"עכו היא העיר ההיסטורית המשומרת ביותר בעולם מתקופת הצלבנים", אומר יואל מנספלד, ראש המרכז לחקר התייירות באוניברסיטת חיפה. "היא עיר עתיקה שבניינים נשמרו בה בשלמותם, אבל היא לא הפכה למוזיאון פתוח. לא פינו ממנה את התושבים והפכו אותה לבונבוניירה. זאת עיר חיה ונושמת. אין הרבה ערים היסטוריות בעולם שהשתמרו במתכונת של עכו. בערים עתיקות גרים בדרך כלל משתכנים חדשים בעלי כוח קנייה, ולא אוכלוסייה אותנטית של תושבי העיר. רובן הופכות למוזיאון פתוח עם מוקד מסחרי למזכרות ואזור מגורים יוקרתי. העמך לא גרים שם". מבחינה זו, אומר מנספלד, לעכו יש חשיבות רבה, כי היא נותנת תחושה אותנטית של חיים. הוא מוסיף ואומר שייחודה של עכו הוא גם בשילוב התרבותי המעניין שהתקיים בה. היא אירחה יהודים, נוצרים, מוסלמים ובהאים. לא בכדי החליטו באונסק"ו להכריז על עכו כאתר מורשת עולמית.
עכו נזכרת במקורות מצריים עתיקים, שבהם מקללים אותה מלכי מצרים כאויבת. אלכסנדר מוקדון עבר בה, ובעקבותיו באו היוונים, והחליטו שדווקא בעכו מצא הרקולס הגיבור צמח מרפא שעזר לו להחלים מפצעים אנושים, ולכן נקרא המקום "אַכֵּה", שפירושו ביוונית רפואה. הסיפור היה כנראה פופולרי, כי דמותו של הרקולס נשקפת גם ממטבעות שנטבעו בעכו בתקופה הרומית, שבה היתה עכו לעיר נמל חשובה. תקופת הצלבנים היתה אחת מתקופות הזוהר של העיר. שם היה המרכז המסחרי של הצלבנים, ומשם הם יצאו ובאו לאירופה. ב-1187 ניצח צלאח א-דין את הצלבנים וכבש גם את עכו, אבל ריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה, השיב אותה לידי הצלבנים ב-1191, וכך היתה עכו לבירה ולמרכז החשוב ביותר של הצלבנים במקום ירושלים הכבושה. הצלבנים האיטלקים התאהבו כל כך בעיר עד שסחבו ממנה שני עמודים ביזנטים, והם עומדים עד היום בכנסיית סן מרקו שבונציה. בשנת 1799 הטיל נפוליאון מצור על העיר וניסה לכבוש אותה, עד שוויתר לבסוף לתושביה העקשנים ולשליטיה העות'מאנים. גם יהודים מפורסמים ביקרו בה, כמו למשל הרמב"ם, הרמב"ן ובנימין מטודלה. וזה בקושי קמצוץ מההיסטוריה המרתקת שלה.
בעיה של תדמית "מצלצלים לכאן המון צעירים", אומרת אריקה גל, מהחברה לפיתוח עכו העתיקה, "ואני שואלת אותם: במאצ'ו פיצ'ו כבר הייתם? ברור, הם עונים לי. אז למה לא בעכו, אני שואלת, הרי גם אנחנו אתר מורשת עולמית. הרבה שואלים אם לא מסוכן כאן. מסוכן?" השאלה מצחיקה אותה. אבל הצצה מהירה בכותרות העיתונים מבהירה איך נשתלה המחשבה במוחו של השואל: בעיתונות היומית התפרסמו ידיעות על תחנות סמים ועל אלימות בעכו, והן מרתיעות את המבקרים הפוטנציאליים. לדברי יואל מנספלד, עכו סובלת מבעיית תדמית. העובדה שהעיר נתפשת כעיר של פשע וסמים לא מעוררת התלהבות לבקר בה. "הרבה דברים טובים נעשים בעכו", הוא אומר, "רק צריך לפעול בכיוון התדמיתי". אבל תדמית היא לא הבעיה היחידה. "אנחנו רוצים לחיות ולא למות", צעק ראש עיריית עכו שמעון לנקרי לעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בישיבה שדנה בזיהום הים מול
לדברי מנחם בן ימי, יועץ לאקולוגיה וממשק דיג, הזיהום במפרץ משפיע גם על הדגים. במשך ההיסטוריה היתה עכו ידועה בדגים המשובחים שלה שזכו לתשבחות אפילו מפי חז"ל ("אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא", בראשית רבה, ה, ח) אבל כמו הרבה דברים, גם הדגים של עכו זה לא מה שהיה פעם. בן ימי אומר כי הדגה במפרץ התמעטה בגלל זיהום המפרץ. "לזיהום", הוא אומר, "יש השפעה ישירה על הפיזיולוגיה של הדג, אבל אין לזה הוכחות מדעיות, כי אף אחד לא מעוניין להשקיע במחקר כזה, שעולה המון כסף". רשיד היתי, יו"ר ועד הדייגים בעכו, מספר שדגי בורי ומוסר נעלמו כמעט לגמרי ממפרץ עכו. מנספלד אומר שכל עוד התעשייה המזהמת במפרץ עכו לא תפונה, לא יתאפשר המשך פיתוח תיירותי, ולא תהיה נכונות של יזמים מחוץ לארץ להשקיע בעכו את כספם.
ואף על פי כן יזמים מקומיים משקיעים, ובשנים האחרונות נפתח בעיר מלון בוטיק מושקע ומוקפד, עכוטל, וגם מלון הארגמון הוותיק עבר שיפוץ מאסיבי ונפתח בבעלות חדשה. מנספלד טוען שאם ייפתחו בעכו עסקים קטנים ובתי מלון, הדבר ישפר את מצב התיירות בעיר לבלי הכר. עד היום הושקעו בפיתוח עכו העתיקה מאות מילוני שקלים, והתוצאה בהחלט ניכרת. נדמה שמישהו עבר על כל אחת מהאבנים בעכו וליטש אותה. הסמטאות מצוחצחות, השחזור בעיר העתיקה מושך מומחי שחזור איטלקים. זאת לא העיר שהכרנו. עכו המשוחזרת על ידי החברה לפיתוח עכו העתיקה נראית כמו עיר אגדות, ויש לה שפע אדיר להציע לכל מבקר. מאולמות האבירים ועד למראה המרהיב של המפרץ מהחומות. היא מתנערת מהאבק שלה בזכות אדם אחד – דוד הררי, מנכ"ל החברה לפיתוח עכו העתיקה. הביטוי "מטפח את העיר" הוא הגדרה חיוורת לפועלו של האיש, שמצליח בעזרת חזון, אהבה, נחישות, התמדה ועבודה יומיומית קשה ללטש בשבילנו יהלום תיירותי אמיתי. דוד והצוות של החברה לפיתוח עכו העתיקה השכילו להתגבר על אינספור בעיות שבמשך שנים לא אפשרו פיתוח תיירותי בעיר. התושבים הערבים, שהם עיקר האוכלוסייה בעיר העתיקה, התנגדו לשיפוץ בגלל משברי אמון קשים. אחד המשברים התעורר בשנות השבעים כאשר כמה מתושבי העיר העתיקה שוכנעו על ידי הרשויות לפנות את בתיהם ולעבור ליישוב מַכּר, הסמוך לעכו, עד שיסתיימו השיפוצים. "מקצת התושבים עברו", מספר מנספלד, "אבל מהר מאוד התברר להם שאף אחד לא מתכוון לתת להם לחזור לעכו".
הררי שינה את המצב. "אספנו את כל התושבים והבהרנו להם ששום דבר לא ייעשה בניגוד לדעתם", הוא מספר. "הסברנו לדיירים של כל בניין מה הולכים לעשות לבניין ואיך הוא ייראה אחרי השיפוץ". היתה הקשבה לצורכי הדיירים. בעיר העתיקה נבנו גני ילדים, מגרשי ספורט, מזרקה ומתנ"ס, ופותחה רשת מיוחדת לפינוי האשפה מהסמטאות הצרות, שמשאיות אשפה גדולות לא יכולות להיכנס אליהן. תשומת לב הושקעה בכל פרט, מפנסי הרחוב ועד לשירותים הציבוריים, המבריקים, הנמצאים בכל פינה כיאה לעיר תיירותית. "היתה הבנה שרק תיירות תציל את המצב", מספר מנספלד. "הממשלה השקיעה עשרות מיליוני שקלים בחידוש התשתיות בעכו, והיום היא מהערים בעלות התשתיות המודרניות ביותר במדינה. הכספים הושקעו גם בחשיפה, בשיקום ובשימור של העיר העתיקה, במבנים הצלבניים התת-קרקעיים ובמבנים שעל הקרקע". מרגע שהיתה היענות והתושבים הרגישו שהדבר נעשה איתם ולא נגדם, החלה תנופת פיתוח המורגשת בכל סמטה בעיר.
ילדים מתרוצצים בסמטאות העיר העתיקה ומוסיפים לצבעוניות ולצלילים. החומוס נכתש ביד במיוחד בשבילך – לעצום עיניים ולהתענג. גברים משופמים יושבים במספרה שנראית כאילו נגזרה מסרט של פליני. עוד מעט, מבטיחים לנו, יהיו כאן בתי מלון על הכיף-כיפאק, ויפעל כאן גם חמאם אמיתי. בינתיים אפשר להסתפק בחמאם המשוחזר, שבו רק מספרים לך סיפורים ולא רוחצים אותך. בכיכר השוק יושבים גברים ומעשנים נרגילות. רוכלים מציעים לנו מיץ רימונים שעוזר נגד הזדקנות. אל תבזבזו זמן, פשוט עלו על הרכבת לעכו. עוד מעט היא תהיה מפוצצת מתיירים. "תעלו, תעלו", אומר לנו פאדי, תושב העיר, ומוביל אותנו במדרגות השיש אל ביתו, "מכאן רואים יותר ים". ואני תוהה איך אפשר לראות יותר ים ויותר יופי. מהחלונות של הדירה שלו רואים את המפרץ. אנחנו מביטים בים, שותים קפה ושותקים. מה יש לומר כשיושבים מול נוף כזה. |
בעכו אפשר לראות עיר צלבנית שלמה, חיה ונושמת, עם סמטאות אבן, חומה מרשימה ונופי ים קסומים. יש בה את כל המרכיבים להפוך לפנינה תיירותית בינלאומית. אבל עכו מתמודדת עם בעיות לא קלות, שאם נשכיל לפתור אותן מצפה לה עתיד מזהיר לא פחות מהעבר פורסם 3.2.12 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 421
[name] => עכו
[slug] => %d7%a2%d7%9b%d7%95
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 421
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 28
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )