צפון איטליה: טיול בדולומיטי די ברנטה

את הטיול הזה אפשר לעשות כגיחה מעגלית מסביבות ונציה, מילאנו וברגמו, וחזרה לכיוון צפון-מרכז איטליה, או כחלק מטיול הנמשך צפונה, לעבר הדולומיטים המזרחיים ואוסטריה. המסלול שלפניכם הוא מעגלי, אבל מי שימשיך צפונה יוכל לטייל גם בחלקים ממנו. המסלול נמתח ממזרח למערב; הוא מתחיל בנסיעה מהירה על אוטוסטרדה ומסתיים בנסיעה רגועה לאורך אגם גרדה (Lago di Garda).

מתחילים בנסיעה בכביש המהיר מילאנו-ונציה (4A). היעד שלנו הוא הצומת של כביש 4A עם כביש 22A, צומת הנמצא מערבית לוורונה. אם יוצאים מאזור מילאנו, יש להביא בחשבון כשלוש שעות נסיעה עד תחילת הטיול בטרנטו (Trento); נצלו את רשת המזון אוטוגריל (Autogrill) שסניפיה פזורים לאורך הכביש המהיר, כדי לעצור להתרעננות.

בצומת הדרכים שליד ורונה פונים צפונה, אל כביש A22, המוביל לבולצאנו (Bolzano ;Bozen בגרמנית). הדרך נמתחת בעמק, לאורך נהר אדיג'ה (Adige). בהרים הסוגרים על העמק נטועות טירות מימי הביניים, שרובן נטושות והרוסות למחצה. אם מגיעים בעונות המומלצות – סתיו, אביב וקיץ – רואים רק את השלג הראשון נח על פסגות ההרים או את שאריות השלג של החורף שנגמר. לאלה שמעדיפים טבע – כדאי להמשיך על הכביש המהיר, לעבור את היציאות המובילות לטרנטו ולנסוע עוד כ-15 קילומטר, עד ליציאה למֶצולומבַּרדוֹ (Mezzolombardo).

לאחרים, המחבבים גם ערים, כדאי לרדת ביציאה המרכזית, המובילה לעיר טרנטו. טרנטו היא בירת אזור הדולומיטי די ברנטה (Dolomiti di Brenta). יש בה אוניברסיטה טובה (בעיקר ללימודי חקלאות) ומבצר, הפתוח לביקורים (Castello del Buonconsiglio). כדאי לבקר גם בעיר העתיקה (לכו בעקבות שלטי ה-Centro) – מסעף מדרחובים, ובו שפע חנויות נחמדות, מסעדות וכמובן קתדרלה מרשימה.

עם כמה שקיות קניות שנוספו לציוד במכונית, אפשר לחזור לדרך הראשית ולהמשיך עד ליציאה למצולומברדו. מכאן ואילך עובר המסלול בנופים ירוקים. בשלב זה צריך לקבל כמה החלטות טקטיות. כבר ערב, ומאחוריכם נסיעה ארוכה למדי. הטיול שמוצע כאן נמשך בלחץ יומיים, ובכיף – ארבעה. כדאי שתתחילו לחפש איזה פנסיונֶה נחמד – בין אם במצולומברדו עצמה, ובין אם בהמשך המסלול.

הדרך פונה לצפון-מערב, לכיוון העיר קלס (Cles). שימו לב: אל תעלו על כביש 43, המוביל אל העיר, אלא על הדרך המשנית, המובילה אל הכפרים דנו (Denno) וטוּאֶנו (Tuenno), ומגיעה בסופו של דבר לקלס. דרך זו עוברת לאורכו של עמק נון (Non), ובה ניסע הלוך ושוב. מכאן ואילך יש לנהוג בזהירות רבה! הדרך מתפתלת, ונהגי המחוז ידועים כמטורפים, החותכים את הסיבובים המסוכנים במחציתם.

על מורדות ההרים אפשר להבחין במטעי תפוחים. זהו אסם התפוח המוזהב של איטליה; הכל מגדלים אותם כאן, ומשתמשים בציוד השקיה ישראלי. בסתיו, עם בוא עונת הקטיף, מתמלאים הכפרים בפועלים הבאים ממזרח אירופה, שנה אחר שנה. חוקי המיסוי החלים על האיכרים בצפון איטליה מותירים בידיהם רווחים נאים, ובתוך דור אחד הפכו מעובדי אדמה קשי יום לבעלי בתים עשירים. הסגנון והמסורת אינם דוחקים בהם להראות זאת, אך יודעי דבר יגידו לכם שהם יושבים על חבילות יפות של כסף.

מצאתם פנסיון? אכלתם משהו בטרטוריה מקומית? ישנתם טוב? קומו בבוקר, לכו למכולת המקומית וקנו לכם מצרכי יסוד להכנת סנדוויצ'ים (לחלופין, תמיד תמצאו היכן לאכול לאורך הדרך).

