תפריט עמוד

הונדורס – היכרות ראשונה

שתפו:

הונדורס אינה נמצאת על מסלול המטיילים הרגיל, אבל מי שיגיע לכאן לא יתאכזב. יש לה חוף קריבי יפה, איים הסמוכים לשונית אלמוגים השנייה בגודלה בעולם, עולם חי מגוון ואתר מאיה מרתק

פורסם 24.1.14

הונדורס היתה המדינה הראשונה שכונתה "רפובליקת בננות", והיא עדיין אחת המדינות הפחות מפותחות ומתועשות במרכז אמריקה. למרות ההיסטוריה הפוליטית הסוערת שלה, כמעט שלא חדרה לתודעת המערב, פרט לתפקידה קצר המועד בשנות ה-80 של המאה ה-20 כזירת ההתרחשויות למבצעים חשאיים שניהלה ארצות הברית. בכך לא תמו צרותיה של ארץ אומללה זו. היא נפגעה קשות כתוצאה מאחד ההוריקנים הקשים של המאה ה-20, הוריקן מיץ', באוקטובר 1998. אולם הודות למאמצי הסיוע הבינלאומיים תוקנו מרבית הנזקים שנגרמו לתשתית, והתיירות שבה לרמתה לפני ההוריקן.


הונדורס פחות מתוירת משכנותיה, אבל החוף הקריבי האטרקטיבי מושך מטיילים

הונדורס איננה נמצאת בדרך כלל על נתיבם הכבוש של המטיילים. היא נחשבה בעבר הלא רחוק כיעד רלוונטי בעיקר לחקלאים שמצאו את תנאי האקלים והשכר שם נוחים יותר לגידול מלונים או לעיתונאים מכורים לאדרנלין של מלחמות. העולם השתנה בינתיים, ואמריקה התיכונה במיוחד, שלא לדבר על סוחרי נשק וחורשי רע. המטיילים גילו שארץ זו בורכה בקו חוף קריבי ארוך ואטרקטיבי, באקלים נעים בפנים הארץ, ושהטיול בה קל, מהנה ולא יקר.

עולם החי של הונדורס עשיר ומגוון. ביערות שעל מדרונות הרי הגעש חיים פומות, יגוארים, קופים ובהם שאגן, קופי עכביש וקופי קפוצ'ין. בהונדורס חיים גם איגואנות, תנינים, עיטים, נשרים וטפירים וכן שפע של עופות. באיי הונדורס שבים הקריבי יש שוניות אלמוגים. באזור מוסקיטה שבצפון-מזרח שרד אחד מיערות הגשם הבראשיתיים האחרונים שבאמריקה התיכונה. הבעיה האקולוגית החמורה ביותר היא ברוא היערות, בקצב של 3000 קמ"ר בשנה. למרות זאת, כל אלו אינם סיבה לנסוע להונדורס. למען האמת, קיימים בה שני אתרים, שמצדיקים את הביקור בה. אלו הם אתר המאיה קופאן, שבצפון המדינה, סמוך לגבולה עם גואטמלה ואיי המפרץ שבים הקריבי.


רוב תושבי האיים שחורי עור ומורשתם כוללת מוטיבים אפריקאיים וקריביים

קופאן רואינאס (Copán Ruinas), הינו קודם כל כפר קולוניאלי קסום ובו רחובות מרוצפי אבן, בתי חומר מסוידים בלבן עם גגות רעפים אדומים, סוסים מאוכפים ליד בית מרזח, כנסייה יפהפייה, איכרים חובשי מגבעות בכיכר המרכזית ותחושה נוסטלגית של "המערב הפרוע". הכפר סמוך לשרידי אתר המאיה קופאן, ונקרא על שמו. האתר הארכיאולוגי נמצא במרחק של קילומטר אחד, פתוח מדי יום ונחשב לאחד המרשימים שבאתרי המאיה ולאתר מורשת עולמית של אונס"קו.


