קטוי בתאילנד – המין השלישי

תיירים שמגיעים לתאילנד אינם מחמיצים בדרך כלל ביקור באחד הקברטים המפורסמים של בנגקוק. על הבמה עולה יפהפייה תאילנדית ופותחת במופע. חמוקיה מסנוורים את התייר הסקרן, והוא הולך ונסחף אחר הפנטזיה על נשות תאילנד הקסומות. אך לא פעם מתברר שהתייר הלך שולל אחר משאלות ליבו, ומה שהוא רואה לפניו אינו גברת, אך גם לא אדון, אלא אדון לשעבר וגברת לעתיד. בתאילנד מכנים אותן "קטוי" (Katoey), וגם "ליידי בויז".

• תיירות מין בתאילנד

במועדון "קליפסו" שבבנגקוק, מעלה הנס הניקה, המנהל והכוריאוגרף הגרמני של הקברט, ערב המוקדש כולו לדימויים של נשים, בביצוע ליידי בויז. זו אחר זו הן עולות לבמה, בדמות נשים חזקות ומצליחות כמרלין מונרו, טינה טרנר והספייס גירלז, בדמויות של פאם פטאל ומגוון דיוות יפהפיות, דרמטיות, לעיתים פרובוקטיביות. אחרות מציגות דמויות של נשים חלשות, קורבנות, במין פארודיה על נשיות. חביבת הקהל היא דמות שמחזקת את הדימוי של המסתורין הנשי: תחילה היא מפתה ומתמסרת, ותוך שניות

הופכת לגסה, תובענית, שוברת נורמות.
הקהל, גברים ונשים כאחד, עסוק בבחינה קפדנית של גוף השחקניות, בולש אחר איברי גוף שעשויים להסגיר ש"זה לא גברת, זה אדון". אנשים יוצאים מהמופע מבולבלים. נשים שואלות את עצמן לפעמים מה חסר בהן. הן הרי נולדו נשים, והליידי בויז, שלא נולדו כאלה, נראות להן הרבה פעמים נשיות יותר. הגברים מבולבלים לא פחות. "ממש התאהבתי באחד מהליידי בויז", אמר לי אחד מהם, "הוא נראה לי כמו האשה המושלמת. איך ייתכן שגבר מצא חן בעיני?".
התבוננות בליידי בויז אכן מעוררת רגש מציק ומבלבל. חציית הגבול שבין הגברי לנשי מפריעה לסדר המחשבתי, ולעיתים קרובות, הצופים פשוט לא מאמינים שכל משתתפי המופע היו גברים. "זה מאוד אניגמטי, ואפילו אני, שעובד עם ליידי בויז על בסיס יומיומי כבר עשר שנים, מרגיש מבולבל", אומר הניקה. "לפעמים מגיעים אלי בחורים בתחילת דרכם, אפילו בלי איפור ולפני טיפול הורמונלי או התערבות כירורגית, והם כל כך נשיים. זה מבלבל כי התרגלנו לחשוב שנשיות וגבריות הן דבר מהותי אצל בני אדם, משהו ששייך לטבע, ומתברר שזה לא תמיד כך".

תחרות "הסוג השני של אשה"

במרץ 1998, הביאו עיתוני תאילנד את סיפורו של נונג טום (Nong Toom), מתאגרף קיק בוקסינג צעיר, וקטוי. נונג טום לא הסתיר את עובדת היותו קטוי. הוא התראיין בעיתונים כאשה, אך התאגרף בלבוש של גבר. הממסד

ליידי בוי בלבוש שחציו גברי וחציו נשי בהופעה במועדון קליפסו בבנגקוק, תאילנד צילום : הראל סטנטון

של ספורט הקיק בוקסינג בתאילנד חיבק את טום, וכך גם הציבור הרחב.
קטוי נמצאים בכל שדרות החברה התאילנדית, הם אינם מסתירים את זהותם ובולטים מאוד בנוכחותם, הרבה יותר מאשר טרנסקסואלים במקומות אחרים בעולם. אחד מפקידי הקבלה במלון שבו אני נוהגת להתארח בבנגקוק הוא קטוי, כך גם המלצר במסעדה החביבה עלי והפקיד בסניף הדואר המקומי שממנו אני מתקשרת לישראל. הם עובדים כשכירים, כבעלי מקצועות חופשיים או כאנשי עסקים, ובולטים בענף התי ירות כמדריכי תיירים ובתחום טיפוח היופי.
מקומם לא נפקד גם בתחומים אחרים: ד"ר סרי וונגמונטהא (Wongmontha), דיקן הפקולטה לתקשורת המונים באוניברסיטת טהמסאט (Thammasat) בבנגקוק, הוא אחד הקטוי המפורסמים ביותר במדינה, בין השאר בזכות תוכניות רדיו וטלוויזיה שהנחה ואשר עסקו בליידי בויז ובשיפור תדמיתן הציבורית. והוא לא הקטוי היחיד בקהילה האקדמית בתאילנד.
קטוי מפורסמים לא פחות משחקים בקבוצת הכדורעף הפופולרית מלמפנג, ששישה מ־12 שחקניה כלל אינם טורחים להסתיר את עובדת היותם ליידי בויז. השחקנים מכנים את עצמם "נשות הברזל", שעולות למגרש בשיער ארוך ובאיפור כבד ונוהגות לצרוח ולעשות מחוות נשיות מוגזמות. ועם זאת, למרות הפופולריות הרבה של הקבוצה, לא אפשרו לה להתמודד על ייצוג תאילנד בתחרויות בינלאומיות, מחשש שהליידי בויז ימיטו קלון על ארצם.
האמביוולנטיות ביחס לקטוי מקבלת ביטוי ייחודי בחגים דתיים, אז מככבות הקטוי בפעילויות במקדשים, שבהם נערכות תחרויות יופי רבות. הקטיגוריה הפופולרית ביותר בתחרויות אלו היא של "הסוג השני של אשה", דהיינו, של קטוי. על פי התפיסה הבודהיסטית, קטוי הפך לכזה בשל הקארמה שלו, כתוצאה מניאוף בחייו הקודמים. מאחר שהניאוף נפוץ מאוד בתאילנד, כל גבר מאמין שהוא עשוי להיוולד בשלב זה או אחר כקטוי.

לאפשר לגברים פורקן מיני
במיתוס הבריאה של תרבות הלאנה (Lanna), שהתפתחה בצפון תאילנד במאה ה־13 ופרחה עד המאה ה־1 6, מסופר כי האם הגדולה בראה שלושה יצורים: הגבר הראשון, האשה הראשונה והקטוי הראשון. הקטוי קינא באשה בשל אהבתו של הגבר אליה, והרג אותה כדי שהגבר יהיה שלו. נישואיו לגבר הראשון לא הניבו ילדים, ועל כן הרגה האם

הגדולה את שניהם והתחילה בבריאה מחדש: היא יצרה את האדם השני, האשה השנייה והקטוי השני.
הפעם הרגיש הקטוי באנרגיה הגברית שלו וקינא בגבר. הוא הרג אותו ורצה לחיות עם האשה השנייה כאחות, לא כבת זוג. גם הפעם לא הניב האיחוד צאצאים, ושוב הרגה האם הגדולה את שבראה. לאחר שיצרה את הגבר השלישי, האשה השלישית והקטוי השלישי, הסבירה האם הגדולה לקטוי השלישי כי הוא חייב לתת לגבר ולאשה לחיות יחד ולהביא לעולם ילדים כדי שהבריאה תימשך, ולו מיועד תפקיד מיוחד – תפקיד המפשר בין גברים לנשים. הקטוי קיבל את דבריה, וכך נוצרו אנשי הלאנה, שמילאו את העמק בצאצאיהם.
מיתוס הבריאה של תרבות הלאנה מסביר את קיומו של "מין שלישי" בתאילנד, ואף מעניק לו תפקיד חשוב – תפקיד משכינות השלום בין שני המינים, בתור כאלה שאינן שייכות למין הגברי או למין הנשי, אך מכירות היטב את שניהם.
החברה התאילנדית שמרנית, ואינה מאפשרת לנשים לקיים יחסי מין לפני הנישואים. לגברים, לעומת זאת, יש סטנדרטים אחרים, המתירים להם ליהנות מיחסי מין מגוונים לפני הנישואים וגם לאחריהם. בילוי מיני הוא חלק מתהליך הפיכתו של הנער התאילנדי ל"גבר" בעיני החברה. לקטוי, שנתפסו מאז ומתמיד כפנויים וזמינים למין, ניתן למעשה תפקיד לגיטימי למחצה – לאפשר לגברים פורקן מיני.

ליידי בויז במועדון קליפסו. הן נמצאות בכל שדרות החברה התאילנדית – כשכירים, כבעלי מקצועות חופשיים, בענף התיירות ובתחום טיפוח היופי צילום : הראל סטנטון

כיוון שתרבות הרוב התאילנדית מכירה בקטוי כמין נפרד, מי שחושק בקטוי נחשב "גבר אמיתי" ולא הומוסקסואל. חיזוק לתפיסה זו התקבל ממחקר שבו נבדקה פעילותם המינית של חיילים תאילנדים, במטרה ללמוד על התפשטות מחלת האיידס. כאשר נשאלו החיילים "האם קיימת יחסים עם גבר?", היה מספר המשיבים בחיוב נמוך, אבל כאשר הם נשאלו "האם קיימת יחסים עם גבר או עם קטוי?", הוכפל מספרם.
הגבולות שמונעים מגברים להיכנס ליחסים עם בני אותו מין, קובע האנתרופולוג פיטר ג'קסון (Jackson), הם נוקשים בתרבות המערבית, ואילו בתרבות התאילנדית הם גמישים הרבה יותר. הסיבה לכך היא התפיסה של ארעיות הגלגול הנוכחי בבודהיזם והעדר איסור דתי ומוסרי על קיום יחסים הומוסקסואליים. הזהות המינית נתפסת כנתונה לשינויים ולהשפעות.
במובן זה, לקטוי יש תפקיד מרכזי בזכות העובדה שהם מסומנים כמִגְדָר (ג'נדר, מין במובן הלא־ביולוגי שלו) נפרד. הסובלנות כלפיהם אפשרית דווקא משום שאינם מאיימים על הסדר הפטריארכלי הקיים, אלא מחזקים אותו. כך מתאפשר בתרבות התאילנדית טווח רחב יותר של זהויות גבריות מאשר בתרבות המערבית.
ומה מרוויחים מכך הגברים? גבר שמעוניין במין עם בן מינו יכול להימנע מן הסטיגמה של הומוסקסואליות על ידי קיום יחסים עם קטוי. זה משחק בין גבר לאשה, ובכל זאת עם גבר, רק בלי המתחים הנלווים ליחסים עם נשים, שהם תוצאה, בין היתר, של חברה שמנהיגה בדלנות בין המינים. גברים שמתחברים לקטוי מצפים לחוויה מספקת במיוחד, בשל העובדה שהן מכירות את גוף הגבר בדרך שנשים אינן יכולות להתחרות בה. עוד יתרון טמון בכך שאין סכנה של הריון.
העובדה שיחסי מין עם קטוי מקובלים בתאילנד היא אחת הסיבות להימצאותן של ליידי בויז רבות בעולם מועדוני המין והזנות. אבל הסיבה המרכזית למקומן הבולט של הקטוי בענף הזנות פרוזאית הרבה יותר – עוני. ליידי בויז רבות, בעיקר מכפרים עניים, עוזבות את משפחותיהן ועוברות לערים הגדולות ומתחברות לליידי בויז אחרות במסגרת של קהילה נפרדת ותומכת. רבות מהן פונות לזנות מאותה סיבה שמביאה נשים וגברים אחרים לענף – העדר אפשרויות אחרות לפרנסה.