פרה דל בלבדר. תצפית על הצד המזרחי של שרשרת הדולומיטי די ברנטה | צילום: רוברטו זוצ'י

לדלג במורד המשעולים
אם נשארתם קרוב למצולומברדו (וגם אם אתם נמצאים צפונית לה), רדו בכביש דרומה, בנסיעה נעימה ולא ארוכה, לכיוון הכפר מולבנו (Molveno), שבסמוך לו יש אגם הנושא שם זהה. עוברים את אנדאלו (Andalo) וממשיכים בדרך העוברת מתחת לדולימיטי די ברנטה. לפני הכניסה למולבנו, פונים אל רכבל הטיילים המוביל לפרה דל בלבדר (Pra del Belvedere) והעולה אל ההרים. הנסיעה ברכבל מאפשרת תצפית יפה על אגם מולבנו, ולאחר שמחליפים קרוניות, מגיעים לתחנה האחרונה ועומדים מול הצד המזרחי של שרשרת הדולומיטי די ברנטה.

אפשר לראות מכאן, בין השאר, את פסגות אמביאה, טוזה ומרגריטה (Ambiez, Tosa, Margarita). מיטיבי הלכת והנועזים יכולים להתארגן למסע טיפוס. האחרים יפנו לאחור וייכנסו קודם כל לבקתה-מסעדה שבמעלה ההר, לשתות משהו ולראות אם הפולֶנְטָה (מאכל טיפוסי לצפון איטליה, עשוי מתירס) מוכנה.

מכאן יורדים למטה שבילים ברורים, המובילים את הצועדים בהם אל נקודת ההתחלה. אפשר לדלג במורד המשעולים ולחקות כמה סצנות מתוך "צלילי המוזיקה" או מ"היידי בת ההרים". באביב ובסתיו – הכל ירוק ופורח. ההליכה למטה בניחותא (עם עצירות, פיקניק קטן וכדומה) נמשכת לכל היותר שעתיים.

ועכשיו אפשר להתפנות לחלק מסחרי יותר בטיול: נוסעים לגדות האגם, לטיילת המקיפה את חלקו הצפוני, ושוכרים סירה. ילדים אוהבים את זה, ויש גם מבוגרים שייהנו מהשיט.

מולבנו. אפשר לטייל בטיילת המקיפה את האגם או לשוט בו בסירה | צילום: Claus Thoemmes, CC-by-sa.2.0

אדום הולך ונעלם
נוסעים צפונה, בכביש של עמק נון, לכיוון טואנו, ועוברים את הכפר הקטן טרס (Terres). במרכז הכפר ניצבת אנדרטה לזכר בני המקום שמסרו את חייהם למען המולדת במלחמות העולם. ממשיכים צפונה, בכיוון טואנטו, וסיבובי הכביש הולכים ונעשים מסחררים. מתוך הכפר פונים אל הכביש המוביל לאגם טובל (Lago di Tovel). לאחר נסיעה של עשרים קילומטר במעלה הכביש, לכיוון רכס הדולומיטים, תגיעו לאין מוצא; סוף הדרך – התופת. ואכן, האגם הנמצא כאן קרוי כנראה על שם התופת, שכן מיקרואורגניזמים המצויים בצמחייה שבמימיו צובעים את שוליו באדום. אל דאגה: מי הלהבות של הגיהנום הזה מרהיבים, והאדום-האדום הזה, שפרסם את האגם, הולך ונעלם עם השנים בשל צמצום באוכלוסיית המיקרואורגניזמים.

מחנים את המכונית בחניית המבקרים ויוצאים לדרך. שביל מעגלי מקיף את האגם, ומציע מסלול נינוח ונעים. האגם הקטן משמש כמראה לפסגות הדולומיטים, וקשה להתאפק מלצלם את הכיפות המושלגות, המשתקפות במים. אם פונים שמאלה בתחילת המעגל, מגיעים בשלושת רבעי המסלול למסעדה קטנה, המציעה מנוחה, שירותים, נוף, מזון ומזכרות. מכל מקום שתגיעו אליו, אין אפשרות אחרת אלא לסוב על עקבותיכם ולחזור לכביש שממנו באתם. אפשר להצפין מעט לכיוון קלס, העיר הגדולה באזור, להתבונן בסכר ההידרואלקטרי שבצידה המזרחי, לאכול, להצטייד לפיקניקים הבאים ואולי גם ללון בעיר.

אגם טובל, ששוליו אדומים ומרכזו כחול משמש כמראה לפסגות הדולומיטים | צילום: רוברטו זוצ'י

בקתות הרים ומפלים
מן העיר קלס פונים בכיוון צפון-מערב, אל כביש מספר 42, המוביל לכפרים מאלה ואדולו (Male, Edolo). מעט לפני מאלה יש פנייה לבאני די רבי (Bagni di Rabbi). סעו בכביש עד סופו, החנו את הרכב בחניון המטיילים וקחו עימכם תרמילים קטנים ובהם ציוד לפיקניק. השביל מוביל מעלה-מעלה בטיפוס סביר, עד למעיינות ומפלי רבי (Rabbi). יש כאן גשרוני עץ, מפלונים קטנים בדרך לגדולים יותר, ובשיאו של השביל – נקודת תצפית נהדרת על העמק כולו. בדרך למטה אפשר לנוח בבקתת הרים, ובה מסעדה נחמדה. אם עדיין לא צהריים, אפשר להמשיך לסיור הבא; אם מאוחר יותר, חִזרו לפנסיון, לבטלה שאין נעימה ממנה.

