תפריט עמוד

הזוהר הצפוני: מופע האורות של הטבע

בקצה האופק, כאילו משום מקום, מופיעה קשת ירוקה, ואחריה צצים עוד ועוד צבעים, שמתערסלים זה בזה ויוצרים ספירלות, קיפולים, סלסולים. זהו ריקוד האורות המדהים של הזוהר הצפוני, גדול ומרגש מכל מופע זיקוקים מעשה ידי האדם

 

"וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון
ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב
ומתוכה כעין החשמל מתוך האש"

(יחזקאל א', ד')

אחרי שרואים את הזוהר הצפוני אפשר להבין מדוע רבים בעולם העתיק זיהו תופעות טבע חשמליות מרהיבות עם התגלות אלוהית; אפשר אולי להבין גם מה החזיק את האנשים שהתיישבו באיזור הארקטי, שם השמש לא זורחת חודשיים בשנה ורוב הזמן הטמפרטורות מתבוננות על האפס מלמטה.

"שפה לא תוכל לתאר את התופעה המדהימה והנהדרת הזאת. לא עט או עיפרון יתפסו את גוניה ההפכפכים ואת תפארתה", כתב חוקר הקוטב וויליאם הוּפר. ואכן, צפייה בזוהר הצפוני היא חוויה מיסטית כמעט. כל מפגן זוהר הוא ייחודי ושונה, והניסיון לתאר אותו במלים מועד לכישלון, בערך כמו לתאר בפרטי פרטים מופע מחול. ובכל זאת, ננסה.

בדרך כלל זה מתחיל בקצה האופק, בגובה של 70 עד 1,000 קילומטר. קשת אור, לרוב ירוקה, מופיעה כאילו משום מקום. היא נעלמת ומתגלה שוב, זוחלת באיטיות לאורך הרקיע. לעיתים מופיעים אורות בצבעים אחרים – לבן, אדום, סגול, כחול, צהוב. הם מתערבבים, מתערסלים זה בזה, יוצרים ספירלות, קיפולים, גלילים, סלסולים – מעין וילונות אור צבעוניים, שעורכים מופע מחול ברקיע. לבסוף נרגעים האורות, השמים מוארים לרגעים כמו פעימות לב, עד שהכל דועך ונעלם, ושוב מאירים את השמים רק הכוכבים. תצוגת האורות הגדולה של הטבע תמה, אבל המיתוסים הקשורים בה רק מתחילים.

רוב האמונות והאגדות סביב הזוהר נוצרו בחצי הכדור הצפוני. התושבים בסביבות חוג הקוטב הצפוני – צפון סקנדינביה, סיביר, אלסקה, צפון קנדה ודרום גרנלנד – נהנים בקביעות מהזוהר הצפוני (Aurora Borealis). הזוהר הדרומי (Aurora Australis), לעומת זאת, שהוא למעשה התופעה המקבילה לזוהר הצפוני, עובר בעיקר מעל לאנטארקטיקה וכמעט לא פוקד מקומות יישוב. ובכל זאת, גם במקומות הרחוקים זה מזה אלפי קילומטרים נוצרו סביב הזוהר אמונות דומות.

במרוצת ההיסטוריה עורר הזוהר השראה, תקווה ואפילו חרדה שסוף העולם מתקרב. היו שראו בו סימן לברית בין האדם לבוראו, אחרים קישרו את הופעתו עם העולם הבא, ובקרב לא מעט קבוצות אתניות נחשב הזוהר הצפוני אות וסימן לבאות. קבוצות מסוימות האמינו כי מקור הזוהר בלפידים שמדליקות נשמות שהגיעו לגן עדן, אחרות ראו בהופעתו ריקוד של אלים, האמינו כי יש בו כוחות ריפוי ואף ייחסו לו השפעה על יצר המין.

 

הזוהר הצפוני באיסלנד | צילום: פיל הרט

 

הרוח שבאה מן השמש
הזוהר הצפוני ממשיך להצית את הדמיון גם היום, יותר ממאה שנה לאחר שמדענים הצליחו

 

"ערפילי הצפון", חיתוך עץ של פרידטשופ ננסן משנת 1912 | רפרודוקציה: Nordlyssenteret AS

 

להבין את התופעה. תיירים שפגשתי בסקנדינביה סיפרו לי כי הזוהר הצפוני שראו הוא השתקפות השמש על קרחונים ושלג בקטבים. ההסבר המדעי לתופעה אכן מתחיל בשמש, אבל הוא שונה לחלוטין.
על פני השמש הטמפרטורה נמוכה יחסית – כ־6,000 מעלות צלזיוס. בעטרה של השמש, לעומת זאת, מגיעה הטמפרטורה למיליוני מעלות. בחום כזה, מתנגשים אטומי המימן זה בזה בעוצמה ומתפרקים לפלסמה (plasma), המורכבת מיונים של מימן ומאלקטרונים חופשיים (חלקיקים בעלי מטען חשמלי). לעיתים מכונה הפלסמה "מצב הצבירה הרביעי של החומר", לאחר מוצק, נוזל וגז. החלקיקים, הנמצאים ברמה אנרגטית גבוהה מאוד ונקראים חלקיקים מעוּררים (excited), יוצאים דרך חורים בשדה המגנטי של השמש ומרכיבים את רוח השמש (solar wind), שנושבת לעבר כדור הארץ במהירות של מיליון וחצי קילומטר בשעה.