המבנים באתר המאיה קופאן מעניינים ומרשימים אף יותר מאלה שבטיקאל

אמנם, אין לו את המיקום המרשים של טיקאל (Tikal) המפורסמת שבגואטמלה, אך המבנים שמצויים בו מעניינים ומרשימים עוד יותר. למרות שנתגלו במקום שרידי נוכחות אנושית החל משנת 1200 לפני הספירה ולמרות שנמצאו כאן קברים משנת 900 לפנה"ס, בהם ניכרת השפעה אולמקית, עיר המאיה התקיימה במאות החמישית עד העשירית ונותרו בה שרידים ארכיאולוגיים שהשתמרו בצורה טובה. יש בה פירמידות, מקדשים, ומצבות אבן מסוגננות.


בקופאן נותרו שרידים שהשתמרו היטב: פירמידות, מקדשים ומצבות אבן מסוגננות

הביקור כולל קודם כל מפגש עם תוכי ארה ארגמניים, המעופפים מעל ראשו של המטייל ואחר כך את שכיות החמדה שעיצבו במקום בני המאיה: מצבות הכיכר הגדולה, שבשנת 613 גילפו בהן עליהן דיוקנאות של שליטי קופאן; חצר הנשף וגרם המדרגות המעוטר בהירוגליפים; מגרש משחקי הכדור וכן האקרופוליס, שבו תבליטים מגולפים ומרהיבים של 16 מלכי קופאן. אין להחמיץ את מוזיאון הפסלים, שהם למעשה הייחוד העיקרי של קופאן, מבין אתרי המאיה האחרים. במוזיאון יש העתק של מקדש רוסאלילה (Rosalila), שהתגלה מתחת לאדמה, במצב כמעט מושלם.


האוכלוסייה בהונדורס מגוונת וכוללת גם מהגרים שבאו מאסיה ומהמזרח התיכון

מבקרים רבים מסתפקים בביקור בן יום מגואטמלה וחוזרים אליה, אך עדיף להמשיך מזרחה, אל איי המפרץ. ראשית כל, נוסעים לטלה (Tela) , עיר החוף הקריבית, שמצדיקה נסיעה מיוחדת אליה, בלי קשר לביקור באיים. החופים באזור חוליים וארוכים, יש שם שפע של דקלים ואווירה שלווה. טלה היא נקודת מוצא מצוינת לבקר בכפריי הגריפונה, בני האיים הקריביים, שהובאו על ידי הבריטים מהאי סן וינסט לרואטן שבאיי המפרץ והתפשטו לאורך החוף. הם חיים בבקתות קש ומתקיימים בעיקר על דייג. לגריפונה יש דת, מוסיקה, מחול ומטבח משלהם. שפתם היא בליל של שפות ויש בה מרכיבים משפת היורובה, האראווק, הצרפתית והספרדית המקום המומלץ לראות את בני השבט הינו בכפר מיאמי (Miami), ששוכן בלב צמחיה עשירה. יש להגיע מוקדם ככל האפשר, כדי להספיק לשוב טרם יתחילו הסערות של אחר הצהרים. שטים לאי ממול, חוצים אותו רגלית, דרך יער גשם מרהיב עד לפורטו קריב (Porto Caribe), שם מתרחצים ושטים לפונטה סאל (Punta Sal), שהיא פינת חמד קריבית: מפרץ עגול, עשיר בחול זהבהב ועטר בגבעות מוריקות. יש להקדיש לפחות שעתיים לחוף המופלא. מי שלא מסתפק בכך יכול להישאר ללון במקום. אם לא נשארים ללון במקום כדאי לשוב לחוף של מיאמי עד שעה 14:30, לפני שהים יתחיל לגעוש.

ממיאמי כדאי לצאת לשייט מרהיב בלאגו דה לוס מיקוס (Lago de los Mikos), שפירושו: אגם הקופים. זהו אגם שקט, מוקף עצים ומונגרובים, שלמרגלותיהם חיים בעלי חיים רבים. בשייט ניתן לצפות בכמות גדולה מאד של עופות מים וכמובן בקופים רבים.

אחרי שישנים לילה נוסף באלה ומבלים במסעדות הדגים שלה,  יוצאים בנסיעה לא ארוכה אל עיר הנמל לה סייבה (La Ceiba). זו אינה עיר יפה במיוחד, ומרבית המבקרים רואים בה רק קרש קפיצה נוח אל איי המפרץ (Islas de la Bahia). אלו שלושה איים קריביים יפהפיים, המושכים את העין והלב, למרות שאין בהם את הזוהר הנוצץ של האיים הגדולים המפורסמים כמו מרטיניק או גואדלופ.


צבעוניות מושכת עין בכפר קופאן רואינאס

שלושת האיים של הונדורס – רואטן (Roatan), אוטילה (Utila) וגואנחה (guanaja) מרוחקים כ-50 קילומטר מחופה הצפוני של הונדורס. כלכלת האיים התבססה באופן מסורתי על דייג ועל שליית סרטנים, אם כי בעשורים האחרונים עברו רבים להתפרנס מתיירות. שונית האלמוגים של איי המפרץ נחשבת לשנייה בגודלה בעולם, לאחר הברייר ריף של אוסטרליה. המים עשירים בלהקות של דגים צבעוניים, באלמוגים, צמחי מים, ספוגים, צבי ים ולעתים גם בכרישים.

האיים הללו התגלו כבר על ידי קולומבוס, בשנת 1502, במסעו הרביעי והאחרון לעולם החדש. הספרדים שבאו אחריו ניצלו באכזריות את הילידים, צאצאי המאיה ועד מהרה חיסלו את כולם בעבודה קשה ובמחלות. אחריהם הגיעו לכאן שודדי הים, אנגלים, צרפתים והולנדים, שהקימו כאן מושבות ויצאו לבזוז את הספינות הספרדיות שהיו עמוסות באוצרות שנבזזו מהעולם החדש. באמצע המאה ה-17 ישבו באי רואטאן, כמה אלפים של שודדי ים. ב-1795 התמרדו בני הגריפונה שישבו באי סאן ויסנטה, המרידה דוכאה על ידי החיילים הבריטיים. אלו שנותרו הוגלו על ידי הבריטים לרואטאן, ממנו נדדו לתוך הייבשת והתיישבו לאורך החוף שמבליז ועד ניקראגואה. האיים נותרו בידי הבריטים עד 1859, עד שבריטניה העבירה אותם לידי הונדורס העצמאית. החל משנות החמישים של המאה העשרים, החלו רשויות החינוך של הונדורס ללמד אותם ספרדית, אך הם עדיין מעדיפים לדבר אנגלית, במבטא קאריבי כבד ובלתי מובן. אוכלוסיית האיים מגוונת מאד. רוב התושבים שחורי עור ומורשתם כוללת מוטיבים אפריקאיים וקריביים. כמו כן, חיים כאן, בעיקר באי אוטילה, צאצאים של המתיישבים הבריטיים הראשונים.


שונית האלמוגים ליד האי רוטאן. השנייה בגודלה בעולם אחרי שונית המחסום באוסטרליה | צילום: אייסטוק

השהות באיים יקרה מאשר ביבשת, אך זהו גן עדן לצוללנים. לא רק בשל האפשרויות רבות, אלא בגלל חבילות הצלילה הזולות להפליא וקורסי הצלילה בעלות מגוחכת כמעט. אלו שאינם צוללים יכולים לשנרקל או לשוט בקיאק במחירים זולים מאוד.

מפת הונדורס:


לחצו להגדלה

____

לאתר הבית של גילי חסקין>>

מחול הקקאו, אגם אטיטלן, גואטמלה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: