תל גזר

• עונה מומלצת: כל השנה.

• התאמה: לכל המשפחה.

• קושי מסלול: קל.

• אורך מסלול: כ-4 ק"מ

• משך מסלול: כשעתיים וחצי

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים", או עמוד ענן

• הגעה מהמרכז: נסיעה בכביש ירושלים- תל-אביב לכיוון ירושלים עד מחלף לוד. במחלף פונים ימינה, לעבר רמלה לוד בכביש מס' 40. במחלף תעבורה פונים אל עבר כביש 44, המוביל לצומת נחשון. כעבור כ- 12 ק"מ פונים שמאלה אל כרמי יוסף. נוסעים עד הצומת הראשון ובו פונים שמאלה. הרחוב הופך בסופו לדרך עפר. כאן ניתן לחנות ולצעוד ברגל אל התל שמולנו השבילים באתר אינם מסומנים בצבע, אך הם ברורים מאד.

• בשטח התל בורות רבים. יש להקפיד על הליכה בשבילים המסומנים בלבד ולהשגיח על הקטנים.

• המסלול מעגלי, לא נדרשת בהקפצת רכבים.

• ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע.

טיול בגזר

למרות שתל גזר מוכר כגן לאומי אין בו כל פיקוח ולכן הכניסה אינה כרוכה בתשלום. בשיפולי התל נוכל לעצור בצילו של עץ שיזף עב גזע ולהשקיף דרומה אל עבר כרמי יוסף, אותו חצינו בדרכנו לכאן. מקורות הצל במהלך המסלול הם מועטים מאד ולכן עלינו להעריך את הימצאו של העץ. באזור זה של שיפולי התל התקיים עד מלחמת השחרור הכפר הערבי אבו שושה. כיום נותרו ממנו שרידים בודדים בלבד.

סביר להניח שכולנו חלפנו על פני תל גזר עשרות פעמים מבלי שכלל נשים לב לכך. הוא נמצא בקרבת כביש ירושלים תל אביב, אך בדרך כלל נבלעת הגבעה שעליו הוא בנוי בין יתר הגבעות והאפרוריות העוטפת את הנוף. רק עתה, כשאנו ניצבים במרומיו של התל נוכל להבין עד כמה מיקומו אסטרטגי. מקרבת חורבותיו של קבר השיח' ההרוס, הנמצא בראש התל (וכל הנראה על שרידיו של ארמון קדום), נשקפים מראות מישור החוף וגוש דן, השפלה ומורדות הרי יהודה.

עשר מצבות האבן הענקיות הן מהממצאים המרשימים ביותר שנותרו בתל. צילום: יותם יעקובסון

בעבר חלשה העיר, מהגדולות שהיו בארץ, על הדרך הראשית שהובילה אל פנים הארץ. העיר זוהתה בשמה על ידי החוקר קלרמון גאנו ב- 1871 כשגילה סביב האתר עשר כתובות (ולימים התגלתה אחת נוספת) חקוקות בסלע שעליהן כתובות המילים העבריות "תחום גזר", כציון לתחום השבת. שתיים מהן נותרו באתרן. האחת ביער נחשון והשנייה בכרמי יוסף. מקור שמה של העיר לא ברור לחלוטין אך הוא לא קשור כלל לשורש הכתום שאנו מכירים כיום. יש הסבורים שהעיר נקראה כך בשל היותה "גזורה", כלומר מופרדת מסביבתה.
במרכזו של התל, בסמוך לצומת שבילים שבה נפנה ימינה, מוצג העתק מוגדל של לוח גזר (המקור, שמידותיו ככף יד, נמצא במוזיאון באיסטנבול). בכתובת, הכתובה בכתב עברי קדום, מוזכרות פעולות חקלאיות שונות בהתייחס לחודשי השנה.

מנהרת מפעל המים בגזר. בינתיים נבנו מדרגות. צילום כאן ולמעלה: שאטרסטוק

השביל הפונה ימינה (דרומה) יוליך אותנו אל עבר הקצה הדרומי של התל. כאן, בסמיכות רבה נמצאים מפעל המים הקדום (עם גרם של כ-175 מדרגות המאפשר להתרשם ממימדיו) וגם שער העיר שממנו נותרו רק הנדבכים התחתונים של הביצורים ושל חדרי המשמר שנבנו משני עבריו. לא אחת ניתן לראות כאן כחל, עוף שגונו טורקיז עז, המקנן בחורים במצוק העפר שנוצר במהלך החפירות. השביל ממשיך לאורך החומות עד לקצה המזרחי של התל. מנקודה זו, שבה הוצב באופן מתמיה פסל של קסילופון ענק, ישנה התצפית הטובה ביותר לעבר פתחת השפלה ושיפולי ההר.

מנקודה זו מתחיל השביל לחזור מערבה, אל עבר נקודת המוצא. בדרך הוא חולף על פני אחד האתרים המרשימים ביותר בתל – האתר הפולחני שבו נמצאות עשר מצבות אבן ענקיות שרובן עודן ניצבות על עומדן. בחפירות במקום התגלו כדי חרס רבים שבהם נמצאו עצמותיהם של ילדים ותינוקות. יש הסבורים שמדובר בקורבנות. חלק מהדעות גורסות שאתר זה נועד לשמש כמקום חידוש של בריתות שבטיות, מנהג שהיה רווח באותם ימים. מהאתר הפולחני הדרך אל קבר השיח' וחזרה אל הרכבים קלה ופשוטה.

באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי