עמק החולה הוא אחד מאתרי הצפרות המיוחדים בעולם. באזור זה חולפות פעמיים בשנה לא פחות מ-500 מיליון ציפורים! עופות מים, עופות דורסים, ציפורי שיר – בסך הכל עוברים כאן יותר מ-390 מינים שונים. כאן תוכלו לצפות בציפורים בדרכן בין אירופה לאפריקה, לצפות בג'מוסים (ואם תישארו ללילה, גם בחתולי בר משחרים לטרף), ליהנות מהצמחייה ומבעלי החיים הייחודיים לאזור ועוד.
עמק החולה נמצא בין רמת הגולן, הרי נפתלי ובקעת הלבנון. אורכו כשלושים ק"מ ורוחבו כשישה עד שבעה ק"מ. שפע המים ובעלי החיים שבו משכו אליו בני אדם עוד בתקופת האבן. מיקומו ליד "דרך הים", שעברה בשוליו המערביים, וליד המעבר על הירדן בו נמצא גשר בנות יעקב, הפכו אותו לבעל חשיבות כלכלית-מדינית. שתי ערים שכנו בו בתקופת המקרא: העיר דן בצפון וחצור בדרום. במשך השנים הוזנח העמק בשל הביצות ומחלת הקדחת שפשטו בו. ימת החולה והביצה תפסו שליש משטח העמק, ובשליש נוסף היו מי תהום קרובים לפני השטח, כך שאי אפשר היה לעבדו. הביצות נוצרו כתוצאה מכך שמקורות נהר הירדן, הבאים מגבהי הר החרמון, מתאחדים לערוץ אחד מצפון לעמק החולה. בעבר, לאחר זרימה של כשני קילומטרים בלבד בשטח העמק, התפצל הירדן לשתי זרועות. הזרוע המערבית (נהר הירדן) חצתה את העמק ונשפכה לתוך אגם החולה בחלקו הדרומי; הזרוע המזרחית (נחל תורעה) זרמה בתוך העמק והסתיימה בו. עם השנים, כתוצאה מהתפרצות הרי געש בגולן, נסתם בלבה חלקו הדרומי של העמק. בשטח העמק נוצרו אגם, ביצה ואזור ביצה למחצה. בשנות החמישים של המאה העשרים יובשו האגם והביצות סביבו במפעל הנדסי מורכב, הגדול ביותר בשנותיה הראשונות של המדינה. ואולם, במהלך השנים הסתבר כי ייבוש החולה גרם לנזקים סביבתיים ובשנות התשעים הוחל בהצפה של חלק מהחלקים שיובשו. כיום אפשר לטייל בשני מוקדי מים שונים ולהתרשם מהציפורים הרבות ובעלי החיים הנוספים: שמורת החולה בדרומו של העמק, ואגמון החולה בצפונו. 
שקנאים באגמון החולה
"גן עדן של ציפורים נודדות", כך מכנים את מראות הטבע המרשימים של עמק החולה. הנדידה העיקרית מתרחשת בסתיו, עת מגיעים בהמוניהם שקנאים, אנפות, חסידות, עגורים, עופות דורסים ומיני בעלי כנף אחרים. בחודשי הסתיו מגיעים לעמק כ- 25,000 עגורים, וכשליש מהם נשארים כאן במהלך החורף. הריכוז המרשים של העגורים ועופות נוספים מושך לעמק החולה בכל שנה המוני מטיילים וצפרים מהארץ ומרחבי העולם.
איך מגיעים?
האגמון נמצא מצפון ליסוד המעלה. מגיעים אליו מכביש מספר 90, כביש ראש פינה – קריית שמונה. יש לפנות מזרחה בין הסימנים 457-458 ליד פסל הציפור של קק"ל. הכניסה היא דרך כביש המנפטה. יש להחנות את הרכב הפרטי במגרש החנייה (למעט רכב נכים – מוגבלי תנועה).
לשמורת החולה יש לנסוע על כביש מספר 90 ראש פינה- קריית שמונה. לבאים מצפון – חולפים על פני צומת כח וממשיכים דרומה; יש לפנות מזרחה בצומת הבאה, ולהמשיך לפי השילוט. לבאים מדרום – חולפים על פני צומת יסוד המעלה וממשיכים כ-3 ק"מ, יש לפנות מזרחה בצומת הבאה ולהמשיך לפי השילוט.
איך מטיילים?
בשמורת החולה ובאגמון אין כניסה למכוניות. בשניה האתרים משאירים את הרכב במגרש החנייה בכניסה וממשיכים ברגל (באגמון יש אפשרויות טיול נוספות, ראו בהמשך).
המסלול הרגלי בשמורה אורך כשעה וחצי, וחלקים ממנו עוברים על גשר עץ מעל פני המים; המסלול קל להליכה גם לילדים צעירים (אפשר לעשות רק חלק ממנו) והוא נגיש לכיסאות גלגלים ועגלות ילדים. באגמון החולה אפשר לטייל ברגל, על אופניים, ברכבים חשמליים או בעגלת מסתור. 
עגורים באגמון. גן עדן לציפורים נודדות | צילום: ליאור כסלו
מה רואים בדרך?
נקודת היציאה לסיור בשמורה היא ממרכז המבקרים, שם יש תחנת מידע, חנות מזכרות, מופע אור-קולי, מזנון ועוד. בתחילת המסלול יש נקודת תצפית המשקיפה על בתי הגידול השונים שבשמורה – תעלות, בריכות, צמחיית קנים ועוד. כאן גם מתגלים לראשונה כמה מהדיירים המקומיים, בהם ג'מוסים, צבים, שפמנונים וציפורים. לאורך השביל נראה עוד ועוד ציפורים ונשמע את קולותיהם. בעמדת המסתור אפשר לצפות בעופות המים שבאגם. עוד עופות מים רבים נראה במסלול טיול סביב האגמון, שגם היציאה אליו מתחילה במרכז מבקרים הכולל תחנת מידע, חנות מזכרות וכדומה. מתחילת החורף ועד סופו העגור הוא המלך הבלתי מעורער. מדי סתיו מגיעים לעמק כ-30,000 עגורים, כשליש מהם נשארים באזור האגמון והם ממלאים אותו בהמולה עליזה. מלבדם מתארחים כאן מיני עופות שונים: אנפות שונות, בהן אנפת הלילה, אנפה אפורה ואנפה ארגמנית, שקנאים, חופאמים, ברווזים, מגלנים, זרוני סוף, דיות, חסידות שונות ושדמית השדה. אגמון החולה מהווה את אחד מריכוזי הדורסים הגדולים בארץ, וניתן לצפות כאן בכ-50 מיני דורסים שונים. את המסלול המלא באגמון וריכוזי ציפורים תוכלו לראות במפת האגמון בקישור הבא >> |
