר המרכזית לעמוד הקלון המאפיין את פורטוגל. המצודה הפכה לפוסאדה שאפשר ללון בה וגם רק לשתות קפה.

מרחק מליסבון:
כ-85 קילומטר מצפון לליסבון

נזארה
שמה של עיירת החוף נזארה (Nazaré) הוא הגרסה הפורטוגזית לנצרת. בעיירה נותרו מעט דייגים היוצאים לשוטט בה במצנפותיהם השחורות והארוכות, ונשותיהם קשות היום מטפלות בדגים המומלחים ושוטחות אותם בימי שמש לייבוש לאורך החוף. העיר נוסדה על מצוק בשם סיטיו (Sitio) שאליו מגיעים בפוניקולר (רכבת הררית) או ברכב. במאה ה-12 רדף כאן אביר אחרי צבי שאותו ביקש לצוד. הצבי זינק מעל המצוק, ואילו לאביר התגלתה מריה בחיזיון ומנעה ממנו לקפוץ אחרי הצבי אל מותו. בעקבות הנס הוקמה במקום כנסייה המוקדשת לגברת מנצרת, ומכאן שם העיירה. הרוכלות ליד הכנסייה לבושות בתלבושת המסורתית של האזור: שבע חצאיות זו על גבי זו. בעיר התחתית יש חוף רחצה, מעט דייגים שעדיין מתגוררים בה והרבה מסעדות שבזכותן היא מקום נוח לארוחת צהריים.

מרחק מליסבון:
כ-110 קילומטר מצפון
לעיר

מנזר סנטה מריה דה אלקובסה
המנזר הענקי סנטה מריה דה אלקובסה (Santa Maria de Alcobaça) הוא פשוט וסגפני למראה. בכנסייה קבורים זה מול זו דון פדרו הראשון ודונה אינס דה קסטרו. בהיות פדרו יורש העצר, סירב אביו להתיר לו להינשא לאהובתו דונה אינס דה קסטרו, יהודייה ממוצא ספרדי, וכדי להבטיח שאהבתם לא תמומש, דאג האב שירצחו את העלמה. בזעמו מרד פדרו באביו, ואחרי שהומלך תחתיו ציווה להוציא את אינס מקברה, הכתירה למלכתו ופקד על כל אנשי החצר לנשק את ידה המשולדת. בתחיית המתים, כך לפחות קיווה, יקומו השניים מקבריהם ויביטו זה בזה. על הקברים נכתב "Até ao fim do mundo", שפירושו "עד קץ העולם". הכניסה לכנסייה בחינם, למנזר – בתשלום.

מרחק מליסבון:
כ-110 ק"מ מצפון לעיר

צילומים: אייסטוק, לשכת התיירות של אשטוריל, פליקר – Pedro SzekelyIvo Gomes

 

הרצאת וידאו: פורטוגל

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

  1. אתרי סינטרה פתוחים גם ימי שני

    מפוצץ שם מאד גם בימי חול, תעשו טובה לעצמכם ותגיעו רק בסיור מאורגן

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: