תפריט עמוד

״סע יש לך עוד״

שתפו:

לגור בעיר צפופה ומרכזית בישראל זה לא איזו ״הליכה פסטורלית בפארק״ כמו שאומרים, והרבה פעמים אתה יכול למצוא את המדרכה בטווח אפס, קרוב - קרוב לפנים שלך (תוכן שיווקי)

פורסם 10.10.24

הרבה שנים אני מכיר את הביטוי ״סע יש לך עוד״ אבל בחודש ההחלמה האחרון, אני אומר אותו על כל דבר כמעט.
למשל כשמישהו עוקף אותי בתור בקופת חולים, ובאלי להראות לו שאני רואה אותו אבל גם לא לעשות עניין גדול. או כשאני מחכה על הקו לשירות לקוחות, ושומע את עינוי ההמתנה מתנגן בריפיט. כשצה״ל יוצא למבצע, כשחבר מציע לי בירה, כשאני עולה במדרגות, בקיצור בכל סיטואציה כמעט, ותמיד זה מעלה אצלי חיוך.

בין אם זה אתה שיוצא לרכיבה, או נזהר  בעצמך מרוכבי הדו גלגלים, בדרך לעבוד, יוצא לשתות קפה או תופר סידור, בדרך הג׳ונגל כבר יתפוס אותך, ואיך אפשר ללכת בין הטיפות במבולים של הג'ונגל?
מסביבך חובבי הריצה עם אוזניות, תקועי המבט במסכים, אימהות חששניות עם תינוקות רכים בעגלות, וכלבים חסרי תחושת התמצאות במרחב עם רצועות. למי מאיתנו לא יצא לפגוש בכלב שפונה בפתאומיות הצידה להריח את המרזב בלי להתחשב בזה שאתה בדיוק עובר?

בקיצור, כל הליכה לעבודה, חזרה מפגישה, או עייפות מצטברת שמשפיעה על זמן התגובה, הם פוטנציאל לתאונה, ואנחנו צריכים לשמור על עצמנו שלא ניקלע לאחת, ואם חס וחלילה נקלענו, אז שתהיה לנו תמיכה בזמן ההחלמה.

בתאונה המסוימת שלי, היה לי חודש החלמה כשאני שומע בראש ״סע יש לך עוד״.
ברכיבה על הקורקינט שלי בשביל האופניים, מסתבר ש על המדרכה, בדיוק כיוונו מישהו ברוורס, ואני רכבתי מהצד השני.
תוך כדי נסיעה, נתנו לי ברוורס קטנה שהזיזה אותי רק 40 סנטימטר הצידה, וזה הספיק לרכב שעבר במהירות די איטית, להעיף אותי מהקורקינט ולהפגיש אותי עם האספלט באמצע היום.

בתאונת שרשרת שרירותית שכזאת, נשאר לך רק להודות שרכבת עם קסדה, לנשוך שפתיים ולברך שהכל נגמר בדיוק ככה ולא יותר גרוע. אה, וגם להגיד תודה שזכרת למלא טופס 211, שדואג לך לפיצוי על תאונות בדרך מהעבודה ולעבודה.
הקטע המצחיק הוא שאני על הרצפה, הנהג שעושה רוורס ישר עצר, הנהג שנכנס בי בלם בפתאומיות, ועדיין שמעתי ברקע את המכוון ההוא בהתלהבות: ״עוד, עוד, סע יש לך עוד״.

למזלי  הנהג של האוטו שפגע בי, בתוך כל הבהלה שהייתי בה והדרמה שהרגשתי שהייתה ברחוב באותו רגע, היה זה שעזר לי ודאג לי בלי להתייחס לכל הבלאגן מסביב. אחרי שסיפר לי כמה חשוב למלא טופס 211, הוא אפילו הגדיל ושלח לי לינק לוואטסאפ, כדי שאעשה את זה בטווח המיידי ולא אשכח.

בעולם הדיגיטלי של היום, הייתי צריך רק למלא ולשלוח ולדאוג שהרופא שלי יהיה מעודכן, ולמזלי ישבתי בבית בהחלמה, עשיתי קצת בינג׳ וקיבלתי כסף כדי לשבת קצת בבית, רחוק יותר מהעולם העמוס והדחוס שאורב לנו ביציאה מהבתים

—–
צילום: Pixabay באתר PEXELS

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: