נחל אלון – בקעת אלון – נחל אורן

קושי מסלול: קל עד בינוני

אורך מסלול: ארבעה קילומטרים

משך מסלול: שלוש שעות

התאמת מסלול: לכל המשפחה

הגעה מהמרכז: ניסע בכביש החוף החדש צפונה עד מחלף עתלית. נפנה ימינה (מזרחה) לעבר צומת אורן. בהגיענו לצומת ה-T שמאלה ומיד ימינה בכביש מס' 721 העולה אל מרומי הכרמל. פנינו מועדות אל צומת דמון. נחלוף על פני הפנייה למלון יערות הכרמל, על פני הפניה לנחל רקית (צומת T הנמצאת לאחר גשרון צר שאם נוסעים בו מהר מידי מרגישים את הבטן נשאבת פנימה), על פני הפנייה לבית-אורן ועל פני כלא דמון בואנו לצומת T נוספת. זוהי צומת דמון. מדרום לצומת ישנו חניון מסודר של הקק"ל ועבורנו זוהי נקודת ההתחלה. אגב, עיקול חד בדרך העולה, עוד לפני הפניה למלון יערות הכרמל, ובו חניה צרה זוהי נקודת הסיום שלנו. סימן ההיכר הבולט הוא חציבה מוזרה בסלע מימין (צפון מזרח) לכביש מיד לאחר הסיבוב ועל כך בהמשך.

• המסלול איננו מעגלי ודורש הקפצת רכבים

הקפצת רכב לנקודת הסיום: למעשה ניתן להשמיט את אחד הרכבים עוד בדרך לנקודת ההתחלה, או להשיב אותו לשם. נקודת הסיום נמצאת בעיקול החד של הכביש המעפיל לצומת דמון, מתחת לבית אורן, שבו סימני חציבה מוזרים בסלע ושילוט ברור "מחצבות קדומים".

סימון שבילים כחול יתווה את דרכנו במורד ערוץ נחל אלון. נלך בין עצים שהם עירוב של נטיעות אורנים על ידי הקק"ל וחורש טבעי שבו המרכיב העיקרי הוא האלון המצוי. נחל אלון הוא נחל אכזב, כלומר- הוא זורם רק בעקבות גשמים עזים. ערוצו הצר והסלעי בנקודות מסוימות יוליך אותנו אל נחל אורן, הגדול בנחלי הכרמל. המפגש בין שני הנחלים הוא דרמטי למדי. אם נשמור עיננו פקוחות לא נוכל שלא לשים לב להשתנות הנוף (וראוי שנעשה כן כי בשלב מסוים נצטרך לשים לב לסימון שבילים ירוק ולפנות בו ימינה).

בבת אחת אנו יוצאים מערוץ צר אל בקעה רחבת ידיים. זוהי בקעת אלון. על פי הסברה המקובלת היא נוצרה כתוצאה מהתפרצות געשית תת-ימית. כן, כן, כפי שנהוג לומר על מקומות אחרים בארץ ישראל גם הכרמל היה פעם ים, כלומר- קרקעיתו של ים. ואת שמו אולי כבר שמעתם – ים תטיס הקדום. סלעי הגיר והקרטון המרכיבים את הכרמל הם סוג סלעים הנוצר מחומרים ששוקעים בקרקעית הים. בקעת אלון נוצרה כתוצאה מבליית הסלעים הללו מהתחתרות נחל אורן. ואיפה ההתפרצות? היא קשורה לנוף הפתוח שסביבכם. עם העמקת הערוץ הגיע הנחל אל שכבה רכה של סלע טוף, תוצר של התפרצויות געשיות. בהיותו רך מאוד הוא נסחף בקלות. הסלעים שמעליו התמוטטו ונסחפו גם הם ויצרו נוף פתוח. כיוון ששכבת הטוף נמצאת כסנדוויץ' בין שתי שכבות שנוצרו בקרקעית הים מניחים שגם היא נוצרה אי שם במצולות. לא מאמינים? גשו אל שולי הבקעה ותיווכחו במו עיניכם. תמצאו שם טוף רך. גרגירי הטוף גסים, צבעם כהה וצמחייה כמעט שלא גדלה עליהם.

בקצה המערבי של הבקעה ישנו תל עתיק קטן המכונה ח'ירבת אלון. תושביו התפרנסו משך דורות מחקלאות בעמק. מאזור התל ממשיך השביל בסמוך לערוץ. הבקעה תיוותר מאחורינו. הנוף הנעדר טוף רך הקל להיסחף ישוב ויזכיר לנו במראהו את נחל אלון. הצמחייה על גדות הנחל סבוכה למדי. ריכוז גדול של הרדוף נחלים הפורח בקיץ בגוני לבן-ורוד כהה (לא לגעת בצמח, הוא רעיל ביותר!), יעיד על הימצאותו של מעין קטן. מעט אחריו נבחין בטחנת קמח מהתקופה הצלבנית. מיד לאחר שנחלוף על פני שרידי הטחנה נפקח עין ונקפיד ללכת אחר סימון השבילים הירוק. השביל זונח את הערוץ ופונה במעלה הגדה הימנית (הצפונית) אל עבר נקודת הסיום.

וגם כאן, בסמוך לרכב הממתין לנו ישנה הפתעה; חציבות מדורגות מוזרות בסלע. סבורים שאלו מחצבות אבן מהתקופה הרומית ביזאנטית ואולי אף קודם לכן. מכאן חצבו אבני בנייה (ומכאן צורת החציבה המדורגת) לערי החוף שבאזורן מצוי סלע כורכר בלבד. האבן כאן נחשבה אבן גיר משובחת ולכן גם הייתה יקרה. שיטת החציבה הייתה ככל הנראה על ידי קידוח חורים, נעיצת יתדות עץ יבשים לתוכם והספגתם במים. כתוצאה מספיחת המים היו יתדות העץ מתנפחים ומבקעים את הסלע (אתם רואים, לפעמים יש מי שיעשה את העבודה בשבילנו), אם נשוטט באתר נמצא מקום בו נחצבו עמודים עגולים, מערות קבורה ושרידים של בית-בד (חלקה העליון של מפרכה).