סקי בצפון איטליה

רצועת השמש – לא פחות ולא יותר – כך מכונה גבולה הצפוני של איטליה, החובק את רכס האלפים מדרום. מורדותיהם הדרומיים של האלפים, הפונים אל השמש, מספקים תנאים אידיאליים לחופשת סקי: נופים מרהיבים, אווירה חברותית ומזג אוויר מפנק.

שרשרת הפסגות של מרכז האלפים – מון בלאן, מאטרהורן, יונגפראו, ברנינה, מונטה רוזה – מהווה כעין חומת ענק, החוסמת את הסופות המגיעות מהאוקיינוס האטלנטי. המורדות האיטלקיים של האלפים, שגובהם הממוצע הוא 2,500 מטר בלבד מעל פני הים, מוגנים על ידי החומה הזו, ומצטיינים במזג אוויר מתון וידידותי – ממש כמו אופיים החביב של האיטלקים.

באזור פזורים מאות אתרי סקי משפחתיים קטנים, המתאימים לחופשת סוף שבוע; רובם נמצאים בתוך כפר הררי, שאליו יורדים מסלולים אחדים, ובו פועלים כמה פנסיונים, טרטוריה טובה וחנויות שונות. הפופולריות ההולכת וגוברת של חופשות סקי ארוכות הביאה לפיתוח מואץ באזור. בשנים האחרונות חוברו אתרים קרובים, כדי ליצור מרחב ענק של סקי. אבל מחוז הסקי של איטליה מושך אליו מטיילים רבים לא רק בגלל המרחבים הגדולים שבו, אלא גם הודות לעובדה שהאיטלקים מסבירים פנים לגולש ולגולשת שבאו לבלות חופשה בכיף, בלי שאיפה מיוחדת להגיע לחדר מיון.

אחת האפשרויות המקובלות באתרי הסקי האיטלקיים היא Overnight – כלומר, גלישה לכיוון אחד, לינה בפנסיון כלשהו וחזרה למחרת. פטנט איטלקי ייחודי הוא כרטיס הגולש, המכונה "סופרסקי-פס"
(Superski-Pass) שאותו אפשר לקנות בכל אתר. הוא מאפשר כניסה לכל האתרים באזור, וכמובן – שימוש חופשי בשירותי ההסעה, הפועלים בין הכפרים.

שלא כמו בצרפת ובשווייץ השכנות, אצל האיטלקים יש דגש עצום על טיפוח אווירת האירוח באתרים ועל שימור התרבות המקומית. פעילות ה"אפרֶה סקי" (Apres Ski; "אחרי הסקי" בצרפתית) מהווה עבור הגולשים המגיעים לאיטליה חלק לא פחות חשוב מאשר הסקי עצמו. בעוד שמעבר לגבול הולכות העיירות לישון עם רדת החשכה, באיטליה זורמת האווירה העליזה והקלילה מהמסלולים היישר אל המסעדות, הפאבים והמועדונים.

רצועת הסקי של איטליה מחולקת לארבעה אזורים עיקריים, הנבדלים זה מזה מבחינה תרבותית, כתוצאה מהמגע המתמשך עם תושבי הארצות השכנות.

סלעים כהים, שלג
הגדול והמפורסם שבמרחבי הסקי האיטלקיים נמצא בשרשרת הרי הדולומיטים, המתנשאת לאורך שמונים קילומטר, מבולצאנו (Bolzano) במערב ועד לגבול האוסטרי בצפון. האזור נמצא 150 קילומטר צפונית לוונציה, ומגיעים אליו בכביש A27, היישר מוונציה, או בכביש A22, המוביל מוורונה לבולצאנו.

סקי בדולומיטים הוא הסמל המסחרי של ספורט החורף באיטליה, בעיקר בשל הנוף הייחודי. הדולומיט הכהה הוא אחד הסלעים הקדומים ביותר על פני כדור הארץ. ההרים הם בעצם גושי סלע אימתניים ומשוננים, המתרוממים בזווית ישרה לגבהים שמעל 3,000 מטר. בדרך כלל אנחנו מניחים שככל שההר גבוה יותר, יש בפסגתו יותר שלג. אבל בדולומיטים המחודדים, השלג נוטה שלא להיאחז בקירות החשופים. להרים הללו מראה סלעי חשוף, המזדקר מתוך מדרונות השלג והחורשות שמתחתיהם. הניגוד הזה יוצר תצורות נוף מדהימות וייחודיות.

בניגוד להרים בעלי הזוויות החדות, מדרונות הגלישה באזור יורדים במתינות, חוצים חורשות וצמחייה, מלווים תמיד בחידודי הדולומיט, היוצרים תפאורה חלומית. האזור משובץ בעשרות רבות של כפרים ועיירות, המפעילים 44 אתרי סקי. אלה מחוברים ומהווים מכלול אחד של 1,200 קילומטר של מסלולי גלישה (לשם השוואה, באתרי הסקי הגדולים בצרפת יש לכל היותר 300 קילומטר של מסלולי גלישה). ה"סופרסקי-פס" מאפשר, כאמור, כניסה לכמה אתרים, ואין כל קושי להגיע ממקום למקום ברכב פרטי.

גולת הכותרת באתרי הגלישה של האזור היא ה-Sella ronda, שמסביב להר סלה (Sella). ההר עצמו הוא גוש סלע ענק, הנמצא בין ארבעה עמקים. המעברים מעמק לעמק הוכשרו לגלישה, כך שאפשר להקיף את ההר במסלול סיבובי בשני הכיוונים. אורך מסלול הסקי כאן הוא כארבעים קילומטר, ואם נוסיף

צילום: נפתלי הילגר

לכך את הנסיעה במעליות, את ארוחת הצהריים וזמן למנוחה – נצטרך להקדיש לו יום שלם. ה-Sella Ronda היא קרוסלת סקי יחידה מסוגה בעולם, מסלוליה רחבים, והטיול בה מתאים לכל המשפחה.

על אף שהאזור נמצא בשליטת איטליה, התרבות השלטת בו היא אוסטרית. הדולומיטים היו בעבר בשליטת הקיסרות האוסטרו-הונגרית, והשפה הגרמנית נלמדת בהם עד היום בבתי הספר. יתר על כן: לכל המקומות והאתרים באזור שמות גם בגרמנית. האירוח בפנסיונים מתובל בעליצות איטלקית, אך מושפע מאופיים ה"יקי" של בעלי הבית. הניקיון, הסדר והמשמעת מופתיים. גם המטבח המקומי מציע, בצד מעדנים איטלקיים, מאכלים אוסטריים.

במרחב הסקי של הדולומיטים יש 12 עמקים, ובכל אחד מהם כמה אתרי גלישה. העיר הגדולה באזור היא קורטינה ד'אמפצו (Cortina d’Ampezzo), המושכת אליה את מסולתה ומשמנה של החברה האיטלקית. היזהרו – המחירים כאן בשמים. העיירה נמצאת בתוך עמק המוקף גושי סלע מרובעים, הנראים כמו מצודות, ונחשבת לאחד המקומות היפים ביותר בהרי אירופה. זה אחד המקומות היחידים באזור שבהם יש מלונות גדולים, מרובי חדרים, ושמסלולי הסקי בהם עמוסים בגולשים, בעיקר בסופי שבוע.

לעומת המחירים המקפיאים בחלונות הראווה של קורטינה ד'אמפצו, הגלישה באתרי הסקי באזור מחממת את הלב. אתרים אלה פזורים במקומות כמו פלאן דה קורונוס (Plan de Corones), אלטה בדיה (Alta Badia), עמק גרדנה (Val Gardena), עמק פאסה (Val di Fassa), ארבה (Arabba), אלטה פוסטריה(Alta Pusteria), פאמי אוברגן (Fiemme Obereggen), סן מרטינו פאסו רולה (San Martino Passo Rolle), עמק דיזארקו (Val d’Isarco) וצ'יווטה (Civetta). במקומות הללו יש עשרות כפרים קטנים ועיירות, שבהן תמצאו מאות פנסיונים משפחתיים ובתי מלון.

עקב אכילס של הדולומיטים נעוץ בגובהם הנמוך יחסית. עונת הגלישה קצרה, מסוף דצמבר עד סוף מרץ, וגם בעיצומה כדאי להתעדכן בגובה השלג באתרי הגלישה. אינני מכיר גולש שלא "אכל אותה" פעמיים או שלוש בדולומיטים, והגיע למסלול נטול שלג. לכן רצוי לבדוק בעצמכם את התחזית ואת המידע בדבר גובה השלג.

גולשים עם סנאים
ואלטלינה (Valtellina) הוא עמק ענק המשתרע לאורך נהר אדה (Adda), הנשפך לימת קומו מצפון למילאנו. מצפון לעמק מתנשא הרכס הגבוה של הברנינה (4,049 מטר מעל פני הים), ומורדותיו משופעים באתרי סקי. נסיעה של מאתיים קילומטר ממילאנו לאורך ימת קומו, ומשם מזרחה לעיר בורמיו (Bormio), מובילה היישר לאזור הסקי, הנמצא בליבו של הפארק הלאומי סטלביו (Parco Nazionale dello Stelvio). זהו הפארק ההררי הגדול באירופה. הוא נמצא בין איטליה לשווייץ, ומושך אליו המוני תיירים בחורף וגם בקיץ. סנאים, עזי הרים וצבאים נראים לעיתים קרובות בצידי המסלולים.

בוואלטלינה פועל מכלול של ארבעה אתרי גלישה, ובהם 600 קילומטר של מסלולי סקי בסך הכל. במרכז העמק שוכנת העיירה העתיקה בורמיו, המשמרת מסורת תרבותית ואמנותית רבת שנים. זהו מקום חביב, ובו בתי מלון רבים וחיי לילה תוססים, בצד אדריכלות של ימי הביניים.

את בורמיו מייחדים המרחצאות החמים, שכבר בתחילת המאה משכו את אצילי איטליה, אשר שילבו ספורט חורף בתענוגות. אכן, סיום מהביל ומרגיע ליום מפרך. בבורמיו יש אתר סקי אולימפי ובו אחד ממסלולי הגלישה הטובים בעולם – סטלביו – היורד, בהפרש גובה של קילומטר אחד, לאורך כארבעה קילומטרים.

סמוך לבורמיו נמצאים ארבעה כפרים קטנים, המפעילים יחד את אתר הגלישה של עמק דידנטרו (Val Didentro); 75 קילומטרים של מסלולי סקי העוברים בין עצי יער. הסביבה מפורסמת בטיולים של אופנועי שלג וקרוסקאנטרי (CrossCountry), ויש בה בתי מלון קטנים, צימרים ופנסיונים משפחתיים.
אחד ממוקדי המשיכה המפורסמים של ואלטלינה הוא העיירה ליוויניו (Livigno); מקום מדהים, שאין אחר כמותו בעולם. זהו שטח הנמצא בבעלות הוותיקן, סמוך לגבול השווייצרי, מול סן מוריץ. כשהיה צעיר יותר ובכושר גופני טובה, נהג האפיפיור הנוכחי, יוחנן פאולוס השני, להחליף את הגלימה בסרבל ולגלוש כאן.

רבים מכנים את ליוויניו "טיבט הקטנה" בשל גובהה הרב, הטמפרטורות הנמוכות האופייניות לה וכמויות השלג הגדולות הנערמות בה. אם תבקרו כאן בקיץ, תוכלו ליהנות ממסלולי הליכה רבים העוברים בין עשרות אגמי פסגה מדהימים ביופיים.

בניגוד לאוכלוסייה המעורבת באזורים הסמוכים למדינות השכנות, בוואלטלינה האוכלוסייה איטלקית לעילא, ויש המכנים אותו גם "מחוז הסקי של לומברדיה". כמו בדולומיטים, גם כאן נמכר "סופרסקי-פס", המאפשר גלישה חופשית בכל אתרי הסקי של האזור, כולל הסעות ביניהם, אבל צריך להביא בחשבון שהנסיעות ארוכות.
אתרים מפורסמים נוספים על מורדות הברנינה הם מדיזימו (Madesimo), הנמצא בצד המערבי, המאופיין במזג אוויר סוער יחסית, ופונטה די ליניו (Ponte di Legno) ופאסו טונאל (Tonale), שבהם אפשר לגלוש גם בקיץ.

הליקר שיגרש את הסופה
נוסעים שבעים קילומטר מטורינו על כביש A5, ומגיעים לעמק אאוסטה (Aosta) שבמרגלות הדרומיים של המאטרהורן. שמו של השפיץ האדיר בגובהו (4,478 מטר) יצא לשמצה בשל המטפסים הרבים ששילמו בחייהם על הניסיון להעפיל אל פסגתו. ובכל זאת, הוא מושך אליו את הגולשים כמגנט.

עמק טורנאנש (Val Tourneche) עולה לכיוון הרכס, ומסביבו כמה אתרי סקי גדולים: אנטי סן אנדרה (Antey St. Andre), שמואה (Chamois), לה מדלן (La Magdeleine), טוריניון (Torgnon) וברול צ'רבינה (Breuil Cervinia). מעברו השני של הרכס נמצאת שווייץ, שבה שוכן האתר היוקרתי צרמאט (Zermatt).

אבל גם בצד האיטלקי של הגבול, בסביבות העיירה צ'רבינה, יש אתרי גלישה טובים, ובהם 180 קילומטר של מסלולים מעולים, במורדות הר רוזה (Monte Rosa) ומישוריו הגבוהים. המאפיין אותם הוא הפרשי גבהים של שני קילומטרים בקירוב, ושפע מסלולים תלולים וארוכים, בעלי דרגת קושי גבוהה; בהחלט לא למתחילים או למתלמדים!

דרך המאטרהורן הקטן (Kleine Matterhorn) אפשר להגיע בגלישה לצרמאט ולהצטרף לחגיגה השווייצרית. צריך להביא בחשבון שהמעליות במעברים עלולות להיסגר בזמן מזג אוויר סוער. זה המקום למקצוענים שבחבורה; עבורם יש כמה מסלולי גלישה מעולים מחוץ לאתר. נא להיזהר ממפולות!

העיירה צרמאט עצמה היא בעלת אופי שווייצרי חמור סבר, אבל המלונות שבה מעולים. מה שמציל את האווירה הוא העליזות הקולנית של הגולשים האיטלקים, שחותכת את הנימוס השווייצרי בחדות. בשל הגובה הרב והחשיפה למערב, עלול להיות באזור סוער וקר.

גובה השלג מאפשר כמעט תמיד גלישה. מומלץ לנסות את המשקה המקומי, "בומברזוני". זהו ליקר ביצים המבוסס על וויסקי ומוגש בלוויית קצפת, וכשמו כן הוא – בומבה שתוציא אתכם לתוך הסופה כשחיוך רחב על שפתיכם – כאילו אתם על חוף נואיבה.

אתר הסקי של משפחת פיאט
כשבעים קילומטר מערבית לטורינו, על הגבול הצרפתי, שוכן אתר ססטרייר (Sestriere), החביב במיוחד על צעירים, ושוררת בו אווירה צרפתית עליזה ושובבה. אתר ססטרייר שוכן בגובה 2,000 מטר מעל פני הים, ומסלולי הסקי שבו נמצאים ממש ליד המלון.

אתר הסקי צ'זנה (Cesana), המכונה גם "שביל החלב", נמצא במרחק 11 קילומטר מססטרייר. הוא הוקם על ידי בני משפחת אניילי, ממייסדי חברת "פיאט". בשנות העשרים של המאה היה זה אתר יוקרתי של בית המלוכה האיטלקי, ולא בכדי. 120 מסלולים מעולים, בכל הרמות, מגובים ביותר משבעים מעליות, קולטים ללא קושי את אלפי הגולשים המגיעים לכאן.

אתר צ'זנה ידוע בתנאי הגלישה הטובים, השוררים בו במשך רוב העונה. יש בו בקתות, פאבים, נקודות עצירה ומפגש ומשטחי שיזוף לרוב. מומלץ לעצור באחד מהם ולנסות את המשקה המקומי: "קפה גרולה". מדובר בקפה איטלקי המעורבב עם חמישה סוגים שונים של גראפה. לפני ההגשה, מוסיפים לקפה סוכר וכוהל ומדליקים, וכך מוגש המשקה כשהוא בוער, והשמחה גואה בתוך שניות ספורות. בדרך כלל אפשר לזהות מסיבת קפה גרולה על פי השירה הבוקעת מגרונותיהם של המסובים.