ללכת עד הסוף
מבחינת המין הביולוגי, הליידי בויז הן גברים. הן נולדות בגוף של גבר, אבל מ אז ילדותן הן חיות כאילו היו נשים: הן מתלבשות כנשים, מדברות בדיאלקט המיוחד בתרבות התאילנדית לנשים, מתנהגות כנשים, וחשוב מכל – הן תופסות את עצמן

כנשים. "יש לי לב של אשה", אמרה לי אחת מהן, "אני אשה שכלואה בגוף של גבר".
חלק מן הליידי בויז יפות בצורה יוצאת דופן. במקרים רבים הן גבוהות מן הנשים התאילנדיות כיוון שנולדו זכרים, אגן הירכיים שלהן צר ועונה על אמות המידה של יופי בתולי, גופן ופניהן חסרי שיער ושערות ראשן ארוכות ומבריקות. בעזרת הורמונים הופכות המותניים צרות והחזה מתעגל, והשתלות סיליקון תורמות למראה ה"מושלם". חלק מהן עוברות ניתוחים פלסטיים וטיפולים הורמונליים כדי להיראות נשיות במיוחד, אחרות עוברות ניתוח לשינוי מין. למרות העובדה שתאילנד היא אחד המרכזים הפופולריים בעולם לשינוי מין, ובמונחים מערביים המחירים שם זולים ביותר, רוב הקטוי אינן עוברות את הניתוח. ממחקרים עולה כי קיומו של איבר המין הגברי הוא זניח בהגדרת הזהות שלהן.
נונג אאף (Nong Aaf), קטוי יפהפייה, זכתה בתחרויות יופי רבות. היא עברה ניתוח לשינוי מין כשהיתה בת 19. בראיון שהתפרסם במגאזין הקטוי "חצי חדש" (New Half), היא מספרת: "לפני הניתוח, שאלתי את הורי מה הם חושבים. הם לא עשו לי בעיות, ורק שאלו אותי אם חשבתי טוב על העניין הזה. אבא שלי לימד אותי מאז שהייתי קטנה, כל מה שתעשי – תעשי עד הסוף, לא חצי דרך או בבינוניות".
למה בעצם עשית ניתוח לשינוי מין?
"אם תשאל גבר אם מחר בבוקר הוא ירצה לחתוך את איבר המין שלו, לעשות ניתו

רבות מהקטוי מרבות לעסוק בטיפוח עצמי, שבמקרים רבים כולל ניתוחים פלסטיים, כדי להגיע לתוצאה הרצויה צילום : הראל סטנטון

ח פלסטי ליצירת שדיים ולגדל שיער ארוך – הוא לא יסכים בחיים. אפילו אם תיתן לו שלושה מיליון בהט הוא לא יסכים. משום שהוא גבר אמיתי. אנחנו, הקטוי, הרגשנו אחרת מרגע הולדתנו.
"כשהייתי בבית הספר כל הילדים הציקו לי. הם לא רצו לשתף אותי במשחקים, והייתי די בודדה. כשהתבגרתי, היה לי חבר, אבל הוא עזב אותי למען אשה. שאלתי אז את עצמי למה אני קטוי. למה הלב שלי שבור. ניסיתי ללכת כמו גבר. משחתי את שערי לאחור כמו גבר, אפילו התחלתי עם בחורות. החברים שלי ראו אותי אז ופרצו בצחוק. הייתי מין ליצן. ומאז החלטתי שאני לא רוצה להיות גבר.
"זה בא מהתת מודע שלי. זה לא שפתאום אני אחליט שאני רוצה להיות גבר, ומחר ארצה להיות אשה. הניתוח הוא הדבר הכי כואב והכי מענה שעשיתי בחיים שלי, אבל היום אני אוהבת את הגוף שלי, משום שהוא מסמל את העובדה שאני אשה".
יש לך חבר?
"היה לי חבר. הוא לא ידע שאני קטוי, ולא הרגשתי טוב עם זה. יום אחד הפלתי בכוונה את תעודת הזהות שלי במכונית. למחרת הוא בא אלי ושאל אותי אם אני בעצם גבר. עניתי לו שהייתי גבר. הוא נעלם לשלושה שבועות ואז חזר. שאלתי אותו למה הוא חזר, והוא אמר שהוא היה חייב קצת זמן עם עצמו כדי לברר מה הוא מרגיש. הוא אמר שהוא רוצה לסיים את הקשר בינינו אבל הוא לא יכול, כי הוא אוהב אותי. בסוף הוא עזב אותי, וכיום הוא נשוי. אני גאה בעצמי על מה שאני. ובאמת, לא משנה אם אתה גבר, אשה או קטוי, הכי חשוב שתהיה גאה בעצמך".
סיפורה של נונג אאף אינו אופייני, אך הוא תורם לבניית דימוי חדש, אלטרנטיבי, לגישה הרווחת שחייהן של קטוי רוויים בשנאה עצמית ובתחושה כי הגורל התאכזר אליהן.

