ציידת אולטימטיבית, מכונת טרף, אופורטוניסטית – זה מה שיענו לכם אם תשאלו איך הפכה התנשמת, הדורסת הלילית הצחורה, לנושאת בשורה לחקלאים בעולם כולו.גורמי מחקר בינלאומיים מעריכים כי הנזק השנתי שהמכרסמים גורמים לחקלאות עומד על כ־35 אחוזים מכלל התוצרת העולמית.
המאבק המתמשך והמתיש של החקלאים במזיקים למיניהם בשטחי הגידול והיבול הביא אותם להשתמש בחומרי הדברה רעילים. אבל תהליך ההדברה הכימי יקר, יעילותו אינה מלאה, וגרוע מכל — התברר שהוא קטלני למערכת האקולוגית לטווח הארוך. ואכן, השימוש המוגבר בחומרי הדברה שפותחו במאה הקודמת גרם לנזקים אקולוגיים חמורים בעולם כולו. הקרקע ומי התהום נפגעו בשל החומרים שחלחלו לתוכם, וחיות בר הורעלו עד כדי הכחדתם של מינים. חומרי הדברה מסוימים אינם מתפרקים במהירות, ואורגניזם שהורעל ממשיך לחיות ולנוע באִטיות עד למותו. חיה כזאת היא טרף קל לדורס, הנחשף להרעלה משנית — וכך מושמדות גם אוכלוסיות שלמות של דורסים.בשל ההשלכות הללו החלו לבדוק מחדש את יעילות השימוש בחומרי הדברה. מאז שנות השבעים של המאה הקודמת מסתמנת מגמה בחקלאות המודרנית, של חזרה אל עולם שבו המערך האקולוגי מאזן את עצמו (עם קצת עזרה מאיתנו), ומציאת פתרונות בדמותם של מושיעים טבעיים. קוראים לזה הדברה ביולוגית.דורסת חרישית החיפוש אחר מענה יעיל הוליך אל התנשמת, שכישוריה הכתירו אותה למדבירה ביולוגית ראשונה במעלה. המבנה האנטומי והפיזיולוגי של התנשמת עושה אותה לציידת לילה מופלאה, שכמעט אינה מותירה למכרסם המצוי סיכוי. עיניה, הממוקמות בקדמת הראש, מקנות לה ראייה תלת־ממדית ויכולת לאמוד את המרחק המדויק של הטרף. מבנה העין רגיש לאור ומאפשר ראייה חדה וממוקדת גם בזמן נחיתה, בעת הדריסה. צווארה גמיש ובעל יכולת סיבוב של עד 180 מעלות. חוש השמיעה של התנשמת מפותח – פתחי האוזניים ממוקמים בגולגולת באופן לא סימטרי, והדבר מאפשר לה לאתר קולות בממד האופקי ובממד האנכי. בזכות תכונה זו היא מסוגלת לאתר את טרפה במרחב במהירות ובדייקנות. גם הסידור של נוצות הפנים מכוון את גלי הקול אל האוזן. התנשמת לא רק שומעת מצוין — היא כמעט שאינה נשמעת. תנועתה חרישית הודות לנוצותיה הרכות ולאיברי התעופה החיצוניים המשוננים. בעת צלילה לעבר הטרף האומלל היא משנה את תנוחת גופה רגע לפני שהיא נוגעת בו, רגליה נשלחות קדימה, הכנפיים והראש מופנים לאחור, והעיניים נעצמות. אז היא נועצת את טפריה בצדי גופו של הטרף ונושכת את עורפו כדי לוודא שהוא מת. את שללה היא נושאת ברגליה או במקורה אל מקום האכילה, ובולעת אותו בשלמותו, ישירות לקיבה. החלקים שאינם מתעכלים (שערות, שיניים, עצמות, טפרים וכדומה) נפלטים החוצה דרך הפה בפקעת הנקראת צְנֵפָה. מניתוח שרידי הטרף בצנפות עולה כי 95 אחוזים מתפריטה של התנשמת מורכב מיונקים למיניהם, רובם מכרסמים, כשהשכיחים ביותר הם הנברנים. רבייתו המהירה של הנברן, שמתרחשת במשך כל השנה, יכולה להביא לצפיפות אוכלוסייה גבוהה — לעתים עד 200 פרטים לדונם. בשנה שבה המכרסמים נמצאים בשפע בשדות (שנה כזאת מכונה "שנת נברנים") וחל גידול חריג באוכלוסייתם — הם מספקים כ־90-85 אחוזים ממזונה של התנשמת. בתקופה זו היא מסוגלת לקיים שניים-שלושה מחזורי קינון. כאשר כמות המכרסמים אינה מספקת, התנשמות משלימות את החסר בדריסת ציפורים, זוחלים, דו־חיים וחרקים. הרכב מזונן מעיד על אופורטוניזם — יכולת הסתגלות ושינוי התפריט לפי התנאים בשטח. התנשמת אינה העוף היחיד שניזון ממכרסמים. גם הבז המצוי מצטרף ללוחמה הביולוגית ומשלים את עבודת התנשמות. שלא כמו התנשמת, הפועלת בלילה, הבז פעיל בשעות היום, וטורף מכרסמים הפעילים גם בשעות האור.
