אחד מציוריו המרהיבים של האמן הנס הולביין הבן (חי בין 1497/8 ל-1543), "השגרירים", דווקא לא מוצג בימים אלה בתערוכה המקיפה, "הולביין באנגליה", במוזיאון טייט בלונדון. מקום משכנו הקבוע של "השגרירים" הוא במרחק קילומטרים ספורים מהטייט, בגלריה הלאומית בלונדון. הציור  | הנרי השמיני
(שמן על עץ, 1536)
מוזיאון
Thyssen-Bornemisza, מדריד |
מוקדש לשני שליחים צרפתים שהגיעו לחצר פטרונו של הולביין – המלך הנרי השמיני – והוא מצטיין בפרטי הפרטים שמתאר הצייר, החל בדיוקנאות המדויקים של השליחים, דרך עיטורי הרצפה והווילונות המפוארים ועד לסמליות העמוקה של החפצים הרבים המופיעים בו. על אף חשיבותה של היצירה היא נותרה לבסוף בגלריה הלאומית. מומחים לשימור חששו שהציור, שהוכן על גבי לוח עץ ב-1533, לא ישרוד את הטלטולים בדרך למוזיאון הטייט.
עשרות ציורים אחרים שהכין הולביין, ובהם דיוקן חשוב ומפורסם של המלך הנרי השמיני (שהוטס ממדריד), דיוקן אשתו השלישית של המלך, ג'יין סימור (שהושאל מווינה) ודיוקן בנם המשותף אדוארד (שהובא מהגלריה הלאומית בוושינגטון), טולטלו בזהירות והובאו ללונדון מכל רחבי העולם. רבבות המבקרים הצפויים לבקר בתערוכה שתוצג בטייט עד תחילת ינואר 2007, מוזמנים לעשות את המרחק הקצר לגלריה הלאומית, כדי לקבל תמונה מלאה יותר על עבודתו של האמן, יליד בוואריה, מי שהבריטים לא מתביישים לכנותו "האמן האנגלי הגדול הראשון".
הולביין בילה באנגליה שתי תקופות משמעותיות, בין 1528-1526 ומ-1532 ועד ל-1543, השנה בה מת, ככל הידוע ממחלת הדבר. הוא היגר לאנגליה באמצע שנות העשרים של המאה ה-16 והתקרב שם להומניסט סר תומס מור, מי שנהפך ליועצו הקרוב של המלך הנרי השמיני. מור מצא לבסוף את מותו ב-1535 בהוצאה להורג, לאחר שסירב להכיר בעליונותה של הכנסייה האנגלית על האפיפיור הקתולי. שנתיים קודם לכן, כשהכנסייה האנגלית התנתקה מהכנסייה הקתולית ובראשה הוצב המונרך האנגלי (הכל בעקבות סירובו של האפיפיור לאפשר את גירושי הנרי השמיני  | אדוארד, נסיך וולס
(שמן על עץ, 1539-1538)
הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון |  | ג'יין סימור (1537)
מוזיאון Kunsthistorisches, וינה |
מאשתו הראשונה) התפטר מור מתפקידו כיועץ המלך. עתה שילם על כך מחיר כבד.
בתקופה הראשונה של באנגליה צייר הולביין דיוקן של מור ובני משפחתו, אבל הציור לא שרד עד ימינו. אך בתערוכה בטייט מוצג מתווה ששירטט הולביין לקראת הכנת הציור, והדבר גורם להתרגשות רבה בבריטניה. זאת מאחר שזו למעשה הפעם הראשונה שהדיוקן של מור ומשפחתו מוצג לציבור הבריטי, מאז שנות העשרים של המאה ה-16. התייחסות למתווה הזה הופיעה במכתב ששלח ב-1529 ההוגה דזידריוס ארסמוס מרוטרדם לחברו תומס מור. ארסמוס, שהתרשם מהמתווה, שיבח במכתבו את מראם של בני משפחת מור.
הולביין, שבא ללונדון מבזל, בה ישב מאז 1515, חזר לעיר זאת כעבור שנים ספורות אך בתחילת שנות השלושים של המאה ה-16 עשה דרכו חזרה ללונדון. כעבור שנים מעטות נהפך לצייר חצר של המלך האנגלי הנרי השמיני. הוא צייר את אנשי האצולה ויצא בשליחות החצר למסעות, בהם נדרש להביא דיוקנאות מדויקים של כלות פוטנציאליות למלך. התערוכה בטייט משתדלת לעקוב אחר עבודתו של הולביין, כמי שמיוחס לו תפקיד חשוב בהבאת רוח הרנסנס לאנגליה ומי שבמקביל לציור יצר גם הדפסים, איורים ואף עסק בעיצוב בגדים.
לצד ההנאה מהיצירות המרהיבות של הולביין, שהצטיין בתיאור משכנע וריאליסטי של פרטי-פרטים בדיוקנאות של נושאי ציוריו, כמו גם פרטי לבושם והחפצים סביבם, ראוי לשים לב להיבט נוסף העולה מהתערוכה בטייט. שמה של התערוכה, "הולביין באנגליה", מסגיר פן חשוב של ההתעניינות המחודשת בהולביין: הניסיון לנכס את האמן למסורת האנגלית.
בבזל נסגרה לפני כמה חודשים תערוכה גדולה מיצירותיו של הולביין, שהוקדשה לשנות פעילותו בעיר זאת דווקא. התערוכות בטייט ובמוזיאון לאמנות בבזל הוגדרו על ידי אוצריהן כשתי תערוכות משלימות, אך כדאי להרהר בכל זאת במשמעות הניסיון העכשווי, בעיקר זה הבריטי, לשייך את האמן הגרמני בן המאה ה-16 לערים בהן עבד. הקנאות שבה נשמר דיוקנם של "השגרירים" בגלריה הלאומית בבריטניה מובנת כך באור שונה מעט. |