כחמישה קילומטרים מערבית למאלה יש פנייה לכביש 239, העובר במעלה הדולומיטים, לכיוון העיירה מדונה די קמפיליו (Madonna di Campiglio). זוהי בירת הסקי של האזור, והיא מתאפיינת בחן הטיפוסי לעיירות מסוגה, וגם במחירים גבוהים. מעט לפני שמגיעים לעיירה עוצרים בתחנת הרכבל, המוביל לגרוסטה ריפיוג'ו סטופאני (Groste Rifugio Stoppani ), בגובה 2,400 מטר מעל פני הים.

מתוך קרונית הרכבל תוכלו לראות את מה שיצפה לכם אחר כך, בטיול הרגלי למטה. כשיורדים מן הקרונית, ממשיכים ברגל עד לשיא ההר, לתצפית (כדאי להצטייד במעילי רוח או בסווצ'רים, שכן למעלה עלול להיות קריר). משמאל נמצאים ה-Pietra Grande Group, ומימינכם הגב של ההרים שראיתם מעל לאגם מולבנו. אלה פסגות גרוסטה ופאלקנר (Groste, Falkner).

מי שמעוניין בטרקים בני יום, יכול להמשיך לכיוון בקתת טוקט (Rifugio Tuckett), מסלול קל יחסית, או אל בקתת ברנטי (Rifugio Brentei). המסלול המוביל לבקתת ברנטי מתאים למיטיבי לכת בלבד ודורש מאמץ. מי שאינו יוצא לטרק מוזמן להיכנס, לפני הירידה, לבקתה הגדולה, המשמשת גולשים, מטפסים ומטיילים. אפשר לשבת על המרפסת, או על הדשא, ולנוח מעט לפני הירידה. שביל הירידה ברור ופשוט. הירידה עשויה להימשך כשעה עד שעתיים, תלוי בקצב ההליכה ובמספר העצירות שתבחרו לעשות בדרך.

במדונה די קמפיליו מומלץ לשתות קפה, וכדאי גם לבדוק את ההיצע בחנויות המקומיות. מי שמתכוון לקנות ציוד גלישה או בגדי סקי, האביב והקיץ הם זמן מצוין לעשות זאת.

יפה כמו ציור. נוף טיפוסי באיזור מדונה די קמפיליו | צילום: אלסנדרו דרגו

אגם, מנהרות ופארק שעשועים 
עד כאן הסיורים בעמקי התפוחים ובדולימיטי די ברנטה. מכאן כדאי לחזור למרכז איטליה, בדרך שגם היא בבחינת טיול. ממשיכים בכביש 239 לכיוון טיוני די טרנטו (Tione di Trento), ופונים מזרחה, לכביש 237, המוביל אל סרקה (Sarche). פונים לכביש ראשי יותר, שמספרו 45, ויורדים עימו דרומה, לכיוון העיר ריבה (Riva).

עיר זו נמצאת מצפון לימת גארדה (Lago di Garda). בשיא הקיץ היא מלכודת תיירים עמוסה, המציעה נופש זול בהשוואה לאתרים השכנים בגרמניה. בעונות אחרות זוהי עיר חביבה, שאפשר ללון בה במחירים סבירים וליהנות מאוכל מצוין. בשלב זה עליכם לקבל את אחת ההחלטות הקשות של המטיילים בסביבות ימת גארדה: האם לנסוע לאורכה, בדרך המנהרות המערבית היפה, הקרובה למים (אך לעיתים מעצבנת וקשה לנהיגה); או שמא לגלוש במורד המזרחי, בדרך פתוחה יחסית, הצולחת את כפרי האזור ומתרחקת מן המים.

מי שנוסע עם ילדים, כדאי שיבחר בדרך המזרחית; שכן בעיר גארדה, הנמצאת דרומית-מזרחית לאגם, יש פארק שעשועים נחמד, גארדלנד (GardaLand), המציע מיני מתקנים, משחקים ורכבות הרים, והכל באסתטיקה איטלקית. לא רחוק משם יש גם פארק מים שפתוח בעונת הקיץ. למי שאינו יכול לוותר על מעט קיטש תיירותי, מומלץ לבקר בסירמיונה (Sirmione); אי קטנטן בדרום האגם. האי מוקף ברבורים ופועלות בו חנויות למזכרות. 

למידע שימושי:

צפון איטליה > חבל לומברדיה המשתרע בצפון איטליה, מהרי האלפים בגבול שוויץ ועד מישורי עמק הפו, הוא מרכז מצוין לטיול בין עיירות עשירות, אגמים שקטים, נוף מדהים ויין נתזים נהדר. במרכז החבל נמצאת מילאנו, העיר בה מרוכזת מיטב האופנה האירופית והמעצבים הטובים ביותר.