התנשמות והשלום בקיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן, שחרת על דגלו את קידום נושא החקלאות הידידותית לסביבה, החלו לשלב אנשי מדע למטרה זו כבר בשנת 1983. ביוזמת ד"ר יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב וקבוצת חקלאים ובראשם שאול אביאל, נערך ניסוי שמטרתו לפתח את רעיון השימוש בתנשמת כמדביר ביולוגי של נברנים ומכרסמים אחרים, שהיו למזיקים הראשיים לשדות ולשטחים חקלאיים.במהלך הניסוי החליטו ללוות את התהליך הטבעי, ולא להאיצו, ולכן לא הביאו תנשמות לאזור, אלא עזרו לאוכלוסייה הקיימת להתרבות. הקושי היה בכך שתנשמות אינן בונות לעצמן קן. הן משתכנות במקומות קיימים — עליות גג, כוכים, מבנים נטושים ובורות מים, וחוזרות אליהם מדי שנה לקנן. התרחבות השטחים הבנויים צמצמה את שטחי הנוף ואת אתרי הקינון של התנשמות והגבילה את יכולתן להתרבות.כדי לסייע לאוכלוסייה המקומית להתבסס, הוצבו תיבות קינון בשדות, בכרמים ובמטעי תמרים — שבהם אוכלוסיית המכרסמים משגשגת. זוגות־זוגות של תנשמות אכן החלו לקנן ולהתרבות, ובו בזמן הלכה ופחתה במידה ניכרת כמות המכרסמים המזיקים. הרעיון להתקין תיבות קינון הוכיח את עצמו, והיה למפתח העיקרי להצלחת הפרויקט.במהלך השנים החלו להפיץ את הניסוי בעוד שדות חקלאיים ובקיבוצים שכנים בעמק, וגם באזורים אחרים בארץ — בגולן, בעמק החולה, בגליל, בנגב המערבי ובעמק יזרעאל. היום מוצבות כ־670 תיבות קינון ברחבי הארץ.בדצמבר 2002 הוחלט לשתף גם את השכנים מעבר לגבול, מצדו השני של עמק בית שאן, בתוצאות המחקר, לאחר שתנשמות מסומנות נצפו כשהן חוצות את הגבול לירדן. המטרה היתה לחלוק עם הירדנים מידע על אודות התנשמות וההדברה הביולוגית, ובתוך כך לפתח בין העמים ערוץ תקשורת אחר, מפרה, לאחד כוחות ולחזק את הדו־קיום. בסמינר שהתקיים בשדה אליהו בנושא חקלאות ושמירת הטבע השתתפו המשרד לשיתוף פעולה אזורי, מרכז עמאן לשלום ולפיתוח (ACPD) והמרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. 14 חקלאים ירדנים ושלושה חקלאים פלסטינים מובילים בתחומם הגיעו לארץ וסיירו בשטחי החקלאות, כשברקע נמצאת התנשמת "שאינה יודעת גבולות", כבסיס לשיתוף פעולה בין החקלאים השכנים.הירדנים בנו בשלב הראשון כ־15 תיבות קינון לתנשמות ותשע תיבות קינון לבזים, על פי הוראות הבנייה והתקנים המפורטים בחוברת "התנשמת כמדביר ביולוגי של מכרסמים", שיצאה לאור בשנת 2003 ותורגמה גם לערבית. שאול אביאל, יואב מוטרו, מוטי צ'רטר וד"ר יוסי לשם נסעו לירדן כדי להנחות היכן להעמיד את התיבות ואיך לתפעל אותן. הפלסטינים הציבו עשר תיבות קינון ביריחו, ובשנת 2007 יש בכוונתם להציב ארבעים תיבות קינון נוספות.היום, ביוזמת ד"ר לשם, נעשה ניסיון לחבר בין משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה, חקלאים וגורמים אקדמיים מהאוניברסיטאות בתל אביב ובירושלים, כדי לקדם את הרעיון בעוד מדינות לאורך השבר הסורי־אפריקאי — מתורכיה ועד מוזמביק. כך יהפוך הפרויקט למיזם של שיתוף פעולה אזורי. ואם יש חזון, לא חייבים לחכות לקונדוליסה רייס — אולי הציפורים יכולות לשמש גשר בין מדינות. תודת הכותבת לפרופ' דוד עילם, מנהל מחקר "התנהגות התקיפה של התנשמות ודרכי התגוננות של הנטרף", המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב |
התנשמת היא מכונת טרף קטלנית, המועילה לעולם ולחקלאים הרבה יותר מחומרי הדברה יקרים ומסוכנים. חוץ מזה, היא מתפקדת גם כיונת שלום פורסם 29.6.11 |
אביב בישראל - ממעוף הציפור
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2782
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )