לפני כחמש שנים טיילתי בצפון קרוליינה ובג'ורג'יה שבארצות הברית ונסעתי על פני המרחבים הענקיים שבהם פזורות חוות חקלאיות. בנוסף לנופים הפתוחים משכו את תשומת לבי תיבות הדואר שלצדי הדרכים. הן היו בגדלים שונים ובצורות שונות, לעתים

תיבת איש הפח בגובה אדם, צפון אלסקה

בדמות חיה או בדמות אדם ולעתים מעוטרות בצורות מופשטות. ניכר שבכולן הושקעה מחשבה ושהן פרי של ביטוי יצירתי ומקורי.
זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה. מאז הספקתי לתעד עשרות תיבות דואר שעוררו בי עניין, בעיקר בקנדה ובארצות הברית, כולל אלסקה הרחוקה. לא פעם היה הדבר מלווה במבטים תמהים של בעלי בית מופתעים ועוברים ושבים ובנביחות זעם של כלבים רכושניים.
מעניין היה לראות את השפעת הסביבה והמוטיבים המקומיים על עיטורי התיבות. כך למשל באזורי החוף בפלורידה נתקלתי בדגמים של דג, פלמינגו, שקנאי ודגמים נוספים הקשורים לים. באזורים חקלאיים בג'ורג'יה ובצפון קרוליינה אפשר לראות דגמים של טרקטור, פרה, חמור ועיטורים נוספים הקשורים להווי החוות החקלאיות. באלסקה, לעומת זאת, ראיתי דגמים של חיות מקומיות.
ישנם כמובן גם דגמים שאינם קשורים בהכרח לסביבה המסוימת כגון חתול, ברווז, עיטורי פרחים, פרפרים או צורות גיאומטריות וכן אלמנטים משעשעים כמו אוזני ארנב או קרניים. את בובת השלד שראיתי משתלשלת מתיבת דואר במעבה היער בצפון קרוליינה, לא ידעתי אם לקבל כהתבדחות או כדבר שמשקף את דעתם של בעלי הבית לגבי אורחים בלתי קרואים.
עם הזמן הבנתי שאין מדובר בקוריוז אלא בסוג של אמירה אישית, שלעתים מלווה גם בצד מעשי: תיבת הדואר משמשת לפעמים גם כשלט פרסומת למשלח ידו של בעליה. כך למשל אם מדובר בצורה של משאית, טרקטור, פרה או בית הארחה. תיבות דואר מקוריות משמשות גם כנקודות ציון בולטות ויעילות יותר: כשאתה מסביר לאורח כיצד להגיע לחווה שלך בדרכים המתפתלות לאורך עשרות קילומטרים, יהיה זה פשוט יותר לומר לו לפנות ליד תיבת הדואר שצורתה דג, מאשר לומר לו שיפנה ימינה 64.3 קילומטר אחרי תחנת הדלק, לחווה של משפחת סמית.

תיבה מצוירת מדרום מערב לאנקורג', אלסקה תיבה שעשויה ממחרשה בין ג'ספר לפרינס ג'ורג', קנדה

תיבות תוצרת בית
בערים רבות בעולם תיבת הדואר אינה אלא חריץ בדלת הכניסה, שממנו נופלים דברי הדואר היישר אל רצפת הבית. בישראל נפוץ לוח תיבות הדואר הקטנות בכניסה לכל בית משותף, או תיבת הדואר התלויה על גבי שער הכניסה לחצר בבתים צמודי קרקע.
בארצות הברית ובקנדה, באזורים שמחוץ לערים הגדולות, מכתיבים המרחבים מציאות אחרת. לעתים קרובות מוקפים הבתים בשטחים נרחבים ולפעמים אף מרוחקים מן הדרך הראשית עד כדי קילומטרים אחדים. גם המרחק בין בית לבית עשוי להיות משמעותי. תיבות הדואר מותאמות לתנאים הללו.
הן ממוקמות על הדרך הראשית ולא בצמוד לבתים, וגם גובהן הותאם כך שאפשר יהיה להכניס ולשלוף דברי דואר מבעד לחלון מכונית. באזורים שבהם המרחקים בין הבתים גדולים במיוחד ממוקמות תיבות הדואר במקבץ אחד, לרוב ליד נקודת מפגש מרכזית כתחנת דלק או חנות למוצרי מזון. תיבות הדואר הללו מצוידות במעין דגלון, המונף אוטומטית כאשר מוכנס לתוכן דבר דואר. כך אין צורך לפתוח את התיבה כדי לדעת אם יש דבר מה בתוכה.
אמנם מרבית תיבות הדואר הן דגמים הנמכרים בכל חנות לצורכי בית וגינה באמריקה הצפונית, אך יש גם כאלה תוצרת בית, שעשויות מגלילי פח, תיבות עץ, חביות וכדומה. כך היצירתיות והרצון לבדל את עצמנו מוצאים ביטוי גם בתיבות הדואר. עיטורים שונים נוספים לדגם הבסיסי: החל בצורות גיאומטריות, פרחים, ציפורים ובעלי חיים וכלה בפסלים סביבתיים, שנדמה שתיבת הדואר הממוקמת בתוכם היא רק תירוץ להצבתם לעיני כל.

טפט על גבי תיבה באי ונקובר, קנדהתיבה בצורת דג ליד אנקורג', אלסקהתיבה בדרום אלסקה
תיבה בצורת טרקטור באלסקהתחריט איילים ליד פיירבנקס, אלסקהתיבה של חניון טריילרים באלסקה
לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: