ימי סגריר. סוף דצמבר, ינואר וראשית פברואר – הטמפרטורה צונחת, הגשמים, בדרך כלל, מרובים והרוחות חזקות. בתקופה זו חלה הפסקה פתאומית בפעילות בעולם הצומח. הצמחים שפרחו בעקבות הגשמים הראשונים, "בני היורה", גמרו לפרוח והם נעלמים מן העין, והמינים הפורחים בעיצומו של החורף מעטים מאוד. עונה זו אינה נוחה לפעילות מאביקים כמו האביב, התקופה בה פורחים מרבית הצמחים, ולפיכך ההשערה היא שצמחי החורף הם אלה שמעדיפים להתחמק מן התחרות על מאביקים באביב ומסתפקים בחרקים המעטים הפעילים בעונה זו. | ||||
 | ||||
צמח נחבא אל הכלים, בעל פקעת. מוכר בשמו העממי "מטה אהרון", כיוון שהפרחים חבויים בתוך עטיפה הנראית כמקל כפוף בראשו, המגינה על הפרחים מן הגשם. העלים רחבים ודמויי לב, נמוכים מעמודי התפרחת המנומרים בצבעי חום–ארגמן וירוק. הלופית נפוצה במקומות מוצלים ובשולי סלעים וקירות בחבל הים תיכוני. באופן מיוחד התפשטה הלופית בצלם של פרדסי השרון, ההולכים ונעלמים בימינו. עלי הלופית מלבלבים בתגובה לגשמים הראשונים וממהרים להצמיח את עמודי הפריחה שלהם, אך נוכל לפגשם בכל חודשי החורף והאביב, עד שיגיעו החמסינים של סוף האביב, ייבשו אותם והפקעת תיכנס לשנת הקיץ שלה. | ||||
 | ||||
| צילום: מיכל מונוסוב | ||||
 | ||||
עשב רב-שנתי בעל עלים גדולים, מקומטים ורחבים הצמודים לקרקע. בקיץ מתייבשים החלקים העל-קרקעיים של הדודא, והשורש נכנס לתרדמת קיץ. שבועיים-שלושה לאחר הגשמים הראשונים מלבלבים העלים ויוצרים שושנת עלים בקוטר 30–60 סנטימטר, שבמרכזה פורחים פרחים סגולים דמויי ספל או פעמון. הפרחים פונים כלפי מעלה, כביכול נגד ההיגיון לפיו "אם אתה פורח בימי הגשמים, לפחות עשה משהו שימנע מטיפות הגשם לפגוע בגרגירי האבקה". אבל הדודא בכל זאת פועל בהיגיון – סביב האבקנים יש שערות לבנות וארוכות אשר מונעות מטיפות הגשם להרוס את גרגירי האבקה. סיפורים ואגדות נקשרו לצמח הדודא, פירותיו והשורש שלו, בעיקר כמגביר את התאווה המינית. הדודא גדל בחבל הים תיכוני בשדות בור ובשטחי בתה, תצורת נוף המתאפיינת בצמחייה נמוכה שגובהה עד כמטר. אפשר למצוא צמחים מפתיעים אלה במישור החוף, בשפלה, בהרי יהודה, בכרמל, בגליל ובגולן. כאשר הגשמים מקדימים לרדת אפשר למצוא דודאים פורחים אפילו באוקטובר ובנובמבר, אך שיא פריחתו של הדודא הוא בדצמבר ובינואר. את הפרי הצהוב, בעל הריח העז והמשכר, אפשר למצוא בין עלי הדודא בראשית הקיץ.
| ||||
 | ||||
|
גם החיננית היא עשב רב-שנתי, כמו הדודא. החלקים החשופים מעל הקרקע מתייבשים בקיץ ורק השורש נשאר ומחכה לגשם. מיד לאחר הגשם מתעוררים ניצני העלים והפריחה. העלים יוצרים שושנת עלים צמודה לקרקע בקוטר 10 סנטימטרים. גובהם של עמודי הפריחה 20–30 סנטימטר ובראש כל עמוד יש תפרחת – כלומר הרבה פרחים קטנים הנראים יחד כפרח אחד גדול. הפרחים שבהיקף התפרחת לבנים בצדם העליון וורודים-סגולים בצדם התחתון. פרחי המרכז צהובים. הפרחים נסגרים בערב וכן בימי סגריר ונפתחים בבוקר, עם בוא השמש. החיננית נפוצה בבתה בכל רחבי החבל הים תיכוני, בעיקר בשולי סירה קוצנית. היא פורחת כבר לאחר הגשמים הראשונים, כפי שאירע השנה, באוקטובר, וממשיכה לפרוח אפילו עד חודש מרץ.
