תפריט עמוד

• עונה מומלצת: חורף ואביב

• התאמת המסלול: לכל המשפחה

• קושי המסלול: קל מאוד

• אורך המסלול: 26 קילומטר

• משך המסלול: שעתיים ויותר

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 14, "צפון הערבה ומזרח הר הנגב"

• הגעה מצומת הערבה: מצומת עין חצבה פונים מזרחה לעבר מושב עידן. לפני שער המושב פונים ימינה אל דרך השלום, שלאורכה סימון שבילים בצבע ירוק. זוהי דרך טובה ומשולטת המתאימה לכל כלי הרכב. הדרך מסתיימת במושב עין יהב. 

• הערה: המסלול המוצע הוא מסלול נסיעה, המתאים מאד גם לאופניים. לאורכו ניתן לעצור בנקודות תצפית או לצאת להליכות קצרות. יש להקפיד על מספר כללים – לא לסטות מסימון השבילים, כיוון שהגבול עם ירדן קרוב. לא להלך בערוצי הנחלים מחוץ לתחומי השבילים – ישנה סכנת מוקשים שנסחפו. יש לזכור שכל החממות הן בבעלות פרטית והכניסה אליהן אסורה ללא אישור.

ציר דרך השלום, המקביל לכביש הערבה, מאפשר להכיר את האזור מזווית פחות מוכרת, והופך את הדרך לאילת או ממנה למעניינת הרבה יותר. לאורכה של הדרך מספר תצפיות לעבר ערוצו הרחב של נחל הערבה, מאגר חצבה, החממות של המושבים חצבה ועידן, ולבסוף – עין יהב ומאגר שיזף הנמצאים בערוצו של נחל נקרות.

דרך השלום נמשכת לאורך קו המצוק היוצר את גדתו המערבית של נחל הערבה. מצוק זה עשוי כולו חוואר הלשון, אותו סוג מסלע רך שהתהווה בעידן שבו ים המלח לא היה כה מלוח והתמשך כגוף מים צר וארוך בין חצבה לצפון הכנרת. חוואר הלשון רך מאוד ונוטה להתפורר. בשל תכונות אלו שגורמות לפלחים ממנו לנשור אל תחתית הערוץ, נוצרים במקום המצוקים התלולים. מסיבה זו גם מומלץ מאוד שלא להתקרב אל שפת המצוק, שכן לעולם אין לדעת עד כמה היא יציבה.

בכמה נקודות לאורכה ישנן נקודות תצפית על הערוץ עצמו, על החממות שבו וכן על מאגר חצבה שלאחר שטפונות החורף בולט צבע מימיו הכחולים בתוך השממה. בפרסומים שונים נתפש מאגר חצבה, כמו יתר מאגרי המים לאורך הערבה, כהצלחה גדולה ביישוב המדבר. בפועל, מסתבר שאין הדברים כך וכי המאגרים הללו עיקרם לתת לתורמים מחו"ל תחושה שהם תרמו במשהו לארצנו. אין מה לעשות – כחול בלב מדבר מצטלם טוב.

מאגר חצבה. כתם כחול בלב המדבר | הצילומים בכתבה: יותם יעקבסון

המאגרים הללו, שנועדו לכלוא מי שטפונות, נאטמים במהירה על ידי החרסית דקת הגרגיר שסוחפים איתם המים הגועשים. כתוצאה מכך, לא רק שנמנע החלחול במאגר, אלא שהוא נמנע גם בכל מקום אחר במורד הנחל. מסתבר שקידוחים שהיו פעילים עד הקמת המאגרים הולכים ויבשים מאז בהדרגה. בנוסף, הון רב מושקע בניקוי סיזיפי של המאגרים מסחף, וזאת תוך סיכון מסוים, כיוון שבשל הקרבה לגבול הירדני מכיל הסחף כמות גדולה של מוקשים. בסופו של דבר גורלם של המים הנאספים במאגרים הוא להעלות ירוקת, להפוך מקור ליתושים רבים, ולבסוף להתאדות מבלי לחלחל כלל.

מזרחית למושב חצבה עושה הדרך תפנית מזרחה וכעבור זמן קצר שוב דרומה, במקביל לערוץ ולגבול, שמעברו נראים מעט יישובים ירדניים. בעלי רכבי שטח יוכלו לסטות מהדרך ולנסוע (בשבילים בלבד!) במעלה ערוץ נחל שיזף. זהו קטע פראי ויפה שבסופו שב ונפגש עם הדרך. בהמשך הדרך ישנה פנייה ימינה, המשולטת בשלט צבאי 'איוב'. היא מובילה לעבר גבעה שבמרומיה בריכת מים שמוקפת ב'שילוש הקדוש' – של האנטנות הסלולריות. ממרומי הגבעה ישנה תצפית יפה על מרחב שפך נחל נקרות (שראשיתו במכתש רמון) לערבה, על מאגר נקרות ומאגר שיזף הנמצאים למרגלותיה ועל כתם הירק של מושב עין יהב.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: