המדבר המערבי במצרים

מדבר סהרה לא מפסיק להצית את הדמיון: חמוקי דיונות רכות, המתפרקדות לאורך מאות קילומטרים בשמש המדבר, והנסיך הקטן, הנגלה לעיני סנט אכזופרי מבינותיהן; נאות מדבר עלומות, וקליאופטרה, היוצאת עם פמלייתה לרחוץ במעיין הנעורים שבנאת המדבר סיווה (Siwa); שיירות גמלים כבדי דבשת, ואלכסנדר הגדול, היוצא בראש לגיונותיו, לשאול בעצת האורקל; עוז רוחם של מונטגומרי ופיקודיו, חיילי בעלות הברית, העוצרים בגופם את מתקפת רומל, ועוד ועוד.
מסענו, שהוא אתגר של גילוי מרחבי הטבע, עובר בחלקו המזרחי של הסהרה – המוכר דווקא כ"מדבר המערבי", משום שהוא נמצא בחלקה המערבי של מצרים. המדבר המערבי – המשתרע על פני יותר מ־680,000

אל עלמיין. תזכורת לקרבות רומל-מונטגומרי | צילום: ברק נגן

קילומטרים רבועים ותופס כשני שלישים משטחה היבשתי של מצרים – נחשב לאחד המדבריות היפים בעולם (עוד על המדבר המערבי ב"מסע אחר" 61 ו־63). מה שמייחד אותו מיתר מדבריות העולם הוא רבגוניותו. כמעט כל 100 קילומטר תגלו בו נוף שונה בתכלית מקודמו, כאילו הגעתם למדבר אחר.
את המדבר המערבי אפשר לחצות רק ברכבי 4X4. אחד הסעיפים בהסכם השלום עם מצרים אוסר על מעבר של רכבי 4X4 ושל רכבי דיזל פרטיים בין שתי המדינות. למרות שכיום מנסים לשנות החלטה זו, היא עדיין בתוקף (אפשר לשכור רכב שטח במצרים עצמה, או להיכנס לתחומיה בקבוצה מאורגנת של רכבי שטח).
כדי להצטרף לטיול שטח במצרים, נדרשות הכנות, ובעיקר ניירת רבה. ישראלים המבקרים במצרים זקוקים לאשרה, שאותה ניתן להנפיק בשגרירות מצרים בישראל. כדי לקבל אשרה, התקפה לחודש אחד בלבד, יש צורך בדרכון התקף למשך שישה חודשים לפחות ממועד הנסיעה המתוכנן. בין המסמכים הנוספים הדרושים כדי להצטרף לטיול שטח במצרים: רשיון נהיגה בינלאומי; תרגום לאנגלית של רשיון הרכב, שאותו תוכלו לקבל במשרדי מ.מ.ס.י; פירוט דקדקני של הציוד שבכוונתכם לקחת איתכם למצרים; וכן "טריפ טיקט" – כרטיס שינפיקו עבורכם במ.מ.ס.י, כנגד ערבות בנקאית. הוא יאפשר לכם לעבור את הגבול ברכבכם, ולחזור לישראל באותו רכב, בלי שתיתקלו בבעיות ובעיכובים במכס.

הנילוס כמנהגו נוהג
המסע מתחיל במעבר הגבול אילת־טאבה. לאחר בדיקה קפדנית של הרכב, הציוד והניירת, אנו יוצאים בדרך לנואייבה.
משכימים עם אור ראשון של בוקר היום השני; לפנינו נסיעה עתירת קילומטרים אל תוככי מצרים. חוצים את סיני דרך נאחל (Nakhl) ומעבר המתלה, ועוברים במנהרה שמתחת לתעלת סואץ, מנהרת אחמד חמדי
(Ahmed Hamdi). ממשיכים מערבה, בכביש 33, המוביל לקהיר – נהר אדיר של המולה ורעש, ובין כל אלה זורם לאיטו הנילוס, רחב וכחול, כמנהגו משחר ההיסטוריה. קהיר תוקפת את כל החושים בעוצמה אדירה.

אתר הנופש של קליאופטרה
המסע ממשיך מקהיר לאלכסנדריה (Alexandria) בכיוון צפון־מערב, בכביש 1. באיזור פזורים אתרים היסטוריים רבים, שבהם אירעו קרבות עקובים

המדבר הלבן. לנסוע בתוך מוזיאון חי צילום: עמוס כץ

מדם. אחד מהם הוא המצודה של אלכסנדריה
(Fort Qaitbey), שנבנתה על ידי הממלוכים ב־1480, ונפגעה קשות בהפצצות הבריטים
ב־1882.
היום השלישי נפתח בחוף האפריקאי של הים התיכון. בדרך מערבה עוצרים לביקור קצר באל עלמייין (El Alamein) – אתר בן אלפי קברים, תזכורת מצמררת לקרבות רומל־מונטגומרי.
ממשיכים מערבה,
אל מרסה־מטרוח
(Marsa Matruh), עיירת קיט, שם נהגה כנראה קליאופטרה לנפוש, ופונים בכיוון דרום־מערב, בכביש המוביל אל נאת המדבר סיווה.
מרחבי המדבר העצומים ייפרשו לפנינו. עם ערב נגיע לנאת המדבר גארה
(Qara). קרוב לוודאי שהמקומיים יכינו עבורכם חאפלה של כבש ואורז חם. מקימים מחנה.

ניקוי חול
בבוקר היום הרביעי, לאחר סיור בנאת המדבר הציורית ובכפר, נצא בכיוון דרום־מערב, אל נאת המדבר סיווה. מאופק לאופק משתרעים משטחים עצומים של נומוליטים (מעין צדפים) מאובנים, הבוהקים כפני אגמים בשמש. בשעות אחר הצהריים מגיעים לנאת המדבר סיווה, שבה היה בימי קדם אורקל, אותו מדיום שחזה את העתיד וחרץ גורלות. כאן יש עשרות קילומטרים של דקלים, עצי פרי ומעיינות. הרשו לעצמכם ליהנות מרחצה במעיין החם.
ביום החמישי כדאי להשכים לפני עלות השחר, ולצאת למקום מושבו של האורקל, כדי לצפות בזריחה. מסיווה נמשיך אל ההרפתקה העיקרית – ים החולות הגדול. הדיונות עצמן אינן עבירות, אפשר רק לנסוע ביניהן.
בשלב הזה מקפידים המלווים המצרים להתוות מסלולי תנועה, שכן הסכנה ליפול ב"סכין" – דיונת חול, שהרוח יצרה בה עלייה מתונה מצד אחד, אבל ירידה חדה ובלתי צפויה מהצד השני – גדולה. שעת נסיעה בצהוב הרך הזה שקולה כנגד שנים על ספת הפסיכולוג. לאט לאט נושרות הקליפות והפוזות; נשאר הנטו, מה שקוראים "ניקוי חול".
אחרי נסיעה מזרחה, נגיע עם ערב לאגמי בחריין (Baharein), שם אפשר ללון רק באוהלים, כדרך ההולכים במדבר.

שלושה אגמים במדבר
ביום השישי נעשה את דרכנו אל נאת המדבר בהריה (Bahariya). בדרך נחצה מדי פעם את עקבות כלי הרכב של ראלי פריז־דקר־קהיר, שנערך לפני כשנה. בניגוד למשתתפיו, לנו יש אפשרות ליהנות מיופיו של המדבר ומהדרו. מגיעים לבהריה, נאת מדבר עצומה.
ביום השביעי נחצה את המדבר השחור (Black Desert), שבו מעין פירמידות טבעיות, מכוסות במשטחי אבן שחורה, וממנו נמשיך דרומה, אל

ים החולות. דיונות בלתי עבירות צילום: עמוס כץ

המדבר הלבן (White Desert). כאן מתגלים אינספור פסלי אבן לבנים, המזדקרים מתוך חול בהיר. כאן ייתכן שתחושו כאילו אתם נוסעים בתוך מוזיאון חי: מסלול הנסיעה עובר בינות לפטריות סלע לבנות ותצורות, שהעין אינה שבעה מלראותן.
ביום השמיני נמשיך דרומה, בנוף עוצר נשימה, בדרך לנאת המדבר פאראפרה (Farafra) – נאת המדבר הקטנה ביותר במדבר המערבי, ובה מעיינות חמים ושפע ירק.
במקום תוכלו לבקר גם במוזיאון  מיוחד (The Dreams of Badr) שהקים בדואי בן המקום, והמתאר – בפיסול ובציור – את אורחות החיים של התושבים באיזור. בדרך חזרה (בכיוון צפון־מזרח) לכיוון בהריה חווים את מדבר הסהרה במלוא יופיו. בשלב הזה עלולים הג'יפים להימצא במצב "ווילי" (הגלגלים הקדמיים באוויר, האחוריים על הקרקע), בשל המטען הכבד של האבנים היפות שאספתם מן הסתם בדרך.
גם את הלילה נעבור בבהריה. השתדלו שלא להחמיץ רחצה במעיין החם.
ביום התשיעי נוסעים בכיוון צפון־מזרח, אל אגמי ואדי ריאן
(Wadi el Ruwayan). הג'יפים פרושים בשטח, עולים ויורדים במשטחי החֲמָדות (כינוי זה מתייחס למישורים מדבריים סלעיים, שרוב החול שבהם נסחף על ידי הרוחות, ולכן הם נותרו זרועים בחצץ ובאבנים בלבד), ונדמה שאין סוף למרחבים. איזור האגמים הוכרז לאחרונה כשמורת טבע.
בלב ליבו של המדבר יתגלו לעינינו שלושת האגמים, שמפלים מחברים ביניהם. אפשר לרחוץ במים מתוקים, צלולים וקרים!

נופים תנ"כיים
ביום העשירי נחזור מאיזור האגמים בכיוון צפון־מזרח, אל קהיר. הדרך עוברת בשטח חקלאי, המושקה על ידי תעלות. כשנוסעים בה, עולה תחושה של מסע בזמן, לתקופת התנ"ך.
בגיזה (Giza) שבמערב קהיר אפשר לבקר בפירמידות, ולהצטלם למזכרת על רקע סימן ההיכר המובהק ביותר של מצרים.
ממשיכים אל תעלת סואץ, שאותה חוצים במנהרה, ושוב עוברים את סיני.

עוד טיולי ג'יפים ברחבי העולם >>