למרבה המזל, השדה המגנטי של כדור הארץ מגן עלינו, ומסיט את רוב החלקיקים. אבל בקטבים, שבהם השדה המגנטי אינו נעול, מצליח חלק מהם לחדור לאטמוספירה העליונה – היונוספירה (ionosphere). החלקיקים מתנגשים באטומים ובמולקולות שנמצאים ביונוספירה וכתוצאה מכך מגיעים האטומים למצב מעוּרר עם רמה אנרגטית גבוהה – מצב של חוסר יציבות.

הזוהר הצפוני הוא למעשה תוצאת המפגש בין מיליוני חלקיקים ביונוספירה – שכן, האטומים אינם מסוגלים להישאר במצב האנרגטי הזה זמן רב, והם פולטים את האנרגיה העודפת בצורה של קרינה אלקטרומגנטית בתחום הנראה. האנרגיה המשתחררת בשעה של מפגן אורות שכזה שקולה לכ־33 אלף מגה ואט, מעט יותר מצריכת החשמל הביתית הממוצעת בישראל ביממה.

צבעו של הזוהר תלוי בסוג האטום המתנגש ובגובהו באטמוספירה. כך, למשל, אטומי חמצן בגובה 100 קילומטר יפיקו את הצבע השכיח ביותר – ירוק־לבן. אטומי חמצן בגובה 350 קילומטר יפיקו צבע אדום. התופעה דומה מאוד לתהליכים המתרחשים במנורת ניאון ובטלוויזיה צבעונית, ומשום כך ניתן לזוהר הכינוי "הטלוויזיה הצבעונית של הטבע".

 

הזוהר הדרומי מעל תחנת המחקר בקוטב הדרומי. בניגוד לזוהר הצפוני, את הזוהר מעל הקוטב הדרומי רק מעטי מעט זוכים לראות | צילום: Jonathan Berry / National Science Foundation

 


האם השמים לוחשים?
רמת הפליטה של אנרגיית השמש משתנה במחזור המגיע לשיאו כל 11 שנה. בתקופות השיא מגיעים עם רוח השמש המוגברת יותר חלקיקים טעוני חשמל לשדה המגנטי, והתוצאה – תצוגות זוהר רבות מהרגיל וצבעוניות יותר, שנראות גם במדינות דרומיות יחסית, במרכז אירופה ובמדינות רבות בארצות הברית.

אבל לשיא בפעילות השמש עלולות להיות גם השלכות נעימות פחות. זרימה חזקה של חלקיקים טעונים המגיעים מן השמש עלולה ליצור "סופות מגנטיות", מעין קֶצֶר בשדה המגנטי של כדור הארץ, מה שגורם לשיבוש פעולתן של מערכות שונות. "השיא בפעילות השמש עלול להוביל להפסקות חשמל ממושכות", מסביר בראיון מיוחד למסע אחר דירק לומרצהיים, פרופסור במכון הגיאופיזי של אוניברסיטת אלסקה, המתמחה בחקר הזוהר. "תקלות חמורות אחרות עשויות להתרחש בלווייני ניווט ותקשורת, ולגרום – בתסריט הגרוע ביותר – לקריסה של תנועת המטוסים. טלפונים וטלוויזיות עשויים להינזק באופן קשה, וכך גם מערכות רדאר".

לדברי פרופ' לומרצהיים, בתחומים רבים הקשורים לזוהר המדע עדיין מחפש את האור: "לא ברור לנו מה גורם את צורות האור השונות – מסכים, סלסולים, קרניים גבוהות וכדומה. אנחנו גם לא מבינים מדוע האורות נעים בצורה שבה הם נעים". תעלומה נוספת אופפת את הצליל שמשמיע – או לא – הזוהר. אלפי אנשים סיפרו ששמעו קולות מהשמים. אפשר היה לפתור עדויות אלה כהזיות של מטורפים, אולם רבים מהם היו מדענים ועדויותיהם דומות באופן מדהים. בכולן נע הצליל בין לחישה, חריקה ורשרוש, והזכיר תחנת רדיו בלתי מכוונת או אש מתפצפצת במדורה.

לומרצהיים דוחה את הדיווחים הללו, אבל מודה שהמדע עדיין לא מצא להם הסבר מספק. "לא ייתכן צליל בגובה שבו מתרחש הזוהר, בין 70 ל־1,000 קילומטר. וגם לו היה קול, הוא היה מגיע לארץ כמה דקות לאחר הופעת הזוהר, אבל אנשים מדווחים על ראייה ושמיעה של הזוהר בו בזמן. במקרים רבים, כאשר שני אנשים עומדים זה ליד זה, אחד מהם יאמר כי שמע את הזוהר והשני לא. לחלוטין לא ברור מה גורם לחוויית השמיעה הזאת. אחת ההשערות היא שגלים אלקטרומגנטיים מהזוהר משטים במוח וגורמים לאשליה של צליל".

לקריאה נוספת:

 

הזוהר הצפוני: המקומות הכי טובים לצפייה
הזוהר הצפוני: המקומות הכי טובים לצפייה
הזוהר הצפוני, אחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר, נמצא בשלב שיא בפעילותו, מה שמבטיח תצוגות רבות וצבעוניות מהרגיל. הנה כמה מקומות בהם יש סיכוי רב במיוחד ל …
מערכת מסע אחר אונליין

 

 

לאן נעלמו הכוכבים?

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.