תפריט עמוד

נחל מערות עם ילדים: משפחת קדמוני

"אחת, שתיים, שלוש, ארבע…" בהצעתה של המדריכה אנחנו סופרים את המדרגות, "96, 97, 98…" אלא שבקצה גרם המדרגות המתפתל הדעות נחלקות: ילד אחד הגיע ל־100, השני ל־98, השלישי בכלל הפסיק לספור ב־80.

101 מדרגות מובילות למערת התנור, הראשונה מתוך שלוש מערות של האדם הקדמון שנפגוש בסיור המודרך. הנוף הנשקף מהרחבה שלפני המערה מעורר שאלות: האם זה מה שדרי המערה ראו לפני 500 אלף שנה? כביש 4 ודאי לא היה קיים, אנחנו מסכימים. אבל מה עם הים? האם הוא באמת הגיע למרגלות המצוק שעליו אנחנו עומדים? בכלל, הטיול מעורר הרבה שאלות, והמדריכה עונה עליהן בסבלנות רבה לפני שהיא פונה להסביר על החיים במערה.

לשמורת נחל מערות יצאנו בהרכב מעט שונה מהרגיל. אבא נשאר בבית בניסיון להביס את השפעת המתפתחת, וכך נותרנו שלושה: אמא ושני בנים. כדי לאזן את החסר, צירפנו אלינו חבר בן 11.

הבית של ההומו ארקטוס
נחל מערות זורם מערבה מהכפר הדרוזי דליית אל־כרמל ונשפך לים התיכון מדרום לקיבוץ נווה ים. משני צדדיו, לאורך שני קילומטרים, משתרעת שמורת טבע יפהפייה, שבנוסף לצמחייה ים תיכונית עשירה אפשר לפגוש בה שרידים רבים של האדם הקדמון. השמורה מציעה שני מסלולים רגליים, שניהם בלא תשלום: מסלול גיאולוגי שמצריך טיפוס על מצוק תלול (45 דקות הליכה), ומסלול בוטני עמוס בצמחים ובציוצי ציפורים, ולבני המזל אפילו מפגש עם שפני סלע (שלוש שעות הליכה, לא מתאים לילדים מתחת לגיל עשר). בנוסף, יש סיור מודרך בתשלום במערות האדם הקדמון, ואפשר לשלבו עם אחד משני המסלולים הרגליים.

במערת הגמל יש תצוגת בובות של אדם קדמון ושל יחמור, וכן כמה כלי אבן הממחישים את אורח חייו של האדם הקדמון


אנחנו פתחנו בסיור המודרך במערות. לאחר הטיפוס ב־101 המדרגות מתכנסים ברחבה שלפני מערת התנור, שקיבלה את שמה בשל צורתה שמזכירה ארובה. זוהי המערה המערבית ביותר בשמורה, ונשקף ממנה נוף מקסים של שדות מעובדים וים. ממול ראינו דמויות קטנות מקפצות בהתלהבות אלה הם המטיילים במסלול הגיאולוגי שהגיעו לראש המצוק התלול.

סימבה המדריכה הסבירה שמערת התנור נחפרה לראשונה בשנות העשרים של המאה הקודמת על ידי משלחת של ארכיאולוגים בריטים. כמה עשרות שנים אחר כך הגיעה לשם משלחת אמריקאית, ובשנים האחרונות חופרים במקום ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה. גם מי שאינו מתמצא בממצאים גיאולוגיים וארכיאולוגיים יכול להבין את הסימונים הלבנים המראים את התקופות השונות שבהן חיו פה אנשים: לפני חצי מיליון שנה חי פה ההומו ארקטוס (השם מעורר צחקוקים בקרב הדור הצעיר), מאוחר יותר התגוררו במקום ציידים שנהגו לרדוף אחרי הציד ולהפיל את החיות האומללות לתוך ארובת המערה.

ממערת התנור השביל יורד אל המערה השנייה במסלול, מערת הגמל, שצורתה מזכירה דבשת. כאן יש תצוגת בובות של אדם קדמון ושל יחמור, וכן כמה כלי אבן. בתשובה לשאלה, המדריכה מסבירה שאלה אינם הכלים האמיתיים של האדם הקדמון אלא כלים מזויפים.
"משועתקים", נוזפת בה אחת המטיילות בקול מורתי.
"מזויפים", מתעקשת המדריכה לדבר בשפה שילדים מבינים.
אנחנו לומדים איך הדליקו אש לפני עשרות אלפי שנים. ולא, לא בעזרת אבני צור כמו שתמיד חשבנו.

אמא, עטלף!
המערה השלישית, מערת הנחל, היא המדליקה מכולן. קודם כל, רק אליה אפשר להיכנס וללכת לאט ובזהירות עד סופה. הדרך מוארת בתאורה קלושה, וקשה שלא לרחם על האנשים הקדמונים שגרו בבית חשוך וטחוב כל כך. אבל הריגוש האמיתי מצפה במעמקי המערה: עשרות עטלפים תלויים במהופך מהתקרה הקמורה. כאן גם מוקרן סרט קצר ומוצלח על חיי האדם הקדמון. הריח הכבד של הפרשות העטלפים והציוצים הצווחניים שלהם הופכים את החוויה למיוחדת במינה. מדי כמה דקות נושרת טיפה על אחד הראשים, וכל שנותר לקוות הוא שזאת טיפה של מים.

ביציאה ממערת הנחל, מעל אתר קבורה קדמוני, אפשר לשאול את כל השאלות שעדיין נותרו פתוחות וגם לקבל המלצות וטיפים למסלולים האחרים. בדרך לרחבת היציאה למסלולי ההליכה אפשר להציץ לסוכות מעוגלות עשויות ענפים יבשים, דוגמאות לבתי המגורים שהחליפו את המערה.

משפחות חובבות טיפוס לא יחמיצו את העלייה למצוק במסלול הגיאולוגי. בדרך תראו הרבה מאובנים, וההגעה למרומי הצוק מעוררת רצון להניף ידיים ולצעוק בקול גדול: "עשינו את זה, כבשנו את המצוק!".

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.