הטרדות מיניות, סעיף נפשי
למרות השתלבותן של הקטוי בחברה התאילנדית והסובלנות שבה הן מתקבלות, לא מדובר בגן עדן. האלימות כלפי הקטוי אינה ניכרת כמעט במישור הציבורי, שם הן נתפסות כחלק אינטגרלי מהתרבות, אלא במישורים אחרים, חבויים יותר.
החוקר אנדרו מצנר (Matzner) בדק את עמדתם של סטודנטים באוניברסיטת צ'יאנג מאי (Chiang May) כלפי הקטוי, וגילה שרוב הסטודנטים אמרו כי אם ייוולד להם בן קטוי, הם יחושו בושה עמוקה. במחקר אחר הוא גילה שהקטוי סובלות מהטרדות מיניות של הורים וקרובי משפחה. גם האנתרופולוג פיטר ג'קסון כתב כי רבות מהקטוי סבלו מהטרדות מיניות בילדותן מקרובים וממורים, בדומה לאלה שעוברות ילדות ונשים.
העובדה שקטוי רבות עוסקות בזנות, לאחר שנאלצו לעזוב את כפריהן כדי לחסוך מעצמן את ההתמודדות עם חריגותן ועם הבושה, מצביעה גם היא על כך שמאחורי החזות השמחה מסתתרת מציאות קשה. באחרונה התפרסם כי קטוי אינן יכולות להתגייס לצבא התאילנדי. "אנחנו לא מפלים אותם", אמר מייג'ור ג'נרל בנג'וב ג'ופוואנג (Banjob Jupawang), "אך מקומם של האנשים האלה הוא בסלוני יופי, אולפני קולנוע או ברים". הגיוס לצבא התאילנדי נערך בהגרלה. הקטוי אינן יכולות להשתתף בהגרלה, ובנוסף לכך, בתיקן האישי נרשם שחרור על בסיס של הפרעה נפשית. סעיף נפשי זה מקשה עליהן להתקבל למקומות עבודה.
כל אלה נשמעים אמנם כדבר והיפוכו, אך יש לזכור כי החברה התאילנדית מתקיימת תוך מידה רבה של סתירות פנימיות. מצד אחד, חברה דתית ושמרנית, מצד שני מתקיימת בה תעשיית מין ענפה ומשגשגת. חברה שמתחנכת על נקיון כפיים בודהיסטי נזירי, ומולה מסורת נפוצה של שחיתות.
ובכל זאת, העובדה שקיימות במסורת התאילנדית שלוש זהויות מיניות ברורות מציבה בפנינו סדרה של שאלות, גם לגבי התרבות שלנו. מדוע, למשל, מפרידות תרבויות מסוימות בצורה קיצונית כל כך בין המינים, ולמה הן יוצאות מגדרן כדי להוקיע את פורעי החוק המגדריים, אם העובדות מלמדות שההגדרות האלה משתנות מחברה לחברה?