| ||||
 | ||||
| צילום: מיכל מונוסוב | ||||
 | ||||
| צמח חד-שנתי, כלומר נובט כל שנה מחדש ומשלים את מחזור חייו עד בוא הקיץ. זהו צמח מאוד נפוץ, ולמרות זאת יש בו משהו מיוחד. רוב הצמחים החד-שנתיים צריכים זמן עד שיוכלו לפרוח כיוון שהם חייבים לגדל קודם כמות עלים מספקת, שתיתן כוח לפריחה. אבל יש יוצאי דופן, והסביון הוא אחד מהם. הוא נובט במהירות עם הגשמים הראשונים ומזדרז להצמיח מספיק עלים כך שיוכל לפרוח מוקדם. הוא נפוץ מאוד מצפון הארץ ועד לצפון הנגב. באזורים הפחות קרים, כמו מישור החוף וצפון הנגב, הוא יוצר מרבדי פריחה צהובים כבר בנובמבר ובדצמבר, אך באזורי ההרים מתאחרת פריחתם של הסביונים.
| ||||
 | ||||
| מטפס בעל ענפים מעוצים (ענפים נוקשים, כמו גזע של עץ). נפוץ בחורש הים תיכוני וכן בבתה. הזלזלת מטפסת על עצים, שיחים וגדרות. באמצע החורף, כשחלק מן העצים עומדים בשלכת והאביב עדיין לא נראה בפתח, היא פורצת בשפע פרחים גדולים בצבע לבן–קרם, בצורת פעמונים הנוטים כלפי מטה.
| ||||
 | ||||
צמח קטן ונמוך, 5–10 סנטימטרים גובהו, בעל בצל, עלים דקים ופרחים סגולים בצורת פעמון הפתוח כלפי מעלה ונסגר בערב ובימי גשם ועננות. הרומוליאה גדלה בעיקר בכרמל ובריכוז נמוך יותר בגליל המערבי. אפשר לראות אותה בפריחה בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר במקומות רבים בכרמל, כמו במצוק חורשת הארבעים אשר נמצא ממזרח לאוניברסיטת חיפה.
| ||||
 | ||||
שיח בעל ריח רע, ומכאן שמו. הצחנן המבאיש עומד בקיץ בשלכת ובכך מתגבר על היובש הרב. לאחר רדת הגשמים הראשונים, עוד לפני לבלוב העלים, מתמלא השיח בניצני פריחה. פרחיו צהובים ונוטים כלפי מטה. פורחים בדצמבר, ינואר ופברואר. תוך כדי הפריחה מלבלבים גם העלים. מן הפרחים מתפתחים פירות שהם תרמילים ארוכים ולבנים ובתוכם זרעים גדולים וסגולים. למרבה המזל, הזרעים אינם בעלי ריח רע. הצחנן גדל בעיקר בשולי חורבות באזור הים תיכוני.
| ||||
 | ||||
| שלושה מיני אירוס מקדימים לפרוח, בסמוך לגשמים הראשונים של העונה. שלושתם לא שייכים לקבוצת אירוסי ההיכל, אותה קבוצה רבת הדר ששמה יצא לפניה. שניים מתוכם, אירוס הסרגל ואירוס הלבנון, פחות נפוצים, אך הודות לפרחיהם התכולים ולכתם הצהוב אין להם במה להתבייש מול אחיהם הגדולים. לשניהם בצל בקרקע ועליהם צרים וזקופים. הראשון גדל בין סלעים באזורי ההרים הים תיכוניים הגבוהים מ-450 מטר, מחבל יתיר בדרום הר חברון וצפונה. הוא פורח מוקדם, בעקבות הגשמים הראשונים בעונה. אתר לדוגמה – מצוק חורשת הארבעים בכרמל. אירוס הלבנון, לעומתו, גדל בהרים שגובהם מעל 800 מטר בצפון הארץ ופורח יותר מאוחר, בחודשים ינואר-פברואר. אפשר לראותו בצפון הגולן בהר חזק ובתל אביטל, וכן בגוש הר מירון בגליל העליון. | ||||
   | ||||
| מימין לשמאל: אירוס ארץ ישראלי | צילום מיכל מונוסוב; אירוס הלבנון | צילום: אורי פרגמן-ספיר; אירוס הארגמן | צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע | ||||
| השלישי בקבוצת האירוסים המקדימים לפרוח צנוע מאחיו הגדולים והמפוארים. זהו אירוס ארץ ישראלי. פרחיו בעלי גוון לבן–צהבהב ולעתים יש להם עורקים תכולים, ריחניים ונישאים בקבוצות בנות 2-3 פרחים על עמוד נמוך. צמח זה נפוץ מחבל יתיר בדרום הרי חברון ועד צפון הארץ. הוא גדל בכמויות רבות בגבעות לרגלי ההרים ביהודה, בגליל ובמישור החוף. הפריחה בחודשים דצמבר וינואר. בסוף החורף, רגע לפני פריצת האביב הגדולה, בחודש פברואר, מתחיל לפרוח ראשון האירוסים מקבוצת אירוסי ההיכל – אירוס הארגמן. זהו המין היחיד מקבוצה זו הגדל במישור החוף, וזה מקום גידולו היחידי בעולם. בעבר היה נפוץ במישור החוף, אך עם הפיתוח המואץ כיסו עליו האספלט, הבטון והמלט ונשארו ממנו 55 אוכלוסיות בלבד, הנמצאות כולן בסכנת הכחדה. אפשר לבקר את אירוס הארגמן בשמורת האירוסים בדרום נתניה, בנס ציונה ובגבעות בית חנן.
| ||||
 | ||||
במחצית השנייה של החורף, מעט לפני פרוץ האביב, פורח היקינתון בפרחיו התכולים והריחניים. הפרחים תלויים מהגבעול כשפתחם פונה כלפי מטה, וכך נמנעת כניסת גשם לפרח. ליקינתון בצל ומוצאים אותו בבתי גידול מגוונים בצפון הארץ – בין סלעים בצל חורש לח בכרמל ובגליל העליון וכן בשטחים טרשיים פתוחים בחרמון ובגליל התחתון, בהר הארבל, בקרני חיטין, ברכס טורען וברכס יודפת.
| ||||
| גם בספר המדבר ובמדבר פוגשים בפריחה של חורף. נציג כאן שלושה מינים: | ||||
 | ||||
צמח נמוך בעל פקעת, הפורח סמוך לאדמה בפרחים לבנים בעלי עורקים ארגמניים. הבצלציה היא צמח מדברי החודר לאזורים הים תיכוניים בבתי גידול יובשניים. נפוצה בחגורת הספר במדרונות המזרחיים של הגליל והשומרון, במדבר יהודה, בבקעת ים המלח, בנגב המזרחי ובערבה. הצמח מלבלב לאחר רדת הגשמים הראשונים ופורח זמן קצר לאחר מכן. אפשר לפגשו כבר בדצמבר, והוא ימשיך לפרוח גם בינואר ובפברואר. | ||||
 | ||||
| צילום: מיכל מונוסוב | ||||
 | ||||
| צמח קטן, בגובה של 10 סנטימטרים, בעל בצל. העלים דקים ומלבלבים לאחר הגשמים הראשונים, מביניהם יוצאים עמודי תפרחת עליהם תלויים פרחים קטנים בצורת כד שראשו נוטה כלפי מטה וצבעו סגול עמוק. הכדן הסגול גדל באזורי ההרים בחבל הים תיכוני, נפוץ בסלעים בחגורת הספר ביהודה ושומרון וחודר למקומות מעטים בנגב. בדצמבר כבר אפשר לראותו פורח בסלעי ספר המדבר, בינואר – פברואר בשדרת ההר, ובגליל ובנגב ממשיך לפרוח עד אפריל. | ||||
 | ||||
| שיח מדברי בעל ענפים ירוקים וחסרי עלים רוב השנה. הרותם פורח מסוף ינואר ובמהלך פברואר בפריחה שופעת ובעלת ריח מתוק. הפרחים קטנים ולבנים בעלי שרטוט בורדו עדין עליהם. הגביע בצבע בורדו. הרותם שולט בערוצי נחלים ובשטחי חולות במדבר ונפוץ בנגב ובמדבר יהודה. במזרח השומרון הוא גדל בין הסלעים שבמדרונות, ובחולות מישור החוף הוא גדל על גבי חוליות מיוצבות למחצה.
| ||||
 | ||||
| רותם המדבר | צילום: מיכל מונוסוב | ||||
כאמור לא הזכרנו כאן את הכלנית המצויה, הנרקיס המצוי והרקפת המצויה, שמקומם בין פורחי החורף לא נפקד. אך ניסינו לגעת הפעם בצמחים אחרים, אשר לא נמצאים דווקא בראש הרשימה. נקווה שהגשם יימשך והפריחה תתרחש בעיתה, ובין גשם לענן אפשר יהיה לקפוץ ולראות את אותם פורחי חורף. |
כולם מכירים את הכלנית, הנרקיס והרקפת, שמרבדי הפריחה שלהם בעיצומו של החורף משובבים את הנפש. אך בחודשים הקרים פורחים עוד מינים רבים של צמחים, שהם לא פחות יפים. מדריך לפורחי החורף עודכן 12.9.22 |
.jpg)
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )