תפריט עמוד

נחל מערות – השכונה של האדם הקדמון

מערות האדם קדמון בכרמל הן מקום מרתק. אפשר להבין כאן איך חיו לפני מאות אלפי שנים, איך בישלו, צדו ואיפה ישנו. בסביבתן של המערות אפשר לבלות יום נהדר בטיול נעים

עונה מומלצת: כל השנה
התאמה: כל המשפחה
קושי המסלול: קל
אורך המסלול: כשלושה קילומטרים
משך המסלול: כשעתיים וחצי
מפה: מפת סימון שבילים מס' 4 "הכרמל"
הגעה מהמרכז: ניסע צפונה בכביש החוף הישן (מס' 4). ניתן לעלות עליו מכביש החוף החדש במחלף זיכרון-יעקב ולפנות בצומת פורדיס שמאלה (צפונה). כשמונה קילומטרים וחצי משם נראה שילוט חום ימינה (מזרחה) אל נחל מערות ומערות האדם הקדמון. כביש גישה קצר יוביל אותנו אל מגרש החניה.
מסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

נציע כאן מסלול מעגלי קצר שעיקרו נופים וגיאולוגיה. אפשר כמובן לשלב אותו בביקור במערות האדם הקדמון. הכניסה לאתר כרוכה בתשלום וכוללת בשבתות גם הדרכה מקומית, בקבוצות וליחידים. הבריטים גילו את המערות ב-1928 במקרה, כאשר עסקו כאן בחציבת אבנים לבניית שובר הגלים של נמל חיפה.

הביקור במערות האדם הקדמון מוסדר לקהל והכניסה בתשלום. יש לתאם ביקור של קבוצות מראש, כולל הפעלות מיוחדות בטלפון: 04-9841752/0. האתר פתוח למבקרים בכל ימות השנה (כולל שבתות וחגים).  הטיול במערות מעניק למבקר מבט חטוף ומרתק על מאות אלפי שנים של התפתחות התרבות האנושית. במקום פתוחות ארבע מבערות שנושאות את הכינויים: התנור, הגמל, הנחל והגדי.

המסלול מתחיל בדרך העפר המובילה ממגרש החניה דרומה (סימון שבילים ירוק שמקביל אליו סימון של שביל ישראל: כתום, לבן, כחול). לאחר כ-400 מטר נפנה מזרחה (שמאלה) בעלייה. סימון השביל משתנה כאן לכחול. נטפס במתינות אל כיפה מיוערת אורנים, ממנה נוכל להשקיף על מישור החוף של הכרמל. בהמשך הדרך נחצה עמק ונעלה לכיפה נוספת.

משיא הגובה נרד עם השביל המסומן כחול אל ערוץ נחל מערות ונפנה בו שמאלה (חזרה מערבה), במורד הנחל. לאחר הליכה קצרה נבחין שמדרונות הנחל הופכים מצוקיים ותלולים. ניגש אל שן הסלע הבולטת בפתח הנחל מצפון (צד ימין) ונבחין שהיא עשויה כולה מאובנים. זה המקום לפתור את תעלומת הגיאולוגיה של המקום: פשר השתנות המסלע מדולומיט לקרטון והשתנות פני הנוף מגבעות רכות למצוקים זוויתיים. לפני מיליוני שנים, כשהאיזור היה חופו של ים, השתרעה לאורך קו המצוק המערבי שונית עצומה עשויה כולה צדפות בשם "רודיסטים". מזרחה לה השתרעה לגונה רדודה. בגלל העומק הנמוך התחממו מימיה והחומר הסידני ששקע בה הועשר במגנזיום והפך לדולומיט. לימים כיסה ים עמוק את האיזור כולו. קו החוף נדחק מזרחה ועל השונית והלגונה שקע סלע קרטון לבן ורך. לאחר שהאיזור התרומם והים נסוג, החלו תהליכי הבליה. ראשון נסחף הקירטון הרך. שאריות ממנו נותרו רק בשיאי הגובה ועליהן גדלים האורנים. את שרידי השונית אפשר לראות במערות האדם הקדמון הסמוכות.

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.