| במיליון השנים האחרונות התחוללו על פני כדור הארץ תקופות קרח במחזוריות של כמאה אלף שנה. בכל תקופה כזאת הצטבר קרח רב על פני יבשות כדור הארץ. הקרחונים גדלו בהדרגה במשך כתשעים אלף שנה, עד שבשלב מסוים, ללא כל סיבה נראית לעין, הם הפשירו, נעלמו בתוך פחות מעשרת אלפים שנה, חשפו את פני האדמה לקרינת השמש ואז החלו שוב להצטבר על פני האדמה. נסיונות רבים נעשו עד היום להסביר מדוע מתחוללות תקופות קרח ומה פשר הופעתן המחזורית, ואליהם נוסף עכשיו ניסיון ישראלי, שהוצג באחרונה בסקירת מערכת של העיתון "סָיינס". לצורך ההסבר פיתחו חזי גילדור ופרופ' אלי ציפרמן מהמחלקה למדעי הסביבה במכון ויצמן למדע מודל פיזיקלי, הכולל תהליכים המתרחשים באוקיינוס, באטמוספירה, בקרחונים שעל פני היבשה, בקרח שעל פני הים וכן בתנאים הכימיים באוקיינוס, השולטים בריכוז הפחמן הדו חמצני שבאטמוספירה. "הדמיה ריאלית של כל המשתנים הללו על פני מאות אלפי השנים שבהן מתחוללות תקופות הקרח אינה אפשרית אפילו כאשר משתמשים במחשבי על", מסביר פרופ' ציפרמן. "כדי לעקוף את הבעיה הזאת החלטנו להסתפק במודל פשוט יחסית, שיאפשר לנו להבין את התהליכים העקרוניים במערכת". בתהליך בניית המודל חילקו החוקרים את האוקיינוס לכמה "קופסאות" המייצגות אזורים גיאוגרפיים ועומקים שונים של האוקיינוס, ואת האטמוספירה חילקו ל"קופ־ סאות" נוספות. מודל זה מדמה את כמות הקרח שמצטברת על פני היבשות במחזוריות של מאה אלף שנה בהתאם לנתוניםקיימים על תקופות הקרח, כך שתיאור גרפי של התפתחות הקרחונים על פני היבשה כתלות בזמן מזכיר שיני משור (ראו תרשים). [banner] באמצעות המודל פיתחו המדענים הסבר מקורי על ה"מנוע" של התופעה המחזורית. נקודת המוצא להסבר היא תקופה חמה יחסית, שבה כמות הקרח על פני היבשה קטנה. כשהאטמוספירה חמה, היא יכולה להכיל אדי מים רבים מן האוקיינוסים. אדי המים נופלים כשלג על גבי הקרחונים באמריקה ובאירופה, והקרחונים גדלים ומכסים שטחי קרקע נרחבים יותר ויותר. במלים אחרות, דווקא כשהאקלים חם יחסית, הקרחונים שעל פני היבשה גדלים. |
מודל ישראלי חדש מנסה להסביר מה מחולל תקופות קרח פעם במאה אלף שנה ומה מפסיק אותן פורסם 13.12.08 |
Array
(
)