מצרים מציעה עולם מופלא ומסחרר של מראות, קולות, טעמים, היסטוריה, תרבות, מורשת, נופים מדבריים, נהר מופלא ומפגשים אנושיים. ואם עוד לא השתכנתם, הנה 10 סיבות נהדרות למה כדאי לטייל במצרים: 1. קהיר: מומיות, שווקים ומסגדים
בירת מצרים היא העיר הגדולה ביותר באפריקה ואחת הגדולות בעולם. למרות הצפיפות, הרעש והתנועה הבלתי אפשרית בכבישים, אפשר להגיד בביטחון שאין עוד כמוה בעולם. בין אתרי החובה שאסור להחמיץ: המוזיאון המצרי שמציג מגוון אדיר של ממצאים ארכיאולוגיים מההיסטוריה הארוכה של מצרים, כולל מומיות מימי הפרעונים; שוק חאן אל חלילי הססגוני שקיים מאז המאה ה- 14 ובדוכניו אפשר למצוא הכל מכל – בגדים, בדים, פרחים, דגים מיובשים ומה לא; עיר המתים, העיר התחתית של קהיר, שבה אנשים חיים ממש בינות לקברים; ועוד אלף אתרים ומראות, כולל מסגדים, שווקים וכנסיות עתיקות.
2. הנילוס: עורק החיים
הנהר הארוך ביותר בעולם חוצה את מצרים לכל אורכה, וכבימי קדם גם כיום הוא משמש עורק החיים של המדינה. בעמק הנילוס הפורה מרוכזים כ-90 אחוזים מהאוכלוסייה ולאורכו נמצאים כמה מהאתרים הארכיאולגיים החשובים בעולם (שגם הם, כמובן, מהווים סיבה נהדרת להגיע למצרים). שיט במורד הנילוס, מקהיר ועד לוקסור חולף על פני כפרים, ערים ומקדשים עתיקים ומאפשר הצצה על החיים מחוץ לקהיר הסואנת.  הנילוס, עורק החיים של מצרים | צילומים: שאטרסטוק 3. לוקסור: עמק המלכים ועמק המלכות
כ-500 ק"מ מדרום לקהיר, על גדת הנילוס שוכנת העיר לוקסור, שיש המכנים אותה המוזיאון הפתוח הגדול בעולם. בין השאר נמצאים שם מקדש אמון הגדול, עמק המלכים, שמכיל עשרות קברי פרעונים ובהם קברו של תות אנך אמון, ועמק המלכות, שכפי ששמו מעיד נמצאים שם קברים של מלכות מתקופת הפרעונים. מומלץ גם לבקר במוזיאון של לוקסור.
4. אסואן ואבו סימבל: רעמסס ואמון
דרומית מלוקסור נמצאת העיר אסואן, שבה נמצא הסכר הענק שהוקם על הנילוס. מדרום לאסואן נמצא מקדש אבו סימבל, שעם הקמת הסכר הועתק ממקומו במבצע הצלה בינלאומי. במקדש המרהיב ניצבים פסלים ענקיים של רעמסס השני ומעל פתח הכניסה ישנו פסל של האל אמון. פעמיים בשנה, בפברואר ובאוקטובר, ישנה תופעה יוצאת דופן (שתוכננה בקפידה על ידי בוני המקדש): קרני השמש הראשונות חודרות דרך האפלולית ונופלות על הדמויות המפוסלות בנות יותר מ-3,000 שנה. 120 קילומטר מצפון לאסואן נמצאת העיר אידפו, ובה מקדש חור, אל השמש המצרי בעל ראש הבז. 5. הפירמידות והספינקס בגיזה: פלא תבל
בסמוך לקהיר, על הגדה המערבית של הנילוס, נמצא מתחם הפירמידות של גיזה. הפירמידה של ח'ופו, הידועה גם כפירמידה הגדולה, היא פלא התבל היחיד ששרד מהעת העתיקה. בניגוד לאמונה המקובלת, בני ישראל לא בנו את הפירמידות, אבל כשעומדים למרגלותיהן קשה שלא לחוש הערצה למי שכן בנה את הפלא הארכיטקטוני הזה, ללא עזרה של מנופים ובולדוזרים. באתר זה נמצא גם הספינקס, פסל אדיר שגובהו 22 מטרים והוא מתאר יצור עם ראש אדם על גוף אריה.  הפירמידות והספינקס בגיזה. כשעומדים למרגלותיהן קשה שלא לחוש הערצה למי שבנה את הפלא הזה 6. המדבר המערבי: לא רק חול וחול
תשכחו מכל מה שהכרתם מטיולים שנתיים בנגב, המדבר המערבי הוא הדבר האמיתי – ים של חולות המשתרע עד קצה האופק, ומעבר לו. המדבר הזה הוא קצהו של מדבר סהרה, ויש בו דיונות ענקיות, סלעים שפוסלו על ידי הרוח, שדות של כדורי אבן גיר ענקיים המכונים בולבוסים, מערות ואפילו מאובני לווייתנים (המעידים שפעם באמת היה פה ים, לא רק ים של חולות).
7. נאת סיווה: גן עדן עכשיו
נאת מדבר כמו שנאת מדבר אמורה להיות. בלב לבו של מדבר עצום ממדים מגיעים לגן עדן עלי אדמות: עשרות קילומטרים של דקלים, עצי פרי ומעיינות. אין כמו לטבול במימי מעיין אחרי מסע ארוך בין החולות. מקום מושלם לעצירת התרעננות לאנשים ולגמלים. סיווה נמצאת במערב מצרים, סמוך לגבול עם לוב; מדרום-מזרח לה יש עוד כמה נאות מדבר ירוקות שכדאי מאוד לעצור גם בהן – חרגה, דחלה, פרפרה ובחריה.
8. אלכסנדריה: נמל וספרייה
העיר השנייה בגודלה במצרים יושבת על חוף הים התיכון, במערבה של דלתת הנילוס. למרות גודלה, יש בה אווירה ים תיכונית נינוחה. מלבד שיטוט באזור הנמל ועצירה במסעדת דגים, יש כאן כמה אתרים שלא כדאי להחמיץ, בהם הספרייה הציבורית הענקית, ביבליותיקה אלכסנדרינה – מעין חידוש לספרייה הגדולה מהעת העתיקה; המוזיאון הלאומי, שמכיל יותר מ-1,800 מוצגים מהעבר המפואר של העיר; קטקומבות קום אל שוקפה – אתרי קבורה מהמאות הראשונות לספירה, שמעוטרים בקישוטים ופסלים מצריים, יווניים ורומיים.  אלכסנדריה. העיר השנייה בגודלה במצרים מציעה אווירה ים תיכונית נינוחה 9. הורגדה: הצד המערבי
למי שמתגעגע לסיני של פעם, יש תחליפים לאורך החוף המערבי של מפרץ סואץ עד הורגדה. לצד העיר הורגדה התפתח מרכז תיירותי גדול ובו עשרות מלונות מכל הסוגים והגדלים, כולל מלונות פאר של רשתות בינלאומיות, שבהם מתארחים בעיקר נופשים מקומיים ותיירים מאירופה. חיי הלילה מתרכזים בברים ובמועדונים, ובשעות היום אפשר לבלות ברביצה עצלה ליד המים או בצלילה ושנרקול בתוכם. במרכז העיר יש שוק גדול למי שמתעקש לא לחזור הביתה בידיים ריקות. 10. סיני: הים אותו הים
אהבות ישנות לא מתות, ובמקרה הזה הן אפילו לא מתחלפות. יהיו האזהרות של משרד החוץ חמורות ככל שיהיו, אנחנו תמיד נשמור אמונים לסיני, ואם לא עכשיו – נגיע מיד כשיהיה רגוע. אם בכל זאת אתם מחליטים לחצות את הגבול הדרומי, תגלו המון מלונות קטנים וגדולים (וכמה ענקיים ממש) שצצו סמוך למעבר הגבול בטאבה. אבל אם תמשיכו דרומה, תגלו שהים הוא אותו הים, החולות הרכים נותרו כשהיו והשלווה נפלאה כתמיד. |
